פלוני נ. שרות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. שרות בתי הסוהר

רע"ב 7027/20
תאריך: 22/10/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"ב  7027/20

 

לפני:  

כבוד השופט י' אלרון

 

המבקש:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

שרות בתי הסוהר

                                                                                                         

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-עת"א 052813-09-19 מיום 02.09.2020 שניתנה על ידי השופט עידו דרויאן-גמליאל

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד מור כיאשמרה

 

החלטה

 

 

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 52813-09-19 (השופט ע' דרויאן-גמליאל) מיום 2.9.2020, בגדרה נדחתה עתירת המבקש על החלטת שירות בתי הסוהר מיום 18.9.2019 שלא לאפשר כניסת פיזיותרפיסט פרטי אל בין כתלי בית המאסר לצורך טיפול במבקש.

 

2.        המבקש מרצה עונש מאסר שהוטל עליו לאחר הרשעתו בפלילים. ביום 16.7.2019 עבר המבקש ניתוח מורכב בעמוד השדרה בבית החולים שיבא. במכתב השחרור מאשפוז לאחר הניתוח מיום 19.7.2019, המליץ הרופא המנתח, על "פיזיותרפיה לחיזוק שרירי הגפיים והגב", החל מ-14 יום לאחר מועד הניתוח.

 

           בהמשך, בביקורת שנערכה למבקש ביום 25.8.2019, שב והמליץ הרופא המנתח על "פיזיותרפיה לחיזוק שרירי עמוד שדרה צווארי והגדלת טווח תנועה, המשך פיזיותרפיה אינטנסיבית לגפיים, דגש יד ימין". 

 

3.        שירות בתי הסוהר סיפק למבקש טיפולי פיזיותרפיה על ידי פיזיותרפיסט מוסמך בהתאם להמלצות האמורות, אך המבקש סבר כי אין די בהם, ועל כן ביקש לקבל טיפולים מפיזיותרפיסט פרטי, במימונו המלא. המבקש פנה אפוא באמצעות באת-כוחו ביום 16.9.2020 למרפאת בית הסוהר השרון, בו ריצה באותה עת את מאסרו, וביקש כי תתאפשרנה כניסת שני פיזיותרפיסטים שאת פרטיהם מסר אל בין כתלי בית המאסר.

 

4.        בקשה זו נדחתה על ידי הגורם המוסמך והודע על כך למבקש במכתבה של קצינת אסירים בבית סוהר השרון מיום 18.9.2020, בו נכתב כי "הפקודה מאשרת הכנסת רופא מומחה פרטי בלבד למתן היוועצות נוספת ועל כן אין עמידה בתנאי הסף המינימליים הנדרשים לצורך מתן אישור".

 

5.        נגד החלטה זו הגיש המבקש ביום 22.9.2019 עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בה נטען כי הטיפולים על ידי הפיזיותרפיסט מטעמו נדרשים כדי למנוע נזק בלתי הפיך, לנוכח מצבו הרפואי לאחר הניתוח.

 

6.        במהלך בירור העתירה, הוגשו לבית המשפט קמא שני מזכרים (מיום 20.11.2019 ומיום 1.1.2020) של הפיזיותרפיסט המטפל במבקש מטעם שירות בתי הסוהר, בהם תוארה תדירות הטיפולים בהתאם להמלצת הרופא המנתח, וכן תוארו אופי הטיפול שניתן למבקש וקצב התקדמותו.

 

           עוד הוצג גיליון סיכום הביקור של המבקש מיום 5.1.2020, שנכתב על ידי הרופא המנתח, בו צוין, בין היתר, כי:

 

"מנסיוני, פיזיותרפיסט אשר אינו בקיא בתרגילים לאחר ניתוחים צוואריים נמנע מטיפול מלא וידני, בעיקר בשל החשש. לפיכך אני חוזר ומבהיר את הנחייתי לביצוע תרגילים שמטרתם חיזוק שרירי עמוד שדרה צווארי והגדלת טווח תנועת הצוואר, על ידי פיזיותרפיסט שיעיד על בקיאותו בטיפול במנותחי עמוד שדרה צווארי ויעמוד בקשר עם המחלקה בה נותח".

 

           בעקבות זאת ובהמלצת בית המשפט קמא, שוחח הפיזיותרפיסט המטפל עם הרופא המנתח. בהודעת הפיזיותרפיסט המטפל מיום 2.2.2020 נכתב כי בשיחה האמורה הוא תיאר את מצבו של המבקש מאז תחילת הטיפול ועד לאותו מועד; כי הרופא המנתח "התרשם כי השינוי מאוד חיובי"; ומסר המלצות ומטרות להמשך טיפול. צוין במפורש כי "מטרות אלה אינן מצריכות מומחיות מיוחדת וכן [הרופא המנתח] לא העלה דרישה שכזו".

 

           במכתבו מיום 11.3.2020 אל הרופא המטפל, שהוגש אף הוא לבית המשפט, ציין הרופא המנתח כי "לאחרונה קיבלתי שיחת טלפון (תמוהה) ובה בישר לי פיזיותרפיסט ש[המבקש] מתקדם יפה".

 

7.        ביום 14.7.2020 הורה בית המשפט קמא כי המבקש ייבדק על ידי נוירוכירורג שייבחר על ידי שירות בתי הסוהר, ויחווה דעתו האם המבקש זקוק לטיפולי "פיזיותרפיה מסוג מיוחד ששירות בתי הסוהר איננו יכול לספק ברגיל".

 

           במכתב סיכום הביקור מיום 16.8.2020 המליץ המומחה שבדק את המבקש מבית החולים רמב"ם על אופי טיפולי הפיזיותרפיה הנדרשים, אך לא קבע כל קביעה באשר לצורך בהתמחות או מיומנות מיוחדת של הפיזיותרפיסט המטפל.

 

8.        לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, דחה בית המשפט קמא את העתירה, תוך שקבע כי החלטתו של שירות בתי הסוהר היא "סבירה ואחראית"; התבססה על "מצע עובדתי בדוק ומהימן"; וניתנה לאחר שקילת השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה דרכי הטיפול המומלצות על ידי המומחים לדבר. בנסיבות אלה, לא מצא בית המשפט קמא עילה להתערבות בהחלטה זו.

 

9.        מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה נטען כי שגה בית המשפט קמא כשלא אימץ את עמדת הרופא המנתח, לפיה המבקש זקוק לטיפול של פיזיותרפיסט מומחה, וכאשר פירש את עמדת המומחה מטעם בית החולים רמב"ם כך שעל פיה אין צורך בטיפול על ידי פיזיותרפיסט מומחה, שעה שהלה כלל לא התייחס לכך בחוות דעתו. נטען, כי שירות בתי הסוהר אינו יכול לספק למבקש את הטיפול לו הוא זקוק – שאינו "פריווילגיה" אלא "צורך רפואי חיוני מחייב" – וכי הדבר גורם להחמרה במצבו הרפואי. 

 

10.      דין הבקשה להידחות.

 

           הלכה מושרשת וידועה היא כי רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לא תינתן אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או אם עולה חשש לעיוות דין (רע"ב 6993/20 מלחם נ' מדינת ישראל 15.10.2020). הבקשה שלפניי אינה באה בגדרם של מקרים אלו, בהיותה עוסקת כל כולו בעניינו הפרטני של המבקש – זהותו של המטפל שיעניק לו את טיפולי הפיזיותרפיה להם הוא זקוק.

 

11.      על אף העדפתו הברורה של המבקש לקבל טיפולים פיזיותרפיסטים באופן פרטי, הוחלט בשירות בתי הסוהר שלא לאפשר את כניסת הפיזיותרפיסט הפרטי אל בין כתלי בית המאסר. בענין זה מסור שיקול דעת לשירות בתי הסוהר, הבוחן, בין היתר, אם הטיפול לו זקוק האסיר הוא ייחודי ודורש מומחיות מיוחדת שאינה קיימת בסל השירותים הרפואיים אשר ביכולתו לספק.

 

           מובן כי אין בעובדה שהאסיר מוכן לשאת בעצמו בעלויות הטיפול הפרטי לבדה כדי לאפשר קבלת טיפול זה, שכן הכנסת רופאים ומטפלים פרטיים לבית המאסר כדבר שבשגרה משליכה באופן ישיר על תפקוד שירות בתי הסוהר, וכפי שכבר נפסק בענין אחר, "קשה להלום מציאות בה מדי יום ביומו יתדפקו על שערי בתי הכלא רופאים מטעם אסירים תוך ששירות בתי הסוהר ייאלץ להפר את שגרת הכליאה וסדרי הביטחון" (רע"ב 1233/13 שירזי נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 (5.3.2013); ראו גם רע"ב 8381/19 טברי נ' שירות בתי הסוהר (6.1.2020)).

 

12.      בנסיבות דנן, לא מצאתי כי הפעלת שיקול הדעת מצד שירות בתי הסוהר נעשתה באופן בלתי סביר, או תוך שקילת שיקולים שאינם ענייניים. זאת במיוחד, כאשר שירות בתי הסוהר שקל מהו הטיפול המתאים למבקש, ובמסגרת זו אף פנה הפיזיותרפיסט המטפל אל הרופא המנתח והתייעץ עימו באשר לטיפול הנדרש. חוות דעתו של המומחה, שלא עלה ממנה כי הפיזיותרפיסט המטפל במבקש נדרש למומחיות כלשהי, מחזקת אף היא את המסקנה כי לא נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת על ידי שירות בתי הסוהר.

 

13.      מכל הטעמים המפורטים לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא.

 

14.      בטרם סיום, לאור טענות שנטענו בשולי הבקשה, מצאתי לנכון להדגיש כי חזקה על שירות בתי הסוהר כי יקפיד על הבאת המבקש לבדיקות רפואיות בבית החולים ועל מתן מינון מדויק של התרופות להן הוא זקוק לצורך החלמתו.

 

15.      הבקשה נדחית אפוא.

 

           ניתנה היום, ‏ד' בחשון התשפ"א (‏22.10.2020).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים