קוגיטו קפיטל אס.אם.אי נ. מני ויצמן | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

קוגיטו קפיטל אס.אם.אי נ. מני ויצמן

רע"א 7952/19
תאריך: 23/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  7952/19

 

לפני:  

כבוד הרשם רון גולדשטיין

 

המבקשות:

1. קוגיטו קפיטל אס.אם.אי

 

2. קוגיטו קפיטל שותף כללי בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. מני ויצמן

 

2. דני אלקנתי

 

בקשת המשיב 1 מיום 4.12.2019 לסילוק ההליך על הסף; הודעה ובקשה ותשובה לבקשה לסילוק על הסף מטעם המבקשות מיום 10.12.2019; תגובה לתשובה מטעם המשיב 1 מיום 25.12.2019; השלמת טיעון מטעם המבקשות מיום 14.1.2020; תשובת המשיב 1 מיום 21.1.2020

 

החלטה

 

 

           כפי שציינתי בהחלטתי מיום 16.1.2020, בקשת רשות הערעור שבכותרת הוגשה באיחור. עם זאת, בהחלטתי האמורה הוספתי וציינתי כי בטרם אקבע מה הסעד האופרטיבי הנובע ממסקנה זו, ניתנת למשיב 1 הזדמנות להתייחס לאפשרות שתינתן למבקשת הארכת מועד קצרה (בדיעבד).

 

           עיינתי בהתייחסות המשיב 1 ומקובלת עלי עמדתו כי אין מקום להאריך (בדיעבד) את המועד להגשתה של בקשת רשות הערעור. זאת בהתחשב בטעמים המצטברים הבאים: ראשית, לא מונחת לפניי בקשה להארכת מועד. זאת, הן במובן הדיוני-פורמלי, הן במובן המהותי. יובהר בהקשר זה כי המבקשות לא עתרו להארכת מועד בגדר השלמת הטיעון מיום 14.1.2020 אלא אך טענו כי מקורו של האיחור בטעות של יום אחד (ראו והשוו, ע"א 1607/17 שריג נ' לרר, פיסקה 10 (21.5.2019)). שנית, אפילו הייתה מוגשת בקשה להארכת מועד ספק רב אם היה מקום לקבלה. בהקשר זה אציין תחילה כי מעיון בחומר שלפניי, ובפרט בהשלמת הטיעון מיום 14.1.2020, לא מתעורר הרושם כי המבקשות פעלו בחוסר תום לב או מתוך זלזול בסדרי הדין. עם זאת, הטעמים הנזכרים בהשלמת הטיעון אינם מבססים "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה (אפילו זו הייתה מתבקשת), וכוונתי היא בעיקר לטענה בדבר הטעות שנפלה בחישוב הימים (השוו, ראו: בש"ם 6229/11 דון - יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, פיסקה 8 (10.12.2001)).

 

           מכל מקום – וכאן עיקר, המבקשות ממילא הגישו בקשת רשות ערעור חדשה (רע"א 353/20) המופנית כנגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.12.2019. בהחלטה אחרונה זו הבהיר בית המשפט המחוזי ברחל בתך הקטנה כי היא כוללת "נימוקים מפורטים" גם באשר להחלטה מיום 29.10.2019 מושא בקשת רשות הערעור דנן. בנסיבות אלה, אין ספק שקיימת זיקה מסוימת בין שתי ההחלטות. על רקע זה אין לומר כי מחיקתה של בקשת רשות הערעור דנן, בשל האיחור בהגשתה, תחסום כליל את שעריה של ערכאת הערעור בפני המבקשות. יודגש, בהמשך להחלטתי מיום 16.1.2020, כי אין באמור כדי להביע עמדה באשר לטיב ועוצמת הזיקה בין ההחלטות, וטענות הצדדים בהקשר זה שמורות להם.

 

           הנה כי כן, בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור ואין הצדקה למתן ארכה בדיעבד (אשר כלל לא נתבקשה).

 

           בנסיבות אלה הבקשה למחיקת בקשת רשות הערעור מתקבלת.

 

           בקשת רשות הערעור נמחקת אפוא.

 

           המבקשות יישאו בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,500 ש"ח.

 

           המזכירות תתייק החלטתי זו גם בתיק השופט ברע"א 353/20.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ו בטבת התש"ף (‏23.1.2020).

 

 

 

רון גולדשטיין, שופט

 

 

ר ש ם

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
3
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
5
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
7
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
8
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
טען מסמכים נוספים