פלוני נ. מדינת ישראל – משרד הבריאות | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

ע"א 7088/19
תאריך: 11/08/2020

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

ע"א  7088/19

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט נ' סולברג

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

המערערים:

1. פלונית

 

2. פלונית

 

3. פלוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

מדינת ישראל - משרד הבריאות

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק א 059535-12-17 שניתן ביום 16.09.2019 על ידי כבוד השופטת א' לוי

 

 

בשם המערערים:

עו"ד אליעזר ויטנר

בשם המשיב:

עו"ד יוסי נוילנדר ועו"ד ריבה כהן

 

 

פסק-דין

 

השופט י' עמית:

 

           ושוב נדרשים אנו להוראות המעבר של הלכת המר (ע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012) (להלן: עניין המר)) ולהתיישנות תביעות בעילות "חיים בעוולה" ו"הולדה בעוולה".

 

1.        המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבה בטענה לרשלנות בניהול מעקב ההיריון של המערערת 2, שהוביל ללידתה של המערערת 1 (להלן: המערערת). המערערת נולדה ביום 18.10.2010, ולאחר הלידה אובחנה כסובלת מתסמונת דאון. התביעה הוגשה על ידי המערערת והוריה (להלן יחד: המערערים) ביום 28.12.2017.

 

           בד בבד עם הגשת כתב הגנה מטעמה, עתרה המשיבה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה והתיישנות.

 

2.        בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה וקבע כי בהתאם להלכת המר והוראות המעבר שנקבעו לעניין זה בפסיקה, חלף המועד להגשת תביעת המערערת בעילה של "חיים בעוולה". עוד קבע בית המשפט כי מכיוון שאין מדובר בתובענת ההורים בעילה של "הולדה בעוולה", אין רלוונטיות לטענות הנסמכות על חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות או החוק). בבחינת למעלה מן הצורך, בית המשפט דן אף בטענות אלה ודחה אותן לגופן, לאחר שמצא כי אין בהוראות חוק ההתיישנות כדי לסייע למערערים. בשורה התחתונה, בית המשפט קיבל את בקשת המשיבה והורה על מחיקת התביעה מחמת היעדר עילה, ועל כך הוגש הערעור שלפנינו.

 

3.        לטענת המערערים, בהינתן שתביעת ההורים במקרה דנן התיישנה לאחר יום 28.8.2015, עניינם אינו נופל בגדר קבוצות ההורים שנדונו בפסקי הדין בעניין הסהר האדום (רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני (28.8.2014) (להלן: עניין הסהר האדום)), שרותי בריאות כללית (רע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (28.12.2014) (להלן: עניין שירותי בריאות כללית)) ו-מכבי (רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (28.8.2016) (להלן: עניין מכבי)). אי לכך, ובהתאם להערת בית משפט זה ברע"א 398/18 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' פלוני, בפסקה 27 (‏15.3.2018) (להלן: ע"א 398/18), הרי שיש לקבוע כי בנסיבות המקרה דנן ניתן להגיש את תביעת היילוד בעילה של "חיים בעוולה" עד ליום 31.12.2017, המועד שנקבע בעניין מכבי. מסקנה זו מתחייבת לטענת המערערים נוכח פסקי הדין שהאריכו את תקופת ההתיישנות עבור קבוצות ההורים הנזכרות, ובהתחשב במהותו של חוק ההתיישנות ובכללי הצדק הטבעי.

 

           בנוסף טענו המערערים כי יש לדחות את הטענה להתיישנות התביעה מאחר שזו לא הועלתה על ידי המשיבה בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התביעה. עוד לטענתם, יש להתחשב, לצורך חישוב תקופת ההתיישנות, בפרק הזמן בו התגוררה המשפחה מחוץ לישראל ובמועד בו התבררה חומרת מחלתה של המערערת, דהיינו מועד אבחונה כסובלת מפיגור שכלי, בהיותה בת 7.5 שנים. מטעמים אלה כולם לא היה מקום לשיטת המערערים לסלק את התביעה על הסף, ודינה להתברר.

 

           המשיבה טענה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כך שדין הערעור להידחות. הלכת מכבי לא חלה בנסיבות העניין, והמערערים פנו לקבל ייצוג משפטי לקראת סוף שנת 2016 והיה ברשותם זמן מספיק להגשת התביעה. לעניין התיישנות התביעה נטען, בין היתר, כי הטענה הועלתה בהזדמנות הראשונה בה נטענו טענות לגופה של התביעה; כי סעיף 14 לחוק ההתיישנות שעניינו בחישוב תקופת ההתיישנות נוכח שהות מחוץ לישראל לא חל במקרה דנן; וכי לידת המערערת ואבחונה כלוקה בתסמונת דאון היווה "קצה חוט" שהתחיל את מרוץ ההתיישנות.

 

           המערערים הגישו סיכומי תשובה מטעמם בהם חזרו על עיקרי הטענות שהובאו לעיל.

 

4.        דין הערעור להידחות.

 

           קיומה של עילת התביעה "חיים בעוולה": אין זה המקום לשוב ולפרט את אבני הדרך שהותוו בפסיקה ביחס להוראות המעבר של הלכת המר, ואפנה את הקורא לפסק דיני בע"א 7903/16 פלוני נ' מכוני אבחון בשפלה בע"מ, בפסקאות 6-4 (‏2.4.2017) (להלן: עניין מכוני אבחון) ולע"א 398/18 הנזכר לעיל. כפי שהבהירה השופטת וילנר בפסק הדין בע"א 398/18, פסקי הדין אשר עסקו במקרים בהם טרם הוגשה תביעת יילוד בעת מתן פסק הדין בעניין המר, האריכו את מועד הגשת תביעה בעילה של 'חיים בעוולה' ביחס לשלוש קבוצות של הורים: אלו שתביעותיהם התיישנו לפני מתן פסק דין המר (הלכת הסהר האדום); אלה שתביעותיהם התיישנו בין מועד מתן פסק דין המר לבין שנה לאחר מכן, בין הימים 28.5.2013-28.5.2012 (הלכת שירותי בריאות כללית); ואלה שתביעותיהם התיישנו בתקופה שבין שנה לאחר מתן פסק דין המר (28.5.2013) ועד ליום 28.8.2015 (הלכת מכבי) (ע"א 398/18, בפסקה 19). תביעת ההורים במקרה שלפנינו התיישנה ביום 18.10.2017, ומשכך אינה נכנסת לגדרה של אף אחת מהקבוצות עליהן חלה ההארכה. כפי שציינתי בעניין מכוני אבחון:

 

"פסק הדין בעניין מכבי מתחשב בהורים שלא יכולים היו או שלא ידעו כי עליהם להגיש את תביעתם לאחר מתן הלכת המר, כך שהוא מאפשר ליילוד לעשות כן ולהגיש תביעה עצמאית בעילה של "חיים בעוולה". בעניין שירותי בריאות כללית, הרחיב בית המשפט את תקופת המעבר, על מנת שלא תחול על מקרים בהם תביעת ההורים התיישנה בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, אך אין להרחיבה גם למקרים בהם התיישנה זמן רב לאחר מכן, ובמקרה דנן, כשלוש שנים וחצי לאחר שניתנה הלכת המר" (שם, בפסקה 7).

 

           הדברים נכונים אף לענייננו, מקום בו התביעה הוגשה יותר מחמש שנים לאחר שניתנה הלכת המר. כפי שנאמר בע"א 398/18, "בחלוף כמעט כשש שנים מפסק הדין בעניין המר, נראה כי הגיעה השעה לחתום את הדיון בשאלות הוראות המעבר בעניינו".

 

5.        הטענות לתחולת דיני ההתיישנות: בית המשפט המחוזי קבע כי הטענות הנסמכות על חוק ההתיישנות לא רלוונטיות לתובענה בעילה של "חיים בעוולה", ובדין קבע כך. כפי שהבהרתי ברע"א 8573/18 עמותת הסהר האדום בירושלים נ' פלוני (27.1.2019), לדיני ההתיישנות אין תחולה על המועד שנקבע בהוראות המעבר להלכת המר ובפסקי הדין שבאו בעקבות הלכה זו, באשר הם אינם יכולים להפיח רוח חיים בעילה שכבר בטלה מן העולם (שם, בפסקה 8).

 

           ככל שהטענות מכוח חוק ההתיישנות נטענות ביחס לתביעת ההורים בעילת "הולדה בעוולה", דינן להידחות מהטעמים שהובאו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אפרט.

          

6.        לא מצאתי עילה להתערב בקביעה כי המשיבה לא איחרה את המועד להעלות את טענת ההתיישנות. כתב התביעה הוגש ביום 28.12.2017, חודשיים ועשרה ימים לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ואף זאת, מבלי שצורפה לו חוות דעת רפואית התומכת בטענות התביעה. הצדדים ניהלו משא ומתן לצורכי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, במהלכו הוגשו מטעם ב"כ המערערים מספר בקשות להארכת המועד להגשת חות דעת או כתב הגנה, לפחות חלקן בהסכמת המשיבה. ביום 6.6.2019 הוגשה על ידי המשיבה בקשה מוסכמת להארכת המועד להגשת כתב הגנה, ובתוך כך התבקש פטור מתשלום אגרה וצוין כי המשיבה פועלת "לעריכת חוות דעת רפואית ולקדם את הטיפול בתיק זה".

 

           אכן, יתכנו מקרים שבהם "ההזדמנות הראשונה" להעלאת טענת התיישנות קודמת להגשת כתב הגנה (ע"א 630/90 רוז'נסקי נ' ארגון מובילי לוד (העולה) בע"מ, פ"ד מה(5) 365, 370 (1991); ע"א 9245/99 ויינברג נ' אריאן, פ"ד נח(4) 769, 784 (2004); וראו גם ע"א 3349/13 זהבי נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון‏, בפסקאות 10-9 (‏12.10.2015) (להלן: עניין זהבי)). עם זאת, כפי שנפסק בעבר, "מקום בו ניתנה לצד הזדמנות לטעון לגופו של עניין והוא נמנע מלהעלות את טענת ההתיישנות [...] ניתן לומר כי הוא החמיץ את ההזדמנות הראשונה" (רע"א 2208/09 יצהר נ' עיזבון המנוח בנימין אברהם ז"ל, בפסקה 19 (26.1.2010)), ולא כך בענייננו. אין לראות בבקשת ארכה מוסכמת, כמו גם בבקשה (ספק הודעה) טכנית לפטור את המדינה מתשלום אגרה, כהזדמנות לטעון לגופו של עניין, ושונה המקרה הנדון מעניין זהבי אליו הפנו המערערים.

 

7.        המערערים טענו לתחולת כלל הגילוי המאוחר (סעיף 8 לחוק ההתיישנות) וכי רק כאשר התבררה חומרת מחלתה של המערערת, פיגור שכלי המקנה לה 65% אחוזי נכות, התגבשה עילת התביעה.

 

           טענה זו קשה להלום, בהינתן שהמערערת אובחנה כלוקה בתסמונת דאון מספר ימים לאחר הלידה, ולאור הפסיקה לפיה "משנתגלה הנזק, שוב אין להמתין לגיבושו השלם במלוא היקפו" (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, לח(4) 554, 559 (1984); ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, פ"ד סד(2) 82, פסקה 34 לפסק דיני (2010); ע"א 10591/06 יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ, בפסקאות 33-32 (‏12.7.2010)). אבחון המערערת כלוקה בתסמונת דאון אינו עניין של מה בכך וברי כי הנזק התגלה סמוך מאוד ללידה.

 

8.        אף איני מוצא להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי כי אין בסעיף 14 לחוק ההתיישנות ובתקופת שהות המשפחה בקפריסין כדי לסייע למערערים, ואציין כי העובדה שהתביעה הוגשה עובר למועד חזרתם ארצה מקשה על קבלת הטענה.

          

9.        אכן מדובר בתוצאה שאינה קלה מבחינת המערערים, אך נוכח כל האמור, אין מנוס מלהורות על דחיית הערעור.

          

           לפנים משורת הדין ונוכח מצבה של המערערת, לא ייעשה צו להוצאות.

 

           ניתן היום, כ"א אב התש"ף (‏11.8.2020).

          

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

 

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים