פלוני נ. שירותי בריאות כללית | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. שירותי בריאות כללית

רע"א 1206/20
תאריך: 14/07/2020

 

בבית המשפט העליון

רע"א  1206/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

המבקשים:

1. פלוני

 

2. פלוני

 

3. פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. שירותי בריאות כללית

 

2. אגודת בי"ח מקאסד

                                                                                                         

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 047421-08-15 שניתנה ביום 21.01.2020 על ידי כבוד השופטת בלהה טולקובסקי

 

בשם המבקשים:

עו"ד ד"ר דן אבידן

 

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.1.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף צד ג', אגודת אל-מקאסד האיסלאמית לצדקה בירושלים (להלן: בית החולים מקאסד או בית החולים), כנתבע נוסף.

 

1.        ענייננו בתביעה שהוגשה בשנת 2015 בגין רשלנות נטענת של המשיבה בניהול מעקב ההיריון של המבקשת 2 (להלן: המבקשת) בשנת 2006, שהובילה, כך נטען, להולדת המבקש 1 כשהוא סובל משיתוק מוחין מסוג דיפלגיה ספסטית. בתמצית אומר, כי התביעה נדחתה תחילה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 19.12.2015 (כב' השופט א' מקובר) מחמת התיישנותה של עילת ההולדה בעוולה, והיעדר עילה ביחס לעילה של חיים בעוולה, אולם בעקבות ההלכה שנפסקה ברע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (28.8.2016) (להלן: עניין מכבי), הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 26.3.2017 כי ההליכים יימשכו כסדרם.

 

2.        ביום 9.5.2018 המשיבה שלחה הודעת צד ג' לבית החולים מקאסד, בטענה שביום 27.9.2006 היא הפנתה את המבקשת לבית החולים לצורך ביצוע מספר בדיקות, והחל ממועד זה הטיפול באם ובתינוק הועבר לבית החולים. בכתב הגנתו, הכחיש בית החולים כי המבקשת הייתה אצלו במעקב היריון, אולם בתצהיר מטעמו מיום 9.12.2019 צוין כי המבקשת ביקרה בבית החולים שלוש פעמים. בעקבות הגשת התצהיר, המבקשים ביקשו מבית המשפט שיורה מיוזמתו על צירוף בית החולים כנתבע נוסף, בטענה שבית החולים הודה לראשונה במסגרת התצהיר כי המבקשת ביקרה אצלו במהלך ההיריון. הבקשה נדחתה בהחלטתו של בית המשפט מיום 15.12.2019.

 

3.        ביום 2.1.2020 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבע, בטענה כי עד להגשת התצהיר מטעם בית החולים, המבקשת "כלל לא זכרה את מעקב ההיריון שבוצע בבית חולים מקאסד בדמות שלושה ביקורים"; וכי ה"הודאה" שניתנה במסגרת התצהיר לעניין ביקוריה של המבקשת בבית החולים, משמעותה הודאה בקיום הזכות כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).

 

4.        בהחלטתו מיום 21.2.2020 דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע כי חלף המועד להגשת התביעה בעילת "חיים בעוולה" בהתאם להוראות המעבר על פי הלכת המר (ע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012)); וכי תביעת ההורים בעילת "הולדה בעוולה" התיישנה אף היא בחלוף למעלה משבע שנים ממועד הלידה. בית המשפט קבע כי סעיף 9 לחוק ההתיישנות אינו חל בנסיבות העניין, כיוון שלא ניתן להסיק מהתצהיר "הודאה" בטענת המבקשים להתרשלות בטיפול הרפואי; וכי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ללא תצהיר התומך בעובדות העומדות ביסודה והטעמים בגינם היא מוגשת בשלב מאוחר של ההליך – כאשר התביעה הוגשה בשנת 2015, לאחר שהושלם שלב הגשת תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע להוכחות לחודש יוני 2020. בנוסף, בית המשפט ביטא את תמיהתו ביחס לטענת המבקשת לפיה לא זכרה כלל שביקרה בבית החולים, שכן מעיון בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקשים עולה כי המבקשת הייתה מודעת לכך החל מתחילת ההליכים.

 

5.        מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

           המבקשים חזרו על טענתם כי תקופת ההתיישנות החלה ביום 9.12.2019 – מועד הגשת התצהיר מטעם בית החולים, שבו אישר כי המבקשת ביקרה אצלו במהלך ההיריון, ובכך "הודה" בקיום זכותם של המבקשים. לעניין זה נטען כי בראשית ההליך המבקשת פנתה לבית החולים בבקשה לקבל את הרשומות הרפואיות הנוגעות להיריון, אך לא הוזכרו ברשומות ביקורי המבקשת מעבר ללידה עצמה, ומשכך לא היה באפשרותה לצרפו כנתבע בשלב מוקדם של ההליך. מה עוד, שבית החולים הכחיש בכתב הגנתו כי המבקשת הייתה במעקב הריון אצלו.

 

6.        דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה.

 

           ככלל, אין להתיר לתובע לתקן את תביעתו כך שתתווסף עילת תביעה חדשה, כאשר הדבר יגרור עקיפה של טענת ההתיישנות (ראו, לדוגמה, ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131 (1980); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 1527/09 מדינת ישראל – משהב"ט נ' אבו עודה, בפסקה 5 (14.10.2009); רע"א 7330/17 תומא נ' רשות מקרקעי ישראל (19.3.2018)). מכאן נובע גם כי המועד הרלוונטי למניין תקופת ההתיישנות לגבי בעל דין שמבקשים לצרפו לראשונה, אינו מועד הגשת כתב התביעה המקורי, אלא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן (ע"א 8121/16 פלוני נ' שעבאני, בפסקה 8 (13.12.2018)). 

 

           במקרה דנן, ונוכח ההלכה שנקבעה ברע"א 398/18 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' פלוני (15.3.2018), הבקשה לצרף את בית החולים כנתבע, הוגשה לאחר חלוף המועד האפשרי על פי תקופת המעבר (ראו גם ע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית (19.12.2018); רע"א 4371/19 פלוני נ' פלוני (8.9.2019)).

 

7.        לאור זאת, לא בכדי תלו המבקשים את יהבם בהוראת סעיף 9 לחוק ההתיישנות. ברם, כפי שהובהר בפסיקה, לצורך אתחול מירוץ ההתיישנות מכוח סעיף זה, על הודאת הנתבע להיות "מפורשת ומלאה", ולא די בכך שהנתבע יודה בקיום העובדות הנדרשות, אלא עליו להודות גם בקיום הזכות של התובע (ראו, בין היתר,

רע"א 9041/03 בטחיש נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון (16.8.2005):בג"ץ 8672/17 לוי נ' הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים, בפסקה 33 והאסמכתאות שם (1.12.2019); ע"א 2500/19 מגידיש נ' רשות מקרקעי ישראל, בפסקה 9 (2.7.2020); ע"א 7905/18 מצפון נ' אביחיל מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות שיתופית בע"מ, בפסקה 3 (29.6.2020)).

 

           בסעיף 5 לתצהירו של בית החולים כתוב כי "[המבקשת] ביקרה בבית חולים מקאסד שלוש פעמים בלבד כשאחת הפעמים הייתה ביום הלידה בתאריך 1.12.2006". כי כל שיש בסעיף זה הוא הודאה בכך שהמבקשת ביקרה בבית החולים במהלך ההיריון וביום הלידה. ברי כי אין בכך כל הודאה בהתרשלות בטיפול הרפואי, ובוודאי שלא הודאה "מפורשת ומלאה" כפי שדורש סעיף 9 לחוק ההתיישנות, ועל כן, כפי שקבע בית משפט קמא, אין בסעיף זה כדי לסייע למבקשים. משכך, התביעה התיישנה ואין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא הדוחה את בקשת המבקשים לצרף את בית החולים כנתבע נוסף. 

 

8.        בשולי הדברים אעיר, כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשים לפיה לא היה באפשרותם לתבוע את בית החולים משום שלא היו ברשותם רשומות המוכיחות כי המבקשת ביקרה בבית החולים. כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעמם, המבקשים היו מודעים לכך שהמבקשת ביקרה לפחות שלוש בפעמים בבית החולים, מה שיכול להסביר מדוע לא צורף תצהיר של המבקשת לתמיכה בבקשה לתיקון כתב התביעה.

 

9.        לנוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התש"ף (‏14.7.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים