שייקה עברי אחזקות בע"מ נ. עו"ד להי שוורצמן-קיסר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

שייקה עברי אחזקות בע"מ נ. עו"ד להי שוורצמן-קיסר

רע"א 7089/20
תאריך: 19/11/2020

בבית המשפט העליון

 

רע"א 7089/20

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקשים:

1. שייקה עברי אחזקות בע"מ

 

2. עו"ד ישעיהו עברי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עו"ד להי שוורצמן-קיסר

 

2. עו"ד מיקי ממיסטבלוב

 

3. רשם החברות

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) בת"א 12645-01-20 מיום 06.08.2020

 

בשם המבקשים:

עו"ד גיא נוף; עו"ד מאיה אקרמן

 

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה) בת"א 12645-01-20 מיום 6.8.2020 במסגרתה הורה על עיכוב דיון בתובענה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

 

1.            ביום 15.2.2013 נחתם הסכם מייסדים בין מבקש 2 (להלן: עו"ד עברי) למשיבה 1 (להלן: עו"ד שוורצמן-קיסר) להקמת חברת ג'ינג' פיננס בע"מ (להלן: החברה). ביום 7.6.2015 נחתם הסכם מייסדים נוסף בין מבקשת 1 (להלן: חברת שייקה עברי) – חברה בבעלותו המלאה של עו"ד עברי, לבין עו"ד שוורצמן-קיסר, אשר ביטל את הסכם המייסדים הראשון משנת 2013. בסעיף 8.3 להסכם זה נקבעה תניית בוררות, לפיה "כל חילוקי הדעות והסכסוכים אשר יתגלעו בין הצדדים בקשר עם הסכם זה, ביצועו, הפרתו או פירושו יועברו לבורר אשר ימונה בהסכמת הצדדים. במקרה והצדדים לא יסכימו על בורר בתוך 14 יום מיום פניית אחד מהם לקיום בוררות כי אז ימונה הבורר ע"י לשכת רואי חשבון או בית משפט" (להלן: תניית הבוררות או הסכם הבוררות).

 

2.            ביום 6.1.2020 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי נגד שלושת המשיבים, שנסובה על רישומים כוזבים שבוצעו לטענתם במרשמי החברה על ידי עו"ד שוורצמן-קיסר ומשיב 2, עו"ד מיקי ממיסטלוב (מייצגה של עו"ד שוורצמן-קיסר; להלן: עו"ד ממיסטלוב. שניהם יחדיו ייקראו להלן - המשיבים) בחודש ינואר 2019 אצל משיב 3, רשם החברות (להלן: הרשם), ואשר אושרו לרישום על ידו. המבקשים טענו כי הרישומים נרשמו בדיעבד לגבי אירועים שאירעו לכאורה בשנת 2013 ובשנת 2015. על כן, עתרו המבקשים לצווים הצהרתיים לפיהם יוצהר כי המשיבים פעלו שלא כדין, וכי השינויים במרשם נעשו שלא כדין ובחוסר סמכות ועל כן הם חסרי תוקף ובטלים. בהמשך לכך התבקש הרשם לתקן את מרשמי החברה באופן שכל השינויים שנעשו על ידי המשיבים בחודש ינואר 2019 יבוטלו.

 

3.            המשיבים הגישו ביום 12.5.2020 בקשה למחיקת התביעה נגדם על הסף בשל תניית הבוררות בהסכם המייסדים. המבקשים השיבו כי התביעה אינה מתאימה להידון בבוררות ממספר טעמים: המחלוקת בהליך חורגת מיחסי הצדדים ומערבת צד שלישי – רשם החברות שאינו קשור להסכם הבוררות; הסכם הבוררות חל רק בין עו"ד שוורצמן-קיסר לבין חברת שייקה עברי ואין לחייב את בעלי הדין האחרים לברר את הסכסוך במסגרת בוררות; במסגרת התביעה הועלו טענות למעשים חמורים ואף פליליים ולרישום כוזב במרשם החברות; הבקשה הוגשה מבלי שנתמכה בתצהיר; הבקשה הוגשה לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקת במחיקת תביעה על הסף, ולא לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, כמתחייב.

 

           הרשם הודיע שיכבד כל החלטה שתתקבל ובהמשך לכך הודיעו המבקשים כי הם אינם מתנגדים לפטרו מהתייצבות בהליך.

 

4.            בית המשפט פתח וציין כי המחלוקת המהותית במסגרת התביעה היא בין עו"ד עברי לבין עו"ד שוורצמן-קיסר ועל כן אין ממש בטענה כי העברת התביעה להליך בוררות תערב צדדים שלישיים באופן המצדיק בדיעבד את ביטול הסכמות הצדדים לברר את הסכסוכים ביניהם במסגרת בוררות. חברת שייקה עברי נשלטת כאמור באופן מלא על ידי עו"ד עברי ועיקר טענות המבקשים נוגעות לזכויותיה וחובותיה של עו"ד שוורצמן-קיסר. על כן, אף שהסכם המייסדים נכרת בין חברת שייקה עברי לבין עו"ד שוורצמן-קיסר, אין בצירופו של  עו"ד ממיסטלוב כנתבע או של עו"ד עברי כתובע כדי לשלול את תחולתה של תניית הבוררות.

 

5.            כמו כן, טענת המבקשים כי מדובר במעשים חמורים ואף פליליים אינה טענת "קסם" שיש בכוחה לבטל את הסכמות הצדדים אלא תלויה בנסיבות העניין. עיקר הסכסוך אינו עצם הרישום במרשמי החברה אצל הרשם, אלא בטענת המבקשים לפיה עו"ד שוורצמן-קיסר היא בעלת 47% מהון המניות המונפק של החברה, ובטענת המשיבים כי עו"ד עברי הוא דירקטור בחברה ועו"ד שוורצמן-קיסר אינה ממלאת כל תפקיד בה. סוגיה זו מצויה בגדר סמכותו של הבורר ולא קיים שיקול של אינטרס ציבורי המצדיק את התנערות המבקשים מתניית הבוררות בהסכם המייסדים. כן קבע בית המשפט כי יש אמנם ממש בטענה לפיה בעצם הגשת הבקשה לסילוק התביעה על הסף ולא בקשה להעברת התביעה להליך בוררות, המשיבים גילו דעתם לכאורה כי אינם מעוניינים בבירור המחלוקות בינם לבין המבקשים בכלל, גם לא בהליך בבוררות. אך בתשובת המשיבים הובהרו הדברים כי הכוונה הייתה לא לדחות את התביעה כי אם להעבירה לדיון בפני בורר. נוכח האמור הורה בית המשפט על עיכוב הדיון בתביעה מכוח הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות.

 

           מכאן הבקשה שלפנַי.

 

6.            המבקשים העלו טענות מן הגורן ומן היקב שקצרה היריעה מלפרטן במלואן. בתמצית, נטען כי התביעה חורגת ממישור היחסים שבין הצדדים, בפרט נוכח העובדה שהיא עוסקת בקיומם של מעשים חמורים וברישום כוזב במרשם החברות. על כן, מדובר בהכרעה הנוגעת לאמינות מרשם החברות ואינה מתמצית בדל"ת אמותיהם של הצדדים. כמו כן, שגה בית המשפט בצרפו את עו"ד ממיסטלוב להליך הבוררות, כשאין בינו לבין מי מהמבקשים כל תניית בוררות. על כן, לשיטתם, כלל לא ניתן להעביר את המחלוקת ביניהם להליך בוררות. טענות דומות העלו המבקשים בקשר לצירופם של עו"ד עברי והרשם, שגם הם אינם צד לתניית הבוררות. לפיכך, סבורים המבקשים כי שגה בית המשפט בכך שלא ראה טעם מיוחד שלא לעכב את ההליכים.

 

7.            דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, המעלים שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך, או כאשר עלול להיגרם עיוות דין חמור (ראו למשל לאחרונה: רע"א 5828/20 סאן שיין מעליסה בע"מ נ' RIO GRANDE INC, פסקה 7 (22.10.2020); רע"א 4572/20 שמש נ' גגות וחיפויים בע"מ, פסקה 10 (23.9.2020)). הלכה זו מקבלת משנה תוקף שעה שעסקינן בהחלטה הנוגעת לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה אלא אם נפלה טעות של ממש (ראו לאחרונה: רע"א 5555/20 נוף כנרת פוריה בע"מ נ' בסיס, פסקה 6 (1.9.2020)). הבקשה שלפנַי אינה עומדת באמות מידה אלה.

 

8.            למעלה מן הצורך, בתמצית אציין כי סעיף 42 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע במפורש כי "רישומו או קיומו של מסמך בחברה או אצל הרשם, אין בו כשלעצו משום ראיה לידיעת תוכנו". על כן, אין ממש בטענת המבקשים לפיה טענותיהם בקשר למרשם החברות מונעות את בירורה של התביעה בהליך בוררות. כמו כן, נוכח העובדה שעו"ד עברי מחזיק ב-100% ממניותיה של חברת שייקה עברי, דומה כי המקרה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים צירוף צד להליך הבוררות על אף שאינו חתום על הסכם הבוררות (ראו למשל: רע"א 3925/12 רונן נ' עו"ד יובל כהן, פסקה 14 (17.6.2013). הרחבה זו מטרתה למנוע מצדדים לחמוק מהשתתפות בהליך בוררות מוסכם מבחינה מהותית בטענות דיוניות לא משכנעות. ודי לחכימא.

 

9.             הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ג' בכסלו התשפ"א (‏19.11.2020).

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים