פלוני נ. בית המשפט הצבאי לערעורים | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. בית המשפט הצבאי לערעורים

בג"ץ 4705/19
תאריך: 23/07/2019

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  4705/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

העותר:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. בית המשפט הצבאי לערעורים

 

2. התביעה הצבאית

                                          

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותר:

עו"ד בדר אלדין אגבאריה

 

פסק-דין

 

השופטת י' וילנר:

 

1.        עתירה המופנית נגד פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים בעד"י 1614-19 (להלן: פסק הדין), בגדרו התקבל ערעור התביעה הצבאית, והוחלט להחמיר בעונש שהושת על העותר ולהעמידו על 24 חודשי מאסר בפועל.

 

רקע

 

2.        העותר הורשע על-פי הודאתו בבית המשפט הצבאי בשומרון בעבירות של אי מניעת עבירה וניסיון החדרת חפץ אסור, מסוכן או ציוד קצה רט"ן אל תוך בית הכלא. מפסק הדין עולה כי אשרף נעאלוה (להלן: אשרף) סיפר לעותר, שהיה כבן 17 בעת ביצוע העבירות, כי בכוונתו לבצע פיגוע ירי באזור התעשייה ברקן בו עבד, והציע לו כי יבצעו את הפיגוע יחדיו. העותר סירב, ואשרף ביקש מהעותר לא לדבר עם אחרים על הנושא. כעבור כחודשיים הראה אשרף לעותר תמונה של נשק מאולתר, ולאחר שיחה ביניהם הבין העותר כי הנשק שבתמונה הוא הנשק שבאמצעותו יבצע אשרף את הפיגוע. בהמשך לכך, יום לפני ביצוע הפיגוע נפגשו השניים פעם נוספת ואשרף מסר לעותר שאביו ישוחרר מהכלא למחרת, שיצפה לבשורות טובות וכי עליו להתפלל לשם כך. למחרת, ביצע אשרף פיגוע ירי בברקן וגרם למותם בכוונה של קים לבנגרונד-יחזקאל ז"ל וזיו חג'בי ז"ל, וניסה לגרום למותה של שרה וטורי.

 

3.        עוד עולה מפסק הדין כי אביו של העותר, הכלוא בישראל, ביקש ממנו להעביר חפצים מביתו של אחר לאמו. בהתאם לכך, קיבל העותר מאדם אחר טלפונים סלולאריים קטנים מלופפים בסרט שחור דביק, אותם העביר לאמו, שהייתה אמורה למסור אותם לאשתו של אסיר אחר, במטרה שיכניסם לבית הסוהר.

 

פסק הדין של בית המשפט הצבאי בשומרון

 

4.        בית המשפט הצבאי בשומרון (כב' השופט סא"ל ס' שגוג) גזר על העותר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. בגזר הדין נקבע כי נסיבות ביצוע העבירה אינן מטות את הכף לרף הגבוה של מדרג החומרה והענישה. בתוך כך, צוין כי העותר לא ידע פרטים רבים ביחס לביצוע הפיגוע בברקן, כי חלפו פרקי זמן ממושכים בין השיחות של אשרף והעותר בעניין הפיגוע, וכי העותר סירב להצטרף לאשרף לביצוע הפיגוע. כמו כן, בית המשפט הצבאי בשומרון ייחס משקל להיות העותר קטין בעת ביצוע העבירות בהן הורשע.

 

5.        גם ביחס לעבירה השניה בה הורשע העותר, נקבע כי נסיבות ביצועה אינן ברף הגבוה של חומרת העבירה. הודגש כי חלקו של העותר בביצוע העבירה לא היה מרכזי, כי הוא לא יזם את ביצועה, וכי הוא פעל ללא מודעות מלאה לתכנית העבריינית. בית המשפט הצבאי בשומרון ייחס משקל גם לכך שבסופו של דבר הטלפונים לא הוחדרו לכלא, ולכך שהעותר פעל בהתאם להוראות אביו ולא במסגרת חברות בהתאחדות בלתי מותרת.

 

           בית המשפט הצבאי בשומרון נתן משקל גם לכך שהעותר הביע חרטה, נטל אחריות למעשיו, וחסך זמן שיפוטי.

 

6.        התביעה הצבאית ערערה לבית המשפט הצבאי לערעורים על קולת העונש, בטענה כי הוא חורג באופן משמעותי לקולא מהעונש ההולם את מעשי העותר.

 

פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים

 

7.        בית המשפט הצבאי לערעורים (כב' הנשיא אל"ם נ' בנישו) קיבל את ערעורה של התביעה הצבאית, וגזר על העותר 24 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי הענישה שנגזרו על העותר בבית המשפט הצבאי בשומרון נותרו בעינם.

 

8.        בפסק הדין נקבע כי העותר הורשע באי מניעת שורת מעשים חמורים ביותר שהובילה למותם של שני אזרחים, ולפציעתה של אזרחית נוספת. עוד נקבע, ביחס למודעותו של העותר, כי נמסרו לו פרטים רבים מהם יכול היה לצייר תמונה בהירה של העומד להתרחש, וכי הייתה לו מודעות ברמה גבוהה לכלל הפרטים המהותיים של הפיגוע, ובכלל זה – המועד, המקום והאמצעי לביצועו. בית המשפט הצבאי לערעורים הוסיף כי רצף המפגשים בין העותר לבין אשרף, בהם עלה נושא הפיגוע באופן ישיר או עקיף, והזמן הרב שעמד לרשות העותר למנוע את הפיגוע, פועלים אף הם לחובתו. עוד הודגש, כי גם אם אין להתייחס לעותר כאדם בשל, לנוכח גילו הצעיר, עדיין מצופה מצעיר הקרוב לגיל בגרות, כי יפעל למניעת רצח חפים מפשע. בית המשפט הצבאי לערעורים הוסיף וציין כי בעת גזירת העונש יש לייחס משקל אף לשיקול ההרתעה בעיקר בסוג העבירות האמור. לנוכח כל האמור לעיל, וחרף השיקולים לקולא העומדים לזכות העותר, נקבע כי העונש שנגזר עליו על ידי בית המשפט הצבאי בשומרון חורג משמעותית מהענישה הראויה, ואינו יכול לעמוד.

 

           בית המשפט הצבאי לערעורים הוסיף והפנה למקרים אחרים בהם נקבע כי במקרים של אי מניעת פיגועים רצחניים יש להטיל על מי שלא מנע את הפשע עונשים חמורים באופן משמעותי (5-3 שנות מאסר). לצד זאת, נקבע בפסק הדין כי אין למצות את הדין עם העותר, וזאת הן לנוכח גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה והן לנוכח ההלכה לפיה אין זו דרכה של ערכאת הערעור המחמירה בעונש שנגזר בערכאה הדיונית למצות את הדין.

 

           לנוכח כל האמור נקבע כי יש להשית על העותר, בגין העבירה של אי מניעת עבירה, 20 חודשי מאסר בפועל.

 

9.        אשר לעבירת הניסיון להחדרת רט"ן לבית הכלא, נקבע כי על אף שבמישור העקרוני יש מקום להחמיר בעונשם של אלו הנוטלים חלק בשרשרת החדרת ציוד רט"ן אל בתי הסוהר, הרי שבמקרה דנן אין מקום להטיל על העותר עונש מאסר העולה על מספר חודשים בגין עבירה זו.

 

העתירה דנן

 

10.      העתירה דנן, מופנית כאמור, כלפי פסק הדין, ובה טוען העותר, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט הצבאי לערעורים שילש את העונש שנגזר עליו בבית המשפט הצבאי בשומרון, וזאת בניגוד להלכה הפסוקה, וחרף היותו קטין בעת ביצוע העבירות. בהקשר זה נטען כי ההחמרה בעונשו של העותר לא הייתה מידתית, וכי בנסיבותיו של העותר לא היה מקום להחמיר עמו כפי שנעשה בבית המשפט הצבאי לערעורים.

 

דיון והכרעה

 

11.      לאחר העיון בעתירה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

 

12.      כידוע, ככלל, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים, והוא יתערב בפסיקותיו רק במקרים נדירים בהם מתגלים פגמים ממשיים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות אחרות המצדיקות הענקת סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 3450/06 דויב נ' המפקד הצבאי, בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר (12.2.2008); בג"ץ 10285/07 מחמד עבד אלרחמן אחמד עבאד נ' התובע הצבאי (6.1.2009); בג"ץ 7122/09 זחאיקה נ' התובע הצבאי הראשי, (9.12.2014)).

 

13.      המקרה הנדון אינו בא בגדר מקרים חריגים אלו. על-אף שהעותר תוהה בעתירתו "האם ערכאת הערעור 'יכולה' ו'מוסמכת' להכפיל בשלוש את עונש המאסר בפועל שהוטל על נאשם בערכאה דיונית, ובמיוחד כאשר הנאשם הינו קטין?" הוא לא מספק תשובה בנדון, ולא מבסס כל טענה משפטית בדבר חריגה מסמכות.

 

14.      למעלה מן הצורך אוסיף את המובן מאליו, והוא כי בלבת סמכותה של ערכאת הערעור מצויה הסמכות לקבל את הערעור שהוגש על-ידי מי מהצדדים (ובענייננו – התביעה הצבאית) ולהחמיר או להקל בעונש שגזרה הערכאה הדיונית בהתאם לנסיבות העניין ולשיקול דעתה של ערכאת הערעור. העותר סבור כי החמרת העונש מ-8 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל אינה מידתית, באשר היא מכפילה פי 3 את עונשו של העותר. ואולם, כאמור, איננו יושבים כערכאת ערעור על פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים. אוסיף עוד כי אני סבורה שבית המשפט הצבאי לערעורים נימק את פסק דינו כראוי, וביסס אותו על נסיבות המקרה, תוך השוואה למדיניות הענישה הנוהגת במקרים אחרים רלוונטיים בהם הענישה שנמצאה ראויה אף הייתה חמורה יותר. בית המשפט הצבאי לערעורים הביא בחשבון את היות העותר קטין בעת ביצוע העבירות ואת ההלכה לפיה אין זו מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם נאשם, ונתן לכך את המשקל המתאים לשיטתו.

 

15.      לנוכח כל האמור, ובהינתן המסגרת לביקורת שיפוטית כאמור, לא מצאתי להתערב בפסק הדין, והעתירה, כאמור, נדחית.

 

           בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏כ' בתמוז התשע"ט (‏23.7.2019).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך
2
בע"מ 6154/20
החלטה
03/12/2020
6
בע"מ 6742/20
פסק-דין
02/12/2020
7
בע"מ 6742/20
פסק-דין
02/12/2020
טען מסמכים נוספים