פלוני נ. רשות האוכולוסין הגירה, ומעברי הגבול | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. רשות האוכולוסין הגירה, ומעברי הגבול

בר"מ 5356/19
תאריך: 29/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

בר"ם 5356/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשים:

1. פלונית

 

2. פלונית

 

3. פלוני

 

4. פלונית

 

5. פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

רשות האוכולוסין ההגירה, ומעברי הגבול

                                                                                                         

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.7.2019 בעמ"ן 62847-01-19 שניתן על ידי כבוד השופט מ' כדורי

                                          

בשם המבקשים:                     עו"ד דן קלדרון

בשם המשיבה:                       עו"ד סיון דגן

 

החלטה

 

 

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.7.2019 (עמ"ן 62847-01-19, השופט מ' כדורי). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית הדין לעררים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 30.10.2018.

 

2.        ההליך דנן נסב על בקשה להסדרת מעמדם של המבקשים בישראל. המבקשת 1 (להלן: המבקשת), אזרחית טורקיה, נכנסה לישראל בשנת 2001 על-פי אשרה מסוג ב/2, ובהמשך הוסיפה לשהות בארץ גם לאחר שתוקף האשרה האמורה פג. המבקשים 5-2 הם ילדיה הקטינים של המבקשת, שנולדו לה בישראל (בין השנים 2012-2004) כתוצאה ממערכת יחסים עם אזרח טורקיה שנכנס לישראל שלא כדין בשנת 2002 (להלן: בן הזוג לשעבר).

 

3.        במהלך השנים הגישו בני המשפחה בקשות להסדרת מעמדם, שאין זה המקום להידרש אליהן. מקורו של ההליך דנן בבקשה שהוגשה בחודש אוגוסט 2010 בשם בני המשפחה, כהרכבה באותה עת, והתבססה על החלטת ממשלה מס' 2183 מיום 1.8.2010 שעניינה "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל" (להלן: החלטת הממשלה). הבקשה נדחתה בתחילה על הסף, על בסיס הנימוק שאינה עומדת באחד מהתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה, זה שעניינו כניסה לישראל כדין של הורי הקטין המבקש. בעקבות זאת התנהל הליך משפטי בין הצדדים, שבסופו חתמה המבקשת על תצהיר שהתייחס לכך שהיא נפרדה מבן הזוג לשעבר, שהיא אינה מקיימת עמו משק בית משותף או כל קשר, וכן שהיא לא תבקש בשלב זה או בעתיד את הסדרת מעמדו מכוח החלטת הממשלה. בהמשך לכך הסכימה המשיבה להביא את עניינם של המבקשים בפני הוועדה המקצועית הבין-משרדית לעניין מעמד ילדי השוהים שלא כחוק ובני משפחותיהם בישראל (להלן: הוועדה הבין-משרדית).

 

4.        בסופו של דבר, הוועדה הבין-משרדית המליצה בפני שר הפנים לסרב לבקשה, והוא קיבל את המלצתה. בהחלטה על דחיית הבקשה צוין כי חרף טענת המבקשת כי המבקשים אינם בקשר עם בן הזוג לשעבר, לא ניתן להתעלם מכך שהוא נכנס לישראל שלא כדין, נכח בה במועד הגשת הבקשה ועודנו שוהה בה. ערר פנימי שהגישה המבקשת על ההחלטה נדחה בתחילת שנת 2017, ובהחלטה על כך צוין כי גרסתה של המבקשת באשר לניתוק הקשר עם בן הזוג לשעבר אינה אמינה, בהתחשב בכך שכבר בשנת 2011 הצהירה כי אינה בקשר עמו, ובניגוד לכך בשנת 2012 נולד לשניים ילד משותף, הוא המבקש 5. עוד צוין בהחלטה כי לא הוכח שבן הזוג לשעבר אינו נמצא בישראל, וכי בדיקה במערכת הממוחשבת של המשיבה העלתה כי אין כל אינדיקציה ליציאתו מישראל.

 

5.        המבקשים הגישו ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים, אך זה נדחה. בהחלטתו קבע בית הדין לעררים כי המבקשים אינם עומדים בתנאים הבסיסיים לקבלת מעמד שנקבעו בהחלטת הממשלה, בנסיבות שבהן בן הזוג לשעבר נכנס לישראל שלא כדין. בית הדין לעררים הוסיף וציין כי הוא היה נכון לבוא לקראת המבקשת ככל שהייתה מוכיחה בצירוף אסמכתה כי בן הזוג לשעבר אכן יצא מישראל, אלא שמרישומי המשיבה עולה שאין אלה פני הדברים.

 

6.        על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור חזרו המבקשים וטענו כי יש להכיר בהם כמשפחה חד-הורית, במנותק מעניינו של בן הזוג לשעבר, אשר אינו נכלל בבקשה במתכונתה העדכנית וממילא – למיטב ידיעתם – עזב את ישראל לפני מספר שנים. באופן יותר ספציפי המבקשת טענה שלא היה מקום להטיל עליה את הנטל להוכיח כי בן הזוג לשעבר אכן עזב את ישראל, אך צירפה אישור בשפה הטורקית שמעיד לדבריה על כך.

 

7.        בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקבעו, בין היתר, כי המצג שהציגה המבקשת באשר לכך שמדובר במשפחה חד-הורית "אינו תואם את המציאות", גם בהתחשב בכך שנראה כי בן הזוג לשעבר לא עזב את הארץ ונותר בקשר עם המבקשת.

 

8.        בבקשת רשות הערעור דנן חוזרים המבקשים על טענותיהם באשר לכך שיש  לבחון את בקשתם ככזו שנסבה על יחידה משפחתית המנותקת מבן הזוג לשעבר. בהקשר זה מודגש כי בן הזוג לשעבר יצא מישראל ובמשך כארבע שנים אין קשר בינו לבין המבקשים. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 12.8.2019 ניתן צו ארעי לפיו לא יינקטו הליכי אכיפה כלפי המבקשים עד למתן החלטה אחרת.

 

9.         המשיבה התבקשה להגיש תגובה לבקשת רשות הערעור. לאחר מספר ארכות שניתנו לה לבקשתה, הגישה המשיבה הודעה ביום 8.1.2020 ובה מסרה כי "סמוך לקראת הגשת התשובה לבקשה דנן התברר נתון עובדתי שלא היה ידוע בהליכים עד כה, לפיו קיימת אצל המשיבה אינדיקציה כי בעלה דאז של המבקשת 1 יצא מישראל ביום 24.5.14". המשיבה מסרה כי עובדה זו התגלתה לאחרונה, כאשר "נערכה בדיקה מקיפה נוספת במערכת נתונים ממוחשבת נפרדת אצל המשיבה, אשר אינה נבדקת על דרך השגרה". על רקע זה, ובשים לב לכך שנתון זה לא עמד בפני הוועדה הבין-משרדית ובפני שר הפנים, המשיבה הודיעה כי היא סבורה שיש מקום להחזיר את עניינם של המבקשים לדיון בפני הוועדה. כמו כן, המשיבה מסרה כי לא תנקוט בהליכי אכיפה נגד המבקשים עד חלוף 30 ימים מהמועד שבו תינתן ההחלטה העדכנית בעניינם. בהתחשב בכך, סבורה המשיבה כי בקשת רשות הערעור במתכונתה הנוכחית התייתרה.

 

10.      בתגובה שהגישו המבקשים ביום 10.1.2020 הם טענו כי טענת המשיבה לפיה מדובר ב"פרט עובדתי חדש" מעוררת תהיות, בהתחשב בכך שהמשיבה היא הגוף המינהלי המוסמך המחזיק במלוא הנתונים בנוגע לכניסות ויציאות מישראל, ובשים לב לעובדה שלאורך כל ההליכים המשיבה טענה שבן הזוג לשעבר לא עזב את הארץ, חרף טענות המבקשים בעניין והמסמכים שהם צירפו בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי. המבקשים מדגישים כי הנתון שהציגה המשיבה כעת מלמד למעשה כי בן הזוג לשעבר עזב את הארץ עוד בטרם קיבלה הוועדה הבין-משרדית את ההחלטה בעניינם. לשיטת המבקשים, התנהלות זו של המשיבה עולה כדי חוסר תום לב קיצוני. על רקע זה, נטען כי יש מקום לקבוע כי המבקשים עומדים בכל התנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה וליתן להם את המעמד המבוקש. זאת, גם על רקע חששם כי הוועדה הבין-משרדית לא תגיע לדיון בבקשתם בתקופה הקרובה. לחלופין, המבקשים עותרים לכך שתינתן למבקשת אשרת עבודה זמנית על מנת לאפשר לה לפרנס את המשפחה עד לקבלת החלטה עדכנית בעניינה.

 

11.      בתגובה נוספת שהגישה המשיבה ביום 28.1.2020 הודגש שוב כי הנתון הנוגע לעזיבת בן הזוג לשעבר את הארץ התגלה רק לאחרונה בעקבות בדיקה מקיפה יותר ו"בלתי שגרתית". המשיבה הוסיפה וציינה כי הוועדה הבין-משרדית צפויה להתכנס בחודשים הקרובים כדי לדון במספר בקשות נוספות הנסבות על החלטת הממשלה. באשר לבקשה למתן מעמד זמני טוענת המשיבה כי אין מקום להיעתר לה בנסיבות שבהן המבקשת שוהה בארץ ללא אשרה בתוקף מזה שנים ארוכות.

 

12.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי אכן, בהתחשב בהתפתחות שעליה דיווחה המשיבה ובעמדתה העדכנית, הדיון בבקשה במתכונתה הנוכחית מוצה. על אף חוסר הנחת מהאופן שבו השתלשלו העניינים, בשלב זה אני סבורה כי דרך המלך להכרעה בעניינם של המבקשים היא דיון מחודש בבקשתם שייערך בפני הרשות המינהלית המוסמכת, זו הפעם כאשר כלל הנתונים הרלוונטיים הנכונים מונחים בפניה. הדברים אמורים גם בשים לב להבהרה שמסרה המשיבה באשר לכך שהוועדה הבין-משרדית צפויה להתכנס במועד קרוב יחסית. חזקה על המשיבה כי במכלול נסיבות העניין ובהתחשב בכך שמדובר בבקשה שהוגשה במקור לפני כעשור, ייעשה מאמץ להכריע בבקשה בהקדם האפשרי, כמובן תוך שמיעת טענות המבקשים בלב פתוח ובנפש חפצה.

 

13.      באשר לבקשה למתן מעמד זמני למבקשת, איני סבורה כי יש להידרש לה בנסיבות שבהן זו הועלתה לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור דנן. עם זאת יובהר כי המבקשת רשאית לפנות למשיבה בבקשה עדכנית ומפורטת בעניין זה, וכי אף בקשה זו תישקל בהתאם למכלול הנסיבות של המבקשים ובין היתר בשים לב להתפתחויות האחרונות בעניינם.

 

14.      לא אוכל לסיים מבלי להתייחס לקושי שמעוררת השתלשלות העניינים בתיק. למעשה, מתברר כי ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינם של המבקשים התבססו על נתון עובדתי שגוי שנמסר על-ידי המשיבה ושהיא עמדה עליו חרף טענותיה המפורשות של המבקשת, שנדחו פעם אחר פעם. לא ברור מהי אותה בדיקה "מקיפה ובלתי שגרתית" שנערכה כעת ושלא ניתן היה לקיימה במועד מוקדם יותר, בהתחשב בכך ששאלת הקשר בין המבקשת לבן הזוג לשעבר עמדה במוקד המחלוקת בין הצדדים. אוסיף כי לכאורה יש ממש בטענת המבקשים לפיה לא היה מקום להטיל עליהם את הנטל להוכיח את דבר עזיבתו של בן הזוג לשעבר את הארץ, בהתחשב בכך שהמשיבה היא הגורם המינהלי בעל הנגישות למידע מסוג זה והשליטה בו (והא ראיה – בסופו של דבר המידע האמור אכן נמצא אצלה). יש לקוות כי הגורמים הרלוונטיים במשיבה ייקחו הערות אלה לתשומת ליבם.

 

15.      בכפוף לכל האמור, אני מורה על מחיקתה של בקשת רשות הערעור. זאת, בשים לב להצהרת המשיבה, כי עניינם של המבקשים יועבר בהקדם לבחינה מחודשת בפני הוועדה הבין-משרדית, ובשלב זה לא יינקטו כנגדם הליכי אכיפה עד חלוף 30 ימים ממתן החלטה עדכנית בעניינם. במכלול הנסיבות ובהתחשב בהתמשכותה של ההתדיינות, המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך 10,000 שקלים.

 

           ניתנה היום, ‏ג' בשבט התש"ף (‏29.1.2020).

 

 

 

                      ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים