פלוני נ. שירות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. שירות בתי הסוהר

בג"ץ 4636/20
תאריך: 14/07/2020

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4636/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

העותר:

פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר

 

2. היועץ המשפטי לממשלה

 

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

 

בשם העותר:

פלוני

 

פסק-דין

 

השופט ע' פוגלמן:

 

1.            העותר הורשע בשנת 2018 בשורה ארוכה של עבירות, ובהן עבירות סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, הלבנת הון ותיווך לסחר בסם מסוכן. כעולה מפסקי הדין בעניינו, בין השנים 2015 ל-2017 התקשר העותר ופנה בכתב אלפי פעמים, לגורמים שונים בעולם ואיים עליהם במעשי טרור ורצח (להרחבה ראו פסק דינו של בית משפט זה בע"פ 9197/18 פלוני נ' מדינת ישראל (23.1.2020) (להלן: ע"פ 9197/18)). במסגרת ההליך הפלילי שהתקיים בעניינו, נדרשו הן בית המשפט המחוזי, הן בית משפט זה לשאלה אם העותר – שלוקה באוטיזם – אחראי למעשיו ואם הוא כשיר לעמוד לדין (ראו ע"פ 9197/18, פסקאות 36-25). בסופו של יום נקבע כי העותר אחראי למעשיו; כי לא חל בעניינו סייג אי שפיות הדעת; וכי הוא מסוגל לעמוד לדין, ונגזרו עליו, בין היתר, שבע שנות מאסר בפועל (על פסק הדין בע"פ 9197/18 הוגשה בקשה לקיום דיון נוסף שנמחקה תחילה לבקשת העותר, אך ביום 21.5.2020 הגיש העותר בקשה "להחייאת" ההליך, ראו החלטות מימים 23.4.2020 ו-25.6.2020 בדנ"פ 1306/20 פלוני נ' מדינת ישראל). ביום 11.10.2018 הוגש נגד העותר כתב אישום נוסף שייחס לו שיחות טלפון נוספות שערך בעודו במעצר ושבמסגרתן מסר ידיעות כוזבות בדבר הטמנת פצצה בבתי ספר ובבית מלון. ביום 17.5.2020 הורשע העותר, על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.

 

2.            ביום 27.5.2019 הגיש העותר עתירת אסיר ובמסגרתה ביקש, בין היתר, כי בית המשפט יורה על קבלת חוות דעת של רופא מומחה לאוטיזם אשר ייתן דעתו למצבו הרפואי של העותר ולתנאי כליאתו. ביום 10.7.2019 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) כי ד"ר טמיר אפשטיין יגיש חוות דעת בעניינו של העותר. חוות הדעת הועברה לידי שירות בתי הסוהר ביום 20.11.2019 (להלן: חוות דעת אפשטיין) וביום 26.11.2019 הגיש שירות בתי הסוהר הודעת עדכון בנושא ובה צוין כי מפקד המחוז מקבל את חוות הדעת וכי בכוונתו לנקוט בצעדים, כפי שפורט בהודעה.

 

3.            ביום 15.3.2020 הגיש העותר עתירת אסיר נוספת ובה עתר לשורה ארוכה של סעדים הקשורים לתנאי כליאתו. בתוך כך, ביקש כי יאפשרו לו לעשות שימוש בטלפונים ציבוריים. ביום 2.7.2020 הוגשה תשובת שירות בתי הסוהר לעתירה (להלן: כתב התשובה). בכל הנוגע לבקשת העותר כי יותר לו לעשות שימוש בטלפונים ציבוריים, הפנה שירות בתי הסוהר לחוות דעת אפשטיין ממנה עולה העותר לוקה בהבנתו נורמות חברתיות ולכן "יש לצפות להמשך התנהגות שהובילה למאסרו ברגע שיוכל לבצעה". שירות בתי הסוהר הוסיף כי האמור בחוות הדעת "מחזק את הטענה כי האסיר לא מודע למעשיו" (ההדגשה במקור – ע' פ'; כתב התשובה, סעיף 31) וכי ההגבלות בשימוש בטלפון ציבורי הכרחיות בנסיבות העניין.

 

4.            מכאן העתירה שלפניי שלצידה הוגשו בקשה למתן צו ביניים, לקיום דיון דחוף בעתירה ולהורות על מינוי סנגור לעותר. לדברי העותר – אשר מיוצג על ידי אביו – העמדה שהוצגה בכתב התשובה מעידה ששירות בתי הסוהר גיבש מסקנה שלפיה העותר עלול לעבור עבירה שלא במודעות. כן עולה מכתב התשובה, שלשיטת שירות בתי הסוהר בזמן שהעותר עורך שיחות טלפון ומאיים, הוא אינו מודע למעשיו. טענה זו, כך העותר, הייתה טענת ההגנה שנטענה במסגרת שני ההליכים הפליליים שנוהלו נגדו. לדבריו, המשיבים "הסתירו" את אבחנתם (ממנו ומפרקליטות המדינה) ובכך מנעו ממנו ראיה שיכולה הייתה לסייע לו בהליכים הפליליים. התנהלות זו, כנטען, אינה תקינה, ובמסגרתה פעלו המשיבים בניגוד עניינים והפרו את חובת ההיוועצות המוטלת עליהם. לדברי העותר, סביר שמידע זה היה מוביל לתוצאה שונה בהליכים הפליליים שנוהלו בעניינו.

 

5.            דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי טרם פנייתו של עותר לבית משפט זה בבקשה למתן סעד, עליו להקדים ולפנות לרשות המוסמכת ולהעלות את טענותיו לפניה (בג"ץ 5139/17 פלוני נ' משרד הפנים טבריה (31.7.2017)). וכבר נקבע כי אין מדובר בדרישה טכנית-פורמלית, שכן הפנייה אל הרשות והמענה לה עשויים לייתר, בחלק מן המקרים, את ההתדיינות בין כתלי בית המשפט (בג"ץ 6200/18 ברקוביץ נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 4 (16.9.2018)). זאת ועוד, תשובה מנומקת של הרשות משמשת גם כבסיס לבחינת שיקול דעתה המינהלי (בג"ץ 6159/18 אבירם נ' שר התחבורה (26.8.2018)). כעולה מן העתירה, פנייה כאמור לא נערכה ובהעדר מענה מטעם הרשות, מתעורר בנסיבות המקרה דנן קושי של ממש בבחינת הטענות שמעלה העותר. זאת ועוד, טענות העותר בעתירה, ובהן טענתו המרכזית כי "המשיבים [...] לא גילו, שיתפו והתוועצו [כך במקור – ע' פ'] עם פרקליטות המדינה ועם כל המעורבים המשפטיים", נעדרות תשתית עובדתית או משפטית הנדרשות לצורך הדיון בהן (בג"ץ 2194/20 בוקמן נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (25.3.2020)). בנסיבות אלו אין מקום להיעתר לבקשת העותר למנות לו "סנגור מטעם ביהמ"ש לייצג בעתירה".

 

6.            את טענות העותר שמופנות לפסקי הדין בהליכים הפליליים שניתנו בעניינו, יש לדחות גם מן הטעם שבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שניתנו על ידי הערכאות השיפוטיות המוסמכות. זאת, למעט במקרים חריגים שבהם נפל פגם היורד לשורשו של ההליך השיפוטי (ראו למשל, מהעת האחרונה, בג"ץ 4595/20 פלוני נ' שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, פסקה 4 (8.7.2020)). איני סבור כי עלה בידי העותר להראות שהעתירה דנן באה בקהלי המקרים האמורים. ויוער בהקשר אחרון זה כי ככל שהעותר סבור שיש בדבריו כדי לשנות מהחלטות משפטיות שניתנו בעניינו, הרי שפתוחה לפניו הדרך להשיג עליהן בדרכים הקבועות בדין.

 

           העתירה נדחית אפוא על הסף ומאליהן נדחות הבקשות הנוספות שפורטו לעיל. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התש"ף (‏14.7.2020).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים