פלוני נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. פלוני

רע"א 4540/19
תאריך: 06/08/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  4540/19

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

המבקש:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. פלונית

 

2. עו"ד דוד הרשקוביץ

 

3. כונס הנכסים הרשמי

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.3.2019 ומיום 5.5.2019 בפש"ר 25310-01-18 שניתנו על ידי כבוד השופט ש' סרחאן

                                          

בשם המבקש:

עו"ד גל-לי אלרום

 

בשם המשיבה 1:

עו"ד שיראל זוזוט

 

בשם המשיב 2:

בעצמו

 

בשם המשיב 3:

עו"ד רועי נירון

 

פסק-דין

 

1.       בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.3.2019 ומיום 5.5.2019 בפש"ר 25310-01-18 (השופט ש' סרחאן), בגדרן קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה 1 (להלן: המשיבה), והורה על קציבת דמי מזונות בסך של 2,700 ₪ לחודש.

 

2.       ביום 11.1.2018 הגיש המבקש (להלן: החייב) בקשה למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל, וביום 5.2.2018 ניתן צו כינוס בעניינו. במסגרת הליך פשיטת הרגל, ביום 30.1.2019, הגישה המשיבה, גרושתו של החייב, בקשה להקצבת דמי מזונות, לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), עבור בנותיהם המשותפות. בקשתה נסמכה על הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים, וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי באשדוד ביום 8.10.2013 (להלן: הסכם הגירושין). על-פי הסכם הגירושין, התחייב החייב לשלם דמי מזונות בסך של 1,200 ₪ בחודש עבור כל אחת מבנותיהם הקטינות, עד להגיען לגיל 18, ובנוסף סכום של 400 ₪ עבור כל אחת מהבנות, לתקופה שבין גיל 18 ועד לסיום השירות הצבאי או שירות לאומי. כמו כן נקבע בהסכם, כי הצדדים ישאו באופן שווה בהוצאות רפואיות מיוחדות שאינן מכוסות בביטוח רפואי, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים וכיוצא באלה הוצאות, הכל כמפורט בהסכם. במועד הגשת הבקשה להקצבת דמי מזונות, היו לבני הזוג בת אחת קטינה, בת נוספת בשירות צבאי, ושתי בנות בגירות שאינן זכאיות לדמי מזונות. בבקשתה ביקשה המשיבה, כי בית המשפט יורה לחייב לשלם לה סכום של 4,646 ₪ מדי חודש, שלשיטתה משקף את דמי המזונות עבור הבת הקטינה והבת המשרתת בצה"ל, כפי שנקבע בהסכם הגירושין, בצירוף חיוב בהוצאות רפואיות שונות אשר פורטו בבקשה. המשיבה ציינה, כי למיטב ידיעתה כושר ההשתכרות של החייב גבוה, ולפיכך אין מקום להפחית מדמי המזונות בשל ניהול הליך פשיטת רגל בעניינו.

 

3.       בהחלטתו מיום 24.3.2019 קיבל בית משפט של פשיטת רגל את בקשת המשיבה באופן חלקי וקבע, כי על החייב לשלם דמי מזונות בסך של 2,700 ₪ מדי חודש בחודשו. בית המשפט פתח את החלטתו בציינו: "לפניי בקשה לקציבת מזונות לשלושה ילדים קטינים משותפים של החייב והמבקשת" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). עוד העיר בית המשפט, כי "על החייב להשיא את השתכרותו ולהשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה. קשה להתעלם מן הרושם כי החייב אינו מצהיר את האמת לעניין כושר השתכרותו הפוטנציאלי וגובה השתכרותו בפועל". החייב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, בגדרה טען, בין היתר, כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט, אין מדובר בשלושה קטינים, אלא בשתי בנות הזכאיות לדמי מזונות על-פי הסכם הגירושין. בהחלטתו מיום 5.5.2019 דחה בית משפט של פשיטת רגל את הבקשה לעיון חוזר וקבע, כי "לא מתקיימת כל עילה לעיון חוזר. אין מדובר בטעות או בשינוי המסכת העובדתית".

 

          מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי.

 

4.       בבקשתו טען החייב, כי שגה בית משפט של פשיטת רגל בשעה שקצב דמי מזונות עבור שלושה קטינים, על אף שהתבקש לקצוב דמי מזונות עבור שתי בנות בלבד – אחת קטינה, והשנייה בגירה המשרתת בצה"ל. עוד טען החייב, כי בניגוד לקביעותיו של בית משפט של פשיטת רגל, הוא פרשׂ לפני בית המשפט את מלוא הנתונים ביחס לכושר השתכרותו, לרבות הצגת אסמכתאות שונות המלמדות על מצבו הרפואי הלקוי, אשר מגביל את אפשרותו לעבוד במשרה מלאה. כמו כן טען החייב, כי סכום המזונות שקצב בית משפט של פשיטת רגל אינו תואם את יכולתו הכלכלית, נוכח הגבלת אפשרויות התעסוקה שלו על רקע מצבו הרפואי.

 

5.       בתשובתה טענה המשיבה, כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. לשיטתה, בית משפט של פשיטת רגל קצב מזונות עבור שתי הבנות הרלבנטיות, כפי שהתבקש, והעובדה כי ציין שמדובר בשלושה קטינים משותפים איננה אלא "טעות קולמוס טכנית גרידא". עוד טענה המשיבה, כי קציבת דמי מזונות בסך של 2,700 ₪ היא סבירה בנסיבות העניין, ובפרט נוכח הבהרת בית משפט של פשיטת רגל בהחלטתו מיום 24.3.2019, כי "סכום זה כולל מזונות והוצאות". כמו כן, חזרה המשיבה על טענותיה ביחס לכושר השתכרותו של החייב וציינה, כי הוא אינו מגלה את התמונה המלאה ביחס לפוטנציאל ההשתכרות שלו, וביחס להוצאותיו השוטפות.

 

6.       בתשובתו לבקשת רשות הערעור, שב המנהל המיוחד על עמדתו כפי שהוצגה לפני בית משפט של פשיטת רגל. לשיטתו, יש להפחית מסכום המזונות שנקצב, ולהעמידו על סכום של 1,600 ₪ לחודש. נטען, כי סכום זה משקף את חובתו של החייב לתשלום דמי מזונות, כפי שנקבעה בהסכם הגירושין – 1,200 ₪ עבור הבת הקטינה, 400 ₪ עבור הבת המשרתת בצה"ל. לדברי המנהל המיוחד, קביעת דמי מזונות בסכום של 1,600 ₪ מאזנת אל נכון בין זכויות הנושים לבין זכויות בנותיו של החייב, תוך התחשבות בכושר השתכרותו. אשר לטענות החייב ביחס לקביעותיו של בית משפט של פשיטת רגל על אודות כושר השתכרותו, טען המנהל המיוחד כי לא ניתנה החלטה מחייבת לעניין זה, ומשכך – אין מקום ליתן רשות ערעור בסוגיה זו. המנהל המיוחד הוסיף, כי הליך פשיטת הרגל הוא הזירה המתאימה להכרעה בשאלת כושר השתכרותו של החייב.

 

7.       בתשובה מטעם הכנ"ר נטען, כי דינה של בקשת רשות הערעור להתקבל, כך שהתיק יוחזר לבית משפט של פשיטת רגל, לצורך קבלת החלטה מתוקנת לעניין קציבת דמי מזונות. לעמדת הכנ"ר, בית משפט של פשיטת רגל "לא היה מוסמך לפסוק מזונות בסך של 2,700 ₪ שכן מדובר בתשלום מזונות גבוה יותר מתשלום המזונות שהתחייב בו המבקש בהסכם הגירושין". לדברי הכנ"ר, הגבול העליון לפסיקת מזונות בנסיבות העניין, הוא סכום של 1,800 ₪ לחודש: 1,200 ₪ עבור הבת הקטינה; 400 ₪ עבור הבת החיילת; 200 ₪ בגין מחצית מעלות טיפולי שיניים שעליהם פירטה המשיבה בבקשתה לקצוב מזונות. עוד טען הכנ"ר, כי אין מקום ליתן רשות ערעור בכל הנוגע להשגותיו של החייב ביחס לקביעת בית משפט של פשיטת רגל לעניין כושר השתכרותו, שכן "בית המשפט לא קיבל החלטה אופרטיבית" לעניין זה.

 

דיון והכרעה

8.       בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. כפי שיפורט להלן, רשות הערעור מוגבלת לטענות החייב ביחס לקציבת דמי המזונות. אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה ואת התשובות לה, באתי לכלל מסקנה כי לעניין סכום המזונות שנקצב, דין הערעור להתקבל.

 

9.       אשר לטענותיו של החייב שעניינן בקביעותיו של בית משפט של פשיטת רגל בנוגע לכושר השתכרותו, לא מצאתי הצדקה ליתן רשות ערעור לגביהן. כידוע, בהתאם להוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, רשות ערעור על החלטה אחרת תינתן "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". השגותיו של החייב ביחס לכושר השתכרותו, אינן ממלאות אחר אמות המידה הללו. הערותיו של בית משפט של פשיטת רגל לעניין פוטנציאל ההשתכרות של החייב ומימושו בפועל, אינן קביעות אופרטיביות, אלא נאמרו אגב אורחא, ואין בהן כדי לגרום לנזק בלתי הפיך או נזק של ממש לחייב. על כל פנים, שאלות כגון דא, הכרוכות בבירור עובדתי, הן בליבת הסמכות הנתונה לבית משפט של פשיטת רגל, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן.

 

10.     לא כך ביחס להחלטתו של בית משפט של פשיטת רגל להקציב מזונות בסך של 2,700 ₪. סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל מורנו, כי משעה שניתן צו כינוס – "רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון". לבית המשפט מסור שיקול דעת בשאלה אם להקציב דמי מזונות, ומהו הסכום שייקצב. כפי שאמרתי במקום אחר, בית המשפט "אינו מחויב לסכום המזונות שנפסק בפסק הדין, ורשאי לקצוב סכום מופחת מחוב המזונות עצמו" (רע"א 3239/18 בנזקר נ' גבור, פסקה 9 (31.5.2018)). ודוק: בית המשפט רשאי להפחית מסכום המזונות שנקבע בפסק הדין, אך אינו רשאי לקבוע סכום בשיעור גבוה מזה שנקבע בפסק הדין.

 

11.     מבלי לטעת מסמרות בשאלה אם בית משפט של פשיטת רגל התכוון לקצוב מזונות לשלוש בנות כפי שציין בהחלטתו, או רק לשתיים כפי שהתבקש על-ידי המשיבה, השורה התחתונה לעניין זה היא, כי בית המשפט חרג מסכום המזונות שאותו היה מוסמך לקצוב. על-פי הסכם הגירושין, מוגבל סכום המזונות שאותו נדרש החייב לשלם לסך של 1,600 ₪ בחודש – 1,200 ₪ לבת הקטינה, 400 ₪ לבת שמשרתת בצה"ל. על פני הדברים, נוכח פירוט ההוצאות בבקשה לקציבת דמי מזונות, וכפי עמדת הכנ"ר, לבד מסכום זה רשאי היה בית המשפט להוסיף סך של 200 ₪ בגין מחצית מההוצאה על טיפולי שיניים, וזאת ככל שישוכנע, כי פירוט ההוצאות שהציגה המשיבה משקף את מצב הדברים לאשורו. יתר ההוצאות המפורטות בבקשה לקציבת מזונות, אינן מסוג ההוצאות אשר החייב נדרש לשלם מכוח הסכם הגירושין.

 

12.     אשר על כן, החלטתי לקבל את הערעור, ולהורות על ביטול החלטתו הנדונה של בית משפט של פשיטת רגל. בית המשפט ישוב ויבחן את בקשת המשיבה לקציבת דמי מזונות, בשים לב לכך ששיקול דעתו מוגבל בתנאים שנקבעו בהסכם הגירושין.

 

          בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏ה' באב התשע"ט (‏6.8.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
9
בע"מ 852/21
החלטה
08/03/2021
טען מסמכים נוספים