פלוני נ. ראש ממשלת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

בג"ץ 3773/19
תאריך: 04/07/2019

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  3773/19

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופטת ע' ברון

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

העותר:

פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. ראש ממשלת ישראל

 

2. משרד הביטחון- מודיעין צבאי יחידה 504

 

3. שירות הבטחון הכללי

 

4. המנהלה הבטחונית לסיוע

 

5. המשרד לבטחוון פנים

 

6. משרד הפנים

 

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

 

בשם העותר:

עו"ד זוהר שולי

בשם המשיבים:

עו"ד פנחס גורט

 

 

פסק-דין

השופט י' עמית:

 

1.        עניינה של העתירה בבקשת העותר כי נורה למשיבים להימנע מהרחקתו לשטחי איו"ש (להלן: האזור) ולהעניק לו אשרה לישיבת קבע בישראל, בשל האיום הנשקף לחייו באזור; וכן נתבקש צו ביניים שימנע את הרחקתו עד למתן החלטה אחרת.

 

2.        בעתירה נטען כי העותר חשוף לסכנת חיים באזור מאחר שסייע לכוחות הביטחון הישראליים ומכר קרקעות ליהודים. מעמדו של העותר בישראל הוסדר בעבר מכוח היתרי שהייה זמניים שהעניקה לו הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים), ומכוח היתרים שניתנו לו בהתבסס על בקשת איחוד משפחות שהגישה אשתו. אולם, יחסיו של העותר עם אשתו עלו על שרטון והליך איחוד המשפחות הופסק. על כן, כך נטען, נותר העותר בלא כל מעמד בישראל.

 

3.        בהחלטתי מיום 4.6.2019 נתבקשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים וכן נקבע כי אין מקום ליתן צו ביניים בשלב זה. בהחלטתי מיום 12.6.2019, שניתנה בעקבות בקשה לעיון חוזר, החלטתי להיעתר לבקשת העותר ולהורות על אי-הרחקתו עד להחלטה אחרת ובכפוף למניעה ביטחונית או פלילית.

 

4.        בתגובתם המקדמית טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק). בנוסף, נטען כי דין העתירה להידחות מחמת חוסר ניקיון כפיים וחשש לשימוש לרעה בהליכי משפט, וזאת משני טעמים: ראשית, צוין כי העותר זכאי לקבל היתרי שהייה זמניים מטעמי מאוימות, בהתאם להחלטת ועדת המאוימים מיום 10.12.2003, וכי אינו מקבלם רק משום שאינו מתייצב במנהלת התיאום והקישור (להלן: מת"ק) כנדרש; ושנית, העותר ציין בעתירתו רק עתירה אחת מתוך ארבע עתירות שהגיש בנוגע למעמדו (בג"ץ 9853/06; בג"ץ 5842/12; בג"ץ 6562/17; בג"ץ 1812/18), והסתיר את העובדה שהאחרונה שבהן הייתה תלויה ועומדת שעה שהוגשה העתירה דנן, בהמתנה להודעה מטעמו.

 

5.        דין העתירה להידחות בשל קיומו של סעד חלופי. סעיף 5(1) לחוק קובע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות של רשות בעניינים המנויים בתוספת הראשונה (למעט עתירות להתקנת תקנות או לביטולן). שני הסעדים שהתבקשו במסגרת העתירה דנן – היתר שהייה ואשרה לישיבת קבע – מעוגנים בדברי חקיקה המנויים בפרט 12 לתוספת הראשונה: סעיף 3ג לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 וסעיף 2(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בהתאמה.

 

6.        דין העתירה להידחות גם מחמת חוסר ניקיון כפיים. כלל הוא כי עותר שלא גילה בעתירתו את כל הפרטים הנוגעים לעניין לא יזכה לסעד מבית משפט זה (בג"ץ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409, 410 (1987); בג"ץ 6136/06 פרי נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 21 (10.9.2006)). בענייננו, העותר לא ציין בעתירתו כי הסעד המבוקש מצוי בהישג ידו וכי כל שעליו לעשות כדי לקבלו הוא להתייצב מפעם לפעם במת"ק אייל לצורך חידוש ההיתרים. יתרה מכך, העותר לא הזכיר את ההחלטה שניתנה בעניינו בבג"ץ 1812/18, שבה נדרש לעדכן את בית המשפט אם הוא עומד על עתירתו לאור העובדה כי הוא זכאי לקבל היתר שהייה אם יתייצב במת"ק. העתירה דנן הוגשה אפוא חלף הודעה מעדכנת בעתירה הקודמת, וגם בכך יש משום חוסר ניקיון כפיים המצדיק את דחייתה.

 

7.        למעלה מן הצורך נציין כי בעתירות הקודמות שהגיש העותר נדחו טענותיו בנוגע לסכנה הכרוכה בעצם ההתייצבות במת"ק, תוך שנקבע כי:

 

"מפאת הסכנה הנשקפת לחייו באיו"ש, תחת הגעה לנציגות אייל עומדת לפני העותר האפשרות להגיע, בתיאום מראש, למנהלת התיאום והקישור ג'נין, שהגעה אליה אינה מצריכה את העותר להיכנס לשטחי יהודה ושומרון. נוכח עמדה זו של המשיבים, אין לקבל את הטענה כי כרוכה סכנה לחייו של העותר בהגעה למנהלת התיאום והקישור וקבלת היתר השהייה. לפיכך, אין סיבה מדוע לא יעשה כן. מכל מקום, עניין זה ניתן לתיאום עם באי כוח המשיבים שאף הם ערים לצורך להבטיח את שלומו של העותר" (פסקה 12 בבג"ץ 9853/06; וראו גם פסקאות 6-5 בבג"ץ 6562/17).

 

 

8.        נוכח האמור, העתירה נדחית על הסף. על מנת ליתן לעותר שהות להתייצב במת"ק אייל, הצו הארעי מיום 12.6.2019 יעמוד בתוקפו עד ליום 31.7.2019, ולאחר מכן יבוטל. העותר יישא בהוצאות אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.

 

 

           ניתן היום, ‏א' בתמוז התשע"ט (‏4.7.2019).

 

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

 

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים