פלוני נ. שירות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. שירות בתי הסוהר

רע"ב 7867/20
תאריך: 01/12/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"ב  7867/20

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקש:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר

 

2. מדינת ישראל

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.11.2020 בעת"א 41812-08-20, שניתן על ידי כב' השופט העמית א' יעקב

                                          

בשם המבקש:                        בעצמו

בשם המשיבים:                      עו"ד יעל מורג יקו-אל

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט העמית א' יעקב) בעת"א 41812-08-20 מיום 11.11.2020, בגדרו נדחתה עתירת המבקש להקדים את שחרורו המינהלי ממאסר.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        המבקש שפוט לשנת מאסר בגין עבירות תעבורה, והחל לרצות את עונשו ביום 19.2.2020. מועד שחרורו המינהלי של המבקש חל ביום 27.10.2020. 

 

3.        ביום 19.8.2020 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עתירה להורות למשיב – שירות בתי הסוהר (להלן: השב"ס) להוציאו לחופשה מיוחדת לשם קבלת "טיפול רפואי מציל חיים". בעתירתו טען המבקש, בין היתר, כי הוא סובל ממספר מחלות מסכנות חיים. בהמשך לכך, ביום 28.10.2020 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה בה טען כי הוא זכאי לשחרור מינהלי, וזאת בייחוד נוכח מצבו הרפואי הקשה ובהיותו אסיר חיובי העומד בקריטריונים לשחרור כאמור. בית המשפט המחוזי התבקש לראות בבקשה זו כחלק מעתירת המבקש.

 

4.        בדיון שנערך לפני בית המשפט המחוזי ביום 11.11.2020 טען המבקש כי על השב"ס ליתן עדיפות בשחרורים מינהליים לאסירים הסובלים מנכות, ומשכך להעניק לו קדימות בשחרור המינהלי. השב"ס טען מנגד כי ההחלטה בדבר שחרור מינהלי של אסירים אינה נתונה לשיקול דעתו.

 

5.        בפסק דין שניתן בתום הדיון קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הציג בסיס משפטי לטענתו לפיה יש ליתן לאסירים הסובלים מנכות קדימות ב"תור" לשחרור מינהלי, ולפיכך העתירה נדחתה.

 

          על פסק דין זה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי (אותה הכתיר המבקש כערעור, ולא היא, כאמור בסעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה)).

 

6.        למען שלמות התמונה אוסיף ואציין כי ביום 27.8.2020 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עתירה נוספת, בגדרה הלין על הטיפול הרפואי שמעניק לו השב"ס (עת"א 56663-08-20). ביום 5.11.2020 הגיש המבקש במסגרת העתירה האמורה בקשה שכותרתה "שינוי מהות – נושא העתירה", שאף בגדרה התבקש בית המשפט המחוזי להורות לשב"ס ליתן למבקש עדיפות בשחרור מינהלי עקב מצבו הרפואי, ועל מנת שיוכל לקבל את הטיפולים הרפואיים הנחוצים לו מחוץ לכותלי בית הסוהר.

 

הבקשה דנן

 

7.        בבקשתו שלפניי טוען המבקש כי היה על בית המשפט המחוזי לדחות את הטענה לפיה אין לשב"ס שיקול דעת בכל הנוגע לשחרור מינהלי של אסירים. לטענת המבקש, השב"ס הוא הגורם המפקח על הליך השחרור המינהלי ואף משחרר אסירים בפועל מידי יום ביומו. לחלופין, נטען כי על השב"ס להבהיר מיהו הגורם לו נתון שיקול הדעת להורות על שחרור מינהלי כאמור, שאז יהא מקום לבחון האם נקבעו תנאים למתן קדימות בשחרור מינהלי לאסירים חולים ולאסירים עם מוגבלויות. המבקש מוסיף ועותר כי ייקבע דיון דחוף בבקשה דנן.

 

8.        בתשובתו טוען השב"ס כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, שכן היא אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור על-פי אמות המידה שנקבעו בנדון. כמו כן, נטען כי דין הבקשה להידחות אף לגופה, מכיוון שהחלטה בעניין שחרור מינהלי מבוצעת על-פי הכללים הקבועים לכך בפקודה, אשר אינם מקנה לשב"ס שיקול דעת להתחשב בנסיבות פרטניות של אסירים. עוד צוין בתשובת השב"ס כי המבקש הגיש לוועדת השחרורים בקשה לשחרור מוקדם מטעמים רפואיים, וכי בקשתו זו נדחתה בהחלטה מיום 1.10.2020.

 

דיון והכרעה

 

9.        לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובתשובת השב"ס, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

          הלכה ידועה ומושרשת היא כי בית משפט זה ייתן רשות לערער על פסקי דין בעתירות אסירים רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ראו: רע"ב 849/20 אבו זבארגה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (19.2.2020); רע"ב 4763/20 עלי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 7 (14.7.2020)). אינני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים האמורים, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור. עוד אציין כי לא ראיתי לשנות ממסקנתי זו אף בשים לב לעמדה המחילה אמות מידה מקלות יותר על בקשות רשות ערעור אשר מוסבות על פסקי דין בעתירות אסיר ב"גלגול שני" (ראו: חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009)).

 

10.      למעלה מן הצורך, יצוין כי לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אף לגופם של דברים. סעיף 68ג(א) לפקודה מעגן את סמכותו של נציב שירות בתי הסוהר להורות על שחרור מינהלי של אסירים העומדים ביום מתן ההוראה בתנאים הקבועים לשם כך בפקודה, וזאת אם וכאשר "עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה". על רקע זה, נקבע בסעיף 68ד לפקודה, שכותרתו "דין קדימה בשחרור", כדלקמן:

 

"(א)  עלה ביום הקובע מספר האסירים שניתן לשחררם שחרור מינהלי על מספר האסירים שיש לשחרר בשל עודף תפוסת אסירים על תקן הכליאה, ייעשה השחרור המינהלי בכל קבוצות האסירים [כמפורט בתוספת הראשונה לפקודה, י.ו.], ובכל קבוצה יחל השחרור באסיר שיתרת מאסרו היא הקצרה ביותר.

(ב)  הגיעה תפוסת האסירים כדי תקן הכליאה – לא ישוחרר עוד כל אסיר שחרור מינהלי.

(ג)   היו ביום הקובע אסירים הנמנים עם אותה קבוצה שיתרת מאסרם זהה, ויש לשחרר שחרור מינהלי רק חלק מהם – ישוחררו כולם, על אף האמור בסעיף קטן (ב), אף אם תקטן בכך תפוסת האסירים מתקן הכליאה".

 

11.      עינינו הרואות, אפוא, כי בבחינת ה"סדר" בו ישוחררו אסירים בשחרור מינהלי מעניקה הפקודה משקל לשיקול פרטני אחד ויחיד, והוא יתרת המאסר של האסירים העומדים בתנאים לשחרור מינהלי כמפורט בפקודה. ממילא, נציב שירות בתי הסוהר נעדר שיקול דעת ואינו מוסמך ליתן קדימות לאסירים אלה או אחרים בשל נסיבות פרטניות אשר אינן מנויות בפקודה, ומצב רפואי במשמע.

 

12.      לבסוף, יצוין כי במסגרת בקשתו שלפניי עתר המבקש כי ימונה לו סנגור מן הסנגוריה הציבורית. בקשות דומות שהגיש הלה לבית המשפט המחוזי נדחו בהחלטות מיום 19.10.2020 ומיום 28.10.2020. אינני סבורה כי הבקשה דנן דורשת מינוי סנגור ציבורי למבקש, ומשכך יש לדחות את בקשתו זו.

 

13.      נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו בכסלו התשפ"א (‏1.12.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים