פלוני נ. עו"ד יאיר כהן – נאמן על נכסי החייב | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. עו"ד יאיר כהן - נאמן על נכסי החייב

רע"א 5464/18
תאריך: 11/08/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  5464/18

 

לפני:  

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

 

המבקשים:

פלוני ואח'

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עו"ד יאיר כהן - נאמן על נכסי החייב

 

2. כונס הנכסים הרשמי

 

3. פלוני

 

4. פלוני

 

5. עמותת אלע"ד

                                                                                                         

סיווג הליך

                                          

 

 

 

החלטה

 

 

1.        המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.6.2018 בפש"ר 7111/10 (להלן: ההחלטה). שאלת סיווגו של ההליך – כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות – הועברה לטיפולי על רקע טענת המבקשים כי נתונה להם הזכות להגיש ערעור על ההחלטה.

 

2.        השתלשלות העניינים שקדמה להליך שבכותרת פורטה בהרחבה בהחלטתו של כבוד השופט ע' גרוסקופף מיום 29.4.2018 ברע"א 2771/18 (להלן: רע"א 2771/8), ואעמוד על עיקרי הדברים בקצרה.

 

           ההחלטה ניתנה במסגרת הליך פשיטת רגל שמתנהל בעניינם של המשיבים 4-3 (להלן: החייבים). החייבים הוכרזו פושטי רגל ביום 7.3.2011. ביום 24.12.2013 הוגשה על-ידי מי שהיה אז נאמן בהליך פשיטת הרגל בקשה למתן הוראות, במסגרתה נטען כי החייבים נקשרו עם המשיבה 5, עמותת אלע"ד (להלן: עמותת אלע"ד), בהסכם למכירת מקרקעין המצויים במזרח ירושלים (להלן: הנכס). הנאמן ביקש כי בית המשפט יאשר טיוטה של הסכם מכר בין החייבים ועמותת אלע"ד וייתן תוקף להסכם פשרה במסגרתו עמותת אלע"ד תוותר על חוב שיש לחייבים כלפיה ותפקיד סכום מסוים תחת פינוי המקרקעין. לאחר מספר הליכים משפטיים שהתקיימו כתוצאה מבקשה זו בבית המשפט המחוזי, שאינם דרושים לענייננו, ביום 4.12.2017 אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה אליו הגיעו הנאמן ועמותת אלע"ד בנוגע לנכס וביום 8.1.2018 נתן בית המשפט המחוזי צו לפינוי הנכס. ביום 8.3.2018 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לביטול הצו מיום 8.1.2018.

 

3.        ביום 8.4.2018 הגישו המבקשים, קרובי משפחה של החייבים אשר על-פי הטענה מתגוררים בנכס, בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 8.3.2018. בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטתו הנ"ל של כבוד השופט גרוסקופף ברע"א 2771/8. בהחלטה זו נקבע, בתמצית, כי המבקשים לא היו צד להליכי פשיטת הרגל, וממילא לא העלו את טענותיהם לפני בית המשפט המחוזי. לפיכך, נקבע כי המבקשים יהיו רשאים להגיש בקשה להצטרף להליך פשיטת הרגל, במסגרתה יוכלו להעלות טענות נגד צו הפינוי, וכי טענותיהם יבחנו על-ידי בית המשפט המחוזי או שתינתן החלטה המאפשרת את בירורן בערכאה המוסמכת. 

 

4.        בהמשך לכך, המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה להצטרף כצד להליך פשיטת הרגל וכן לעיון חוזר בהחלטות שניתנו בנוגע לפינויו של הנכס. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקבעו כי ההכרעה בטענות המבקשים עלולה לגרום בשלב זה של הליך פשיטת הרגל לנזק ולעיוות דין לצדדים, וכי על רקע זה ראוי שטענותיהם של המבקשים יישמעו בהליך נפרד בפני הערכאה המתאימה.

 

5.        המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור שבכותרת על ההחלטה ובמסגרתה טענו, כאמור לעיל, כי נתונה להם זכות ערעור עליה. כונס הנכסים הרשמי והמשיב 2, מן העבר השני, סבורים כי דרך ההשגה הנכונה על ההחלטה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור.

 

6.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי נתונה למבקשים זכות ערעור על ההחלטה.

 

7.        סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע כי החלטות של בית המשפט המהוות "צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות. לעומת זאת, ככל שמדובר בהחלטות שאינן צו בפשיטת רגל, היינו החלטות הנשענות על כללי משפט רגילים והחלטות שאינן מהוות מרכיב מרכזי בהליך פשיטת הרגל, תחול ההבחנה הרגילה בין "פסק דין" שעליו יש ערעור בזכות, לבין "החלטה אחרת" שעליה הערעור הוא ברשות (ראו: רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 9-7 (26.10.2011)).

 

           בענייננו, ההחלטה אינה מהווה צו בפשיטת רגל ולכן יש לבחון את סיווגה בהתאם לכללי המשפט הרגילים.

 

8.        לפי הגישה הרווחת בפסיקה, החלטה הדוחה בקשה של צד שלישי להצטרף כבעל דין להליך תסווג כ"פסק דין" שהערעור עליו בזכות. זאת משום שהחלטה זו מסיימת את המקטע הדיוני מבחינתו של הצד השלישי, ולא תהיה לו הזדמנות אחרת לערער עליה בהמשך ההליך (ראו: ע"א 2875/05 פרי מבח"ר לאריזה וקירור בע"מ נ' יבולי גליל בע"מ, פיסקה 4 (19.5.2005); ע"א 8481/14 אפרידר, החברה ולפיתוח ישראל בע"מ נ' פריצקי, פיסקה 6 (26.2.2016); רע"א 3118/16 בלס נ' בלס, פיסקה 1 (15.6.2016)).

 

           בענייננו, ההחלטה סתמה, הלכה למעשה, את הגולל על עתירת המבקשים להצטרף כצד להליך פשיטת הרגל. מנקודת מבטם מדובר, אפוא, בהחלטה אשר סיימה את ה"מקטע הדיוני" בעניינם בגדרי הליך פשיטת הרגל ואשר לא תינתן להם אפשרות לערער עליה בהמשכו. מטעם זה יש לסווג את ההחלטה כ"פסק דין" הנתון לערעור בזכות.

 

9.        נוכח טענות הצדדים אבהיר כי אין בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה ההחלטה אינה מונעת מהמבקשים לקבל סעד בהליך אחר שיוגש על ידם בערכאה המתאימה כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי. כבר נקבע בפסיקה כי הגדרתה של "יחידה דיונית" מתוחמת בהליך של חדלות פירעון אינה נגזרת בהכרח מהשאלה האם יתקיים הליך נוסף בפני מותב אחר בטענות הצדדים. ודוק, די בכך שההחלטה דחתה בקשה לצירוף הצד השלישי להליך פשיטת הרגל עצמו כדי להגדירה כמסיימת "יחידה דיונית" נפרדת  בהליך פשיטת הרגל, באופן המאפשר להשיג עליה בזכות (ראו: רע"א 2298/15 פלונית נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פיסקה 1 (23.6.2015); רע"א 1522/15 חאטר נ' שיח' אבו סאלח, פיסקה 2 (6.9.2015)).

 

10.      אם כן, אני סבורה כי למבקשים נתונה זכות ערעור על ההחלטה. נוכח מסקנה זו, מכוח הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומשניתנה למשיבים ההזדמנות להביע את עמדתם בשאלת סיווג ההליך, אני מורה על שינוי סיווג ההליך לערעור בזכות. המבקשים (ומעתה: המערערים) ישלימו את סכום האגרה כנדרש ויגישו שלושה עותקים של ערעור בזכות, וזאת עד ליום 5.9.2019. לאחר מכן יועבר התיק להוצאת צו סיכומים כמקובל. יומן בית המשפט מתבקש לקבוע את הדיון בערעור עד לסוף שנת 2019.

 

           ניתנה היום, ‏י' באב התשע"ט (‏11.8.2019).

 

 

 

שרית עבדיאן

 

 

ר ש מ ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים