שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ. המפקח על המכרות, מינהל אוצרו | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ. המפקח על המכרות, מינהל אוצרו

בג"ץ 3835/20
תאריך: 14/07/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

בג"ץ 3835/20 - ב'

 

לפני:  

כבוד השופט ג' קרא

 

העותרת:

שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. המפקח על המכרות, מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה

 

2. רשות מקרקעי ישראל

 

בקשת המשיבים לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 11.6.2020

 

בשם העותרת:

בשם המשיבים:

עו"ד אוריאל פרינץ

עו"ד שרון הואש-איגר

 

 

החלטה

 

           העותרת צירפה כנספח "8" לעתירה את תצלום הסכם "ועדת השניים" מיום 3.4.2005, אשר נחתם בין העותרת למשיבה 2, רשות מקרקעי ישראל, במסגרת הליך שנערך מול ועדת השניים מכוח תקנה 25(4) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, להסדרת זכויותיה במחצבת עציונה.

 

           לאחר שעיינתי בבקשה לחיסיון לסוד מסחרי, בבקשת המשיבים ובתגובה לה וכן בהסכם גופו – אני סבור כי אין עילה כי יוטל חיסיון על נספח "8" הנ"ל מכוח סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק). זאת, באשר העותרת לא הוכיחה כי הסכם ועדת השניים עולה כדי "סוד מסחרי" של העותרת, כהגדרתו בחוק.

 

           כפי שציינה העותרת, בניגוד להליכים אחרים בהם משתתפת העותרת, במסגרתם היו הסכמות נקודתיות של רשות מקרקעי ישראל עם העותרת להטלת חיסיון על הסכמי ועדת השניים (ובכפוף לסייגים), בענייננו לא קיימת הסכמה כאמור. יתר על כן, טענות העותרת על קיומו של סוד מסחרי נטענו בכלליות ובעלמא וללא הנמקה לעניין התקיימותם של יסודות הסוד המסחרי. יצוין, כי אף העתירה שהגישה העותרת מתייחסת להסכם ועדת השניים (בעמוד 5) והדבר מחליש לכאורה את טענות העותרת. כפי שהדגישה המשיבה 2, ההסכם עוסק במשאב ציבורי מתכלה. עמדת המשיבה 2 כפי שהוצגה בבקשת המשיבים, היא כי אין מקום להטיל חיסיון על הסכמי ועדת השניים מטעמים של הגנה על האינטרס הציבורי (השוו גם: עת"ם 54978-01-11 (מחוזי ירושלים) שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס' 10-8 (19.6.2011) ("המדובר במידע המתייחס למשאבים ציבוריים, היינו עתודות החומר לכרייה שבמקרקעי המדינה, ובכלל זאת גם המידע המתייחס להיתר שניתן לעותרות לעשות שימוש בקרקע שבידי משיב 1, והגובלת במחצבות, או לתנאים אחרים שנכללו בהסדר. אין המדובר, אפוא, בסוד מסחרי המצוי בבעלות העותרות. ההיפך הוא הנכון. המדובר במידע בעל אופי ציבורי מובהק, היינו בתנאי התקשרות חוזית בין רשות ציבורית לבין גורם עסקי פרטי... המדובר במחצבות הנמצאות במקרקעי המדינה, והנתונים בדבר סוג האבן ומבנה השכבות הגיאולוגיות של אותם מקרקעין אינם יכולים, אפוא, להיות בבעלות העותרות"); עת"ם 40013-10-14 (מחוזי ת"א) חברה מחצבת ורד בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.7.2015) ("במקרה דנן מדובר בקרקע של המדינה ולעותרות יש רק זכויות שימוש בקרקע כמחצבות. המידע הנוגע לקרקעות אלה, אינו מידע פרטי של העותרות. המידע המבוקש עוסק בנתונים של המחצבות שהקרקע שלהן כאמור בבעלות המדינה, כך שהן משאב ציבורי ולכן אין עסקינן בנתונים כלכליים או סוד מסחרי, או שיטות מיוחדות של העותרות עצמן, שהופכות לרכושן. מכל מקום, העותרות לא פרטו ולא הפנו לשיטות או מחקרים שהן עצמן פיתחו, שעשויות להיחשף"). פסקי דין אלו עסקו באותו סוג הסכם אף שהם ניתנו בהליכים מכוח חוק חופש המידע).

 

           לפיכך, החלטתי בדבר הטלת חיסיון על נספח "8" – מבוטלת.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התש"פ (‏14.7.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים