שגיא קרמן נ. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          

           בהליך שבכותרת נדחתה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בהחלטתה של כבוד הרשמת ל' בנמלך מיום 11.6.2018. עיון במערכת ניהול התיקים מעלה כי החלטה זו הומצאה למערער עוד ביום בו ניתנה. בהמשך, בפסק דין מיום 17.6.2018, נמחק הערעור בהסכמת הצדדים (מבלי שהתקיים בו דיון). כעת, עותר המערער למתן פטור רטרואקטיבי מתשלום אגרה. 

 

           המדינה מתנגדת לבקשה וטוענת כי ביטולו של הדיון בתיק שבכותרת לא מהווה סיבה למתן פטור מתשלום אגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) וכי לכל היותר ניתן להורות על ניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות. עוד צוין כי המערער רשאי לפנות לגורם המוסמך לוותר על חובו לפי הקבוע בהוראת תכ"ם 3.3.10 שעניינה "ויתור על חובות אשר מקורם בהליכים משפטיים".

 

           הבקשה במהותה היא בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה של כבוד הרשמת בנמלך מיום 11.6.2018. אולם, בנסיבות העניין לא ראיתי כל טעם לשנות מהחלטתה של כבוד הרשמת. יחד עם זאת, משבוטל הדיון בערעור אף אני סבורה כי מתקיימים התנאים להשבת האגרה בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות.

 

           אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה בחלקה ומורה כי האגרה שבה חב המערער במסגרת ההליך שבכותרת תעמוד על הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות.

          

           ניתנה היום, ‏י"א בתשרי התש"ף (‏10.10.2019).

 

_________________________