פלוני נ. מכבי שירותי בריאות | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. מכבי שירותי בריאות

ע"א 7406/18
תאריך: 31/07/2019

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א  7406/18

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

המערערים:

1. פלונית

 

2. פלונית

 

3. פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. מכבי שירותי בריאות

 

2. פלוני

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בתיק א   058229-12-17 שניתן ביום 17.08.2018 על ידי כבוד השופטת י' קראי-גירון

 

בשם המערערים:

עו"ד יובל שוסהיים ועו"ד ליאת צוקר חן

בשם המשיבה 1:

עו"ד שרון איצקוביץ ועו"ד דורון איצקוביץ

בשם המשיב 2:

עו"ד מירית צרור

 

 

פסק-דין

השופט י' עמית:

 

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת י' קירון-גראי) בת"א 58229-12-17 מיום 27.8.2018, במסגרתו נדחתה על הסף תביעה נזיקית בעילה של "חיים בעוולה".

 

1.        המערערת נולדה בשנת 2002, אובחן אצלה מום חמור באזור הבטן התחתונה, והיא עברה ניתוח חירום וניתוחים נוספים. בכתב התביעה, שהוגש מטעם המערערת ביום 27.12.2017, נטען להתרשלות של המשיבים במעקב ההיריון. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הגישה בקשה לדחות את התביעה על הסף, משום שהוגשה לאחר 28.8.2015, הוא המועד האחרון שנקבע בעניין הסהר האדום (רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני (28.8.2014)).

 

2.        בית המשפט קמא קיבל את הטענה, וכן קבע כי המשיבה העלתה את הטענה בהזדמנות הראשונה; פסק הדין ברע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (28.8.2016) (להלן: עניין מכבי) אינו רלוונטי; וגם כלל הגילוי המאוחר (סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) אינו יכול לסייע למערערת. לפיכך נדחתה התביעה על הסף.

 

3.        בערעור שלפנינו חזרה המערערת על הטענה כי המשיבה החמיצה את המועד להעלאת טענת התיישנות. אשר למועד התיישנות התביעה, נטען כי המערערת הגישה את תביעתה במועד, בהתאם להלכת מכבי "ובהתאם לפסיקה שהייתה שרירה, קיימת ונוהגת במועד הגשת התביעה".

 

4.        לאחר עיון בטענות הצדדים, אין מנוס מדחיית הערעור.

 

           אין מחלוקת כי תביעת ההורים התיישנה לפני שניתן פסק הדין בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012). לפיכך, המועד האחרון להגשת התביעה חל ביום 28.8.2015, בהתאם להלכת הסהר האדום, ו"הוראת המעבר" שנקבעה בעניין מכבי איננה רלוונטית לעניינה של המערערת. כפי שכבר הוסבר והובהר: "הלכת מכבי לא ביטלה את ההלכות הקודמות בסוגיה והיא אינה משתרעת על כל קבוצות ההורים שתביעתם התיישנה לפני יום 28.8.2015. עמדתי היא כי מפסק דין מכבי עולה באופן ברור שהוא חל אך על קבוצת ההורים שתביעותיהם התיישנו בתקופה שבין 28.5.2013 (שנה לאחר מתן פסק דין המר) לבין 28.8.2015" (רע"א 398/18 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' פלוני, בפסקה 19 (15.3.2018) (להלן: רע"א 398/18); ההדגשות במקור). המערערת טענה כי היא הסתמכה על פסק הדין בעניין מכבי ועל הפרשנות שניתנה לו במספר פסקי דין מחוזיים, אך בטענה זו אין חדש והיא כבר נדחתה במספר הזדמנויות. גם טענת המערערת ל"חוסר צדק ואי שיוויון" אינה במקומה, וההפך הוא הנכון, שהרי תביעות דומות כבר נדחו על הסף (רע"א 657/18 ‏מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (19.3.2018); רע"א 383/18 קופת חולים מאוחדת נ' פלוני (19.3.2018); רע"א 8573/18 הנ"ל).

 

           ודוק: דין התביעה להידחות מחמת העדר עילה, ולא מחמת התיישנות. עמדתי על כך ברע"א 8573/18 עמותת הסהר האדום בירושלים נ' פלוני, בפסקה 8 (27.1.2019):

 

"לדיני ההתיישנות אין תחולה על המועד שנקבע בהוראות המעבר להלכת המר, ופסקי הדין שבאו בעקבות הלכה זו. הלכת המר ביטלה את תביעת היילוד בגין 'חיים בעוולה'. ממילא, דיני ההתיישנות – על ההוראות המשעות או דוחות את מירוץ ההתיישנות – אינם יכולים להפיח רוח חיים בעילה שכבר בטלה מן העולם. ודוק: הוראות המעבר של הלכת המר וההלכות שבעקבותיה, הן קביעות שיפוטיות, שלמעשה משהות את כניסתה של ההלכה לתוקף, כדי לאפשר תקופת 'התאקלמות' למצב המשפטי החדש וכדי למנוע פגיעה בתובעים פוטנציאליים" (ההדגשות במקור).

 

 

5.        כמו כן, לא מצאתי עילה להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא כי המשיבים לא איחרו את המועד להעלות את טענת הסף. זוהי השתלשלות העניינים: התביעה הוגשה ביום 27.12.2017. ביום 20.2.2018 הגישה המשיבה בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת כתב הגנה, ובבקשה צויין במפורש כי המשיבה "מבקשת לשמור על זכותה לטעון טענות מקדמיות לרבות טענת התיישנות" (המשיב 2 הצטרף לבקשה). ביום 15.3.2018 ניתן פסק הדין ברע"א 398/18, ובחודש אפריל 2018 הוגשו שתי בקשות נוספות להארכת המועד שנקבע להגשת כתבי הגנה וחוות דעת. ביום 26.4.2018 הגישה המשיבה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף בהתאם להלכת הסהר האדום ("מחמת התיישנות או מחמת העדר עילה"), וכאמור, בית המשפט נעתר לבקשה.

 

           בנסיבות המתוארות, אין יסוד לטענה כי המשיבים החמיצו את המועד להעלות את הטענה. כפי שכבר נקבע בפסיקה, אכן ייתכנו מקרים שבהם "ההזדמנות הראשונה" להעלאת טענת התיישנות היא עוד לפני הגשת כתב הגנה (ע"א 630/90‏ רוז'נסקי נ' ארגון מובילי לוד בע"מ, פ"ד מה(5) 365, 370 (1991); רע"א 4049/97 אסורנס ג'נרל דה פרנס, פ"ד נא(4) 716 (26.10.1997); טל חבקין התיישנות 104-99 (2014)). הכלל הוא כי "מקום בו ניתנה לצד הזדמנות לטעון לגופו של עניין והוא נמנע מלהעלות את טענת ההתיישנות [...] ניתן לומר כי הוא החמיץ את ההזדמנות הראשונה" (רע"א 2208/09 רמי יצהר נ' עיזבון המנוח בנימין אברהם ז"ל, בפסקה 19 (26.1.2010)). ספק רב אם כלל ההזדמנות הראשונה יפה גם לטענת העדר עילה בהתאם להלכת הסהר האדום. מכל מקום, המערערת הרחיקה לכת, וברי כי בקשה טכנית להארכת מועד להגשת כתב הגנה איננה מהווה "הזדמנות ראשונה" להעלות טענת סף שעניינה דחיית התביעה. על אחת כמה וכמה כאשר הבקשות היו מוסכמות ובבקשה הראשונה צויין בפירוש כי המשיבה אינה מוותרת על טענות סף. בניגוד לנטען בערעור, גם אינני סבור כי העובדה שהבקשה הוגשה חודש אחרי שניתן פסק הדין ברע"א 398/18, מהווה "גילוי דעת" מצד המשיבים לכך שהם מוותרים על טענתם.

 

6.        אשר על כן, הערעור נדחה. מתוך התחשבות במצבה של המערערת, ההוצאות יקבעו על הצד הנמוך, בסכום של 3,000 ₪ למשיב 2 בלבד.

 

 

           ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשע"ט (‏31.7.2019).

 

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

 

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים