ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ נ. ב.ש ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ נ. ב.ש ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ

ע"א 4738/19
תאריך: 03/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  4738/19 - ב'

וערעור שכנגד

 

לפני:  

כבוד הרשם רון גולדשטיין

 

המערערים:

1. ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ

(המשיבים שכנגד)

2. רוברט קאופמן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. ב.ש ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ

(המערערים שכנגד)

2. חב' ברנד תעשיות בע"מ

 

3. חיים ברנד

 

4. ארז כהן

 

בקשת המערערים (המשיבים בערעור שכנגד) לסילוק הודעת הערעור שכנגד על הסף; תשובת המשיבים (המערערים בערעור שכנגד) מיום 27.10.2019

 

 

החלטה

 

1.        לפניי בקשה מטעם המערערים (והמשיבים שכנגד) (להלן: המשיבים שכנגד) לסילוק הערעור שכנגד על הסף, בטענה של היעדר "זיקה עניינית" בינו לבין הערעור העיקרי. המערערים שכנגד (הם המשיבים בערעור העיקרי) (להלן: המערערים שכנגד) מתנגדים לבקשה.

 

           עיינתי בטענות הצדדים ולא ראיתי להיעתר לבקשה.

 

2.        הכלל הוא כי על הערעור שכנגד לתחום עצמו להשגות אשר יש להן זיקה למסגרת העניינית שהותוותה בערעור העיקרי (ראו למשל, בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256, 263-262 (1990)). דרישת "הזיקה העניינית" פורשה על ידי הפסיקה בהרחבה (ראו, בש"א 7182/18 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פיסקה 9 (18.10.2018)). זאת, באופן שדי בזיקה "רופפת ומצומצמת בהיקפה" בין הסוגיות שבערעור העיקרי לבין אלה הנכללות בערעור שכנגד (ראו, ע"א 2266/14 ילין נ' אם תרצו ציונות או לחדול (29.9.2014); ע"א 4160/13 סלע בנגב חברה לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע (14.1.2015); ע"א 5008/16 המוסד לביטוח לאומי נ' מגן דוד אדום לישראל, פיסקה 6 (14.6.2017)). אכן, הערעור שכנגד נועד להקנות יתרון דיוני למי שיכול היה להגיש ערעור עיקרי ולא עשה כן. יתרון דיוני זה מהווה מעין "שוט" כלפי הצד שכנגד, המגיש ערעור ראשי מצדו, ובהקשר זה נאמר כי יש בו ביתרון דיוני זה כדי להרתיע בעל דין מלערער על רקע הידיעה כי הגשת ערעור עשויה להעמיד אותו בסכנה שבית המשפט לא רק ידחה את ערעורו, אלא גם ייטול ממנו את פירות זכייתו (החלקית) בערכאה הדיונית (ראו, ע"א 4933/17 איבגי נ' פרידמן, פיסקה 5 (19.11.2017)).

 

           הערעור שכנגד בענייננו, כולל חמישה ראשי פרקים. סבורני כי כל ראשי הפרקים שבגדר הערעור שכנגד, מקיימים את אותה "זיקה רופפת ומצומצמת" לסוגיות שהועלו בערעור העיקרי, באופן שאינו מצדיק את סילוק הערעור שכנגד על הסף, וזאת כפי שיפורט להלן.

 

3.        בראש הפרק הראשון בערעור שכנגד מלינים המערערים שכנגד על היעתרותו של בית המשפט קמא לאחר הסעדים מושא התביעה העיקרית הנוגע להשבת שוויים של חומרי גלם מסוימים (ראו פיסקאות 27-25 לפסק-הדין; להלן: הסעד בגין חומרי הגלם). ראש פרק זה בערעור שכנגד מקיים לטעמי זיקה מספקת לסוגיות שהועלו בערעור העיקרי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, וזאת בשים לב לשני טעמים מרכזיים: ראשית, המשיבים שכנגד התייחסו במפורש לסעד בגין חומרי הגלם בערעור העיקרי, משטענו כי שגה בית המשפט כאשר לא צירף רכיב מע"מ לסעד זה. שנית, וכאן עיקר - מדובר בסעד הנובע במישרין מהוראה מסוימת שנקבעה במערכת ההסכמית בין הצדדים (ובפרט מכוח סעיף 11 להסכם המכר מיום 24.2.2011). מערכת הסכמית זו היא העומדת בליבת פסק-הדין וכן בבסיס חלק ניכר מטענות המשיבים שכנגד כמערערים בערעור העיקרי. גם ראש הפרק השני בערעור שכנגד מקיים את אותה זיקה מספקת לערעור העיקרי, משגם הסעד שהתבקש בראש פרק זה נובע בסופו של דבר מאותה מערכת הסכמית העומדת בבסיס ההליך כולו. לא נעלמו מעיניי טענות המשיבים שכנגד בדבר השוני המסוים בין סוגי הטענות המתייחסות במישרין למערכת ההסכמית לבין הטענות המתייחסות לעילות לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. עם זאת, אין בטענות אלה כדי לשלול קיומה של זיקה עניינית בין שני ההליכים וכבר נפסק בהקשר זה כי העובדה שכל אחד מהצדדים מפנה את ערעורו כנגד מקטע שונה של פסק הדין אינה שוללת בהכרח את קיומה של הזיקה הנדרשת, שהרי דרך כלל מערער ומערער שכנגד לא יהיו שבעי רצון מאותן קביעות הכלולות בהכרעה שניתנה בעניינם (ראו והשוו למשל, ע"א 7038/16 מרקדו נ' מרקדו (23.4.2017)). אשר לראשי הפרקים השלישי והרביעי – עניינם של אלה בטענות המערערים שכנגד באשר לאי פסיקת הוצאות משפט לטובתם. דין בקשת הסילוק להידחות גם בעניין זה, ויפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט צ' זילברטל בע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ (29.6.2014) שלפיהן "הוצאות משפט הן לעולם סעד טפל ההולך אחר העיקר, וכאשר בערעור הראשי משיג המערער על עצם חיובו, ברי כי שינוי בפסק הדין יגרור אחריו שינוי בפסיקת ההוצאות, עד שהמשיב רשאי לערער בגדר ערעור שכנגד גם בסוגיה זו, בוודאי מקום שפרט לכך יש בפיו טענות נוספות שהוא רשאי להעלות בגדרו של ערעור שכנגד" (שם, פיסקה 29; וראו גם ע"א 832/18 מלון שלום אילת בע"מ נ' נדבך לנדל"ן והשקעות בע"מ, פיסקה 6 (21.5.2018)). לבסוף, באשר לראש הפרק החמישי, אשר עניינו בהשגת המערערים שכנגד בעניין אי פסיקת רכיב מע"מ לאחד מהסעדים שנפסקו לטובתם בגדר פסק-הדין - כפי שצוין לעיל, אף המשיבים שכנגד הלינו בהודעת הערעור העיקרית על אי פסיקת רכיב מע"מ לסעד אחר שנפסק לטובתם. מדובר אפוא בטענות דומות במהותן ובנסיבות אלה ובשים לב לכך שגם כאן עסקינן בטענות הנובעות מאותה מערכת הסכמית, הרי שדין בקשת הסילוק להידחות אף בהקשר זה.

 

4.        בכל הנוגע לטענות המערערים שכנגד באשר להיותו של ראש הפרק החמישי בערעור שכנגד משום "ערעור מותנה" יצוין כי ה"מיקום הגיאומטרי" להכרעה בסוגיה זו הינה בפני המותב שידון בהליך ובהתאם לשיקול דעתו. המשיבים שכנגד רשאים אפוא להעלות טענה זו במסגרת הסיכומים מטעמם וטענות הצדדים שמורות להם. מכל מקום אין בטענה זו כדי להצדיק בשלב דיוני זה את סילוק הערעור שכנגד על הסף. ולבסוף יובהר כי בניגוד לטענת המשיבים שכנגד, לא צורפו להודעת הערעור שכנגד מוצגים כלשהם, ועל כן לא ראיתי להורות על תיקון הודעת הערעור שכנגד מטעם זה.

 

5.        תוצאת הדברים היא שהבקשה למחיקת הערעור שכנגד נדחית. המשיבים שכנגד יישאו בהוצאות המערערים שכנגד בסך של 2,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ‏ה' בכסלו התש"פ (‏3.12.2019).

 

 

 

רון גולדשטיין, שופט

 

 

ר ש ם

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
3
רע"א 476/21
החלטה
22/01/2021
טען מסמכים נוספים