פלוני נ. קצין התגמולים | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. קצין התגמולים

רע"א 8468/18
תאריך: 10/10/2019

 

בבית המשפט העליון

רע"א 8468/18

 

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

המבקש:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

קצין התגמולים

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"ו 50854-03-18   

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד יואב אלמגור

בשם המשיב:                         עו"ד שרון מן אורין

 

החלטה

 

           מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"ו 50854-03-18, כב' השופטות מ' נד"ב, ע' כהן וש' גלר) שדחה את ערעורו של המבקש על פסק דינה של וועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (ע"נ 42409-07-11, כב' השופט בדימ' ג' ברק וחבריי הועדה ח' מוניץ וח' גלאי) אשר דחתה את ערערו של המבקש על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במחלתו ככזו שנגרמה עקב שירותו הצבאי.

 

1.            אין חולק כי במהלך שירותו הצבאי של המבקש, בסוף שנת 2006, התפרצה אצלו מחלת נפש. המומחה מטעם המשיב מגדיר הפרעה זו כהפרעה סכיזואפקטיבית, והמומחה מטעם המבקש כסכיזופרניה. המבקש טוען כי המחלה התפרצה עקב שני אירועים מרכזיים אותם תיאר ושנידונו בהליכים קמא.

 

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נראה כי לא נפל כל פגם בפסקי הדין של הערכאות קמא ואלו מבוססים על ממצאים עובדתיים הנוגעים לנסיבות המקרה. מפסקי הדין קמא עולה כי בין האירועים הנידונים לבין התפרצות המחלה חלף פרק זמן של כשנה וחצי במהלכה לא חלה כל הדרדרות במצבו הנפשי של המערער וזה לא פנה לאיש בנוגע לאירועים הללו. לאור זאת נקבע כי בהיעדר סמיכות הזמנים, ובהיעדר תיעוד בזמן אמת להשפעה כלשהי של אירועים אלו על מצבו הנפשי של המבקש, לא הצליח המבקש להוכיח כי קיים קשר סיבתי עובדתי בינם לבין מחלתו. עוד נקבע כי המבקש לא הוכיח במידה הנדרשת את קרות אחד מהאירועים הרלוונטיים לתביעתו. אף כאן, העניין עלה בחלוף זמן רב, של שנים. על רקע זה לא די בתנאים הכלליים בשירות המבקש כדי לבסס את תביעתו.

 

           להמחשת העניין תוזכר טענת המבקש כי הוא רשאי ליהנות מחזקת השירות הקצר. ברם, חזקה זו כמובן אינה חלוטה ודורשת תשתית עובדתית שלא הוכחה כאן (ראו פרשת רוט, 210-212). דוגמה נוספת היא טענת המבקש כי הוא גויס לשירות בהיותו סובל מהפרעת קשב (ADHD) ומצב זה, לגישתו, תרם לפרוץ המחלה. בעניין זה קבעה ועדת הערעורים על סמך הראיות שהוגשו בפניה שלא הוכחה אסכולה. פסיקה זו, הנשענת על החלטות מושרשות, אין מקום להתערב בה.

 

2.            יוצא איפוא שהמבקש מעוניין לשנות מהממצאים העובדתיים כפי שנקבעו בערכאות קמא. כלל מושרש הוא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות ובמסקנות העובדתיות של ערכאת הדיון. יתרה מכך, סעיף 34(א) לחוק הנכים קובע כי "התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד". כאן הנקודה הינה עובדתית ולא משפטית. לכן, עם כל ההבנה לא מצאתי בסיס בדין להתערב במסגרת בקשת רשות ערעור באשר נקבע בבית המשפט המחוזי.

 

3.            סוף דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"א בתשרי התש"ף (‏10.10.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
5
בע"מ 3704/20
החלטה
26/10/2020
טען מסמכים נוספים