שירביט חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

שירביט חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

רע"א 3297/20
תאריך: 15/06/2020

 

בבית המשפט העליון

רע"א  3297/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

המבקשת:

שירביט חברה לביטוח בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

פלוני

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 021286-11-13 שניתנה ביום 11.03.2020 על ידי כבוד השופטת חיה זנדברג

 

בשם המבקשת:

עו"ד א' בר-אל

 

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) מיום 11.3.2020 בת"א 21286-11-13, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

 

2.        ביום 17.11.2013 הגיש המשיב לבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד המבקשת בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים, שעה שנהג במכונית שהייתה מבוטחת על-ידי המבקשת. בהחלטתו מיום 5.6.2016 הורה בית המשפט על מינויו של פרופ' ישראל שטיינר כמומחה בתחום הנוירולוגי. ביום 5.3.2018 הוגשה חוות דעתו של פרופ' שטיינר, במסגרתה הוערך כי המשיב פיתח עקב תאונת הדרכים תסמונת קוגניטיבית קשה, וכי נכותו הצמיתה עומדת על 60%. בעקבות חוות הדעת, ולבקשת המשיב, הועברה התביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

 

3.        ביום 23.12.2019 העיד פרופ' שטיינר בבית המשפט. במהלך עדותו, הוצגו לו שאלות לגבי המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעה הקוגניטיבית, וכן סרטון שצילם חוקר פרטי. מפרוטוקול הדיון עולה כי פרופ' שטיינר ציין בעדותו, בין היתר, כי "אני לא ראיתי מקרה כזה עד היום"; "אני הייתי שמח [...] אם עוד בן אדם היה מגיע עם רקע ויכולות והיסטוריה כמו שלי [...] היה מחווה דעתו. זה לא מקרה שגרתי [...] אני חושב שאולי יש מקום שיבדוק אותו עוד מישהו".

 

           לנוכח עדותו של פרופ' שטיינר, בית המשפט המחוזי הורה כי "ב"כ הנתבעת (המבקשת – י"ע) יעביר שוב, ללא דיחוי, את כל החומר הרפואי בעניינו של התובע (המשיב – י"ע) (מסודר בסדר כרונולוגי) על מנת שפרופ' שטיינר ישלים את חוות דעתו, ככל הנדרש, לאחר העיון הנוסף בחומר הרפואי, ולאחר שעיין במהלך הדיון שהתקיים היום בסרטון שצילם החוקר הפרטי. לאחר העיון בכל אלו, פרופ' שטיינר יחווה דעתו האם הוא רואה לנכון לשנות מחוות דעתו אם לאו, האם הוא רואה לנכון להמליץ על מינוי מומחה נוסף אם לאו, והאם הוא סבור שיש צורך בבדיקה נוספת של התובע אם לאו".

 

4.        ביום 10.2.2020 הגיש פרופ' שטיינר את חוות דעתו המשלימה, במסגרתה ציין, בין היתר, כי "עברתי על התיק באופן יסודי וכרונולוגי"; בדקתי את (המשיב – י"ע) פעמיים ואיני רואה כרגע מקום לבדיקה חוזרת"; (המשיב – י"ע) "עבר בירור מקיף בבית החולים הדסה כולל הערכה נוירוקוגנטיבית כפולה המלמדת על הפרעה בתפקוד קוגנטיבי כפי שמפורט [...]"; "ראיתי גם מעקב בדיקה של [...] נוירוכירורג מה-28.1.2020 המסכם בדיקות נוירוקוגניטיביות עדכניות המלמדות שמצבו הנוירו-פסיכיאטרי העדכני [...] אינו טוב. אין צורך בחוות דעת נוספת". לסיכום, פרופ' שטיינר עמד על כך שהמשיב "סובל כיום מהפרעה נוירו-קוגנטיבית משמעותית אשר התפתחה לאחר התאונה ונגרמה על ידה".

 

5.        ביום 20.2.2020 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי מומחה נוירולוגי נוסף. במסגרת הבקשה נטען כי אם בקרב המומחה עצמו מתעוררים ספקות, כדי כך שהוא מבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי נוסף, הרי שבית המשפט לא יכול להסתמך "בלב שלם" אך ורק על חוות דעתו. המשיב התנגד לבקשה, וטען בין היתר כי פרופ' שטיינר גילה דעתו בחוות הדעת המשלימה שאין מקום למנות מומחה נוסף. בתגובה, טענה המבקשת כי בחוות דעתו המשלימה לא חזר בו פרופ' שטיינר מבקשתו, שעלתה בעדותו, למנות מומחה נוירולוגי נוסף; וכי מקרה שבו המומחה עצמו מעיד על צורך במינוי מומחה נוסף הוא מקרה חריג, שמצדיק מינוי כאמור.

 

6.        בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. צוין שעדותו של פרופ' שטיינר הצדיקה מתן חוות דעת משלימה מטעמו, במסגרתה הוא התבקש להידרש לטענות המבקשת, שהוצגו במהלך עדותו. עם זאת, נקבע כי מאחר שבחוות הדעת המשלימה הבהיר פרופ' שטיינר שעבר על התיק באופן יסודי, בדק את המשיב פעמיים, לא מצא לערוך בדיקה חוזרת ולא ראה צורך בחוות דעת נוספת, הרי שלפי הדין החל בסוגיה, המקרה הנדון אינו בגדר המקרים החריגים בהם יש למנות מומחה רפואי נוסף.

 

7.        מכאן הבקשה שלפניי.

 

           המבקשת חזרה על טענתה, לפיה בחוות דעתו המשלימה לא חזר בו פרופ' שטיינר מבקשתו למנות מומחה רפואי נוסף, כי אם רק ציין שאין הוא רואה מקום לבדוק בעצמו את המשיב פעם נוספת. המבקשת הוסיפה כי גם אם במסגרת חוות הדעת המשלימה התכוון פרופ' שטיינר לכך ש"אין מקום לחוו"ד נוספת", הרי שאין להתעלם מהדברים שאמר במהלך עדותו. המבקשת חזרה על הטענה כי אם המומחה עצמו מבקש למנות מומחה נוסף, על מנת להתיר ספקות שמתעוררים בקרבו, הרי שבית המשפט לא יוכל להסתמך "בלב שלם" על חוות דעתו בלבד, באופן שמצדיק מינוי מומחה נוסף.

 

8.        דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובה.

 

           כלל ידוע הוא כי "לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בסוגיית מינויו של מומחה נוסף, וכי מומחה נוסף כאמור ימונה כאשר בית המשפט חש כי אין די בחוות הדעת של המומחה הנוכחי כדי לסייע בידו להכריע באופן מושכל בסוגיה הרפואית שעל הפרק" (רע"א 6799/19 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 13 והאסמכתאות שם (19.2.2020) (להלן: רע"א 6799/19)). ויודגש: "בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין" (ההדגשה במקור, רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 16 (23.1.2019); רע"א 6799/19, בפסקה 13)).

 

9.        בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי המקרה הנוכחי אינו נכנס בגדר המקרים החריגים בהם יש למנות מומחה רפואי נוסף. זאת, לאור הדין החל בסוגיה, ולנוכח האמור בחוות הדעת המשלימה, לפיה "אין צורך בחוות דעת נוספת". לא למותר לציין כי המותב שהחליט בבקשת המבקשת בבית המשפט המחוזי הוא גם זה ששמע את עדותו של פרופ' שטיינר, הורה על מתן חוות הדעת המשלימה וקיבל אותה לידיו. לכך יש להוסיף כי המבקשת טרם מיצתה את הליך שאלות הבהרה שנשלחו על ידה למומחה בעקבות חוות דעתו המשלימה.

 

           בנסיבות אלה, ההחלטה נושא הבקשה שלפניי מעידה על כך שאין בלבו של בית המשפט המחוזי ספק באשר ליכולתו להכריע על-פי חוות הדעת שלפניו, כאשר כל טענות הצדדים שמורות להן, כפי שנקבע בהחלטתו. לנוכח כל זאת, אין מקום להתערבות בית משפט זה.

 

10.      אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏כ"ג בסיון התש"ף (‏15.6.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים