פלוני נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. פלוני

בע"מ 2709/20
תאריך: 31/05/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

בע"מ  2709/20

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

המבקשת:

פלונית

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

פלוני

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 01.03.2020 בעמ"ש 56658-09-19 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' דברת; ג' גדעון; ג' לוין

                                          

בשם המבקשת:                      עו"ד יגאל בן חיים

 

 

החלטה

 

1.        מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 56658-09-19; השופטת ג' לוין, השופטת בדימוס ש' דברת והשופט ג' גדעון), אשר קיבל בחלקו את ערעור המשיב על הכרעת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תלה"מ 10184-06-18; השופטת ע' גיא), וביטל את החיוב שהושת עליו "לשלם [למבקשת] חלק מהקצבה שהוא מקבל" מכוח "הסכם הדדי להפסקת יחסי עבודה" שערך עם מעסיקתו לשעבר (להלן, בהתאמה: הקצבה החודשית ו-הסכם הפסקת עבודה). בית המשפט המחוזי ציין כי אין בהסכם הממון שערכו הצדדים בשנת 2004 אזכור קונקרטי של קצבה זו – וקבע כי היא אף אינה באה בגדרי הוראת הסל לגבי חלוקת "כל זכות אחרת שמקום העבודה מפריש לטובת הבעל". לגישתו, שעה שהקצבה החודשית אינה משתלמת מתוך כספים שהופרשו לזכות המשיב במהלך שנות עבודתו, הן לשון ההסכם (לרבות הוראה נוספת המתייחסת לזכויות "אשר הצטברו ע"ש הבעל ממקום עבודתו [...] ואשר נצברו מיום תחילת עבודתו ועד [...]"), והן אומד דעת הצדדים, מובילים למסקנה כי לא הייתה כוונה לחלוק אותה.

 

           מכאן בקשת רשות הערעור, בה טוענת המבקשת כי הפסיקה סיווגה פנסיה מוקדמת כפנסיה "רגילה", ומשכך ראוי היה לבחון את מעמד הקצבה החודשית "באופן מהותי" – ולקבוע כי התשלום למשיב "נובע 'מעבודתו בחברה'", ובא בגדרי הסכם הממון. מסיבה זו, ולאור העיתוי בו העלה המשיב את טענותיו, היא מבקשת לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהשיב על כנה את הכרעת הערכאה הדיונית.

 

2.        דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי, הסדר האיזון הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אינו חל על הצדדים, שכן יחסיהם מוסדרים בהסכם הממון שערכו (ראו סעיפים 1 ו-3(א) לחוק). לכך שתי משמעויות: ראשית, כבר בהחלטתי בבע"ם 3514/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 3 (18.12.2013) – שבה, בין היתר, תומכת המבקשת את יתדותיה – עמדתי על כך שסיווג מענק פרישה ופנסיה מוקדמת כזכויות פנסיוניות רגילות בהקשר של הסדר איזון המשאבים הסטטוטורי אינו שולל אפשרות שהסכמות קונקרטיות בין הצדדים יובילו לתוצאה שונה. ממילא, אין בפסיקה שאליה הפנתה המבקשת, ואשר עוסקת רובה ככולה בהסדר הסטטוטורי, כדי להביא, בהכרח, לאימוץ הפרשנות שהיא מציעה להסכם הממון שלפנינו. שנית, שעה שיש להכריע במחלוקת על יסוד ההסכם הספציפי שערכו הצדדים, ברי כי הבקשה הנוכחית מוגבלת לד' אמותיו של הסכם זה ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות העשויות להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

 

           זאת ועוד, נוכח לשון הסכם הממון לא ניתן לשלול את הפרשנות שהעניק לו בית המשפט המחוזי, ולקבוע כי נפל בה פגם המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

 

3.        אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ח' בסיון התש"ף (‏31.5.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים