קלי יפתח נ. עו"ד נפתלי נשר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

קלי יפתח נ. עו"ד נפתלי נשר

ע"א 3389/17
תאריך: 16/01/2020

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

ע"א  3389/17

 

לפני:  

כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופט י' אלרון

 

המערער:

יפתח קלי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

 

1. עו"ד נפתלי נשר

 

2. עו"ד אסף סלע

 

3. כונס הנכסים הרשמי

 

4. שרה קלי

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 28.2.2017 בתיק פש"ר 40209-08-14 שניתן על-ידי כב' הרשמת תמר ניסים שי

 

תאריך הישיבה:

כ"ב בחשון התש"ף      

(20.11.2019)

 

המערער:

בעצמו            

 

המשיב 1:

בעצמו

 

המשיב 2:

בעצמו

 

בשם המשיב 3:

עו"ד מיכל דלומי

 

בשם המשיבה 4:

עו"ד אורלי ספיר סחייק

 

 

פסק-דין

 

השופט י' אלרון:

 

1.            ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הרשמת ת' נסים שי) בפש"ר 42060-08-14 מיום 28.2.2017, בגדרו הוכרז המערער (להלן: החייב) כפושט רגל ונדחו מספר בקשות נוספות שהגיש במסגרת ההליך.

רקע עובדתי

2.            ביום 29.10.2014 ניתן צו כינוס נגד המערער ואשתו לשעבר (להלן יחד: החייבים) לבקשת חברת מכון תערובת נהלל בע"מ (להלן: תערובת נהלל) בגין חוב שאושר בפסק דין חלוט על סך כ-475,000 ש"ח. זאת, לאחר שננקטו הליכי הוצאה לפועל, ולאחר שנמסרה לחייבים התראת פשיטת רגל לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל), בגדרה נקבע כי על החייבים לשלם את מלוא החוב תוך 7 ימים ממועד קבלת ההתראה – אולם החייבים לא עשו כן.

במסגרת צו הכינוס מונו המשיב 1 והמשיב 2 כמנהלים מיוחדים לנכסי המערערים, ונפסק בין היתר כי על כל אחד מהחייבים לשלם סכום של 1,000 ש"ח מדי חודש לקופת הכינוס.

3.             ערעור על ההחלטה למתן צו כינוס נדחה בפסק דינו של בית משפט זה (ע"א 8522/14 קלי נ' מכון תערובת נהלל בע"מ (25.1.2016)), תוך שהודגש כי החוב לטובת תערובת נהלל אושר בפסק דין חלוט – ואין להשיג עליו עוד במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

4.            ביום 7.6.2015 הגישו המנהלים המיוחדים חוות דעת ממנה עולה כי החייבים לא הגישו דיווחים על חובותיהם ונכסיהם, ולא שילמו דבר לקופת הכינוס עד למועד הגשת חוות הדעת, חרף צו הכינוס שניתן בעניינם.

         עוד צוין בחוות הדעת כי נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסכום כולל של 3,943,612 ש"ח, ונגד החייבת הוגשו 6 תביעות חוב על סך 2,518,832 ש"ח. אשר לנכסיהם, צוין כי ברשות החייבים משק חקלאי במושב רמות, נכסים פיננסיים בהם זכויות בקופות גמל, וכי בעבר נרשמה לטובת החייב הערת אזהרה על זכויותיה של אמו בדירה בתל אביב.

בסיכום חוות הדעת המליצו המנהלים המיוחדים להכריז על החייבים כפושטי רגל, תוך שציינו כי הם סבורים כי "תצמח תועלת רבה לנושיהם מהכרזתם ככאלה".

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

5.            ביום 28.2.2017 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה להכריז על החייבים כפושטי רגל, ומינה את המנהלים המיוחדים כנאמנים על נכסיהם.

הכרזת החייבים כפושטי רגל נומקה בין היתר בהתרשמותו של בית המשפט המחוזי כי הם אינם יכולים לפרוע את חובותיהם; וכי בניהול הליכי פשיטת הרגל יש כדי להביא תועלת לנושים באמצעות מימוש נכסיהם – ובהם נחלתם במושב רמות.

כמו כן נקבע כי אין בקיומם של הליכים משפטיים שונים אשר לטענת החייב עשויים להפחית מחובותיו, כדי לעכב את הכרזתו כפושט רגל – וזאת בין היתר בשים לב לכך שהחוב של החייבים כלפי תערובת נהלל "הינו חוב חלוט".

בהקשר זה, קבע בית המשפט המחוזי כי החייב יוכל לנהל הליכים אלו בכפוף להפקדת ערובות לתשלום הוצאות המשפט הצפויות, על פי שיקול דעתם של הנאמנים.

6.            לצד זאת, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב לביטול צו איסור דיספוזיציה שהוטל על זכויות אמו בדירה בתל אביב בשלב מוקדם יותר בהליכי כינוס הנכסים. צוין, כי בשנת 2004 נרשמה לטובת החייב הערת אזהרה בנכס אשר נמחקה בשנת 2009, ולפיכך קיים חשש לקיומה של הענקה בטלה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

7.            עוד נדחתה בקשת החייב להעביר את הנאמנים מתפקידם, בטענה כי המשיב 2 נגוע בניגוד עניינים מאחר ששימש כבא-כוח הנושה (תערובת נהלל); וטענתו כי הנאמנים "מתעמרים בו" על-ידי הגשת בקשות שמטרתן לפגוע בקניינו ובקניין אמו, ולא מאפשרים לו לנקוט בצעדים משפטיים שיטיבו עימו – נדחתה אף היא.

בהקשר זה נקבע כי אין מניעה שבדין למנות כנאמן את בא-כוח הנושה שיזם את הליכי פשיטת הרגל; וכי טענותיו הנוספות של החייב אינן מבוססות.

8.            מכאן הערעור שלפנינו, המופנה בעיקרו כלפי ההכרזה על החייב כפושט רגל, ולחלופין, כלפי קביעותיו של בית המשפט המחוזי המתייחסות להליכי מימוש נכסי החייב.

הכרזת החייב כפושט רגל

9.            טענתו המרכזית של החייב בערעור דנן היא כי אין להכריז עליו כפושט רגל.

לטענתו, הנאמנים ובא-כוחה של נושה אחרת אשר שימש בשלב מוקדם יותר בהליכים ככונס נכסים זמני, פעלו להכרזה עליו כפושט רגל על מנת למנוע ממנו לנקוט בהליכים משפטיים נגד אותה נושה ונגד תערובת נהלל.

         בפרט טוען החייב כי הנאמנים "הציגו מצג שווא שקרי ובו טענו לקיומם של חובות חלוטים בסדר גודל של כ-6.5 מיליון ש"ח". לטענתו, חלק ניכר מחובותיו הוסדרו, וכיום הם מסתכמים לכל היותר בכ-621,000 ש"ח – סכום אשר לשיטתו אינו מצדיק הכרזה עליו כפושט רגל.

10.         מנגד, לטענת הנאמנים לא נפל פגם בהכרזה על החייב כפושט רגל.

לשיטתם, די היה בחוב שהחייב אינו כופר בו לטובת תערובת נהלל, על סך 475,000 ש"ח, על מנת שבית המשפט יכריז עליו כפושט רגל; ומכל מקום, תביעות החוב שהוגשו נגד החייב הינן בהיקף של קרוב ל-4 מיליון ש"ח – ואין בטענותיו כי הסדיר את חלקן כדי למנוע את ההכרזה עליו כפושטי רגל.

11.         כונס הנכסים הרשמי (המשיב 3) מצטרף אף הוא לעמדה זו של הנאמנים, וסבור כי לא נפל כל פגם בהכרזה על החייבים כפושטי רגל נוכח היקף תביעות החוב שהוגשו נגדם; העובדה כי חלפו מספר שנים מאז מועד מתן צו הכינוס, בשנת 2014, ועד למועד ההכרזה עליהם כפושטי רגל, בשנת 2017; ולאור התרשמות בית המשפט המחוזי כי החייבים לא יוכלו לפרוע את חובותיהם.

12.         לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים ובעמדת כונס הנכסים הרשמי, ושמעתי את טיעוניהם בדיון שהתקיים בפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהכרזה על החייב כפושט רגל.

13.         כידוע, בהחלטה אם להכריז על חייב כפושט רגל לבקשת נושה, לאחר שניתן צו לכינוס נכסי החייב, מוקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב. במסגרת זאת, על בית המשפט לבחון בין היתר אם בהכרזה על החייב כפושט רגל יש כדי להביא תועלת ממשית לנושים (ע"א 3756/92‏ מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ''ד מח(4) 121 (1994)).

במקרה דנן, בפני בית המשפט המחוזי הוצגו ממצאים המלמדים כי היקף חובות החייב משמעותיים, וכי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו – ועל כן נקבע כי הכרזתו כפושט רגל נחוצה לשם מימוש נכסיו.

זאת, הן לאור חוות הדעת שהוגשה על-ידי הנאמנים על נכסיו; הן לאור עמדת הכונס הרשמי; והן לאור התנהלות החייב מאז מתן צו הכינוס, ובפרט בשים לב לכך כי הוא נמנע מהעברת התשלומים החודשיים אשר נפסק כי עליו לשלם עם מתן צו הכינוס.

14.         קביעות אלו של בית המשפט המחוזי הן קביעות שבעובדה אשר אין זה מדרכו של בית משפט זה להתערב בהן אלא במקרים בהם נפלה טעות יסודית או ארע פגם מהותי (ראו למשל: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 28 (1.2.2011)).

         בהתאם לכך, על החייב מוטל נטל משמעותי להראות כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעותיו כי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו וכי ההכרזה עליו כפושט רגל תצמיח תועלת ממשית לנושיו.

         החייב לא עמד בנטל זה, שכן הוא אינו כופר בקיומו של חוב חלוט לחובתו העומד על כ-475,000 ש"ח אשר בו בלבד די כדי להכריז עליו כפושט רגל; ומלבד תקוותו כי הליכים משפטיים שונים שינהל בהמשך יאפשרו לפרוע את חובותיו – לא הצביע על מקורות תשלום משמעותיים.

         בנסיבות אלו, ומשמצא בית המשפט המחוזי כי הליכי פשיטת הרגל עתידים להצמיח תועלת לנושיו, איני סבור כי יש להתערב בהחלטתו בעניין זה.

קביעות בית המשפט המחוזי באשר להליכי מימוש נכסי החייב

15.         לצד טענת החייב כי אין להכריז עליו כפושט רגל, נטען בערעור כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר הורה על הותרת הצו לאיסור דיספוזיציה בדירת אמו של החייב על כנו; וכי לא היה מקום להורות לנאמנים לפעול למימוש נחלתו במושב רמות.

16.         לדברי החייב, הערת האזהרה לטובתו בדירת אמו נרשמה בשנת 2004 על מנת לאפשר את העמדת הדירה כערבות להלוואה שנטל, ואין בה כדי ללמד על זכויות שיש לו בנכס.

עוד טוען החייב כי הערת האזהרה לטובתו נמחקה כבר בשנת 2009 לאחר שאותה הלוואה נפרעה, ומשכך "אין ולו ראשית ראיה לטענת הברחת הנכסים [...] ולא היה בסיס למתן צו מניעה", כהגדרתו.

17.         כמו כן, נטען כי אין לאפשר לנאמנים לפעול למימוש נחלתו במושב רמות מאחר שזכויותיו בנחלה ממושכנות לטובת אמו בגין הלוואה שהעמידה לטובתו בשנת 2008; וכן מאחר שרובצת על זכויותיו בנחלה משכנתא נוספת לטובת בנק לאומי על סך כמיליון ש"ח.

18.         אף דין טענות אלה להידחות, וזאת משמצאתי טעם בטענות הנאמנים וכונס הנכסים הרשמי כי אין לדון בטענות החייב הנוגעות להליכי מימוש נכסיו במסגרת הערעור דנן.

טענות החייב בעניין זה עתידות להתברר על-ידי הערכאה הדיונית במעמד המתאים לכך בהמשך הליכי פשיטת הרגל.

         כך, את הטענות בדבר זכויות החייב בדירת אמו של החייב יש לבחון במסגרת בקשה לביטול ההענקה, ואין להקדים ולבררן בטרם ננקטו צעדים למימושה. כמו כן, את טענות החייב באשר לזכויות נוגדות בנחלתו במושב רמות יש לבחון במסגרת בקשה למימוש הנחלה – ואין בעצם קיומן של טענות לזכויות נוגדות בנכס כדי למנוע את בירורן במסגרת הליכי המימוש.

19.         בטרם סיום, יוער כי במסגרת נימוקי הערעור טען החייב כי הנאמנים אינם מאפשרים לו לנהל שלושה הליכים משפטיים בגדרם הוא תובע סכום מצטבר של כ-2,697,000 ש"ח, מאחר שאין ביכולתו להעמיד ערובות ראויות להוצאות שעלולות להתלוות להליך – אף שלטענת החייב העמיד ערובות מספקות.

אולם, במהלך הדיון בפנינו הובהר כי ניתנה לחייב רשות לפתוח בחלק מאותם הליכים משפטיים – וממילא מתייתר הדיון בטענות אלו.

סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

 

                                                                                               ש ו פ ט

 

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

         אני מסכים.

                                                                                     המשנה לנשיאה

 

השופט ג' קרא:

           אני מסכים.

                                                                                                ש ו פ ט

 

           הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון.

           ניתן היום, ‏י"ט בטבת התש"ף (‏16.1.2020).

 

המשנה לנשיאה                           ש ו פ ט                                      ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים