פלוני נ. עיריית ירושלים | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. עיריית ירושלים

עע"מ 3506/18
תאריך: 05/08/2019

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים

 

עע"ם 3506/18

 

לפני:   

כבוד הנשיאה א' חיות

 

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המערער:

פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עיריית ירושלים

 

2. משרד החינוך

 

3. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

 

4. שלוה  - האגודה הישראלית לטיפול באנשים

    עם מוגבלויות ושילובם בחברה (ע"ר)

 

5. שק"ל – שירותים קהילתיים לאנשים עם

    צרכים מיוחדים

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"ם 9469-12-17 שניתן ביום 11.3.2018 על-ידי כבוד השופט ע' שחם

 

תאריך הישיבה:

י"ט בתמוז התשע"ט

(22.7.2019)

 

בשם המערער:

באמצעות אמו

 

בשם המשיבה 1:

עו"ד ליאור דורות

בשם המשיבים 3-2:

עו"ד שרון הואש-איגר

 

 

בשם המשיבה 4:

עו"ד אהוד בן-נפתלי

 

 

בשם המשיבה 5:

עו"ד יוסי גוטגליק

 

 

                                                פסק-דין

 

השופטת ד' ברק-ארז:

 

1.        בחור בן 20 לערך, בעל מוגבלות שכלית-התפתחותית, הורחק מהשתתפות בפעילויות חוץ-ביתיות שניתנות לאנשים במצבו על רקע דיווחים שהתקבלו בדבר "התנהגות מינית לא מותאמת" מצדו. האם ההחלטה התקבלה כדין? ואיזה משקל יש ליתן לשינוי הנסיבות שחל בינתיים, בחלוף הזמן? שאלות אלה התבררו וקיבלו מענה בהליך שבפנינו, שבו התרשמנו כי כל הצדדים המעורבים ביקשו את טובתו של המערער וחתרו אליה. כל אחד מנקודת מבטו, ובתנאים של מציאות מורכבת.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        המערער, יליד שנת 1999, הוא בעל מוגבלות שכלית-התפתחותית הלומד בבית ספר של החינוך המיוחד שבאחריות משרד החינוך, הוא המשיב 2. בנוסף לכך, הוא משולב בתכנית של "יום שהות ארוך" שמפעילה שלוה – האגודה הישראלית לטיפול באנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה (להלן: שלוה או האגודה), היא המשיבה 4. שלוה מבצעת פעילותה מכוח התקשרות עם עיריית ירושלים (להלן: העירייה), היא המשיבה 1, ותחת פיקוח שלה ושל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד הרווחה), הוא המשיב 3.

 

3.        בעקבות דיווחים שהתקבלו באשר לכך שהפגין התנהגות מינית שהוגדרה כ"לא מותאמת" במסגרת בית ספרו הקודם, המערער עבר בשנת 2013 טיפול חברתי-מיני מטעם שק"ל – שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (להלן: שק"ל), היא המשיבה 5, בפיקוחו של משרד הרווחה, אך לא השלים אותו. בשנת 2016 עבר המערער טיפול נוסף במסגרת שק"ל, וזאת בין השאר נוכח תנאי שהציבה בשעתו שלוה לצורך שילובו ביום השהות הארוך שהיא מפעילה. במהלך שנת 2017 נמסר לעירייה על התנהגות מינית חריגה של המערער כלפי קטינים אחרים, והיא דיווחה על כך למשטרת ישראל כפי שמורה סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בשל התפתחויות אלו אישר משרד הרווחה העברת תקציב נוסף לשלוה, על מנת להגביר את ההשגחה על המערער ולאפשר את המשך השתתפותו ביום השהות הארוך שהיא מפעילה. אולם, לנוכח הקושי לספק למערער השגחה צמודה במהלך פעילויות הכוללות לינה (נופשונים, שבתות וקייטנות), שלוה התנתה את בחינת השתתפותו בהן בקיומו של הליך טיפולי נוסף, והוא הופנה פעם נוספת לשק"ל – זו הפעם לצורך קבלת טיפול המיועד לפוגעים. בחודש דצמבר 2017 קיבלה שק"ל את האישור הנדרש ממשטרת ישראל להתחלת הטיפול. בהמשך, נודע כי שני תיקים שנפתחו נגד המערער בחשד למעשים מיניים כלפי קטינים אחרים נסגרו על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים בעילה של חוסר ראיות מספיקות להרשעה (להלן: תיקי החקירה).

 

4.        הלכה למעשה, המערער לא עבר את הטיפול הנוסף במסגרת שק"ל על רקע  התנגדות אמו (להלן: האם) לכך שיקבל טיפול המוגדר ככזה שמיועד לפוגעים. כבר בשלב זה יש להעיר כי האם מטפלת בכל ענייניו של המערער מאז קטנותו וכי היא מסורה לו מאד. אף בהליך דנן הוא מיוצג על-ידה.

 

5.        ביום 5.12.2017 הגיש המערער עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"ם 9469-12-17, השופט ע' שחם). העתירה כוונה נגד ההחלטה שהתקבלה שלא לאפשר למערער לשהות "בשבתות שלוה, נופשונים בימי השבוע וקייטנות בחופש הגדול", וכן הועלו בה טענות נוספות באשר לכך שהדו"חות בעניינו היו "שקריים" ושלא הופנה "לטיפול רגשי חברתי מיני" שמתאים לו. בעתירה אף נטען כי ההתנהלות בעניינו של המערער נובעת מהתנכלות לאם ולמשפחתה, וצורף אליה בין השאר מכתב מטעם פסיכיאטר המטפל במערער שקבע כי הוא אינו מסוכן מבחינה מינית, אך זקוק לליווי. הטענות כולן הוצגו על-ידי האם, שבית המשפט המחוזי מינה כאפוטרופא לדין לצורך ההליך שבפניו. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 11.4.2019 מינה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם כאפוטרופא זמנית לענייניו הרפואיים, האישיים והרכושיים של המערער, עד הגיעו לגיל 25 (א"פ 1702-10-17, השופטת מ' דבירי-רוזנבלט).

 

6.        לאחר שבחן את הטענות שהוצגו בפניו, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין עילה להתערב בהחלטה שהתקבלה בעניינו של המערער, וכי לא נמצא בסיס לטענה שהיא נובעת מהתנכלות. בית המשפט המחוזי עיין בתיקי החקירה שנסגרו, ואשר במסגרתם עלו כאמור חשדות למעשים מיניים שביצע המערער בקטינים אחרים. בהקשר זה נקבע כי אף אם קיים במקרה זה קושי לבסס בהליך פלילי מסקנות על סמך גרסאותיהם של המתלוננים, הסובלים גם הם ממוגבלות שכלית-התפתחותית, הצטברות התלונות מגבשת ראיה מנהלית מספקת לביסוס העמדה שעל המערער לעבור את הטיפול הנדרש ממנו. בית המשפט המחוזי ציין כי ניתן להבין במישור האנושי את העובדה שהאם אינה משלימה עם תיוגו של המערער כפוגע, אך הוסיף כי בכך לא די. לבסוף, בית המשפט המחוזי הציע שהאם תשוב ותשקול את עמדתה ביחס לטיפול שהגורמים המקצועיים סבורים כי המערער זקוק לו, נוכח החשיבות הרבה בכריתת "חוזה טיפולי" עמה לשם הצלחתו של הטיפול.

 

הערעור וההתפתחויות לאחר הגשתו

 

7.        ביום 2.5.2018 הגישה האם לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי ההחלטות בעניינו של המערער הן מוטעות, אינן מבוססות על תשתית עובדתית נכונה ונובעות מהתנכלות למשפחתו. במסגרת הערעור התבקשו מספר סעדים: ראשית, התבקש להורות למשרד הרווחה ולשלוה לאפשר למערער למצות את זכויותיו לשבתות ולנופשונים. שנית, התבקש להורות למשרד הרווחה לחזור בו מדו"חות "שקריים" בעניינו של המערער. שלישית, התבקש להורות לעירייה ולמשרד החינוך להקפיד על כך שהמערער וחבריו ללימודים לא ייחשפו בין כותלי בית הספר ובהסעות לתכנים פורנוגרפיים באמצעות גלישה במכשירי טלפון ניידים חכמים, תוך עמידה על ההנחיות הרלוונטיות לעניין. בהקשר זה נטען כי החשיפה לתכנים הפורנוגרפיים היא שהובילה מלכתחילה לצורך של המערער בטיפול. רביעית, התבקש להורות לשק"ל לספק למערער טיפולים התואמים את האבחונים בעניינו. 

 

8.        בסמוך להגשת הערעור הוחלט להשעות זמנית את המערער מהשתתפותו אף ביום השהות הארוך בשלוה, וזאת בעקבות שני אירועים נוספים בעלי אופי מיני שבהם היה מעורב לכאורה. ביום 22.5.2018 הגישה האם בקשה למתן סעדים זמניים, שיורו על השבתו של המערער ליום השהות הארוך בשלוה וכן על אכיפת הנהלים הנוגעים לשימוש במכשירי טלפון ניידים חכמים במסגרות שבהן הוא מצוי. ביום 5.7.2018 נדחתה בקשה זו, מאחר שהסעדים הזמניים שהתבקשו בה כוונו לשנות מהמצב הקיים, ואף נגעו בחלקם להחלטה שהתקבלה לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי (השופט ג' קרא).

 

9.        בהמשך להתפתחות המתוארת לעיל, גורמי הטיפול בעירייה, במשרד הרווחה ובשלוה החליטו כי עניינו של המערער יידון פעם נוספת בוועדת אבחון מכוח חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, לאחר שוועדת אבחון קודמת דנה בעניינו בשנת 2015. ועדה זו התקיימה ביום 30.7.2018, ובהחלטתה נקבע כי המערער יוכל לשוב ליום שהות ארוך בשלוה ככל שיפנה לקבלת טיפול חברתי-מיני. כן נקבע כי יש לקיים בעניינו של המערער הערכת סיכון וצרכים. בפברואר 2019 החל המערער לקבל טיפול במכון ארגמן, ובמקביל שב להשתתף במסגרת יום שהות ארוך של שלוה.

 

טענות המשיבים

 

10.      המשיבים כולם טוענים כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכי דין הערעור להידחות. בהקשר זה נטען כי הערעור נסב על קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי ועל הערכות של גורמי מקצוע טיפוליים שנדרשו לעניינו של המערער מספר פעמים לאורך השנים, שבהן בית משפט זה לא יתערב בנקל.

 

11.      יחד עם זאת הובהר כי חלה התקדמות ניכרת במצבו של המערער מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכי הוא ואמו משתפים כיום פעולה עם גורמי הטיפול במכון ארגמן לשביעות רצונם של הצדדים. צוין עוד כי בשלב זה עדיין לא ניתן לאפשר למערער להשתלב בפעילויות בשלוה הכוללות לינה, בשל הצורך בהשגחה מרובה במסגרתן, אך כי עניין זה ייבחן בשנית ככל שיושגו תוצאות משביעות רצון בהמשך הטיפול.

 

הדיון בפנינו

 

12.      ביום 22.7.2019 התקיים בפנינו הדיון בערעור. במהלך הדיון הודיעה האם כי המערער עבר הערכת סיכון במכון ארגמן, והדגישה כי החל בטיפול שאינו מוגדר כמיועד לפוגעים מינית.

 

13.      באת-כוח המדינה עדכנה מצדה כי האם פנתה בינתיים בבקשה לשלב את המערער במסגרת חוץ-ביתית של דיור בקהילה, פתרון שאם יושג ייתר ממילא את השתתפותו של המערער בפעילויות של שלוה. עוד צוין כי ועדת אבחון נתנה המלצתה בנושא, וכי העניין הובא לפתחה של ועדת השמה לצורך איתור פתרון מעשי בחודשים הקרובים.

 

14.      האם, שהציגה בפנינו בדיון את הקשיים המתמשכים בטיפול בעניינו של המערער, אישרה כי הפתרון של דיור בקהילה רצוי בעיניה. יחד עם זאת היא הביעה חשש באשר לתקופה שעוד תחלוף עד אשר ימומש פתרון זה הלכה למעשה.

 

15.      בא-כוחה של שלוה עדכן במהלך הדיון כי לאחרונה אושר למערער לשהות במשך כשבוע במחנה קיץ עם חונך צמוד, בהתאם להמלצות שהועברו ממכון ארגמן ולהיקף הליווי המקצועי בשטח. המנהלת החינוכית בשלוה, שנכחה אף היא בדיון, הדגישה כי האגודה תפעל בעתיד הנראה לעין בהתאם להמלצות מכון ארגמן בכל הנוגע לשהיית המערער בפעילויות אחרות הכוללות לינה, בכפוף למשאבים שביכולתם להקצות לכך.

 

16.      יצוין עוד – הגם שהדבר לא עמד במרכז הדיון – כי האם התייחסה, בין השאר, אף לקשיים הנובעים מהעובדה שדו"חות גורמי הרווחה בעניינו של המערער התייחסו לחקירה שנפתחה עקב טענות שהעלה בעבר בנוגע לפגיעה מינית בו על-ידי אחותו, מבלי לציין כי תיק זה נסגר בסופו של דבר מחוסר אשמה. בהמשך לאמור, הבהרנו במהלך הדיון כי ההגינות מחייבת שההחלטה בעניין זה תועבר מהפרקליטות לגורמי הרווחה, ותשולב בצד כל התייחסות לסוגיה זו בדו"חות העוסקים במערער.

דיון והכרעה

 

17.      האמת ניתנת להיאמר, המצב העובדתי כיום שונה מזה ששרר ערב הגשת הערעור. במובן זה דומה כי מעז יצא מתוק, שעה שהמערער עובר הליך טיפולי המותאם לצרכיו ואף נבחן אופן שילובו במסגרת חוץ-ביתית.

 

18.      באשר לסוג הטיפול הניתן למערער – הרי שמהמסמכים של מכון ארגמן שהוגשו לעיוננו עולה כי המערער מטופל ביחידה הנפרדת מזו שמיועדת לפוגעים שביצעו עבירות מין, וכי לשיטת אנשי המקצוע זוהי המסגרת המתאימה לטיפול בו. דברים אלה מוסכמים כעת למעשה על הצדדים כולם. בשלב זה ניתן לומר אפוא כי בא אל פתרונו חלק משמעותי בערעור, שנגע לטיב הטיפול הניתן למערער, אף ללא צורך בעיסוק בנושא זה לפרטיו.

 

19.      לצד זאת, לא מצאנו עילה להתערבותנו בהחלטה שקיבלו הגורמים המקצועיים בדבר מניעת השתתפותו של המערער לעת הזו בפעילויות הכוללות לינה במסגרת שלוה (ראו והשוו: בע"ם 1591/15 פלוני נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פסקה ח' (14.5.2015)). מעבר לכך, אנו דוחים את ניסיונה של האם להטיל דופי בהתנהלותם של גורמי הרווחה והטיפול, וסבורים כי יש להכיר בעמדתם ובפרט בקושי שעליו הצביעו לספק למערער בשלב זה מעטפת השגחה מלאה במהלך הפעילויות האמורות. בצד הדברים הללו, משהוצגה בפנינו התקדמות באפיק הטיפולי – ולאחר שאושרה לאחרונה יציאתו של המערער למחנה קיץ – ניתן לקוות כי ייעשו מאמצים על מנת להרחיב ככל הניתן את מימוש זכאותו לפעילויות נוספות. הכול כמובן בכפוף להמלצות הקונקרטיות שיינתנו מעת לעת על-ידי מכון ארגמן, המטפל במערער כיום. כזכור, במהלך הדיון נמסר כי בימים אלו ממש נעשים צעדים לקראת שילובו של המערער במסגרת חוץ-ביתית – דבר שעליו אף הומלץ במהלך הטיפול במכון ארגמן. שילובו של המערער בפעילויות של שלוה הפך אפוא להיות רלוונטי אך לתקופת הביניים שתחלוף עם השלמת ההשמה במסגרת חוץ-ביתית. יש לקוות כי ייעשו כל המאמצים על מנת להשלים את המהלך במהרה, ולהעניק מזור לקושי הנובע מהמצב הנוכחי.

 

20.      בטרם סיום, ראוי להתייחס לטענות שהעלתה האם בדבר חשיפת המערער לתכנים פורנוגרפיים בין כותלי בית הספר ובזמני ההסעה. עניין זה זכה להדגשה בבקשה שהגישה להשלמת טיעונים בכתב יום לאחר הדיון, במסגרתה אף התבקשנו להורות על שלילת ההחזקה והשימוש במכשירי טלפון ניידים חכמים במסגרות חינוכיות של בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית ובהסעות אליהן. סעד זה מעורר שאלות מורכבות, אולם הוא לא נדון בפני בית המשפט המחוזי, והליך ערעורי זה אינו האכסניה המתאימה לפיכך לדון בו. בשלב זה, די בכך שנציין את המובן מאליו – והוא שיש לעשות את המרב על מנת למנוע חשיפה של קטינים לתכנים פורנוגרפיים, נושא שעל השפעותיו והסכנות הטמונות בו דומה שאין צורך להרחיב. במהלך הדיון הובהר כי בעקבות תלונותיה של האם בוצע תחקור של המלווים בשירותי ההסעה שמפעילה העירייה (לבית הספר וממנו לשלוה), וצוין כי למערער עצמו חונך צמוד המלווה אותו בהסעות מבית הספר ליום השהות הארוך ומשם בחזרה לביתו. בנוסף, למדנו מסיכומי הצדדים כי התקיימו השתלמויות למלווים בהסעות, שנדרשו גם להיבט זה, וכי בית הספר שבו לומד המערער ערך הדרכה להורים בכל הנוגע למוגנות בעידן הטכנולוגי. חזקה על המשיבים שימשיכו לתת מלוא דעתם לנושא. עם זאת, מאחר שהסעד בעניין זה לא נדון במסגרת העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ואף בהליך שבפנינו ההתייחסות אליו הייתה חלקית בלבד, נסתפק בדברים אלה.

 

21.      סוף דבר: מאחר שכלל הצדדים הסכימו באשר לטיב הטיפול הניתן למערער, הדיון בסעד הנוגע לכך הגיע לכדי מיצוי. כפי שפורט בפסקאות 20-19 לעיל, דין חלקיו האחרים של הערעור להידחות, ללא צו להוצאות. נוסיף כי אנו רואים לברך על הגישה העניינית שגילו הצדדים כולם בדיון בפנינו על מנת לקדם את הטיפול במערער במבט הצופה פני עתיד.

 

                                                                                              ש ו פ ט ת                                    

הנשיאה א' חיות:

 

           אני מסכימה.

 

                                                                                                      נ ש י א ה

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           אני מסכים.

 

                                                                                             ש ו פ ט


 

           הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז.

 

           ניתן היום, ‏ד' באב התשע"ט (‏5.8.2019).

 

 

נ ש י א ה                                     ש ו פ ט                                          ש ו פ ט ת

________________________

הסרת המסמך
2
בע"מ 309/21
החלטה
15/01/2021
טען מסמכים נוספים