פלוני נ. מדינת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. מדינת ישראל

ע"פ 6040/18
תאריך: 02/10/2019

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ  6040/18

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט נ' סולברג

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

המערערים:

1. פלוני

 

2. פלוני

 

3. פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל

 

בקשה מטעם הממונה על עבודות שירות לעניין הפסקת עבודות שירות של המערער 1

 

תאריך הישיבה:

כ"ג באלול התשע"ט 

(23.9.2019)    

 

בשם המערער 1:

עו"ד אלבייר מני ועו"ד עוכל נאיכלה

 

 

בשם המשיבה:

עו"ד טל (אדיר) כהן

 

בשם משטרת ישראל:

עו"ד יוגב שטיילרר                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

 

 

החלטה

השופט י' עמית:

 

           בקשה להפסקה של עבודות השירות של המערער 1 (להלן: המערער) על פי סעיף 51י(א1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק).

 

1.        המערער נדון על ידי בית המשפט המחוזי למאסר בפועל של 8 חודשים בניכוי כחודשיים בהם שהה במעצר, כך שלמעשה נותר לו לרצות עוד ששה חודשי מאסר בפועל.

 

           בפסק דיננו מיום 25.3.2019 קיבלנו חלקית את הערעור, במובן זה שהורינו כי את התקופה של ששה חודשי מאסר ירצה המערער בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. משנתקבלה חוות דעתו של הממונה, הורינו בפסק דיננו המשלים מיום 28.4.2019, כי המערער יתחיל לרצות את עבודות השירות החל מיום 26.5.2019.

 

2.        ביום 25.7.2019 נורו המערער ואחיו ואדם נוסף שהיה עמם על ידי אלמונים. המערער נפצע באורח בינוני ואושפז בבית החולים עד ליום 11.8.2019. בעקבות זאת שלח הממונה על עבודות שירות למשטרה בקשה לקבלת חוות דעת עדכנית להמשך התאמת המערער לעבודות שרות. המשטרה השיבה כי על המערער "קיים מידע המצביע על קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם/עובד השרות עצמו, אם ירצה או ימשיך לרצות את עונש המאסר בעבודות שרות". משכך, ולאור המסוכנות כלפי עובד השרות, הגיש הממונה על עבודת השרות את הבקשה שבפנינו, לשינוי גזר דין.

 

3.        לאחר ששמענו את טענות הצדדים, מצאנו כי דין הבקשה להתקבל.

 

           רב הנסתר על הגלוי לגבי נסיבות הירי על המערער. בהסכמת בא כוח המערער, עיינו במידע מודיעיני ושמענו הסברים במעמד צד אחד, לגבי הרקע האפשרי לסכסוך בגינו נורה המערער. אך יהא הרקע אשר יהא, וגם אם נניח כי למערער אין כל ידיעה מדוע האלמונים פתחו בירי לעברו ולעבר אחיו ואדם נוסף, הדבר אינו מעלה ואינו מוריד. החשוב לענייננו הוא, שהמערער עלול לסכן את סביבתו, קרי, את האנשים שבמחיצתם הוא נמצא במסגרת עבודות שירות.

 

4.        ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות מהווה פריווילגיה, שניתנת לנאשם, בין היתר, משיקולי שיקום. ואולם, במקרים בהם לא מתאפשר לבצע את עבודות השירות, בין מאחר שעובד השירות אינו עומד בתנאים הנדרשים ממנו במסגרת עבודתו, ובין מסיבות אובייקטיביות, תישלל ממנו פריווילגיה זו והוא ירצה את יתרת עונשו בדרך של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (ראו והשוו, לדוגמה, רע"ב 3863/18 ניסומוב נ' נציבות בתי הסוהר (17.5.2018)).

 

           ככלל, יש להבחין בין סמכות מינהלית להפסיק את עבודות השירות, על פי העילות המפורטת בסעיף 51ט לחוק (ראו, לדוגמה, רע"ב 4205/18 הממונה על עבודות השירות מפקדת גוש דרום נ' חמזה (10.7.2018)), לבין סמכות שיפוטית להורות על הפסקת עבודות השירות הנתונה לבית המשפט שגזר אותן מלכתחילה, מכוח סעיף 51י(א1) הקובע כלהלן:

 

51י. (א1) השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחד באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:

(1) הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי-כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;

(2) הממונה הביא לפניו חוות דעת המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי בסעיף 51ב(ב1)(1), שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי סעיף 51ב(א), או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי סעיף 51ב(א), ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה בסעיף 51ב(ב4).

 

 

           המחוקק הסתפק בסעיף 51י(א1)(2) לחוק ברף של "יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו" (להיסטוריה החקיקתית שבבסיס סעיף 51י(א1)(2) ולכוונת המחוקק, ראו החלטתה המקיפה של השופטת ש' קיסר בת"פ (שלום רמלה) 2721/07 מדינת ישראל נ' שעבאן, פס' 19-13 (26.3.2011)). במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מכך שהחשש הסביר כבר התממש. בנסיבות אלה, יהא זה בלתי סביר להעמיד את הציבור בסיכון, בכך שהמערער ישהה במקום עבודות השירות, ויהא זה בלתי סביר להעמיד מעסיק בסיכון או במצב שבו יצטרך להזהיר את הציבור כי אדם המסכן את סביבתו, נמצא במקום עבודות השירות (וראו החלטתו של השופט א' אינפלד בת"פ (מחוזי ב"ש) 15838-02-13 מדינת ישראל נ' בוטראשוילי (20.12.2015)).

 

5.        בנסיבות אלה, נותרה לדיון השאלה מהו ה"עונש האחר" שראוי לגזור על המערער, כלשון הסעיף. ודוק: סעיף 51י(א1)(2) לחוק אינו מחייב את בית המשפט להורות בהכרח על המשך ריצוי העונש מאחורי סורג ובריח. הסעיף מסמיך את בית המשפט לגזור על הנאשם כל עונש אחר, ללא כל הגבלה לגבי סוג העונש. לשם כך, עלינו לחזור "במכונת הזמן" לאחור, ולבחון מהו העונש הראוי שהיינו מטילים מלכתחילה על המערער אילו ידענו כי אינו מתאים לביצוע עבודות שירות.

 

6.        אזכיר בקצרה כי המערער וחלק משותפיו הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לסחיטה באיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 499(א)(1), 428 ו-382 לחוק העונשין. זאת, לאחר שתקפו אדם שחשדו כי רימה אותם בכל חלקי גופו, לאחר שהלה הובל על ידי חלקם אל יער סמוך. כל חמשת השותפים למעשים הקשים בהם הורשע המערער נדונו למאסר בפועל לתקופות שבין 12-8 חודשים (ת"פ (מחוזי נצ') 48947-04-17, גזרי דין מתאריכים 14.5.2018, 18.7.2018, 28.5.2019; יצוין כי על גזר הדין האחרון, בו נדון אחד השותפים ל-10 חודשי מאסר בפועל, תלוי ועומד ערעור בבית משפט זה (ע"פ 4627/19)).

 

           כשלעצמי, מסופקני אם היה מקום להבחין מלכתחילה בין המערער לבין שותפיו, אך לפנים משורת הדין, ועל אף שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בעונש, סברנו כי ניתן להבחין בינו לבין השותפים האחרים לעבירות, ולהורות על ריצוי יתרת מאסרו בעבודות שירות. ואולם, כעת, משנתברר כי המערער אינו מתאים לביצוע עבודות שירות, איננו סבורים כי יש "להמיר" את יתרת המאסר בעונש קל יותר. בד בבד, בהינתן שאי התאמתו של המערער אינה נובעת מהפרה של תנאי עבודות השירות מצדו; בהינתן שהמערער עצמו נפצע באורח בינוני באירוע הירי שהוביל להפסקת עבודות השירות; ובהינתן שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את מלוא חומרת הדין – ראינו להקל במידת מה בעונשו של המערער, ולהורות כי תחת יתרת המאסר בת 146 ימים, ירצה המערער 100 ימי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

           יובהר, כי בהינתן שמותב זה הוא שהורה מלכתחילה כי המערער ירצה את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, ברי כי נתונה בידינו הסמכות להורות על הפסקה שיפוטית של עבודות השירות, כהוראת סעיף 51י(א1) רישא לחוק. טענת המערער בהקשר זה כי יש להורות על החזרת הדיון לערכאה הדיונית, נעדרת יסוד.

 

7.        המערער יתייצב אפוא לריצוי יתרת מאסרו ביום 27.10.2019 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או  08-9787336.

 

 

           ניתנה היום, ‏ג' בתשרי התש"פ (‏2.10.2019).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים