שפילמן שולמית ו-62 אחרים נ. עו"ד עופר שפירא ואיתי הס – נאמני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

שפילמן שולמית ו-62 אחרים נ. עו"ד עופר שפירא ואיתי הס - נאמני

רע"א 8364/19
תאריך: 06/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  8364/19

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקשים:

1. שפילמן שולמית ו-62 אח'

 

2. אורי פיינטוך ו-17 אח'

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עו"ד עופר שפירא ואיתי הס, בתפקידם כנאמנים של א.דורי בניה בע"מ

 

2. א.דורי בניה בע"מ

 

3. נציגות חברי קבוצת הרכישה, אורי פיינטוך ואח'

 

4. נציגות חברי קבוצת הרכישה, אמיר עמר ואח'

 

5. קבוצת חג'ג' מגדלי הארבעה בע"מ

 

6. מדינת ישראל – גזברות בתי המשפט

 

7. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לושי-עבודי) בתיק חדל"ת 17156-10-19 מיום 8.12.2019

 

בשם המבקשים:                     עו"ד יצחק יונגר; עו"ד ישי מאירסדורף

בשם משיבים 2-1:                  עו"ד עופר שפירא; עו"ד איתי הס

בשם משיבה 3:                      עו"ד אורי פיינטוך

בשם משיבות 5-4:                  עו"ד חן בוכניק; עו"ד עלא דיאב

בשם משיבה 6:                      עו"ד מרווה בז'ה

בשם משיב 7:                        עו"ד מיכל דלומי; עו"ד רועי נירון

 

החלטה

 

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לושי-עבודי) בתיק חדל"ת 17156-10-19 מיום 8.12.2019. במסגרת ההחלטה ניתן צו פתיחת הליכים לחברת א.דורי בנייה בע"מ (להלן: החברה), ובית המשפט הורה על ביטול העיקולים שהוטלו על כספי החברה, ובכלל זה על העברת כספים המוחזקים בידי משיבה 3 וכספים המוחזקים בידי משיבים 6-4 בנאמנות עבור המבקשים, לקופת הנאמנים.

 

הרקע לבקשה

1.            בין המבקשים לחברה נחתם הסכם לבניית פרויקט "מגדלי תל אביב" (להלן: הפרויקט), במסגרתו התחייבה החברה לבצע את הבניה ולמסור את הדירות בפרויקט לידיהם. המבקשים, אשר טענו כי החברה הפרה את ההסכם באופן יסודי משהתעכבה השלמת הפרויקט ומסירת הדירות ועל כן הם זכאים לפיצוי מוסכם בהתאם להסכם, הגישו נגדה תביעות כספיות בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שהדיון בהן אוחד. הסכום הכולל של התביעות הועמד על כ-12 מיליון ש"ח (כ-8.9 מיליון ש"ח במסגרת ת"א 32905-01-17 וכ-3.1 מיליון ש"ח במסגרת ת"א 27502-05-17 (להלן יכונו יחדיו: התביעות)).

 

2.            נוכח הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה, התבקש בית המשפט במסגרת התביעות להטיל עיקולים זמניים על כספי החברה או נכסיה, השייכים או המגיעים לה, בגובה הפיצוי המוסכם שנתבע. לאחר שהוצאו צווי העיקול, הודיעה משיבה 3, נציגות קבוצת הרכישה של בעלי הזכויות במגדל D בפרויקט (כאשר חלק מבעלי זכויות אלה נמנים על המבקשים במסגרת הבקשה שלפנַי) כי מצוי בידה סכום של כ-1.714 מיליון ש"ח המגיע לחברה, ועוד כ-1 מיליון ש"ח אשר מותנה בהוצאת תעודת גמר למגדל (אשר טרם הוצאה). על כספים אלה הוטל עיקול "עצמי".

 

3.            כמו כן אותרו סכומים נוספים שאמורים להגיע לידי החברה ממשיבות 4 ו-5 (אשר יכונו ביחד להלן: קבוצת חג'ג'), נציגות קבוצת הרכישה ובעלת הזכויות בפרויקט אחר, פרויקט מגדלי הארבעה, לגביו התקשרה החברה עם קבוצת חג'ג' בהסכם, ואשר עמד לקראת סיום. לאחר דין ודברים עם קבוצת חג'ג', ולאחר שנפתח הליך בעניין זה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בע"ק 41677-02-17), הגיעו מבקשים 1 וקבוצת חג'ג' להסכמה לפיה החברה תמחה למבקשים 1 סך של 3.5 מיליון ש"ח מתוך הכספים להם היא זכאית לקבל מקבוצת חג'ג'. עוד הוסכם שהכספים יופקדו בפועל בחשבון נאמנות מיוחד שייפתח על ידי עו"ד יצחק חג'ג' (להלן: עו"ד חג'ג'), עד למתן פסק דין בתביעה. ביום 8.3.2017 הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין, ובהתאם הופקדו הכספים בחשבון נאמנות המנוהל על ידי עו"ד חג'ג'.

 

4.            גם בעניינם של מבקשים 2 נוהל משא ומתן עם קבוצת חג'ג', ונפתח הליך נפרד בעניין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בע"ק 27652-06-17). לבסוף הגיעו מבקשים 2 וקבוצת חג'ג' להסכמה על פיה משיבה 4 (נציגות קבוצת הרכישה בפרויקט מגדלי הארבעה) תפקיד בנאמנות, בגזברות בית במשפט סך של 1.2 מיליון ש"ח עבור מבקשים 2. גם להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין ביום 23.11.2017 והכספים הופקדו בגזברות בית המשפט.

 

           סכומים אלה, המצטברים לסך כולל של כ-7.5 מיליון ש"ח, עומדים במוקד הבקשה. לטענת המבקשים מדובר בסכומים אשר הוחרגו מנכסיה של החברה ועל כן שייכים הם למבקשים גם במקרה שבו נקלעת החברה להליכי חדלות פירעון, כפי שאירע בענייננו.

 

5.            ואכן, ביום 10.10.2019 הגישה החברה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק). בהחלטתו מיום 27.10.2019, בית המשפט המחוזי דחה הסדר נושים שהציעה החברה, ומינה לחברה נאמנים זמניים אשר הוטל עליהם לבחון את מצבה של החברה בטרם מתן צו לפתיחת הליכים (משיבים 1 אשר ייקראו להלן: הנאמנים).

 

6.            ביום 5.12.2019 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי "בקשה למתן הוראות בעניין זכויות המבקשים אצל המחזיקים מכוח המחאת הזכות; כספי נאמנות; זכויות קיזוז ועיכבון". במסגרת בקשה זו נטען כי הזכויות בכספי ההפקדה אצל עו"ד חג'ג' וכספי ההפקדה בגזברות בית המשפט הומחו למבקשים ויצאו מידי החברה, בכדי להבטיח את תשלום התביעות במקרה שהחברה תגיע לחדלות פירעון. על כן, בית המשפט נתבקש לקבוע כי כספים מופקדים אלו, בסך של 3.5 מיליון ש"ח המופקדים אצל עו"ד חג'ג' ו-1.2 מיליון ש"ח המופקדים אצל גזברות בית המשפט – סך הכל 4.7 מיליון ש"ח – אינם חלק מנכסי החברה, כך שגם אם יבוטלו העיקולים שהוטלו על החברה במסגרת הליך חדלות הפירעון, לא יועברו כספים אלה לקופת הנאמנים. באשר לכספי העיקול העצמי, המבקשים טענו כי בהתאם להסכם הבניה בין החברה לבין בעלי הזכויות במגדל D בפרויקט (וביניהם המבקשים) עומדות להם תרופות של ניכוי, עיכבון וקיזוז אל מול חובותיה של החברה. מכאן, התבקש לקבוע כי גם הסכום אשר בידי משיבה 3 אינו חלק מנכסי החברה ואין להעבירו לידי הנאמנים. בית המשפט הורה לנאמנים להגיב לבקשה זו תוך 7 ימים.

 

7.            בטרם הוגשה תגובת הנאמנים לבקשת המבקשים, ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.12.2019 צו לפתיחת הליכים לחברה. בגדרי ההחלטה, בית המשפט הורה על ביטול העיקולים שהוטלו על החברה ועל העברת הכספים לידי הנאמנים. בקשר לבקשת המבקשים, בית המשפט קבע כי לא הונחה כל תשתית לקיומה של זכות לעכב או לקזז כספים מעוקלים, וודאי לא בנסיבות של חדלות פירעון. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה לעכב את העברת הכספים לנאמנים, והורה לנאמנים לדון עם המבקשים בעניין זכויות העיכבון והקיזוז הנטענות ולעדכן את בית המשפט בעניין זה.

 

           מכאן נולדה הבקשה שלפנַי.

 

תמצית טענות הצדדים

8.            המבקשים הלינו על החלטת בית המשפט המורה על העברת הסכומים האמורים לקופת הנאמנים, תוך דחיית בקשתם ללא דיון. החלטת בית המשפט אינה מנמקת מדוע נדחו טענותיהם בעניין הכספים המופקדים, וזאת ללא שקיים בית המשפט כל בירור עובדתי או משפטי בעניין זה. המבקשים עמדו על כך שהפקדת הכספים בסך של 4.7 מיליון ש"ח בנאמנות אצל עו"ד חג'ג' ובגזברות בית המשפט הקנתה להם מעמד של נושה מובטח. כספים אלה, על פי הטענה, אינם עוד חלק מנכסיה של החברה, שכן הם נועדו להבטיח את תשלום סכום פסק הדין שיינתן בתביעות שהוגשו. כמו כן חזרו המבקשים על הטענה כי עומדת להם זכות קיזוז של 2.714 מיליון ש"ח, ובקשתם בעניין זה הוגשה בהתבסס על תשתית עובדתית ומשפטית מפורטת. עוד נטען כי טעה בית המשפט המחוזי כאשר נתן את החלטתו הדוחה את הבקשה בטרם קבלת תגובת הנאמנים לה, על אף שהעביר אותה לקבלת תגובה מספר ימים קודם לכן.

 

9.            משיבה 3, נציגות הרוכשים הזכאים להירשם כבעלי הזכויות במגדל D בפרויקט, הצטרפה לטענת המבקשים. משיבה 3 הדגישה כי סך של 1 מיליון ש"ח כלל אינו מצוי בידה, אלא מדובר בכספים שמועד תשלומם טרם הגיע, שכן תשלומם מותנה בפעולות שעל החברה לבצע וטרם בוצעו, לפיכך בשלב זה ברור כי בית המשפט אינו יכול להורות על העברת הסכום האמור. באשר לסכום של כ-1.714 מיליון ש"ח, סכום המהווה את התשלום האחרון עבור עבודות שהחברה ביצעה, הצטרפה משיבה 3 לטענת המבקשים כי יש להורות על קיזוז הסכום.

 

10.         משיבות 4 ו-5, קבוצת חג'ג', הצטרפו גם הן לעמדת המבקשות. לשיטתן, כספים שהופקדו בנאמנות למטרה מוגדרת דינם להיות מוחרגים ממכסת הנכסים של חברה שנמצאת בהליכי חדלות פירעון. הודגש כי בהסכמי הפשרה בין המבקשים למשיבות 4 ו-5 נקבע כי ככל שהעיקולים יוסרו או שהתביעות ידחו, הכספים המופקדים יוחזרו לידיהן. על כן, הכספים המופקדים אינם ומעולם לא היו שייכים לחברה. כמו כן הן טענו כי זכות הטיעון שלהן נפגעה הואיל והחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה מבלי שנשמעה עמדתן על אף שביקשו להשמיעה.

 

11.         מנגד, לעמדת הנאמנים יש לדחות את הבקשה. לטענת הנאמנים, המבקשים מתיימרים להעלות לדיון את מעמדם בסדרי הנשייה של החברה, מבלי שהם הוכיחו או אף הציגו כל ראיה לזכות עודפת כלשהי. המבקשים אף לא טרחו לפעול בדרך שהורה להם בית המשפט המחוזי להוכחת טענותיהם. אדרבה, עצם הגשת הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. כל שהורה בית המשפט הוא כי יש להעביר את הכספים לקופת הנאמנים, לאחר מכן יוכלו המבקשים לטעון ולהציג ראיות לעניין מעמדם של הכספים לפני הנאמנים ולאחר מכן לפנות לבית המשפט המחוזי. עצם העברת הכספים לחשבון הנאמנים הפועלים בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי אינה מסכנת את עניינם של המבקשים, והמבקשים גם לא הבהירו כיצד החלטה זו כשלעצמה פוגעת בהם. גם לגופו של עניין, טענות המבקשים כי יש לראות בעיקולים הזמניים שהוטלו לטובתם, במסגרת סעד זמני, ככאלה שהופכים אותם לנושים מובטחים, עומדת בסתירה לדין ולעקרונות יסוד בהליכי חדלות פירעון.

 

12.         משיב 7, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה), סבור כי יש להורות על השבת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך דיון בטענות המבקשים אשר נראה כי לא נידונו כדבעי. זאת שעה שהמבקשים הבהירו כי טענותיהם ביחס לסכום המוחרג אינן נובעות מצווי העיקול שהוטלו לטובתם על כספים אלה, כי אם מכוח הגנות אחרות: המחאת זכויות, קיזוז והפקדת כספים בידי נאמן ובקופת בית המשפט. טענות אלה, מבלי שהביע הממונה עמדה לגופו של עניין, טעונות דיון. לחלופין, סבור הממונה כי יש לסווג את ההליך כערעור בזכות. זאת, ככל שיחליט בית המשפט כי ההחלטה באה בגדר סעיף 349(א)(1) לחוק, על פיו קיים ערעור בזכות על החלטה למתן צו לפתיחת הליכים. גם אם מדובר ביחידה דיונית נפרדת, הרי שלעמדת הממונה יש לפרש את החלטת בית המשפט המחוזי ככזו המורה על העברה של הסכום המוחרג ולפיכך מביאה לסיום טענות המבקשים בעניין, באופן המקים להם זכות ערעור.

 

דיון והכרעה

13.         לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ובתשובות המשיבים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

 

           נקודת המוצא היא כי העיקול הוא כלי דיוני בלבד, כאשר הטלת עיקול כשלעצמה איננה מקנה זכות מהותית בנכס המעוקל, ואין בה כדי לשעבד את הנכס לטובת המעקל (ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199, 234 (1999); רע"א 8522/13 המוסד לביטוח לאומי נ' שחר, פסקה 13 (7.9.2016); רע"א 7342/18 א. דורי בניה בע"מ נ' בר לבב, פסקה 21 (3.12.2018)). ההליכים אותם נקטו המבקשים – הליכי עיקול זמני על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – נועדו לשמר ולהקפיא את המצב הקיים עד להכרעה בהליך האזרחי ולהבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין כשיינתן (ע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד ס(3) 553, 565 (2005)). העיקרון על פיו עיקול אינו יוצר נשיה מובטחת, בא לידי ביטוי גם במסגרת סעיף 29(4) לחוק (בצירוף סעיף 25(א)(3) לחוק), הקובע כי עם מתן צו פתיחת הליכים, עיקולים שהוטלו על נכסי החברה (או היחיד) – בטלים.

 

14.         בענייננו, בית המשפט קבע, בגדרי החלטה על מתן צו פתיחת הליכים נגד החברה, כי אין מקום לעכב את העברת הכספים "המעוקלים", אשר נטען כי הוחרגו מנכסי החברה, לנאמנים. וכך קבע בית המשפט המחוזי (פסקה 35 להחלטה):

 

"אשר לבקשה מס' 70 של קבוצות תובעים שונות, בה נטען כי לקבוצות תובעים אלה זכויות קיזוז ועיכבון על כספים שעוקלו לטובתם, הרי שכבר עתה ייאמר כי בבקשה זו אין כל ממש בכל הנוגע לכספים המעוקלים כשלעצמם. שכן, כאמור, זכות העיקול הינה זכות דיונית בלבד והמבקשים שם לא הניחו בבקשתם כל תשתית לעצם האפשרות המשפטית לעכב או לקזז כספים מעוקלים, ודאי שלא בנסיבות של חדלות-פירעון.

 

לפיכך אני דוחה כבר עתה בקשה זו, ככל שיש בה כדי לעכב את העברת הכספים לנאמנים, ומורה לנאמנים לדון עם המבקשים שם בעניין זכויות העיכבון והקיזוז הנטענות ולעדכן את בית-המשפט בעניין זה במסגרת העדכונים בנוגע ליתר התביעות התלויות ועומדות נגד החברה."

 

           כל שקבע בית המשפט המחוזי הוא, כי אין מקום לעכב את העברת הכספים לקופת הנאמנים. ויודגש, כי גם לשיטת המבקשים, זכויותיהם ב"סכומים המובטחים" כפי שהם מכונים על ידם, ואשר לשיטתם הוחרגו מנכסי החברה, התגבשו כתוצאה מצווי עיקול זמני שהוטלו במסגרת תובענה אזרחית. טענת המבקשים, אשר לה מצטרף הממונה, כי ההגנות להן טוענים המבקשים (מכוח המחאת זכות, קיזוז והפקדת כספים בנאמנות) מנותקות מצווי עיקול ואינן נובעות ממנו, אינה מדויקת. פשיטא, כי אם לא היה ניתן צו עיקול זמני לא היו קמות למבקשים זכויות כלשהן באותם "סכומים מובטחים". מכאן אפוא, כי הנחת היסוד של בית המשפט המחוזי, על פיה דינם של אותם סכומים להגיע לקופת הנאמנים, אינה חורגת מהדין.

 

15.         אמנם, אף כי זכויותיהם הנטענות של המבקשים ב"סכומים המובטחים" מקורם בצו עיקול, טענתם כי מצבם המשפטי השתנה והם הפכו לנושים מובטחים טעונה בירור. אך גם בכך לא נפלה טעות בידי בית המשפט המחוזי, אשר הורה כאמור כי הנאמנים ידונו עם המבקשים בעניין הזכויות הנטענות ויעדכנו את בית המשפט בעניין זה. בנסיבות העניין, שעה שכל שהורה בית המשפט הוא על בירור ובדיקת הסוגיות העומדות על הפרק על ידי הנטענים, אין מדובר בהחלטה המקימה כל הצדקה למתן רשות ערעור. גם אם משמעות הדבר כי ההכרעה בנושא גורלם של אותם סכומים נדחתה לזמן מה, אין מדובר ב"נזק" המצדיק כשלעצמו מתן רשות ערעור (וראו לאחרונה: רע"א 7708/19 מטרופוליס (פ.א.א) 2011 יזמות אורבנית בע"מ נ' א. דורי בע"מ, פסקה 11 (2.1.2020)).

 

16.         בשולי הדברים יצוין כי בתשובת הממונה נטען כי היה מקום לסווג את ההליך כערעור בזכות. עם זאת, שעה שטענות המבקשים לא הוכרעו באופן ענייני, ואף הובהר כי טענות אלו יתבררו לאחר דין ודברים עם הנאמנים, אינני רואה כיצד ניתן לומר כי מדובר בהחלטה סופית המסיימת את ההכרעה בנושא. עוד יצוין כי ההחלטה אינה באה בגדר סעיף 349(א)(1) לחוק המורה כי החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים ניתנת לערעור לפני בית משפט זה. ברי כי זכות הערעור אותה מקנה הסעיף הינה בקשר לעצם מתן הצו לפתיחת הליכים (או דחיית הבקשה למתן צו כאמור) ולא ביחס לסוגיות הנלוות הכרוכות בהוצאת הצו.

 

           הבקשה נדחית אפוא. המבקשים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות הנאמנים בסך של 10,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ‏ט' בטבת התש"ף (‏6.1.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים