פלוני נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. פלוני

רע"א 6497/20
תאריך: 18/11/2020

 

בבית המשפט העליון

רע"א  6497/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

המבקש:

פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. פלוני

 

2. קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

 

 

משיב פורמאלי:

המוסד לביטוח לאומי

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה בת"א 004935-08-19 שניתנה ביום 22.07.2020 על ידי כבוד השופטת י' קראי-גירון

 

בשם המבקש:

עו"ד רשאד סלים

 

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון) בת"א 4935-08-19 מיום 22.7.2020, בה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחים רפואיים נוספים.

 

1.        המבקש נפגע בתאונת דרכים בשנת 2010 וסבל מפגיעה בקרסול. כעבור כשש שנים הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בעכו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). במסגרת ההליך הוגשו חות דעת מטעם מומחי בית המשפט בתחומי האורתופדיה והפסיכיאטריה (בתחום האורתופדי הגיש המומחה שתי חוות דעת, אחת בשנת 2012 והשניה בשנת 2018, כאשר ביני לביני עבר המבקש ניתוח לקיבוע הקרסול; ובתחום הפסיכיאטרי הוגשה חוות דעת בשנת 2018). לפי האמור בחות הדעת, למבקש נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 20% בגין קישיון נוח של הקרסול (לרבות בגין צלקות ניתוחיות), ונכות פסיכיאטרית בשיעור של 10% בגין הפרעה קלה בתפקוד הנפשי והחברתי, עם הגבלה קלה בכושר העבודה.

 

2.        בשנת 2019 נעתר בית משפט השלום (כב' השופט ג' נאסר) לבקשת המבקש להפסיק את התובענה, וקבע כי ההליכים שהתקיימו לרבות חוות הדעת שהוגשו, יחייבו בהליך החדש בו יפתח המבקש (החלטה מיום 31.3.2019). כעבור מספר חודשים הגיש המבקש את תביעתו לבית המשפט המחוזי בחיפה.

 

3.        במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, עתר המבקש למינוי מומחים נוספים בתחומי הנוירולוגיה והכאב (המבקש עתר בנוסף למינוי מומחה בתחום הפלסטיקה, אך בהמלצת בית המשפט ויתר על כך בשלב זה, בכפוף לשמירת זכויותיו). בית המשפט המחוזי עיין במסמכים הרלוונטיים ושמע את טענות הצדדים, והורה לשוב ולפנות למומחה האורתופדי, שיחווה דעתו אם לאור המסמכים שהוצגו בפניו ומסמכים נוספים המעידים על מצבו העדכני של הנפגע, יש צורך במינוי מומחים בתחומים המבוקשים; אם לדעתו נותרה למבקש נכות נוספת ונפרדת ממה שנקבע עד כה; וככל שנותרה נכות שכזו, האם היא קשורה לתאונה ומה שיעורה (החלטה מיום 15.3.2020).

 

4.        המומחה האורתופדי, פרופ' נורמן, בדק את המבקש פעם נוספת ומצא כי אין סיבה אובייקטיבית שבגינה המבקש סובל מכאב, נעזר בקביים וזקוק לתרופות נגד כאבים ולטיפול בקנאביס. לנוכח מסקנתו כי אין ממצאים נוירולוגיים וכי לא ניתן להסביר את הכאב המתואר על ידי המבקש, חיווה המומחה דעתו כי אין מקום למנות מומחים בתחומי הכאב והנוירולוגיה. המומחה הוסיף כי לפי החומר שצורף לעיונו, עולה חשד כי המבקש סובל מ-PTSD, וכי על בית המשפט להחליט אם יש מקום למנות מומחה מתחום הפסיכיאטריה (חוות דעת מיום 7.6.2020; יצויין כי המומחה לא היה מודע לכך שכבר הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית בתיק).

 

5.        משהוגשה חוות דעתו המשלימה של המומחה, חזר המבקש על בקשתו למנות את המומחים הנוספים בתחומי הנוירולוגיה והכאב. בית המשפט המחוזי קיים דיון נוסף במעמד הצדדים ודחה את הבקשה. בית המשפט ציין כי פרופ' נורמן עיין היטב בתוצאות בדיקות ההדמיה שנערכו למבקש ובמסמכים הנוספים, וקבע באופן קטגורי כי לא נמצאו ממצאים נוירולוגיים; כי אין כל ראשית ראיה המחייבת מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי (בסיכום הייעוץ הנוירולוגי שנערך למבקש אף נכתב כי לאחר בדיקות ההדמיה, על המבקש להישלח לביקורת אצל אורתופד); כי הן המומחה האורתופדי והן המומחה הפסיכיאטרי התייחסו לתלונות המבקש בדבר כאבים; כי המומחה האורתופדי סבר כי אם בכלל יש צורך לדון בתלונות המבקש בדבר כאבים, אזי יש להפנותו לבדיקה פסיכיאטרית; כי הנכות הפסיכיאטרית שנקבעה למבקש היא תולדה גם של תלונותיו על כאב; וכי אין ראשית ראיה המצביעה על כך שהמבקש סובל מתסמונת כרונית הנבדלת באופן ניכר מתחומי האורתופדיה והפסיכיאטריה.

 

           בשולי הדברים, בית המשפט הוסיף כי בעת שנתן את החלטתו הראשונה מיום 15.3.2020, בה קבע כי יש לפנות לפרופ' נורמן באשר לצורך במינוי מומחים נוספים, המבקש כלל לא השיג על כך ולא טען כי מומחיותו של פרופ' נורמן אינה מאפשרת לו לחוות דעתו בשאלה זו. סיכומו של דבר, שבקשת המבקש נדחתה, ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.

 

6.        המבקש טוען, בין היתר, כי במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, הוא הסכים לכך שהמומחה האורתופדי יתייחס רק לשאלות בתחום הנוירולוגי, ולא בתחום הכאב, תוך שהוא טען כי אין זה בסמכותו של המומחה לקבוע אחוזי נכות בתחום הנוירולוגי. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי הסתמך באופן עיוור על המלצת המומחה, אף שתחומי הנוירולוגיה והכאב אינם תחומי מומחיותו; כי המלצת המומחה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה היא שגויה, שכן נכות פסיכיאטרית אינה יכולה לחולל כאב; כי המומחה הפסיכיאטרי, שכבר חיווה דעתו לגבי המבקש, לא מצא כי הלה סובל מ-PTSD; וכי קיימת ראשית ראיה לנכות הנטענת. באשר לשאלת הקשר הסיבתי, המבקש ציין כי מדובר בשאלה שהיא "ללא ספק מורכבת ביותר", ולטענתו אין היא מצויה בתחום הידע השיפוטי של בית המשפט המחוזי, ומן הראוי שמומחים רפואיים יערכו לגביה בירור מקצועי. זאת, בפרט לנוכח הפסיקה שקבעה כי על בית המשפט להפעיל אמת מידה מקלה בבואו להכריע בבקשה למינוי מומחה בתביעה לפי חוק הפיצויים.

 

7.        דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה. אכן, כאשר מוגשת תביעה לפי חוק הפיצויים, על בית המשפט לנקוט גישה זהירה בבואו להכריע בבקשה למינוי מומחה. זאת, משום שאין הניזוק יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שימונה על ידי בית המשפט, ויש להישמר מפני נעילת הדלת בפניו (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 8 (30.5.2012). אלא שאף באספקלריה זו, איני רואה להתערב בהחלטת בית משפט קמא במקרה דנן.

 

8.        כפי שתואר, עוד במסגרת התביעה שהגיש המבקש לבית משפט השלום, הוגשו שלוש חוות דעת בעניינו של המבקש בשני תחומים רפואיים: האורתופדיה והפסיכיאטריה. בית המשפט המחוזי נהג בזהירות, ובטרם הכריע בבקשת המבקש למנות מומחים נוספים, הורה למומחה האורתופדי להגיש חוות דעת משלימה. בהחלטה זו לא נפל כל פגם.

 

           מסקנות חוות הדעת המשלימה, שהתקבלו לאחר בדיקת המבקש ולאחר עיון בחומרים הרפואיים העדכניים לגבי מצבו, היו נחרצות. המומחה האורתופדי אף התייחס לאמור בסיכום הייעוץ הנוירולוגי העדכני שנערך בעניינו של המבקש, והבהיר כי אין כל ממצא נוירולוגי בעניינו של המבקש. בית המשפט המחוזי בחן בעצמו את החומר שצירף המבקש, ואף הוא לא מצא כל אינדיקציה המחייבת מינוי מומחה נוירולוגי. באשר לטענות המבקש במישור הכאב, בית המשפט המחוזי הבהיר כי הן המומחה האורתופדי והן המומחה הפסיכיאטרי התייחסו לכאבים מהם סובל המבקש, ולקחו אותם בחשבון בעת עריכת חוות דעתם. כפי שהובהר בפסיקה לא אחת, תלונות של תובע על כאב אינן מצדיקות כשלעצמן מינוי מומחה בתחום זה, ופעמים רבות ניתן להסתפק בהתייחסותם של המומחים בתחומים הרלוונטיים (רע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.10.2007); רע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (6.7.2020)). כך נעשה במקרה דנן, ואף לאחר עיון בהיסטוריה הרפואית של המבקש שפורטה בבקשתו, לא מצאתי כי קמה עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, שהיא מסוג ההחלטות שבהן מוקנה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב.

 

9.        אעיר, כי ככל שבהמשך הדיון בתביעת המבקש יתברר כי לקות כלשהי שממנה הוא סובל "אינה מכוסה כראוי על-ידי המומחים שכבר מונו", ניתן יהיה להשלים את החסר בדרך של מינוי מומחה נוסף (ראו דבריו של השופט זילברטל ברוח זו ברע"א 5207/12 בן בסט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (6.8.2012)). גם מן הטעם הזה אין מקום להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

 

10.      אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏ב' בכסלו התשפ"א (‏18.11.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

1
רע"א 6497/20
החלטה
11/11/2020
1
רע"א 6497/20
החלטה
14/10/2020
הסרת כל המסמכים
3
רע"א 476/21
החלטה
22/01/2021
טען מסמכים נוספים