DONNA ITALIA AUSTRALIA PTY LTD נ. DONNA IRALIA ( INTERNAT | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

DONNA ITALIA AUSTRALIA PTY LTD נ. DONNA IRALIA ( INTERNAT

רע"א 3555/20
תאריך: 07/06/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  3555/20 - א'

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקשים:

1. DONNA  ITALIA AUSTRALIA PTY LTD

 

2. יורם כהן

 

3. אלון ידין

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

DONNA  ITALIA  (INTERNATIONAL)

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 15.3.2020 בהפ"ב 32452-04-19

 

בשם המבקשים:                     עו"ד יריב שפרונג

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 15.3.2020 בהפ"ב 32452-04-19 במסגרתה הורה על מינוי בורר בסכסוך שבין הצדדים בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

 

הרקע לבקשה

1.            המשיבה היא חברה המאוגדת בגיברלטר ומקום מושבה בקפריסין. היא עוסקת בפתרונות מזון לבתי עסק ומספקת ללקוחותיה מוצרי מזון קפואים ותנורים להכנה מהירה של אותם מוצרי מזון. מוצרי המשיבה נמכרים על ידה באמצעות המותג "דונה איטליה" ברחבי העולם, בין היתר באמצעות זכיינים. מבקשת 1 היא חברה המאוגדת באוסטרליה. מבקשים 2 ו-3 אזרחי ישראל הם מנהליה של מבקשת 1 (להלן השלושה ייקראו יחדיו לצורך הנוחות: המבקשת).

 

2.            בין המשיבה לבין המבקשת נחתם ביום 3.8.2015 הסכם זכיינות, במסגרתו הוסכם כי המבקשת תפעל כזכיינית של המשיבה באוסטרליה (להלן: ההסכם). במסגרת ההסכם נקבעה בסעיף 12.6 תניית בוררות מפורטת, הקובעת, בין היתר, כי כל מחלוקת בקשר עם ההסכם תתברר בבוררות בישראל ובהתאם לחוק הבוררות. וכך מורה הסעיף:

 

"12.6 Arbitration. Any dispute arising out of this Agreement shall be submitted for arbitration in accordance with the Israeli Arbitration Law (1968) (the "Arbitration Law") then in effect and the provisions contained herein, it being understood that such forum shall have exclusive jurisdiction to deal with such matters. Any arbitration to be conducted under this section shall be conducted by a single arbitrator (the "Arbitrator") chosen by the parties to the arbitration in the below manner within twenty (20) days of such dispute … The Arbitrator must be a practicing lawyer in Israel and in good standing with the Israeli Bar Association… In any event, the parties agree that any arbitration hearing shall take place in Tel Aviv, Israel…"

 

           עוד נקבע בהסכם כי הדין החל על ההסכם הוא הדין החל במדינת ישראל (סעיף 12.8 להסכם).

 

3.            לאחר חתימת ההסכם התגלעו מחלוקות בין הצדדים הנוגעות לאופן קיומו. לאחר חליפת מכתבים בנושא, פנתה המשיבה למבקשת ביום 15.1.2019 בבקשה לבירור המחלוקות באמצעות הליך בוררות, בהתאם להוראות ההסכם. בתשובה השיבה המבקשת כי בכוונתה לפנות לעורך דין ישראלי ולשם כך היא נזקקת לפרק זמן של 45 ימים. בסופו של דבר לא החלו הצדדים בהליכי בוררות וביום 15.4.2019 פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן סעדים זמניים ובקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום.

 

4.            בהמשך, ביום 21.6.2019 הגישה המשיבה לבית המשפט בקשה למינוי בורר, וביום 10.10.2019 הגישה המבקשת בקשה שכותרתה "בקשה לדחייה על הסף של הבקשה למינוי בורר (המהווה גם תגובה לבקשה למינוי בורר)". במסגרת בקשה זו נטען בין היתר "...שעל פי הוראות החוק האוסטרלי החל על כל הסכם זיכיון בתחום אוסטרליה, תניית הבוררות הכלולה בהסכם הזיכיון בין הצדדים, בטלה מעיקרה, באשר היא נוגדת איסור קוגנטי בדין האוסטרלי לכלול בהסכמי זכיון המבוצעים באוסטרליה תנייה המחייבת את הזכיין לנהל התדיינות משפטית עם מעניק הזכיון מחוץ לאוסטרליה (דהיינו הדין האוסטרלי אוסר על הכללת תניית שיפוט זרה בהסכמי זכיון)". לבקשה צורפה חוות דעת של מר מארק דילמן כמומחה לדין האוסטרלי, בה חיווה דעתו כי בהתאם לדין האוסטרלי אין לכלול בהסכם זיכיון הוראה המחייבת קיום הליכים בכל תחום שיפוט מחוץ לאוסטרליה, וכי בתי המשפט באוסטרליה לא יכירו בפסק בורר ישראלי או בהחלטה שיפוטית ישראלית בנוגע למחלוקת הנוגעת להסכם, כיוון שסעיף סמכות השיפוט בו אינו אכיף. המשיבה, מטבע הדברים, דחתה בתגובתה את טענות המבקשת בקשר לדין האוסטרלי, אך בחרה שלא לצרף חוות דעת מומחה מטעמה בקשר לדין האוסטרלי.

 

5.            בית המשפט המחוזי, בהחלטה מנומקת ומפורטת, דחה את הבקשה והורה לצדדים לבוא בדברים על מנת להגיע להסכמות בדבר מינוי בורר מוסכם שיכריע בסכסוך. בהחלטתו עמד בית המשפט על התנאים להחלת סעיף 8 לחוק הבוררות, שעניינו כאמור מינוי בורר על ידי בית המשפט: קיומו של סכסוך; הסכסוך נוגע לעניין שהוסכם למסרו לבוררות; לא נתמנה בורר לפי ההסכם; בעל דין ביקש למנות בורר. נמצא כי בענייננו מתקיימים ארבעת התנאים האמורים. בקשר לטענת המבקשת כי לא ניתן יהיה לאכוף את פסק הבוררות באוסטרליה, ציין בית המשפט כי שאלת האכיפה היא שאלה תיאורטית בלבד בשלב זה ואין לשקול אותה במסגרת מכלול השיקולים הנוגעים לבקשה למינוי בורר. בית המשפט ציין עוד כי יש לתת משקל גבוה להסכמת הצדדים להעביר כל סכסוך שיתגלע בנוגע להסכם לבוררות בישראל. בהקשר זה, טענתה של המבקשת בקשר לתחולתו של הדין האוסטרלי עומדת בסתירה חזיתית להסכמת הצדדים בעת כריתת ההסכם לתחולה של הדין הישראלי ולבירור הסכסוך בישראל במסגרת בוררות. לבסוף אפוא בית המשפט דחה את טענת המבקשת לדחייה על הסף של ההליך והורה על המשך ההליך למינוי בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות.

 

           מכאן הבקשה שלפנַי.

 

6.             בבקשתה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר נמנע מלדון בטענתה המרכזית לעניין תחולת הדין הבינלאומי המבוסס על דוקטרינת הקומיטי (כיבוד שיפוטם של בתי משפט זרים). לשיטתה, עקרונות הדין הבינלאומי מחייבים את מדינת ישראל להכיר במעשה חקיקה של מדינת זרה ולא לאפשר לבעל דין זר לעקוף חקיקה במדינה אחרת על דרך של הפניית הסכסוך לדיון במדינת ישראל. בית המשפט המחוזי גם שגה כאשר דן במחלוקת בין הצדדים בראי דיני החוזים, תוך התעלמות מהמשפט הבינלאומי ומהדין האוסטרלי. השאלה שבה נדרש להכריע בית המשפט המחוזי, לעמדת המבקשת, הייתה האם על ערכאה שיפוטית בישראל לתת תוקף להסכמה שעומדת בניגוד לדין זר של מדינה "ידידותית", כאשר לישראל אין למעשה זיקה כלשהי לסכסוך בין הצדדים. בשל העובדה שתניית הבוררות מנוגדת, לכאורה, להוראה קוגנטית בדין האוסטרלי, חל סעיף 3 לחוק הבוררות, לפיו אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. לצד הבקשה הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

 

דיון והכרעה

7.            לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה. כלל הוא כי רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות לא תינתן אלא במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 1376/19 דהן נ' חברי קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" נציגות הקבוצה, פסקה 8 (27.2.2019)). יתרה מכך, הלכה פסוקה היא כי לערכאה הראשונה מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סעיף 8 לחוק הבוררות והתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה מכוח סעיף 8 שמורה למקרים חריגים בלבד, כאשר ניתן להצביע על כך שהערכאה הראשונה שגתה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית (ראו: רע"א 354/20 גרופ א.ה.ב.א בע"מ נ' טלטא בע"מ, פסקה 12 (26.4.2020); רע"א 8710/15 שדות נפט חיפושים (1992) נ' אייזנברג (11.7.2016); רע"א 10603/08 יצחק נ' חברת "פסגת ההלכה בע"מ", פסקה 13 (10.3.2009)). בענייננו, למרות ניסיונה של המבקשת לגייס את המשפט הבינלאומי לטובת בקשתה ולעטות עליה מחלצות עקרוניות, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים ואינה מצביעה על עיוות דין המצדיק התערבותה של ערכאה זו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. למעלה מן הצורך, אף לגופם של דברים יש לדחות את טענות המבקשת.

 

8.            ראשית, ולטעמי אף עיקר, סבורני כי המבקשת מושתקת מלטעון טענות ביחס לתוקפה של תניית הבוררות ותחולתו של הדין הישראלי על ההסכם בין הצדדים. אין חולק כי הצדדים הסכימו במפורש שהמחלוקות ביניהם בקשר להסכם תתבררנה בבוררות, אשר תתקיים בישראל, בהתאם לדין הישראלי. ודוק, נושאו של ההסכם היה זכיינות המבקשת במוצרי המשיבה באוסטרליה. על כן, כבר בעת החתימה על ההסכם ידעה המבקשת ידוע היטב כי סכסוך שיתגלע בין הצדדים יעסוק בפעילות המתרחשת באוסטרליה. אף על פי כן, הסכימו הצדדים לקבוע כי הבוררות בנוגע להסכם תתקיים בישראל, בהתאם לדין הישראלי. בטיעוניה לא נתנה המבקשת כל הסבר לשינוי הלבבות שעברה או סיבה בגינה הסכימה לחתום על הסכם המנוגד לשיטתה לדין האוסטרלי מלכתחילה. ככלל, כפי שהצביע בית המשפט המחוזי בהחלטתו, העלאת טענה בדבר אי חוקיותו של הסכם על מנת להימנע מקיומו מנוגדת לעיקרון תום הלב וברי כי טענה זו לא תתקבל באהדה (ראו: דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים (1994) בע"מ, פ"ד נו(1) 56, 105 (2001); ע"א 698/89 שילה נ' בארי, פ"ד מז 796, 808 (1993)). דומה כי הדברים נכונים ביתר שאת כאשר אי החוקיות הנטענת היא בקשר להוראות דין זר, ולא בקשר לדין הישראלי.

 

9.            מעבר לכך, שאלת אכיפתו של פסק הבוררות באוסטרליה היא בשלב זה שאלה תיאורטית. נקודת המוצא היא כי הצדדים להליך בוררות יקיימו את פסק הבוררות אף ללא נקיטת אמצעי אכיפה בערכאה שיפוטית. מעבר לכך, בעיות שעשויות להתעורר בעתיד בקשר לאכיפתו של פסק הבוררות אין בהן כדי להשפיע על עצם קיומו של הליך הבוררות. מכל מקום, ככל שהמבקשת סבורה כי הסכם הבוררות אינו עולה בקנה אחד עם הדין האוסטרלי – ואינני מביע כל עמדה בנושא – באפשרותה לפנות לגורמים המתאימים באוסטרליה בקשר לכך. אולם לתוקפה של תניית הבוררות בדין האוסטרלי אין השפעה על הדין הישראלי, שהוא הדין שנקבע בין הצדדים כי יחול בקשר להסכם.

 

10.         הבקשה נדחית אפוא. משעה שהבקשה נדחתה, הבקשה לעיכוב ביצוע התייתרה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התש"ף (‏7.6.2020).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
3
רע"א 476/21
החלטה
22/01/2021
טען מסמכים נוספים