פלוני נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. פלוני

רע"א 4499/19
תאריך: 14/07/2019

 

בבית המשפט העליון

רע"א  4499/19

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט י' אלרון

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקש:

פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבות:

1. פלונית

 

2. שני ביבי, עו"ס  חוק נוער מטעם שירותי הרווחה נס ציונה

 

3. פלונית (קטינה)

 

בקשת עיכוב ביצוע מיום 2.7.2019 ובקשת רשות ערעור על החלטתו בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.06.2019 בתיק ענא 024606-06-19, כבוד השופטת ו' פלאוט

 

תאריך הישיבה:

ח' בתמוז התשע"ט      

(11.07.2019)

 

בשם המבקש:

עו"ד חיה לזר נוטקין ועו"ד ברכה שטיינברג ורדה

בשם המשיבה 2:

עו"ד אביעד אמרוסי

בשם המשיבה 3:

עו"ד סיגל יוריסטה עצמון

 

 

פסק-דין

השופט י' עמית:

 

           עניינה של הבקשה שבפנינו בהוצאת ילדה קטינה למשך כחודש ימים מרשות סבה וסבתה, לצורך אבחון וטיפול במרכז חירום. 

 

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.6.2019 (ענ"א 24606-06-19, השופטת ו' פלאוט) שדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית המשפט לנוער ברחובות מיום 11.6.2019 (תנ"ז 35196-01-19, השופט מ' נבנצל), ואשר הורה על השמתה של קטינה בת 8.5 שנים (להלן: הקטינה), בתם של המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה), במשמורת של רשות הסעד לתקופה של כחודש ימים.

 

2.        המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו בשנת 2014. לאחר הגירושין הייתה הקטינה במשמורת המשיבה, אולם בהמשך, כתוצאה מתקופה משברית שחוותה המשיבה, הקטינה הועברה למשמורת המבקש באופן זמני, ובשנים האחרונות התגוררה עמו ועם בת זוגו. החל משנת 2017 מוכרת המשפחה לרשויות הרווחה, על רקע סכסוך בעצימות גבוהה בין המבקש למשיבה. כך, בתחילת שנת 2018 המבקש עתר למתן צו הגנה כלפי המשיבה, ומאז נקבעו סדרי קשר בינה לבין הקטינה במרכז קשר. 

 

           במהלך חודש דצמבר 2018 נפתח כנגד המבקש הליך פלילי, והוא נעצר והוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות מין בבתה הקטינה של בת זוגו. משפטו של המבקש מתנהל כיום ועומד בפני סיום, ובכל תקופת המשפט הוא שוהה במעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אחיו, מבלי שנפגש עם הקטינה, בתו, מאז יום מעצרו.   

 

           בתקופה שלאחר מעצרו של המבקש, שהתה הקטינה באופן חלקי בבית המבקש עם בת זוגו ובאופן חלקי אצל המשיבה, בתהליך שלווה על ידי רשויות הרווחה. בהמשך, היא הועברה לבית הוריו של המבקש, אף זאת תוך ליווי של רשויות הרווחה. אציין כי בשלב מסוים, המליצו גורמי הרווחה כי הקטינה תחזור למשמורת המשיבה, לאחר שהתרשמו כי המשיבה התחזקה ומסוגלת לשאת באחריות מלאה לגידול הקטינה, אך הדבר לא הסתייע. עוד אציין כי בשלב מסוים ביקשה הסבתא, בעקבות מצבה הרפואי, לצמצם באופן זמני את מועדי הלינה של הקטינה אצלה ושאר בני המשפחה המורחבת של המבקש נרתמו להשלים את הימים החסרים. 

 

3.        ביום 14.1.2019 הוגשה בקשה להכריז על הקטינה כנזקקת לפי סעיפים 2(2) ו-2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער). בתמצית ייאמר כי בתחילה אישר בית המשפט לנוער מתווה מוסכם של חלוקת אחריות ביחס לטיפול בקטינה בין המשיבה לבין הוריו של המבקש, חרף ספקות שהועלו על ידי האפוטרופא לדין של הקטינה והעו"ס לחוק הנוער, היא המשיבה 2 (להלן: עו"ס הנוער). מכל מקום, המתווה לא צלח ובעדכונים שהוגשו לבית המשפט לנוער מטעם עו"ס הנוער נמסר, בין היתר, כי הקטינה מטולטלת בין שני הבתים (בית המשיבה ובית הורי המבקש) מבלי שקיימת דמות הנוטלת אחריות לטיפול בה באופן מלא, וכי היא נחשפת לקונפליקט ולמתח הרב בין המשפחות. יצוין כי נכון להיום, המשיבה אינה מבקשת כי הקטינה תועבר למשמורתה.

 

4.        על רקע האמור התקיים דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסיומו ניתנה החלטתו שביסוד ההליך הנוכחי. יצוין כי המשיבה לא התייצבה לדיון אף שידעה עליו, וזה התקיים בהיעדרה. בית המשפט לנוער ציין כי המשיבה בחרה שלא להיות מיוצגת וכי ניסיונות מטעם האגף לסיוע משפטי ליצור עמה קשר לא צלחו.

 

5.        בעיקרו של דבר, בית המשפט לנוער קבע כי הקטינה נמצאת בצלו של סכסוך מתמשך בין הוריה, עוברת "מיד ליד" ולא זוכה לקורת גג יציבה, בטוחה ומוגנת לאורך זמן. בית המשפט לנוער התייחס למידע חסוי שהוצג בפניו וקבע כי מדובר במידע "מטריד" אשר מצריך בירור מעמיק בתנאים של סביבה פנויה מהשפעות זרות, כזו שתאפשר מענה אבחוני מגוון. בית המשפט לנוער הוסיף כי "מדובר בקטינה הנושאת על כתפיה הדלות מטען כבד ומורכב, שטיבו אינו ברור, אך יש לפרקו קמעה קמעה, תוך יצירת מערכת אמון בסביבה בטוחה ומוגנת". על רקע זה, נקבע כי הוצאתה של הקטינה למרכז חירום תחום ומוקפד באופן זמני, בסביבה מנותקת מן ה"תוהו" שהיה מנת חלקה עד כה, תאפשר בחינה טובה יותר של קשייה ואבחון מקיף של צרכיה והמענים הנדרשים עבורה. במסגרת זו, כך נקבע, יוכלו גורמי הטיפול לבחון את החלופות האפשריות לאומנה או למשמורת, לפי הנדרש, תוך התייחסות לעמדותיהם של המבקש והמשיבה.

 

6.        בית המשפט לנוער קבע אפוא כי הוכחה בפניו נזקקות לכאורית המחייבת נקיטה בסעד מידי, ועל כן הורה על הוצאת הקטינה ממשמורתם של המשיבה והורי המבקש ועל השמתה במשמורת רשות הסעד שתקבע את מקום חסותה בהקדם האפשרי. תוקף הצו ניתן בשלב זה לתקופה של 30 ימים. כן נקבע כי עו"ס הנוער תהא אחראית להסדרי שהות וקשר עם המשפחה.

 

7.        המבקש הגיש ערעור על ההחלטה האמורה, וזה נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי ללא המידע החסוי שהוגש לו, המסקנה בדבר אבחון הקטינה במסגרת הקהילה, תוך שהיא מצויה בהשגחתם של בני משפחת המבקש, הייתה אפשרית. אולם, כך צוין, החומר החסוי שנמסר הוא "מטריד" ומחייב להעביר את הקטינה למקום ניטרלי לצורכי אבחון. בהקשר זה צוין כי קיים חשש שהותרת הקטינה בסביבת משפחתו של המבקש תפריע לאבחון. בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם השמתו של קטין נזקק אצל מי מבני המשפחה הביולוגית היא העדיפות הראשונה, אולם במקרה זה אין מנוס מדחיית הערעור נוכח המידע המפורט בתסקיר החסוי. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הדבר נעשה לטובת הקטינה וכי לא תיפגע זכותם של בני המשפחה להיות בקשר עמה, כמו גם זכותם להביע את דעתם באוזני המאבחנים.

 

8.        בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי הורה כי הקטינה תועבר למרכז חירום ביום 1.7.2019. המבקש עתר לכך שיינתן עיכוב ביצוע לצורך הגשתה של בקשת רשות הערעור דנן, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ועיכב את ביצוע פסק דינו עד ליום 3.7.2019, וצו זה הוארך עד למתן החלטה בבקשה שבפנינו.

 

9.        הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

           המבקש טוען כי הוצאת הקטינה למסגרת חוץ ביתית, אפילו למשך 30 יום בלבד לצורך אבחון, תגרום בהכרח לשינוי לרעה במצבה הנפשי והרגשי. המבקש חוזר על טענתו כי הוצאת הקטינה מחיק משפחתה היא צעד חריג שיש לנקוט בו במקרים חריגים בלבד ובהיעדר כל חלופה אחרת. המקרה דנן, כך נטען, אינו כזה. המבקש אף מלין על כך שההחלטות במקרה זה התקבלו על בסיס חומר חסוי, מבלי שהתאפשר לו להתגונן או לסתור את האמור בו. המבקש צירף לבקשה חוות דעת פסיכודיאגנוסטית שנערכה בעניינה של הקטינה לצורך ההליך דכאן על ידי פסיכולוג שיקומי-חינוכי ביום 30.6.2019, ואשר המליצה להשאיר את הקטינה במצבה הנוכחי ולא להוציאה מהבית. המבקש מציין כי משפחתו המורחבת נכונה לשתף פעולה עם כל מאבחן בקהילה, ומדגיש את מסירותו שלו ואת מסירותם של בני משפחתו לקטינה.

 

10.      בדיון בפנינו, שבו לא נכחה המשיבה, חזרו באות כוח המבקש על טענותיהן, והדגישו כי לא לשם כך נועד סעיף 12 לחוק הנוער; כי מחוות דעת הפסיכולוג מטעמם עולה כי טובת הקטינה להישאר אצל הסבא והסבתא; וכי אין כל מניעה שאבחון הקטינה ייעשה במסגרת הקהילה, קרי, מבלי להוציאה למרכז חירום. מהחומר שבפנינו עולה כי המבקש הציע לחילופין כי הקטינה תועבר למשפחת אומנה אצל אחד מאחיו. 

 

11.      בהסכמת באות כוח המבקש עיינו במעמד צד אחד בדו"ח הסודי שהוגש לנו, וקיימנו במעמד צד אחד שיג ושיח עם המשיבה 2 ועם גורמי הרווחה שנכחו בדיון, על מנת לרדת לעומקם של דברים, ועל מנת לבחון האם קיימת דחיפות וחיוניות בהוצאת הקטינה, על פי הוראת סעיף 12 לחוק הנוער, הקובעת כלהלן:

 

החלטות ביניים

רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור בסעיף 14.

 

 

12.      לאחר שעיינו בחומר שהניחו הצדדים בפנינו, ולאחר ששמענו את דבריהם, מצאנו כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים הבאים, אותם אציג בקצרה.

 

           במישור הדיוני ענייננו בבקשה ב"גלגול שלישי". אכן, בהליכים שעוסקים במָאטֶריה הרגישה שבפנינו, בית משפט זה נוטה להקל ולהגמיש את המבחנים הנוהגים לצורך מתן רשות ערעור. עם זאת, "אין פירושו של דבר שתינתן במקרים אלו רשות ערעור אוטומטית, בבחינת הפיכת רשות ערעור לערעור בזכות והפיכת היוצא מן הכלל לכלל" (בע"מ 8007/12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 11 (8.11.2012)), ו"אין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת 'אוטומטית בענייני הורים וילדים, בבחינת יצירת מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות'" (רע"א 1/19 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים הרצליה, בפסקה 4 (9.1.2019); וראו בדומה, בע"מ 5558/13 פלונית נ' פקידת הסעד לפי חוק הנוער עיריית בת ים, בפסקה יא (20.8.2013); רע"א 1088/16 פלונית נ' עו"ס לחוק נוער, בפסקה יד (7.3.2016); רע"א 1740/16 פלונית נ' שירותי רווחה אשקלון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בפסקה 10 (‏15.3.2016)).

 

           אך גם על פי אמת המידה הגמישה והמקלה הנוהגת בכגון דא, איני סבור כי הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. ענייננו במקרה פרטני של הוצאת קטינה מחזקת המשפחה המורחבת למשך 30 יום, ללא השלכות רוחב, ולא מצאנו כי התערבותנו נדרשת למניעת עוול או תוצאה בלתי צודקת. בית המשפט לנוער ובית המשפט המחוזי עשו מלאכתם ביסודיות, עיינו בכל החומרים שהוגשו על ידי הצדדים, ושמעו את כל הגורמים המעורבים. במיוחד אמורים הדברים לגבי הערכאה הדיונית, בית המשפט לנוער, אשר מלווה את התיק מזה מספר חודשים ומכיר את הנפשות הפועלות. ולכל אלה יש להוסיף את חוות דעתם של הגורמים הרלוונטיים, שטובת הקטינה עומדת נגד עיניהם, ולא מצאנו כי יש עילה להתערבותנו.

 

13.      נתנו גם משקל של ממש לעמדתה של האפוטרופא לדין של הקטינה. בתחילת הדרך הביעה האפוטרופא לדין התנגדות להוצאת הקטינה, והביעה חשש כי העברתה למרכז חירום תנתק אותה מבית הספר, לשם היא מגיעה מדי יום, ובהינתן שיש לה קשר טוב עם היועצת בבית הספר. בהמשך, לאחר שנחשפה למלוא התמונה, לרבות הדו"ח שהוגש לבית המשפט, נמלכה האפוטרופא לדין בדעתה וכיום היא ניצבת לצד עו"ס הנוער. לא למותר לציין כי כיום אנו נמצאים בחופשת הקיץ, כך שהעברתה של הקטינה למרכז חירום לא תנתק אותה מבית הספר. כפי שנמסר לנו, במסגרת חופשת הקיץ מתקיימים במרכז החירום פעילויות חווייתיות המותאמות לקטינים.

 

14.      ועיקרו של דבר.

 

           הסיטואציה בה נמצאת הקטינה כיום – של אֵם לא מתפקדת ושל אב במעצר – אינה שגרתית, בלשון המעטה. כפי שתואר לעיל, הוריה של הקטינה התגרשו. בתחילת הדרך, הייתה הקטינה במשמורת המשיבה, בהמשך הועברה למשמורתו של המבקש, בהמשך נשארה אצל בת הזוג של המבקש, אחר כך חילקה את זמנה בין הסבים לבין המשיבה, וכיום היא אצל הסבים. כנגד המבקש מתנהל הליך פלילי, שהגיע בימים אלה לישורת האחרונה, והאישום המיוחס לו הוא עבירת מין חמורה שביצע בבתה הקטינה של בת זוגו. זו, כפי שנמסר לנו, תומכת במבקש ולא בבתה הקטינה אשר שוהה כיום במסגרת חוץ ביתית. המבקש עצמו שוהה כיום במעצר בפיקוח אלקטרוני מזה מספר חודשים, ולא נפגש עם הקטינה (בתו) מחודש דצמבר 2018, עת נעצר. הקטינה, שהייתה בחזקתה של בת הזוג של המבקש, נמצאת כיום בהשגחתם ובחזקתם של הורי המבקש, שנתמכים על ידי המשפחה המורחבת וגם על ידי בת זוגו של המבקש. הקטינה נפגשת מעת לעת עם המשיבה, אמה הביולוגית, אך זו אינה מבקשת כי הקטינה תועבר למשמורתה, מסיבות שונות שלא אדרש להן. בהקשר זה אציין כי מהחומר שבפנינו עולה כי המשיבה מבקשת כי התיאומים עם המבקש ועם משפחתו המורחבת ייעשו על ידי גורם חיצוני, למעט אחד מאחיו של המבקש, שעליו היא סומכת.

 

           הנה כי כן, הקטינה נקלעה למצב בלתי שגרתי של ניתוק משני ההורים, שאין חולק כי היא קשורה אליהם, תוך שהיא נחשפת לקונפליקט בין המבקש ומשפחתו לבין אמהּ. על רקע חוויות הנטישה, הבדידות, המעברים והטלטלות שחוותה הקטינה, נוספו עוד גורמים שהביאו את עו"ס הנוער להחלטה כי טובת הקטינה מצריכה הוצאתה הזמנית ממשמורת הורי המבקש לצורך אבחון. ודוק: האבחון עצמו נעשה על מנת שיתאפשר לעו"ס לחוק הנוער לקבל החלטה מושכלת לגבי דרכי הטיפול בקטינה. הוצאתה של הקטינה אינה מתבקשת לשם חקירתה על ידי חוקרת ילדים, באשר חקירה כשלעצמה אינה מצדיקה ברגיל נקיטה באמצעי לפי סעיף 12 לחוק הנוער.

 

15.      לא נעלם מעינינו כי הוצאתו של ילד ממשמורת הוריו, או במקרה דנן ממשמורת המשפחה המורחבת, היא מוצא אחרון, גם כאשר מדובר בתקופה קצרה יחסית כמו במקרה שבפנינו (השוו רע"א 5657/13 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים תל אביב, בפסקה 13 (‏22.8.2013)). הוצאתה של הקטינה למרכז החירום נועדה להרחיק את הקטינה זמנית מעין הסערה, וליצור לה מרחב מוגן ושקט ללא "רעשי רקע", על מנת לרדת לעומקם של דברים ולבנות עבורה תכנית טיפולית. זאת, נוכח "חוסר הוודאות וחוסר שיתוף הפעולה המלא מצד הקטינה ו'אווירת הסודות'", כנטען על ידי עו"ס הנוער (סעיף 59 לתגובה לבקשה). אכן, יש להניח כי הוצאת הקטינה ממשמורתם של הסבא והסבתא, גם אם לתקופה קצרה, לא תהא קלה מן הסתם לקטינה, אך ההנחה היא כי הקושי הזמני יצא בשכרו לטווח הארוך. עוד אזכיר, כי החלטתם של גורמי הרווחה לא נתקבלה כלאחר יד, אלא לאחר כשבעה חודשים של מעורבות אינטנסיבית שלהם ושל בית המשפט לנוער, על רקע המצב המשברי שנוצר.

 

16.      על רקע כל אלה, נחה דעתנו כי מתקיימים תנאי סעיף 12 לחוק הנוער – נזקקות לכאורה והצורך בסעד מידי אשר חיוני לטובת הקטין (דנ"א 6041/12 פלונית נ' פלוני (12.7.2014)).

 

           סוף דבר, שהבקשה נדחית.

 

 

           ניתן היום, ‏י"א בתמוז התשע"ט (‏14.7.2019).

 

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

 

_________________________

הסרת המסמך
8
בש"א 8178/20
החלטה
03/12/2020
9
בש"א 8178/20
החלטה
03/12/2020
טען מסמכים נוספים