שר הכלכלה והתעשייה נ. אל-נל ייבוא ושיווק | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

שר הכלכלה והתעשייה נ. אל-נל ייבוא ושיווק

בר"מ 1220/20
תאריך: 19/03/2020

בבית המשפט העליון

 

בר"ם 1220/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשים:

1. שר הכלכלה והתעשייה

 

2. משרד הכלכלה והתעשייה

 

 

נ ג ד

 

המשיבה:

אל-נל ייבוא ושיווק בע"מ

 

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' רובין) בעת"ם 23628-12-19 מיום 15.1.2020

 

בשם המבקשים:

עו"ד שרון הואש-איגר

 

בשם המשיבה:

עו"ד רנאטו יאראק; עו"ד דנה יאראק-זהרוביץ

 

החלטה

 

           בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, אשר הורה על מתן צו ביניים שלפיו תוקף הרישיון של המשיבה, חברת אל-נל ייבוא ושיווק בע"מ (להלן: החברה) לייבא 48 טון כבד אווז לא כשר יוארך עד לתום ההליכים בעתירה.

 

1.            ביום 3.3.2019 הנפיק המבקש 1, שר הכלכלה והתעשייה (להלן: השר), לחברה רישיון לייבוא כבד אווז לא כשר בהיקף 300 טון עד ליום 31.12.2019. סמוך לאחר מכן, ביום 1.4.2019, הודיע לחברה נציג משרד הכלכלה והתעשייה כי השר (להלן ביחד: המבקשים או המדינה) שוקל לבטל את הרישיון, נוכח חשש כי הוא ניתן בניגוד להוראת סעיף 3 לחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק הבשר או החוק), קרי: כי לפני יום 13.7.1992 (להלן: המועד הקובע) לא ניתנו רישיונות דומים. ביום 1.5.2019, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות להציג טענותיה נגד ביטול הרישיון, הודיעו המבקשים כי הוחלט לבטלו, משנמצא כי לפני המועד הקובע לא הותר ייבוא כבד אווז לא כשר. בצד האמור, ולאחר שהחברה הציגה הסכם שערכה (קודם לביטול הרישיון) לאספקת 48 טון כבדי אווז לא כשר לצד שלישי, החליטו המבקשים להנפיק לחברה רישיון חדש לייבוא הבשר האמור בהיקף 48 טון, שיהיה בתוקף עד ליום 31.12.2019 (להלן: ההחלטה מיום 10.6.2019).

 

2.            ביום 20.8.2019 פנתה החברה בבקשה להארכת רישיון הייבוא שניתן לה עד ליום 20.6.2020, וזאת בטענה כי עיכובים בקבלת אישור השירותים הווטרינריים בהונגריה לא יאפשרו לה להשלים את הייבוא בכמות המתוכננת עד למועד פקיעת הרישיון. המבקשים דחו את הבקשה ביום 26.9.2019, והודיעו כי אם ברצונה של החברה לייבא בשר בשנת 2020 עליה להגיש בקשה חדשה לקבלת רישיון חדש לשנה זו, וכי לעמדתם אין עילה לחידוש רישיון הייבוא. ביום 6.10.2010 פנתה החברה למבקשים בנושא ההחלטה האמורה, ובצד זאת הגישה בקשה לקבלת היתר חדש לייבוא בשר כבד אווז לא כשר בהיקף 100 טון בשנת 2020. ביום 19.11.2019 הודיעו המבקשים לחברה כי הוחלט לדחות הן את בקשתה להארכת הרישיון, הן את הבקשה לקבלת רישיון ייבוא חדש לשנת 2020.

 

3.            נגד החלטה זו הגישה החברה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובצדה הגישה בקשה למתן צו ביניים שלפיו תוקף הרישיון שניתן לחברה לייבא 48 טון בשר יוארך עד לתום ההליכים בעתירה. ביום 15.1.2020 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' רובין) את הבקשה. במישור סיכויי העתירה נקבע כי זו מעלה שאלה ראויה לדיון, בשים לב לכך שמלכתחילה ניתן לחברה רישיון ייבוא ובכך יש להעיד על הנחת המבקשים כי אין במתן הרישיון כדי לסתור את הוראות חוק הבשר; וכן בהינתן יתר טענות החברה כי ייבוא כבד לא כשר אושר לפני המועד הקובע בחוק זה ולכן הבשר נושא העתירה מותר בייבוא. אשר למאזן הנוחות נקבע כי לחברה עלול להיגרם נזק משמעותי אם לא יוארך הרישיון שניתן לה נוכח התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים, ולעומת זאת המדינה לא הצביעה על נזק ממשי שעלול להיגרם כתוצאה ממתן הצו. עוד נדחתה טענת המדינה שלפיה אין להיעתר לבקשה לצו ביניים משמדובר בבקשה לצו עשה, החופף את הסעד המבוקש בעתירה. בית המשפט מצא כי במקרים מיוחדים ניתן להעניק סעד בדמות צו עשה, וכי במקרה דנן הבקשה לצו ביניים הוגשה עת היה רישיון הייבוא בתוקף, ובכך יש להחליש את עוצמת הטענה במישור זה. עוד צוין כי החפיפה בין הצו המבוקש לבין הסעד המבוקש בעתירה היא חלקית בלבד, שכן העתירה נסבה גם על ההחלטה לדחות את הבקשה לקבלת רישיון ייבוא לשנת 2020.

 

           עוד יוער כי ביום 28.1.2020 הגישה החברה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, בטענה כי טרם הונפק לה רישיון כאמור בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. לפי האמור בבקשת הרשות לערער, רישיון זה הונפק לחברה ביום 29.1.2020.

 

4.            מכאן הבקשה שלפניי. המבקשים טוענים כי הרישיון שניתן לחברה מלכתחילה (ביום 3.3.2019) ניתן בטעות ובחוסר סמכות, ובנסיבות אלו לא היה מקום לכפות עליהם פעולה העומדת לשיטתם בניגוד לחוק. לפיכך, כך נטען, שגה בית המשפט בקובעו כי לא הוכח נזק ממשי שעלול להיגרם כתוצאה ממתן הצו. עוד משיגים המבקשים גם על קביעות בית המשפט באשר לסיכויי העתירה, שכן לטענתם אין ראיות חד משמעיות לכך שבוצע ייבוא של בשר כבד אווז לא כשר לפני המועד הקובע, כנדרש בתנאי סעיף 3 לחוק הבשר. בנוסף, חזרו המבקשים על טענותיהם בהליך קמא שלפיהן לא היה מקום להיעתר לבקשה שעניינה קבלת צו עשה, ומשום שהסעד שניתן זהה לאחד מהסעדים הסופיים שהתבקשו בעתירה. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 20.2.2020 הגישו המבקשים הודעת עדכון, שבה הפנו לפסק הדין של בית משפט זה בהליך אחר שהתנהל בעניינם של הצדדים, בנוגע לרישיון ייבוא של שומן חזיר (עע"ם 3956/19 אל-נל ייבוא ושיווק בע"מ נ' משרד הכלכלה והתעשייה (16.2.2020)).

 

5.            התבקשה תשובה. לשיטת החברה, סיכויי העתירה להתקבל גבוהים, שכן ייבוא כבד אווז לא כשר עומד בתנאי סעיף 3 לחוק הבשר, ולא בכדי נעתרו המבקשים לבקשה למתן רישיון ייבוא ביום 3.3.2019. הוסף כי טענה זו עולה בקנה אחד גם עם עמדת המדינה בהליך אחר שהתנהל בבית המשפט לעניינים מינהליים, נושא פסק הדין בעע"ם 3956/19, וכן עם נתונים שקיבלה החברה מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמהם עולה לטענתה כי התבצע ייבוא של כבד אווז לא כשר כשלוש שנים לפני המועד הקובע. לעניין מאזן הנוחות, החברה טוענת כי דחיית הבקשה למתן צו ביניים תוביל גם לנזקים אשר אינם בני פיצוי כספי, ובהם פגיעה במוניטין שרכשה. לטענתה, ככל שתידחה הבקשה לצו ביניים ותתקבל העתירה, תידרש החברה לנקוט בהליכים משפטיים שיימשכו שנים ארוכות לשם קבלת פיצוי עבור נזקיה הכספיים, ומנגד למבקשים לא ייגרם כל נזק מהארכת תוקפו של הרישיון. עוד נטען כי אין זהות בין הסעד שניתן לה בגדרי צו הביניים לבין הסעד שהתבקש בעתירה, שכן העתירה עוסקת בבקשתה של החברה לייבא כבד אווז לא כשר בשנת 2020 ואילך, בעוד צו הביניים מתייחס אך להארכת תוקפו של הרישיון שניתן לה בהחלטה מיום 10.6.2019. מעבר לדברים אלה, טוענת החברה כי התנהלותה של המדינה בענייננו, כפי שפורטה בתשובה, תרמה לנזקים שנגרמו לה ולעיכוב באישורים הנדרשים לקידום הייבוא.

 

6.            דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט נדרש לטענות שהעלתה החברה בעתירתה, וקבע כי אלו ראויות לדיון וכי אין מדובר בעתירת סרק שסיכוייה קלושים. מבלי שאביע עמדה לגופם של דברים, איני סבור כי הונחה עילה להתערב במסקנה זו. בכל הנוגע לשיקולי מאזן הנוחות, כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, אין בקבלת הבקשה לצו ביניים כדי להביא לחריגה מכמות הבשר שייבואה כבר אושר בגדרי הרישיון שניתן לחברה ביום 10.6.2019 (גם אם מלכתחילה רישיון זה ניתן לפנים משורת הדין, לפי גישת המבקשים, המצויה במחלוקת כאמור). בהינתן האמור, לצד מסקנת בית משפט קמא באשר לנזקים שייגרמו לחברה כתוצאה מדחיית הבקשה למתן צו ביניים אם העתירה תתקבל, איני סבור כי תוצאת האיזון שערך בית המשפט לעניינים מינהליים בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין מגלה עילה למתן רשות ערעור על ההחלטה בנסיבות המקרה שלפניי.

 

           הבקשה נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות החברה בסך של 8,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ג באדר התש"ף (‏19.3.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים