פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

בע"מ 6524/18
תאריך: 16/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

 

 

בע"מ  6524/18

 

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקשים:

1. פלוני

 

2. פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

היועץ המשפטי  לממשלה

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 24.06.2018 בעמ"ש 9864-07-17 שניתן על ידי כב' סגני הנשיא ש' יהודית, ש' שוחט והשופט י' אטדגי

                                          

 

תאריך הישיבה:

י"ח בכסלו התש"ף      

(16.12.2019)

 

 

 

בשם המבקשים:

עו"ד ויקטוריה גלפנד; עו"ד דפנה כהן-סטאו; עו"ד בת-חן גרינבלט

 

בשם המשיב:

עו"ד רות גורדין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

השופט נ' הנדל:

 

1.        בקשת רשות הערעור שלפנינו מעוררת, לטענת המשיבים, שאלה משפטית עקרונית: האם יש מקום להתנות מתן צו הורות פסיקתי מכוח זיקה לזיקה בכך שבן הזוג נטול הזיקה הגנטית ליילוד יהיה בעל מעמד קבע בישראל.

 

           דא עקא, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 9864-07-17; סגנית הנשיא י' שבח, סגן הנשיא ש' שוחט, והשופט י' אטדגי) יוצא מנקודת הנחה כי בעקבות יציאת המבקשים לשליחות מחוץ לגבולות ישראל "הוקפא ההליך לקבלת מעמד של קבע בישראל [למבקש] 1", (פסקה 7) – אך האחרון עודנו "בעל מעמד של תושב ארעי בישראל" (פסקה 1). אף בבקשת רשות הערעור הנוכחית הוצג מבקש 1 כ"בעל מעמד של תושב ארעי בישראל", והמבקשים הפנו את חיציהם כלפי הקביעה שלא ניתן להכיר בהורותו "בהיותו בעל מעמד של תושבות ארעית בישראל, ולא תושבות קבע" (פסקה 2 לבקשה). זאת, למרות שמתשובת היועץ המשפטי לממשלה, ומדברי באת כוח המבקשים במהלך הדיון לפנינו, עולה כי מבקש 1 איבד את מעמדו הארעי בישראל עוד לפני הגשת בקשת רשות הערעור – בעקבות הקפאת ההליך המדורג על ידי המבקשים.

 

           התשתית העובדתית הלא מדויקת – ולכל הפחות, הלא מעודכנת – המוצגת בבקשת רשות הערעור מציבה בפני המבקשים משוכה תלת ראשית בלתי עבירה. ראשית, עצם אי הצגת הפרטים כהווייתם – כאשר רק תשובת היועץ המשפטי לממשלה לימדה כי למבקש 1 אין כיום מעמד בישראל – מעוררת קושי במונחי תום לב וניקיון כפיים. מזווית אחרת, הניתוח העובדתי והנורמטיבי שהוצג בבקשה מתייחס למצבו של אדם בעל זיקה לישראל – אך אינו מניח תשתית הולמת לדיון במתן צו הורות פסיקתי לאדם שמזה למעלה משנתיים אינו מתגורר בארץ, ואין לו כל מעמד רשמי בה. בהקשר זה, אוסיף כי גבולות הדיון בהליך דנן נגזרים מפסק הדין מושא הבקשה; הדיון בערכאות הקודמות עסק בהשלכות של מעמד ארעי בישראל על הזכאות לצו הורות פסיקתי מכוח זיקה לזיקה, ומכאן שאין לבחון לראשונה בגלגולו השלישי של ההליך את היחס לבן זוג שאין לו כל מעמד במדינה. משוכה שלישית היא כי על אף שבקשת רשות הערעור מציגה שאלה משפטית הראויה לבירור (ראו גם בע"ם 10024/16 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 2 (20.4.2017)), הרי שבכל הנוגע לענייננו מדובר בשאלה תיאורטית; מבקש 1 אינו מתגורר בארץ ואין לו מעמד בה, כך שגם אם יוחלט שמתן צו ההורות אינו מותנה במעמד קבע לא יהיה בכך כדי לסייע לו.

 

           אם לסכם, "טרם מתן רשות ערעור בגלגול שלישי יש לבחון לא רק האם עולה שאלה משפטית חשובה ועקרונית, אלא האם התיק הספציפי הוא המקרה המתאים לשאת על גבו את בירור ההלכה הכללית" (רע"פ 8300/19 מדינת ישראל נ' וולפא (12.12.2019; בע"ם 4605/15 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (15.12.2015)). מן הנימוקים שהוצגו לעיל עולה כי ההליך דנן אינו הזירה המתאימה לבירור הסוגיה – ומכאן שדין הבקשה להידחות.

 

2.        בקשת רשות הערעור, כפי שהוגשה, נדחית.         לא בלי היסוס, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"ט בטבת התש"ף (‏16.1.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים