שלמה כהן נ. מדינת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

שלמה כהן נ. מדינת ישראל

ע"פ 3759/18
תאריך: 16/07/2019

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ  3759/18

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

כבוד השופט א' שטיין

 

המערער:

שלמה כהן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל

 

ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב יפו בתל אביב בת"פ 40667-12-16 שניתנו ביום 18.2.2018 וביום 27.3.2018 על ידי כבוד השופט צ' קאפח

 

תאריך הישיבה:

י"ב בתמוז התשע"ט      

(15.07.2019)

 

בשם המערער:

עו"ד מעיין נופר עמון

בשם המשיבה:

עו"ד מירי קולומבוס

 

 

פסק-דין

השופט י' עמית:

 

1.        המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וביבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 3.711 ק"ג – עבירה לפי סעיפים 19+13א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

 

2.        המערער נתפס "על חם" כאשר בלדרית שהגיעה מברזיל מסרה לו בתל אביב תיק שהיה אמור להכיל את הסם. הבלדרית הייתה אמורה לטוס לארץ מברזיל יום אחד אחרי שהמערער טס לארץ (ב-5.12.2016). אלא שהבלדרית אחרה לטיסה והגורם שהפעיל אותה בברזיל רכש עבורה כרטיס חלופי והיא עלתה על הטיסה לישראל רק ביום 8.12.2016. נספר לקורא כי הבלדרית נתפסה בנתב"ג לפני פגישתה עם המערער, כשברשותה הסם. בתחילת חקירתה הבלדרית הכחישה את מעורבותה בייבוא הסם, אך בהמשך החלה לשתף פעולה עם המשטרה וגוללה בפני החוקרים את סיפור המעשה, ולפיו נתבקשה בברזיל על ידי פלוני להעביר את המזוודה תמורת  5,000 ₪. הבלדרית פעלה לאורך כל הדרך על פי הנחיות שקיבלה מפלוני בברזיל, ואשר על פיהן היה עליה להגיע למקום מסוים בתל אביב, ולמסור את התיק עם הסמים כאשר יפנה אליה אלמוני ויאמר לה מילת קוד ("פידל קסטרו"). המערער, שדובר הן עברית והן פורטוגזית, תצפת באזור ועקב אחר תנועותיה של הבלדרית, ניגש אליה, ולדברי הבלדרית אמר לה את מילת הקוד ואז נטל את התיק שהיה אמור להכיל את הסם.

 

           בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער על סמך הראיות שהצטברו לחובתו והשית עליו, בין היתר, מאסר בפועל של 7 שנים.

 

3.        על הכרעת הדין וגזר הדין נסב ערעורו של המערער. לטענת המערער, המדובר בצבר של ראיות נסיבתיות שאינן מוכיחות מעבר לכל ספק סביר את מעורבותו בייבוא הסם. כן הלין המערער על העונש הכבד שהושת עליו.

 

4.        דין הערעור להידחות.

 

           גרסתו של המערער כפי שנמסרה לראשונה בבית משפט קמא היא מופרכת ולא עלה בידו להציב גרסה הגיונית שיכולה לעורר ספק סביר נוכח מכלול הראיות הניצבות לחובתו. אסקור בקצרה את עיקרי הראיות:

 

           (-) גרסת הבלדרית כי בעת המפגש אמר לה המערער את מילת הקוד.

 

           (-) גרסתו הכבושה של המערער כי נטל את התיק כטובה עבור חבר בשם קרלוס, אשר הנחה אותו טלפונית ליטול את התיק מבלי שסיפר למערער מה התיק מכיל. לטענת המערער הוא איבד את הטלפון אליו נשלחו הודעות "ווטסאפ" של אותו חבר עלום בשם קרלוס, ולכן נבצר ממנו להוכיח את סיפורו.

 

           כפי שציין בית המשפט קמא בהכרעת דינו, המדובר בגרסה כבושה, שעלתה לראשונה בפרשת ההגנה. מכל מקום, גרסה זו עומדת בסתירה לגרסתו של המערער בחקירתו, ולפיה הבלדרית השליכה עליו את התיק סתם כך בעוברו ברחוב.

 

           (-) גרסתו של המערער אינה מתיישבת עם שוטטותו ברחובות בשעתיים שקדמו למפגש עם הבלדרית. המערער טען כי חיפש אחר הטלפון שאיבד. ברם, הסברו של המערער אינו מתיישב עם גרסתו כי איבד הטלפון שלושה ימים קודם לכן, ועם דו"חות העוקבים אשר בלשו אחר תנועותיו, מהם עולה כי בכל אותו פרק זמן המערער תצפת אל שני בתי המלון ביניהם נעה הבלדרית.

 

           (-) זאת ועוד. קיים תיאום מופלא בין תנועותיה של הבלדרית, שנתבקשה על ידי המפעיל מברזיל לנוע ממקום למקום, לבין תנועותיו של המערער. כפי שציין בית המשפט קמא.

 

           (-) לכך יש להוסיף, כי על אף שהשמש שקעה ועל אף שהמפגש בין המערער לבלדרית נעשה בשעה שכבר שררה חשיכה או כמעט חשיכה, המערער הרכיב משקפי שמש וכובע מצחיה, במה שנחזה כניסיון שקוף להסוות את מראהו.

 

           קיצורו של דבר, שגרסתו של המערער אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר וניסיון החיים.

 

5.        מכלול הראיות מצביע "לאחור" גם על קיומו של קשר מתוכנן היטב מראש. בתוך כך, העובדה כי הבלדרית לא הכירה את המערער קודם לכן אינה אלא ראיה לכך שהקושרים הקפידו על מידור לצורך קשירת הקשר.

 

           סיכומו של דבר, שלא מצאנו ממש בערעורו של המערער על הכרעת הדין.

 

6.        אף לא מצאנו להתערב בעונשו של המערער, ונזכיר את נקודת המוצא ולפיה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים. לא זה המקרה שבפנינו, כך שנקודת המוצא היא נקודת הסיום.

 

           מנעד הענישה בעבירות סמים הוא רחב, בהינתן הנסיבות השונות של המעשים ושל העושים. מכל מקום, העונש שהושת על המערער אינו חורג מרף הענישה הנוהג. כך, בע"פ 3669/14 גולן נ' מדינת ישראל (18.12.2016) הורשע גולן באותן עבירות בהן הורשע המערער שבפנינו, אך כמות הסם המוברח עמדה על 1.142 ק"ג (כשליש מהכמות במקרה דנן). באותו מקרה הושת על גולן עונש מאסר של 6.5 שנים (אך יש לציין כי בית המשפט לקח בחשבון הרשעה קודמת בעבירה דומה). בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012) הושת על המערער מאסר של 6 שנים בגין יבוא כמות של כ-2.5 ק"ג קוקאין, ובית המשפט העליון החמיר בעונשו והעמידו על 8 שנים (גם באותו מקרה היה מדובר בנאשם שהורשע בעבר בעבירה דומה). בע"פ 10254/09 דהן נ' מדינת ישראל (3.5.2012) הושתו על הנאשם 12 שנות מאסר בגין יבוא כמות של  כ-2 ק"ג קוקאין. בע"פ 3920/00‏ פלונית נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(2) 1 (2003) הושת על המערערות עונש מאסר של 6 שנים, לאחר שייבאו לארץ למעלה מ-1.5 ק"ג קוקאין. ובע"פ 7052/06 יגאלי נ' מדינת ישראל (27.4.2009) הושתו על המערער עשר שנות מאסר בגין ייבוא קוקאין בשתי הזדמנויות, במשקל מצטבר של כ-880 גרם, וזאת אף על פי שבית המשפט התרשם מדמותו של המערער ומפעילותו הציבורית.

 

           למערער שבפנינו אין אמנם עבר פלילי, אך נוכח הכמות בה מדובר, ועל רקע פסקי הדין הנ"ל ואחרים, הרי שהעונש שהושת עליו אינו חורג כלל מרף הענישה הנוהג. לכך יש להוסיף כי המערער ניהל משפטו עד תום, כך שאינו זכאי להקלה השמורה לנאשמים שנוטלים אחריות על מעשיהם.

 

           לא למותר לציין כי על הבלדרית הוטל עונש מאסר של 44 חודשים, ובהינתן התמורה הזעומה שהובטחה לה ובהינתן שיתוף הפעולה שלה עם המשטרה, הרי שגם בהשוואה לחלקה בקשר, לא עומדת למערער טענה לגבי אחידות הענישה.

 

 

7.        סוף דבר, שהערעור נדחה על כל חלקיו.

 

           ניתן היום, ‏י"ג בתמוז התשע"ט (‏16.7.2019).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים