פלוני נ. ביה"ד הרבני האזורי נתניה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

פלוני נ. ביה"ד הרבני האזורי נתניה

בג"ץ 5136/19
תאריך: 29/07/2019

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5136/19

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

העותר:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. ביה"ד הרבני האיזורי נתניה

 

2. ביה"ד הרבני הגדול בירושלים

 

3. פלונית

                                          

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

                                          

בשם העותר:

בעצמו            

 

פסק-דין

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           בפי העותר שלפניי – שאינו מיוצג – טענות רבות נגד החלטות בית הדין הרבני האזורי בנתניה, המשיב 1 (להלן: בית הדין האזורי), שהתקבלו במסגרת הליכים שמתנהלים בינו לבין גרושתו, המשיבה 3, בהמשך לפסק דין של בית הדין האזורי מיום 12.7.2018 (להלן בהתאמה: המשיבה ופסק הדין מיום 12.7.2018). בפסק דין זה הורה בית הדין האזורי כי נכס הרשום על שמם של העותר והמשיבה, יחולק ביניהם שווה בשווה (להלן: הבית). ביום 27.12.2018 נדחה ערעור על פסק דין זה על ידי בית הדין הרבני הגדול, המשיב 2, ועתירה שהגיש העותר לגבי החלטה זו – נדחתה על הסף על ידי בית משפט זה (בג"ץ 908/19 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים והנהלת בית הדין (20.2.2019) (להלן: בג"ץ 908/19); ראו גם פסקי הדין בשתי עתירות נוספות שהגיש העותר עובר לעתירה בבג"ץ 908/19, שנדחו אף הן על הסף, בג"ץ 5352/18 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים לרבות הנהלת ביה"ד (13.8.2018); בג"ץ 7677/18 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים לרבות הנהלת ביה"ד (5.11.2018)).

 

           כעולה מן המסמכים שצורפו לעתירה, לאחר מתן פסק הדין מיום 12.7.2018 מונו כונסי נכסים לצורך פירוק השיתוף בבית (להלן גם: הכונסים), וביום 17.1.2019 נתן בית הדין האזורי צו פינוי של העותר מהבית ובו צוין כי "על משטרת ישראל לפנות את [העותר] מביתו [...] על משטרת ישראל לוודא כי השמאי שיביאו כונסי הנכסים יוכל לערוך שמאות תקינה לנכס". בהחלטה זו צוין כי העותר מתעלם באופן קבוע מהחלטות בית הדין, ולפיכך יש לקדם את ההחלטה בעניין פירוק השיתוף. ביום 26.2.2019 הגיש נציג פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לבית הדין האזורי בקשה לביטול ההחלטה מיום 17.1.2019 וזאת בטענה כי בית הדין נעדר סמכות ליתן צו עשה למשטרת ישראל, וכי על המשיבה לפעול לביצוע פסק הדין באמצעות מערכת ההוצאה לפועל (תוך הפניה, בין היתר, להוראות סעיפים 61 ו-64 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: בקשת הפרקליטות)). בהתאם לבקשת הפרקליטות, ביום 10.3.2019 ביטל בית הדין האזורי את הוראתו למשטרת ישראל.

 

           בהמשך, ביום 26.3.2019 – לאחר שהוגשה בקשה מטעם כונסי הנכסים – הוציא בית הדין האזורי צו נוסף ובו הורה לעותר לפנות את הבית תוך 14 יום. עוד צוין "כי ככל שלא יימסרו מפתחות הבית לידי הכונסים עד לתאריך האמור, יהיו רשאים הכונסים להגיע אל הבית בליווי פורץ, לפרוץ את הבית ולהחליף את המנעול [...] הכונסים יהיו רשאים להיעזר במשטרת ישראל בפעולה זו, לפי שיקול דעתם". כעולה ממכתב ששלחו כונסי הנכסים אל העותר מיום 23.7.2019 הבית פונה ונוקה, וחפציו של העותר צולמו ורוכזו במטרה לאפשר לו לקחת אותם לרשותו. עוד צוין כי החפצים יישמרו עבור העותר עד סוף החודש, וניתן יהיה לתאם את מועד איסופם עם הכונסים.

 

           בעתירה שלפניי חוזר העותר על טענותיו שהוצגו ונדחו זה מכבר על ידי בית משפט זה בבג"ץ 908/18 (ובחלק מהעניינים בפסקי הדין בעתירות שקדמו לו, כמפורט לעיל). בצד זאת, טוען העותר כי החלפת המנעולים בבית וריקונו מרוב חפציו נעשתה בחוסר סמכות, בין היתר נוכח האמור בבקשת הפרקליטות; וכי בכך יש כדי להעיד על הטיה מכוונת של ההליכים לטובת המשיבה. בצד העתירה דנן הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים ובו עתר להורות על עיכוב "כל ההליכים שקשורים להליכי חלוקת רכוש, מזונות ילדים, והסדרי שהות ילדים" המתנהלים בין העותר לבין המשיבה ובפרט להורות על עיכוב כל פעולה הקשורה למכירת הבית, ובמיוחד למסירת רכושו של העותר.

 

           דין העתירה להידחות על הסף. טענות העותר ברובן מכוונות לפסק הדין של בית הדין האזורי מיום 12.7.2018, שהפך חלוט – והמבקש לא רשאי עוד להשיג על קביעותיו. כך גם יתר טענותיו של העותר, החוזרות למעשה על הטענות שהוצגו בהליכים הקודמים שהגיש לבית משפט זה – נדחו כמפורט לעיל ואין מקום להידרש אליהן פעם נוספת (וראו בפרט פסק הדין בבג"ץ 908/19 שניתן לאחר דחיית ערעורו של העותר על פסק הדין מיום 12.7.2018, על ידי בית הדין הרבני הגדול). אשר לפגמים שנפלו לטענת העותר בצווים שניתנו על ידי בית הדין האזורי לצורך ביצוע פסק הדין – כעולה ממכתב כונסי הנכסים שצורף לעתירה, הבית כבר פונה, ומשכך – לפנינו מעשה עשוי שאינו מקים עילה למתן סעד על ידי בית משפט זה (ראו והשוו בג"ץ 1808/12 פלוני נ' בית הדין האזורי הרבני בתל אביב, פסקה 4 (9.5.2012)).

 

           בצד האמור, ובשים לב לבקשת הפרקליטות שתוארה לעיל ולהשתלשלות האירועים אחריה כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לעתירה וכן מטענות העותר לגבי פעולות הכונסים, העתק מפסק דיננו יועבר לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי לשיפוט הרבני והנחתנו היא כי הדברים ייבחנו. למותר לציין כי אין אנו נוקטים עמדה לגופם של דברים.

 

           העתירה נדחית אפוא על הסף ומאליה נדחית אף הבקשה למתן צו ביניים. יחד עם זאת, הנחתנו היא כי בהמשך למכתב כונסי הנכסים מיום 23.7.2019 – ככל שיפנה העותר לכונסים על מנת לתאם את איסוף חפציו במהלך השבוע הקרוב, יתאפשר לו לעשות כן.

 

           ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשע"ט (‏29.7.2019).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים