פלוני נ. עו"ס לחוק הנוער | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. עו"ס לחוק הנוער

ע"א 6022/19
תאריך: 22/09/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  6022/19

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

המערערת:

פלונית

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. עו"ס לחוק הנוער – משרד הרווחה והשירותים החברתיים

 

2. פלוני

3. פלוני (קטין)

                                          

ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער בקריית שמונה מיום 11.9.2019 בצב"נ  9025-01-19 אשר ניתן על ידי כב' השופטת ט' ויסמן בן שחר

                                          

בשם המערערת:                     עו"ד יוסי נקר

בשם המשיב 1:                      עו"ד אסנת קרויזר

 

פסק-דין

 

 

           ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער בקריית שמונה (השופטת ט' ויסמן בן שחר)  מיום 11.9.2019 בצב"נ 9025-01-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

 

1.            בחודש ינואר 2019 החלו להתנהל בפני בית משפט השלום לנוער בקריית שמונה הליכי נזקקות בעניין בנם של המערערת והמשיב 2, קטין כבן 12 שנים. ההליכים נפתחו על ידי המשיב 1, עובד סוציאלי לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: העובד הסוציאלי) לאחר שהגיע למסקנה כי הקטין הוא קטין נזקק כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זה וביקש כי בית המשפט יורה על דרכי הטיפול בקטין (תנ"ז 10791-01-19; להלן: ההליך העיקרי). בהתאם להחלטת בית המשפט קמא, מונתה לקטין אפוטרופא לדין. במקביל, הגיש העובד הסוציאלי בקשה למתן החלטת ביניים אשר תורה על שילובו של הקטין במרכז חירום בשל חשש כבד לשלומו הנפשי והרגשי (צב"נ 9025-01-19; להלן: הליך הביניים). בהליך הביניים התקיימו מספר דיונים, ובמסגרת החלטתו מיום 22.3.2019 קבע בית המשפט קמא נוכח חוות הדעת והדיווחים המקצועיים שעמדו בפניו כי מצבו של הקטין מחייב התערבות דחופה וכי מציאות חייו, ובפרט מערכת היחסים בין הקטין ובין המערערת, מונעת את בירור מצבו וטיפולו בקהילה. מנגד, נקבע כי הוצאת הקטין מביתו והשמתו במרכז חירום עלולה אף היא לסכן במידה רבה את הקטין. בנסיבות אלה, החליט בית המשפט קמא כי יש לפעול למיצוי האפשרויות הקיימות בקהילה תוך גיוס המערערת למהלך זה. עוד צוין כי ככל שמהלך זה ייכשל, יורה בית המשפט על הוצאתו של הקטין למרכז חירום.

 

2.            ההליכים בעניינו של הקטין המשיכו להתנהל, וביום 2.7.2019 התקיים דיון בהליך העיקרי ונקבע כי ההליך ייקבע לשמיעת ראיות. עוד נקבע בהסכמת הצדדים ולבקשת האפוטרופא לדין כי בית המשפט ייפגש ביחידות עם הקטין, וכי המשיב 2 ילווה אותו לדיון בבית המשפט. יצוין, כי היה זה בא-כוחה של המערערת אשר הציע במהלך הדיון כי המשיב 2 יהיה זה אשר יביא את הקטין לבית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 2.7.2019, עמ' 5).

 

3.            ביום 16.7.2019 התייצב הקטין בבית המשפט, ומפגשו ביחידות עם המותב תועד בפרוטוקול. בתום המפגש, קיים בית המשפט שיחה עם המשיב 2 באולם בית המשפט שלא בנוכחות הקטין או מי מהצדדים האחרים להליך. שיחה זו תועדה אף היא בפרוטוקול ובית המשפט קמא התייחס אליה בהחלטה שניתנה על ידו בתום המפגש.

 

4.            ביום 15.8.2019 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב בשל פגישתו עם המשיב 2 ביחידות ביום 16.7.2019. נטען כי מפגש זה נודע למערערת מפי הקטין, כי בית המשפט לא יידע את המערערת על המפגש וכי הנאמר בו לא נרשם בפרוטוקול ובנסיבות אלה מראית פני הצדק מחייבת את פסילתו של המותב. עוד הפנתה המערערת למקרה אחר, שבו קיימה שופטת בבית משפט לענייני משפחה מפגש עם אחד הצדדים לאחר שנפגשה ביחידות עם קטין, וצוין שבקשת פסילה שהוגשה באותו עניין התקבלה על ידי המותב ותלונה שהוגשה בעניין לנציב תלונות הציבור על השופטים נמצאה מוצדקת.

 

           במקביל שב העובד הסוציאלי ביום 26.8.2019 ופנה אל בית המשפט בבקשה נוספת למתן החלטת ביניים להוצאת הקטין ממשמורת הוריו ולהשמתו במרכז חירום לצורך אבחון, הערכה והמלצות לגבי המשך הטיפול בו (צב"נ 15265-09-19).

 

5.            ביום 11.9.2019, לאחר קבלת עמדת האפוטרופא לדין של הקטין והעובד הסוציאלי, אשר התנגדו לבקשה, דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסילה. צוין כי הבקשה התבססה על תשתית עובדתית שגויה, שכן המפגש התקיים באולם בית המשפט ותועד במלואו בפרוטוקול אשר נכתב על ידי קלדנית שנכחה באולם, וכי פרוטוקול זה חשוף לעיני כל הגורמים המעורבים בהליכים. אשר למפגש עם המשיב 2, צוין כי "דובר בשיחה קצרה, שנוהלה עם המשיב, באולם בית המשפט, אליו הגיע לצורך ליווי בנו, באופן אקראי ולא מתוכנן, בנוכחות הקלדנית שתעדה את הדברים. תוכן הדברים התמצה בדרישות של בית המשפט מן המשיב עצמו, אשר עלו בדיונים קודמים, ומהוות חלק מתוכנית טיפול בקטין, בה מתקשה המשיב לקחת חלק. בהמשך לכך חזר והאיץ בית המשפט במשיב שיעמיד לעצמו ייצוג משפטי, זאת לאור תקשורת לקויה עמו. בית המשפט לא הזכיר ואף לא ברמז את המשיבה, התנהלותה, שיתוף הפעולה עמה ו / או כל נתון אחר בעניינה. מכל אלה נלמד כי לא התקיים כל סיכון של הטיית השופט, בוודאי שלא כלפי המשיבה, וכי אמון הציבור יכול היה רק להתחזק, עת פועל בית המשפט ללא לאות, לטובת הקטין, ולהגנה על שלומו". בית המשפט הוסיף וציין כי מדובר בשיחה שהתקיימה במסגרת הליך נזקקות בבית המשפט לנוער, וכי המותב ביקש "לנצל הזדמנות עת הגיע המשיב לאולם בית המשפט, על מנת לעודד אותו לבצע פעילויות משותפות עם בנו, זאת ע"פ התוכנית הטיפולית עליה הוחלט בדיון הקודם, והכל בכדי להימנע מהוצאתו של [הקטין] ממשמורת הוריו ולהעבירו למשמורת רשויות הרווחה". עוד צוין כי "בית המשפט פעל נמרצות, על מנת שהצדק יעשה ויראה, עת ביקש לקדם את תוכנית הטיפול, ולהיעתר למבוקשה של המשיבה, להותיר את הקטין בחזקתה. "פעילות" זו הינה חלק בלתי נפרד מהליך הנזקקות המתקיים בעניינה של [המשפחה], הליך, אשר לפי הצורך והעניין, עשוי לחרוג מסדרי דין מקובלים".

 

6.            מכאן הערעור דנן, בו שבה המערערת על טענותיה ומוסיפה כי בידה הקלטה של שיחה שקיימה עם המשיב 2 שבמהלכה אישר כי נפגש ביחידות עם בית המשפט קמא וטוענת כי דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הקביעות בהחלטת המותב. עוד נטען כי בית המשפט קמא נתפס לכלל טעות בכל הנוגע להצעת בא-כוח המערערת כי המשיב 2 יביא את הקטין למפגש עם בית המשפט, וכי לא התכוון לכך שהמשיב 2 יכנס לאולם בית המשפט וישוחח עם המותב. עוד שבה המערערת על הטענה כי הדברים נעשו בהסתר וכי אין כל תיעוד של שיחת המשיב 2 עם בית המשפט קמא, וכי ככל שתיעוד כאמור אכן קיים, הרי שזה לא נמסר לידיה או לידי בא-כוחה. המערערת סבורה כי נסיבות המקרה מצביעות על כך שמעבר לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים, אף מראית פני הצדק מצדיקה את פסילת המותב והעברת ההליך לשמיעה בפני שופט אחר.

 

           ביום 13.9.2019 הורה בית משפט זה (השופט מ' מזוז) על עיכוב ההליכים בפני בית המשפט קמא עד להכרעה בערעור. כפועל היוצא מכך, הורה בית המשפט קמא על ביטול דיון ההוכחות שנקבע בהליך העיקרי ליום 15.9.2019 ועל השהיית הטיפול בבקשה למתן החלטת ביניים בצב"נ 15265-09-19 עד הכרעה בערעור דנן.

 

7.            העובד הסוציאלי, המיוצג על ידי פרקליטות המדינה, סבור כי יש לדחות את הערעור והוא סומך ידו על החלטת בית המשפט קמא. לשיטתו, בנסיבות המקרה דנן אין בקיום השיחה עם המשיב 2, אשר תועדה בפרוטוקול ובהחלטת בית המשפט מיום 16.7.2019, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. זאת במיוחד בהינתן העובדה שמדובר בהליכי נזקקות המתקיימים בפני בית המשפט לנוער, אשר בהם תפקידו של בית המשפט עשוי לחייבו לחרוג מסדרי הדין המקובלים. נטען כי מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 16.7.2019 עולה כי תוכן השיחה עם המשיב 2 התמקד בדרישות בית המשפט מן המשיב 2 בכל הנוגע לתכנית הטיפול בקטין וייצוגו של המשיב 2 על ידי עורך דין על מנת לשפר את התקשורת בינו ובין בית המשפט. שיחה שכזו אין בה כדי להקים חשש למשוא פנים או חשש לפגיעה במראית פני הצדק אשר יצדיקו פסילתו של המותב. לא התקבלה תגובת האפוטרופא לדין או המשיב 2.

 

8.            דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. בהקשר זה נקבע כי קיום דיון במעמד צד אחד, שלא במסגרת סדרי הדין הרגילים, אינו רצוי וכי "עצם הנכונות להיפגש עם צד אחד בלבד ולשמוע את עמדתו אף יכולה להיתפס כמרמזת על נטייתו של שופט כלפי צד מסוים ועל משוא פנים" (ע"א 7297/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 4 (1.11.2017)). על כן, ככלל, יש להימנע מדיון במעמד אחד מבעלי הדין ללא ידיעת יתר הצדדים, ולו לשם שמירה על מראית פני הצדק (שם). עם זאת, קיומו של דיון כאמור אין בו כדי להוביל מניה וביה לפסילת בית המשפט והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 188-186 (2006)). זאת ועוד, יש לזכור כי ההליך בענייננו הוא הליך בעניינו של קטין נזקק, וכבר נקבע בעניינם של הליכים כאלה  כי "תפקידו של בית משפט הדן בעניינו של קטין נזקק עשוי לחרוג לא פעם מסדרי הדין המקובלים" (ע"א 2017/98 ניסן נ' פקידת סעד, פסקה 7 וההפניות שם (24.5.1998); כן השוו: רע"א 3411/16 פלוני נ' משרד הרווחה ירושלים, פסקה 20 (20.6.2016); תקנה 14 לתקנות הנוער (טיפול והשגחה)(סדרי דין), התשל"א-1970).

9.            בחינת נסיבות המקרה דנן מעלה, כי לא עלה בידי המערערת להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בהתנהלותו של בית המשפט קמא. בניגוד לטענת המערערת, שיחתו של המותב עם המשיב 2 התנהלה באולם בית המשפט בנוכחותה של קלדנית ותוך עריכת פרוטוקול שתיעד את אשר נאמר בה. בית המשפט קמא אף התייחס לשיחה במסגרת החלטתו מיום 16.7.2019 ועיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי עותק מפרוטוקול הדיון ומההחלטה נשלח לצדדים, לרבות לכתובת הדואר האלקטרוני של בא-כוח המערערת. בנסיבות אלה, אין לקבל את טענת המערערת לפיה השיחה נערכה בסתר, או כי נעשה ניסיון מטעם המותב להסתירה מן הצדדים וטוב היה לו טענות אלה לא היו נטענות. לגופם של דברים, איני סבורה כי תוכן השיחה מקים חשש למשוא פנים, שכן זו התמקדה, כלשון בית המשפט "בדרישות בית המשפט מן המשיב עצמו, אשר עלו בדיונים קודמים, ומהוות חלק מתוכנית טיפול בקטין ... [ובדרישת בית המשפט כי המשיב 2] יעמיד לעצמו ייצוג משפטי, זאת לאור תקשורת לקויה עמו". בשים לב לאמור, חששותיה של המערערת בדבר קיומו של חשש ממשי למשוא פנים הם סובייקטיביים בלבד ואינם מקימים עילת פסלות, והדבר אף נכון לטענות שהעלתה המערערת בנוגע לפגיעה במראית פני הצדק (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.12.2008)).

 

           אשר על כן, הערעור נדחה. לפנים משורת הדין לא יעשה צו להוצאות.

 

 

           ניתן היום, ‏כ"ב באלול התשע"ט (‏22.9.2019).

 

 

 

 

 ה נ ש י א ה

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים