פלוני נ. מדינת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. מדינת ישראל

רע"פ 5248/20
תאריך: 18/08/2020

בבית המשפט העליון

 

רע"פ  5248/20

 

לפני:  

כבוד השופט ג' קרא

 

המבקש:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת  ישראל

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עפ"ג 49638-01-20 מיום 15.6.2020 שניתן על ידי כב' הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ וכב' השופטים יואל עדן ויובל ליבדרו

                                          

בשם המבקש:

עו"ד נסים לביא

 

החלטה

 

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 49638-01-20 (כב' הנשיאה ר' יפה-כ"ץ וכב' השופטים י' עדן וי' ליבדרו) מיום 15.6.2020, בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ר' סולקין) בת"פ 67992-10-18 מיום 10.12.2019.

 

רקע והליכים קודמים

 

1.              המבקש הורשע על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו ביצוע עבירות מין באמצעות רשת האינטרנט. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת מבצע לאיתור חשודים היוצרים קשר עם קטינים הזדהתה סוכנת משטרתית (להלן: הסוכנת) כבת 13 באתרי אינטרנט שונים (להלן: המבצע המשטרתי). המבקש יצר קשר עם הסוכנת דרך אתר אינטרנט, וניהל איתה במספר מועדים שיחות וידאו במהלכן, ביצע המבקש מספר עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 לפי סעיף 5(א) בצירוף סעיף 3(א)6(א) לחוק למניעת הטרה מינית, התשנ"ח-1998 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ושלוש עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 עבירות לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) ובצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

          

           ביום 10.12.2019 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש. בקבעו את מתחם העונש ההולם עמד בית המשפט על החומרה היתרה של עבירות מין המתבצעות באמצעים אלקטרוניים והדגיש את הצורך בהגנה על הציבור, ועל קטינים בפרט תוך השתת ענישה מרתיעה. לאחר סקירת מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות: פערי הגיל בין המבקש לבין מי שהוצגה בפניו כקטינה; מספר פניותיו לסוכנת; ואופי הפניות, בית המשפט קבע את מתחם הענישה מתשעה ועד לעשרים ושמונה חודשי מאסר. בהמשך, שקל בית המשפט לחומרה את עברו הפלילי של המבקש, ואת תסקיר שירות המבחן והערכת המסוכנות המלמדים כי המבקש בעל מאפיינים מניפולטיביים, שנשקף ממנו סיכון להישנות מעשים פוגעניים בעתיד. מנגד, בית המשפט שקל את נסיבותיו האישיות של המבקש, את הודאתו ומשך התקופה בה שהה במעצר ובתנאים מגבילים, ובנכונותו להשתלב בהליך טיפולי. לבסוף, קבע בית המשפט את העונש על שמונה עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים וקנס.

 

2.              בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על העונש וקבע כי אין בכך שביצוע העבירות לא הושלם, רק משום שהמבקש קיים שיחותיו מול הסוכנת ולא מול קטינה כפי שסבר, כדי להוות טעם של ממש להקלה בדינו, וכי אין לתת משקל של ממש לטענה כי לא התקיים נזק ממעשי המבקש, נוכח הנזק שצפוי היה להיגרם אילולא היה מדובר בסוכנת משטרתית. כך, דחה בית המשפט את טענתו של המבקש לפיה יש בהערכת המסוכנות בעניינו (מסוכנותו היא בינונית – נמוכה) כדי להעיד על שיקומו ולהקל בעונשו, בקבעו כי הערכת המסוכנות צופה פני עתיד, ואין בה כדי להשפיע על העונש שהושת על המבקש. לאור מכלול הנסיבות, דחה בית המשפט את הערעור בציינו כי העונש שהושת על המבקש ראוי, אף אם אינו מן הקלים.

 

           המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין ומכאן הבקשה שלפניי. 

 

נימוקי הבקשה

 

3.              הבקשה מופנית כנגד עונש המאסר שהושת על המבקש אשר לשיטתו, ניתן תוך התעלמות הערכאות קמא ממדיניות הענישה הנוהגת ומהווה פגיעה חמורה בעקרון אחידות הענישה. זאת, נוכח העונשים שהושתו על מעורבים אחרים שנתפסו במסגרת המבצע המשטרתי, אשר נסיבות ביצוע העבירות של חלקם אף חמור משלו. עוד נטען כי הערכאות קמא לא נתנו משקל הולם לעניין שיקומו של המבקש וכי בקשתו מעלה סוגיה עקרונית בשאלה אם יש לנקוט ברף ענישה נמוך יותר, מקום בו לא ניתן להצביע על נזק לקורבן העבירה משזו בוצעה כלפי סוכנת משטרתית.

 

דיון והכרעה

 

4.              לאחר עיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

           הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות משפטית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין. כאשר הבקשה ממוקדת בחומרת עונשו של המבקש, תינתן רשות הערעור רק במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות אשר מצדיקים את התערבותו של בית משפט זה (רע"פ 4659/20 ‏מורטוב נ' מדינת ישראל (‏21.7.2020)). בענייננו, לא מצאתי כי הבקשה עומדת באחת מהעילות האמורות או כי נגרם למבקש אי צדק או עיוות דין. כך, לא התרשמתי כי העונש שהושת על המבקש חורג ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה במקרים דומים, וממילא אינו חורג במידה ניכרת באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (ראו והשוו: רע"פ 1527/20 דה ליון נ' מדינת ישראל (‏27.2.2020), (להלן: עניין דה ליון); רע"פ 4181/20 ‏עמראן קרוואני נ' מדינת ישראל (‏30.6.2020)).

 

           יתרה מכך, לא מצאתי ממש בטענתו של המבקש לפגיעה באחידות הענישה. כידוע, "עקרון אחידות הענישה אינו משמיע לנו הפעלה של נוסחה מתמטית לפיה יש להעתיק באופן מכני עונשים מנאשם אחד למשנהו. מלאכת הענישה היא לעולם אינדיבידואלית וכרוכה ברכיבים הנוגעים למעשה העבירה וכן לעושה המסוים שחטא בה" (ראו ע"פ 6873/16 עטיה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (‏27.8.2017)). בנוסף, המבקש מבסס טענתו על העונש שהושת בעניין דה ליון, משלשיטתו העונש שם מהווה את רף הענישה העליון שהושת על הנאשמים שנתפסו במסגרת המבצע המשטרתי. עם זאת, בעניין דה ליון בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם, שניים עשר חודשי מאסר תוך שהדגיש, כי היה ראוי להטיל על המבקש עונש חמור יותר, אך לא עשה כן "בהתחשב בהלכה לפיה ערכאת הערעור אינה ממצה את מלוא חומרת הדין, בהתחשב בכך שהחמרת הענישה צריכה להיעשות בהדרגה, ולאור העובדה... [ש]החל המשיב לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות". זאת ועוד, בעניין דה ליון הורשע הנאשם בשתי עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15, ובשתי עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 בעוד בעניינו, הורשע המבקש במספר עבירות ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 ושלוש עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14. בנוסף, סבורני כי הערכאות קמא נתנו את המשקל הראוי למכלול נסיבותיו האישיות של המבקש, וכן כי פסקי הדין נומקו כדבעי.

 

           אף דין טענת המבקש לפיה יש לקבוע רף ענישה מקל משלא ניתן להצביע על "נזק בפועל לקורבן העבירה", להידחות. בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה זו בקבעו כי:

 

"אין לתת משקל רב לטענה זו הן לאור הסכנה שהייתה צפויה להיגרם לו באמת הייתה עומדת קטינה מול המערער, כפי שהמערער עצמו חשב שמתקיים, הן לאור הצורך למגר את ביצוע העבירות הקשות שביצע המערער; ואף לאור ההשוואה (לאחר תיקון 39 לחוק העונשין) בין העונש הקבוע לצדה של העבירה המושלמת לזה הצפוי למורשע בניסיון לבצעה..."

 

 

           דברים אלו מקובלים עליי.

 

5.              אשר על כן, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביס"ר דקל ביום 6.9.2020 עד לשעה 10:00, שברשותו תעודת זהות. על המשיב לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ח באב התש"פ (‏18.8.2020).

 

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
5
בע"מ 6154/20
החלטה
27/10/2020
טען מסמכים נוספים