פסח ניסנוב נ. עו"ד אורן הראל- המנהל המיוחד | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פסח ניסנוב נ. עו"ד אורן הראל- המנהל המיוחד

ע"א 5810/17
תאריך: 20/06/2019

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

ע"א  5810/17

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

כבוד השופט י' אלרון

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המערער:

פסח ניסנוב

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עו"ד אורן הראל - המנהל המיוחד

 

2. כונס הנכסים הרשמי

 

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.6.2017 בפש"ר 2275/07 שניתן על ידי כבוד השופט נ' שילה

 

תאריך הישיבה:

י"ז בסיון התשע"ט

(20.6.2019)

 

בשם המערער:

עו"ד צבי טהורי

 

בשם המשיב 1:

בעצמו

 

בשם המשיב 2:

עו"ד מיכל בן-עמי ליבוביץ; עו"ד אסף ברקוביץ

 

פסק-דין

 

השופט נ' סולברג:

 

1.        המערער (להלן: ניסנוב) הוכרז פושט רגל ביום 18.1.2010. הליך פשיטת רגל בעניינו התנהל לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (פש"ר 2275-07), והסתיים ביום 7.6.2017, כשבית המשפט חתם על פסיקתא שהוגשה על-ידי הנאמן. בפסיקתא צוין, כי ניסנוב שילם את מלוא חובותיו, וניתן לו הפטר מכל חוב שעילתו נוצרה לפני המועד שבו הוצא צו לכינוס נכסיו, ביום 1.2.2009.

 

2.        הערעור שלפנינו מופנה בעיקרו נגד החלטת בית המשפט המחוזי (השופט נ' שילה) מיום 29.5.2017, שבגדרה אישר בית המשפט את שכר הטרחה שישולם לעו"ד אורן הראל, המשיב 1, ששימש נאמן לנכסיו של ניסנוב (להלן: הנאמן). על-פי תקנה 8א(א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: תקנות השכר), במצבים שבהם שכר הטרחה של בעל תפקיד נגזר מהחלוקה לנושים שבוצעה בפועל, שכרו המרבי מוגבל לשיעור של 12% מסך החלוקה. אולם, לפי הוראת תקנה 8א(ב) לתקנות השכר, רשאי בית המשפט לפסוק שכר טרחה עד לשיעור של 15%, וזאת בנסיבות מיוחדות, ובכללן מאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש, ומשך זמן קצר במיוחד לסיום התפקיד. במקרה דנא, לאחר שנדרש לתגובת המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), אישר בית המשפט שכר טרחה בשיעור של 15% מסכומי הכסף שחולקו לנושים, לאור מאמציו של הנאמן.

 

3.        ניסנוב טוען בערעורו, כי שגה בית המשפט המחוזי כשאישר שכר טרחה בשיעור המרבי האפשרי, רק על סמך תגובת הכנ"ר לעניין זה, ומבלי שהוגשה בקשה מפורטת מטעם הנאמן עצמו. לשיטתו, תגובת הכנ"ר סתמית, לא מנומקת, ואינה מפרטת מהם אותם מאמצים מיוחדים המצדיקים תשלום שכר טרחה ברף הגבוה. ניסנוב מוסיף, כי בית המשפט נתן את החלטתו מבלי להידרש לתגובתו-שלו, ותוך התעלמות מטענותיו. בנוסף לאמור, טוען ניסנוב נגד ההוראה שנקבעה בסעיף 8 לפסיקתא מיום 7.6.2017, שלפיה נכסים וכספים השייכים לחייב ולא דווחו על-ידו במהלך הליך פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל עם גילויים. ניסנוב סבור, כי "אין מקום להוראה כזו בשום תנאי, כאשר מלוא החוב שולם לכל הנושים".

 

4.        בסיכומים שהוגשו מטעם הנאמן והכנ"ר (להלן ביחד: המשיבים), הועלו טענות חופפות בעיקרן, שלפיהן דינו של הערעור להידחות. צוין, כי על-פי ההלכה הפסוקה, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן קביעת שכר טרחה של בעל תפקיד בהליכי פשיטת רגל, אלא במצבים חריגים בלבד. לגופו של עניין נטען, כי במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הגיש ניסנוב מספר בקשות ותגובות, שבגדרן טען, בין היתר, ביחס לסכום שכר הטרחה, לרבות רכיב המאמץ המיוחד. משכך, אין בסיס לטענתו של ניסנוב, שלפיה לא ניתנה לו זכות תגובה לגבי שכר הטרחה. המשיבים שללו גם את טענתו של ניסנוב ביחס לסעיף 8 לפסיקתא. לדבריהם, סעיף זה מבטא את חובתו של מי שמצוי בהליך פשיטת רגל, לפרושׂ את מלוא הנתונים על אודות נכסיו. חובה זו מעוגנת בסעיף 56(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). אמנם ניסנוב שילם את חובותיו הכספיים במלואם, אך חובתו להצהיר על כלל נכסיו אינה מתמצה בכך. המשיבים למדים על חשיבותה של חובת הגילוי, גם מהוראת סעיף 214 לפקודה, שלפיה חייב שנמנע מלקיים את חובתו בהתאם לסעיף 56 לפקודה, יהא חשוף לסנקציה פלילית של מאסר.

 

5.        למקרא כתבי הטענות של הצדדים, ולמשמע טיעוניהם בדיון שנערך לפנינו היום, 20.6.2019, החלטנו לדחות את הערעור. נקודת המוצא היא, כי לבית המשפט המחוזי מסור שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן בקביעת שכר טרחה לבעל תפקיד, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות שכאלו, אלא במצבים חריגים בלבד (ראו: רע"א 4110/17 יוסף שחם נ' רו"ח יואב כפיר - נאמן, פסקה 10 (29.5.2017); ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב ועו"ד יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פסקה 13 (24.6.2015)). הנדון דידן אינו נמנה על מצבים חריגים אלה.

 

6.        בית המשפט המחוזי בחן את הנסיבות ואת הנתונים שהונחו לפניו, והפעיל את שיקול דעתו, על-פי הסמכות הנתונה לו מכוח הוראת תקנה 8א(ב) לתקנות השכר. בית המשפט המחוזי הוא שמינה את הנאמן לתפקידו, ובידיו מצויים הכלים לבחון את עבודתו של הנאמן ואת המאמץ שהשקיע בהליך. כמפורט בסיכומי המשיבים, ניסנוב לקח חלק פעיל בדיונים שהתקיימו לפני בית המשפט המחוזי, על אודות שכר הטרחה של הנאמן. טיעוניו לעניין זה הועלו במסגרת בקשות ותגובות שהגיש לבית המשפט, ואין לקבל את טענתו, שלפיה "ביהמ"ש נתן את החלטתו בלי לבקש ובלי להזדקק כלל לתגובת החייב". לא מצאנו טעם לקבל גם את טענתו של ניסנוב ביחס לסעיף 8 לפסיקתא שנחתמה על-ידי בית המשפט המחוזי. לעניין זה מקובלות עלינו טענותיהם של המשיבים.

 

7.        הערעור נדחה אפוא בזאת.

 

           ניסנוב ישלם הוצאות בסך של 3,000 ₪; מחצית לכל אחד מן המשיבים.

 

           ניתן היום, י"ז בסיון התשע"ט (‏20.6.2019).

 

 

ש ו פ ט

    ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
1
בע"מ 2127/20
החלטה
06/04/2020
טען מסמכים נוספים