רוני אליהו נ. מדינת ישראל שירות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

רוני אליהו נ. מדינת ישראל שירות בתי הסוהר

רע"ב 251/20
תאריך: 22/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"ב  251/20

 

לפני:  

כבוד השופט א' שטיין

 

המבקש:

רוני אליהו

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל שירות בתי הסוהר

 

בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה ביום 10.12.2019 על ידי בית המשפט העניינים מינהליים מחוז מרכז-לוד (השופט ע' דרויאן-גמליאל) בעת"א 39371-10-17

 

בשם המבקש:

עו"ד יגאל דותן; עו"ד חיים יצחקי

 

החלטה

 

1.             לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר ניתן ביום 10.12.2019 בעת"א          39371-10-17 (השופט ע' דרויאן-גמליאל). פסק דין זה דחה את עתירת המבקש נגד שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) במסגרתה הוא ביקש כי תגובש בעניינו תכנית לטיפול במחלת הנפש ממנה הוא סובל.

 

2.             המבקש הינו אסיר, אשר החל מיום 19.2.2012 מרצה עונש של 16 שנות מאסר, בין היתר בגין עבירות אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, איומים, הטרדת עד, עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.

 

3.             כעולה מהבקשה ומנספחיה, בראשית תקופת מאסרו אובחן המבקש כחולה במחלת נפש, ובהתאם לכך הוענק לו טיפול תרופתי וטיפול קבוצתי, אשר הופסק מטעמו לאחר זמן קצר. בשלהי שנת 2017 עתר המבקש לבית משפט קמא בבקשה לשלבו בשיחות פרטניות עם עובדת סוציאלית אשר תגבש עבורו תכנית טיפול שיקומית ההולמת את מצבו. במסגרת בירור העתירה, קיים ראש ענף הפסיכולוגיה בשב"ס סדרת מפגשי טיפול עם המבקש, אולם לא היה באלה הועיל. לצד מפגשים אלה הוענק למבקש טיפול תרופתי, אשר אותו הוא לא ניצל עד תומו – לטענתו, משום שהיה באחת מהתרופות שנרשמו לו כדי לפגוע בבריאותו בשל מחלות אחרות מהן הוא סובל. כמו כן, נערכה בעניינו של המבקש סדרת אבחונים והוגשו בעניינו מספר חוות דעת מקצועיות, אשר האחרונה מביניהן המליצה לשלבו בשיחות פרטניות עם עובדת סוציאלית ולקיים מעקב פסיכיאטרי אחריו. לאחר מכן, דיווחו גורמי הטיפול כי המבקש מסרב להשתלב בטיפול הפרטני האמור וליטול חלק מהתרופות שנרשמו לו – זאת, כי לדבריו הינו משוכנע שהוא יודע כיצד לטפל במצבו.

 

4.             ביום 10.12.2019 דחה בית משפט קמא את העתירה. בפסק דינו נקבע כי מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי שב"ס משקיע משאבים רבים בניסיון להביא מזור למצוקתו של המבקש, בעוד שהלה מכשיל את הטיפולים המוצעים לו כדי לכפות על המערכת את הטיפול הספציפי שברצונו לקבל – זאת, "לפי שיקול דעתו שאיננו שיקול דעת מומחה, ובמידה מסוימת גם לפי גחמות". בית המשפט הוסיף וציין, כי המבקש לא הוכיח כי קיימת בעניינו סטייה משמעותית מכללי הטיפול הנאות; ובשים לב לאמור לעיל, קבע כי אין במקרה דנן עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות גורמי הטיפול המוסמכים.

 

5.             על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשתו זאת טוען המבקש כי שב"ס לא נותן לו מענה טיפולי ההולם את צרכיו הרפואיים, שכן הטיפול שהוצע לו – מפגשים פרטניים עם עובדת סוציאלית – איננו בגדר טיפול פסיכיאטרי. לטענתו, טיפול לקוי זה מחריף את מצבו הבריאותי והנפשי, ואף פוגע בזכויות המוקנות לו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, וכן בהלכה הפסוקה. עוד מציין המבקש, כי בקשתו זאת מעלה לדיון סוגיה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך: קיומו של פער משמעותי בין הזכויות הרפואיות המוקנות לאסירים בחוק ובפסיקה לבין מימושן בפועל בין כתלי הכלא.

 

6.             דין הבקשה להידחות. בקשה זו באה לתקוף את הממצאים העובדתיים אשר נקבעו בפסק הדין קמא. הטענות שנטענו במסגרת זו על ידי המבקש אינן מעלות לדיון כל עניין משפטי בעל חשיבות כללית כנדרש ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986). בנסיבות אלה, אין כל הצדקה להתיר למבקש לערער על פסק דינו של בית משפט קמא.

 

7.             מעבר לנדרש, אעיר כי בית משפט זה ממילא איננו מתערב בהחלטות שב"ס המבוססות על המלצות של גורמים מקצועיים, כל אימת שלא מדובר בהחלטה אשר חוצה את הקווים האדומים של המשפט המינהלי על ידי סטייה בולטת וממשית מאמות-המידה של שיקול דעת סביר (ראו למשל: רע"ב 8966/16 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (‏17.1.2017)). החלטות שב"ס שנתקבלו בעניינו של המבקש אינן קרובות לקווים אדומים אלו. ההיפך הוא הנכון.

 

8.            אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ה בטבת התש"ף (‏22.1.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים