עלי זידאן נ. משרד הפנים | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עלי זידאן נ. משרד הפנים

בר"מ 292/19
תאריך: 07/10/2019

בבית המשפט העליון

 

בר"ם  292/19

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט מ' מזוז

 

המבקש:

עלי זידאן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. משרד הפנים

 

2. מדינת ישראל

 

3. ועדת הבחירות למועצה המקומית כפר מנדא

 

4. מנהלת הבחירות למועצה המקומית כפר מנדא

 

5. עבד אל חלים מואנס

 

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט העמית ג' גינת) בעמ"נ 71203-11-18 מיום 31.12.2018

 

תאריך הישיבה:

ח' בתשרי התש"ף      

(7.10.2019)

 

בשם המבקש:

עו"ד גלעד שר; עו"ד נועם יבלון

 

בשם המשיבים 2-1 ו-4:

עו"ד רועי שוויקה

 

בשם המשיבים 3 ו-5:

עו"ד ג'לאל דקואר; עו"ד עמאד דקואר; עו"ד יעקב בורובסקי; עו"ד איילת שושני-ג'ינו

 

פסק-דין

 

השופט ע' פוגלמן:

 

לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט העמית ג' גינת), שדחה ערעור בחירות שנסב על תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית כפר מנדא.

 

תמצית העובדות וההליך לפני בית משפט קמא

 

1.            ביום 30.10.2018 נערכו בחירות לראשות המועצה המקומית כפר מנדא. ביום 21.11.2018 פורסמו תוצאות הבחירות בילקוט הפרסומים. המשיב 5 נבחר לכהונה לאחר שגבר על המבקש בהפרש של 26 קולות, מתוך 12,000 קולות כשרים. בערעורו עתר המבקש לסעדים שונים לפי סעיפים 72(א) ו-73(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות), ולפי סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975. בכלל אלה התבקש בית המשפט להצהיר כי המשיב 5 לא נבחר כראש המועצה המקומית; ולהורות על קיום בחירות חדשות לראשות מועצת כפר מנדא. לטענת המבקש, במהלך הבחירות התרחשו ליקויים ואי סדרים רבים העולים כדי פגמים היורדים לשורשו של עניין, והשפיעו בפועל על תוצאות הבחירות. כך, בין היתר, נטען כי התגלו פגמים ברישום הקולות ובספירתם, כי מלווים הצביעו במקום נכים, חולים או מבוגרים, כי בספר הבוחרים נכללו מי שאינם מתגוררים בפועל בכפר מנדא, וכי חסויים הצביעו בבחירות בליווי מלווה שאינו האפוטרופוס של המצביע. עוד נטען לסתירה בנתונים בדבר מספר מצביעים בקלפיות מסוימות, בין סיכומי ועדת הקלפי לבין רישומים אחרים. את טענותיו אלו תמך המבקש ב-30 תצהירים שהוגשו מטעמו. עוד נטען כי ישנן ראיות המעידות על מתן שוחד בחירות כמשמעותו בסעיף 88 לחוק הבחירות, שבגינן הגיש המבקש תלונה למשטרה. נכון למועד הגשת הערעור, נפתחה חקירת משטרה בעניין, אך זו הייתה בעיצומה וטרם הבשילה לכדי סיום.

 

הדיון לפני בית המשפט לעניינים מינהליים

 

2.            כפי המצויין בפסק הדין, בהסכמת כל בעלי הדין, התנהל הדיון לפני בית המשפט לעניינים מינהליים, על בסיס טיעונים של עורכי הדין בעל פה בלבד, שנסמכו על התיעוד הכתוב שהוגש עד לאותו מועד לתיק בית המשפט. בית המשפט ציין בהחלטתו כי בהסכמתו זו ויתר המבקש על הכרעה בבקשות שהגיש קודם לכן לעיין בפתקי הצבעה, ולזמן עדים מתחנת המשטרה במקום. עוד צוין כי המבקש נמנע מחקירת מצהירי המשיבים 3 ו-5, ואף לא ביקש לחקור את המשיבה 4, מנהלת הבחירות, שהגישה תשובה מפורטת לערעור.

 

3.            בסופו של דבר דחה בית המשפט את הערעור. נקבע כי המבקש לא עמד בנטל – שהונח לפתחו – לשכנע כי הפגמים השונים שלהם טען אכן התרחשו ביום הבחירות. בית המשפט זקף לחובת המבקש את הימנעותו מחקירת מצהירים שחלקו על עמדתו; ואת העובדה שלא הציג ראיות בלתי תלויות לתמוך בטענותיו. עוד ניתן משקל לעובדה שהמצהירים מטעמו של המבקש, אשר ששימשו כמשקיפים בוועדות הקלפי השונות, לא דרשו לכלול בפרוטוקול ועדת הקלפי, "בזמן אמת", את אותם ליקויים שלהם טענו מאוחר יותר במסגרת התצהירים שהוגשו. בעניין זה הודגש כי ההלכה הפסוקה מחייבת מתן עדיפות לפרוטוקולים המחייבים והחתומים של ועדות הקלפי, וכי ראוי להתייחס בספקנות לחברי ועדה החותמים על הפרוטוקול בתום יום הבחירות, ומעלים טענות לליקויים בפעילות הוועדה רק כעשרה ימים לאחר מכן.

 

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

 

4.            בבקשתו לפנינו חזר המבקש על טענותיו בדבר אי סדרים שנפלו בקלפיות השונות, ובדבר עבירות פליליות שנעברו לטענתו במהלך הבחירות, שבגינן הוגשה תלונה למשטרת ישראל. המבקש סבור כי הפגמים האמורים יורדים לשורשו של עניין, והיו עלולים להשפיע – ואף השפיעו בפועל – על תוצאות הבחירות. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא בהניחו שהמבקש ויתר כביכול על חקירת מצהירים או על בקשות אחרות. זאת ועוד, נטען כי בית המשפט לא התייחס לעבירות ברורות שעלו מהחומר שלפניו, גם בלא להידרש לחקירות מצהירים. עוד צוין כי לאחר מתן פסק הדין בערעור פרסמה משטרת ישראל הודעה שלפיה החקירה בחשד לעבירות על טוהר הבחירות, עברה לשלב גלוי; וכי נעצרו 18 חשודים תושבי כפר מנדא שנחקרו על ידי משטרת ישראל. בנסיבות אלו, הוגשה על ידי המבקש – בצד בקשת רשות הערעור – גם בקשה להתיר צירוף ראיות נוספות, שבגדרה התבקש להורות למשטרת ישראל לעדכן את בית המשפט בדבר ממצאי החקירה. המבקש ציין בטיעוניו בכתב כי על בית משפט זה לעיין – ולו במעמד צד אחד – בחומרי החקירה ולקבוע כי הממצאים שנקבעו עד כה מוליכים למסקנה כי הליקויים המהותיים השפיעו על תוצאות הבחירות ויש להורות כבר עתה על ביטולן.

           על יסוד כל אלה עתר המבקש ליתן רשות ערעור, לקבל את הערעור ולהעניק את הסעדים שהתבקשו בגדר ערעור הבחירות.

 

בהחלטתי מיום 21.1.2019 התבקשה תשובת המשיבים.

 

5.            המדינה הגישה כמה בקשות למתן ארכה להגשת התשובה עקב הימשכותה של חקירת המשטרה, והצורך לגבש את עמדתה באשר לבקשה, כפועל יוצא של ממצאיה. במענה לבקשתה השלישית של המדינה להארכת מועד, שהוגשה ביום 7.3.2019, הגישו המשיבים 3 ו-5 תגובה לעניין הארכת המועד ובקשה לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף. בצד התנגדותם להארכת מועד נוספת, ציינו האחרונים כי דין הבקשה להידחות על הסף משאינה מעוררת כל שאלה משפטית. עוד נטען כי טענות המבקש שלפיהן בית המשפט התעלם מבקשותיו, מנוגדות להסכמות הצדדים באשר למתכונת הדיונית, וכי ממילא לא היה יסוד לבקשה לעיון בפתקי הצבעה ובבקשה לחקירת מצהירים, בהינתן ההלכה הפסוקה המתייחסת למאפייניו הדיוניים של ערעור בחירות.

 

6.            בהמשך הוגשו בקשות נוספות להארכת מועד מטעם המדינה ובגדרן פורטו ההתפתחויות בחקירה ובהליך קבלת ההחלטות כפועל יוצא מכך. צוין, בין היתר, כי הוחלט על חקירתו באזהרה של המשיב 5, המכהן כאמור כראש המועצה, בחשד לעבירות שעניינן שחיתות, שוחד בחירות והפרת אמונים. החקירה התקיימה ביום 10.6.2019.

 

7.                     ביום 5.7.2019 הגישה המדינה תשובה לבקשת רשות הערעור. המדינה עמדה על כך שבהתאם לסעיף 73(א) לחוק הבחירות, רשות לערער על פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים בערעור בחירות תינתן בשאלה משפטית בלבד. לדידה, בנסיבות העניין, שאלה כאמור אינה מתעוררת. זאת, משפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מבוסס על קביעות עובדתיות שיסודן במכלול הנתונים והטענות שהוצגו לפניו. לפיכך, אין בטענות המבקש מופנות כלפי קביעות אלו, כדי לעורר שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור.

 

8.            בכל הנוגע לחקירת המשטרה, עדכנה המדינה על ההתקדמות שחלה בה בינתיים. הודגש כי מרבית הממצאים התקבלו לאחר שניתן פסק הדין קמא, וכי מאלה עולה כי נפלו ליקויים הקשורים בטוהר הבחירות, ואף התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום נגד חלק מהנחקרים, בכפוף ליידוע ולשימוע, בגין חשדות לביצוע עבירות הקשורות בטוהר הבחירות. עם זאת, החקירה טרם הסתיימה ולא התקבלה החלטה סופית בעניינו של המשיב 5. בהמשך לאמור התייחסה המדינה לשני התנאים המצטברים אשר רק בהתמלאם מוסמך בית המשפט להורות על ביטול הבחירות ועריכתן בשנית. הראשון – כי בית המשפט השתכנע כי נפל בהליך פגם היורד לשורשו של עניין; השני – כי מדובר בליקוי שיש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בנסיבות העניין סבורה המדינה כי מכיוון שבשלב זה ישנה תשתית ראייתית ראשונית למתן שוחד בחירות, יש בסיס לקבוע כי נפל בבחירות לראשות מועצת כפר מנדא פגם היורד לשורשו של עניין. עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית, יש קושי של ממש לקבוע אם מתקיים התנאי השני, היינו כי יש בפגם האמור כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.

 

9.            בהינתן מצב הדברים האמור, הציעה המדינה שתי חלופות אפשריות. הראשונה, דחיית הבקשה למתן רשות ערעור שלפנינו, תוך קביעה שבעתיד, יוכל המבקש, ככל שבעקבות חקירת המשטרה יהיו עילה ובסיס ראייתי לכך, לפנות לבית המשפט המוסמך בתובענה למתן סעד הצהרתי בהתאם למתווה שנקבע ברע"א 83/94 חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית גזר, פ"ד מט(3) 793, 802-801 (1994) (להלן: עניין חרזאללה). השנייה, החזרת ההליך לבית משפט קמא כדי שיבחן מחדש את הראיות שנאספו וייאספו עד למועד הדיון החוזר בערעור הבחירות, ויעריך את משקלן ואת היקף ההשפעה שלהן על תוצאות הבחירות, בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה.

 

10.         ביום 26.9.2019 הגישה המדינה הודעת עדכון לקראת הדיון בבקשת רשות הערעור. המדינה עדכנה כי לאחרונה החליטה הפרקליטות הפלילית על ביצוע השלמות חקירה נוספות, כאשר לאחר השלמתן תתקבל, ככל הנראה, הכרעה במישור הפלילי בכל הנוגע לפרשת הבחירות בכפר מנדא. עם זאת, המדינה חזרה על עמדתה שלפיה גם בשלב זה, וחרף ההקדמות החקירה, יש קושי להכריע באופן חד משמעי בשאלת המשנה השנייה היינו, אם יש בפגמים שנמצאו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.

 

11.         המשיבים 3 ו-5 מצדם טענו כי בערעור הבחירות עצמו לא הועלו טענות ולא נפרשה תשתית עובדתית בדבר שוחד בחירות, כי הטענות בשלב הנוכחי מבוססות על עובדות שנודעו בשלב מאוחר יותר להגשת הערעור, וכי לפיכך אין ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור על בסיסן. עוד נטען כי בהיעדר שאלה משפטית, אין עילה למתן רשות ערעור. לדבריהם התלונות שהוגשו נגד המשיב 5 יסודן בבידוי ראיות במטרה להכפישו, ועל בית המשפט להורות על דחיית בקשת רשות הערעור. לאחר שיתבררו העובדות, וככל שיהיו ראיות לכך יוכל המבקש להידרש למתווה השיורי להגשת המרצת פתיחה בהתאם להלכת חרזאללה.

 

ביום 7.10.2019 קיימנו דיון בבקשה במעמד הצדדים. בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. המערער והמדינה הסכימו להערתנו כי החלופה הנכונה בנסיבות שנוצרו היא החזרת הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים, במתווה שעליו נעמוד להלן. בא כוח המשיבים 3 ו-5 סבר כי אין מקום להחזרת הדיון לבית המשפט קמא, שכן אין תחולה בנסיבות המקרה להוראת סעיף 73(א1) לחוק הבחירות.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

12.         בגדרו של ערעור הבחירות נושא ערעור זה הועלו, בין היתר, טענות לשוחד בחירות ולפגמים היורדים לשורש העניין. במקביל, טענות אלו היו ועודן מצויות בחקירת משטרה. בשלב הנוכחי התקדמה חקירת המשטרה מעבר לנקודה שבה עמדה בעת שנשמע ערעור הבחירות, וישנם ממצאים שיכולים לשמש כראייה מינהלית לצורך הכרעה במחלוקת שלפנינו. כיצד על המותב הדן בערעור בחירות (ובעניננו בבקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור הבחירות) לפעול במצב דברים זה? אפשרות אחת היא כי המותב הדן בערעור הבחירות יברר את הטענות לגופן תוך הסתייעות בחומר החקירה שהצטבר עד כה, שישמש כראייה מנהלית בהליך שלפניו. האפשרות האחרת היא לפעול בהתאם למסלול שנקבע בעניין חרזאללה, תוך שלמערער שמורה הזכות לפתוח בהליך של המרצת פתיחה לאחר שיסתיים תהליך קבלת ההחלטות בהליך הפלילי.

 

13.         נקודת מוצא לדיון מצויה בהוראת סעיף 73(א1) לחוק הבחירות אשר קובע לאמור:

 

 

73.

(א1)

נטען בערעור כי נעברה עבירה על סעיפים 85א או 88 וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות, תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור תוך שנה מיום הגשתו.

 

14.         חוק הבחירות מעניק אפוא לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות להסתייע בחקירת משטרה בערעור בחירות שבו מועלות טענות בעלות אופי "פלילי". במקרים אלה, רשאי בית המשפט להעביר את חומר הראיות לבחינת המשטרה, ובלבד שבסופו של דבר יכריע בערעור הבחירות תוך שנה מיום הגשתו. מסגרת זמן זו נקבעה בסעיף האמור, כפועל יוצא מחשיבותה של הכרעה משפטית מהירה ככל הניתן בענייני בחירות. בענייננו, בשונה מעט מן האמור בסעיף, לא החלה החקירה הפלילית ביוזמת בית המשפט ובהוראתו, אלא, כאמור לעיל, בעקבות תלונה שהגיש המערער. לפיכך, כבר במועד הגשת ערעור הבחירות נפתחה החקירה הפלילית והדבר אף נטען בערעור הבחירות עצמו. דא עקא, שעיקר ממצאי החקירה הפלילית התגבשו רק לאחר שניתן פסק הדין בערעור הבחירות. אף על פי כן, להשקפתי, ניתן להקיש מההסדר העקרוני שנקבע בסעיף זה גם למצב דברים כבענייננו, ובלבד שתישמר מסגרת הזמנים שנקבעה בסעיף. כלומר, במקרים המתאימים, כל עוד פסק הדין לא הפך חלוט, וגם כאשר חקירת המשטרה לא החלה בהוראת בית המשפט הדן בערעור הבחירות, יוכל בית המשפט הדן בערעור הבחירות להידרש לראיות שעלו בחקירה הפלילית, ובלבד שפסק הדין יינתן לכל המאוחר תוך שנה מיום הגשת הערעור המנהלי.

 

15.         בהינתן סמכותו זו של בית המשפט, יש להוסיף ולבחון באיזה אופן עליו לבחון את חומר הראיות שאפשר שיוצג לו, בנסיבות שבהן טרם הושלם תהליך קבלת ההחלטות בהליך הפלילי? סוגיה דומה באה לפני בית משפט זה בעניין פומרנץ, שם נפסק כדלקמן:

 

"באופן עקרוני, כאשר העברת חומר הראיות בערעור בחירות לחקירת המשטרה במסלול שנקבע בסעיף 73(א1) לחוק לא מבשילה לכדי החלטה סופית באשר להעמדה לדין (או היעדרה) בתוך תקופת השנה שקובע החוק לעניין זה – על בית המשפט המחוזי להפעיל שיקול דעת באשר לאפשרות להיעזר בממצאי החקירה עד כה. הטעם לדבר נעוץ בהבחנה בין ההליך הפלילי לבין ההליך של ערעור בחירות. כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי הטוען לקיומו של שוחד בחירות נדרש להוכיח את טענותיו ברמה המצויה בטווח שבין מאזן הסתברויות לבין הדרישה הנוהגת במשפט הפלילי [...] לכן, גם ממצאים שאינם מספקים לצורך העמדה לדין, או שאינם מספקים לאותה עת לצורך העמדה לדין, עשויים להיות ממצאים בעלי חשיבות לצורך הכרעה בערעור הבחירות.

 

יחד עם זאת יש ממש בטענה כי חשיפת פרטים מן החקירה בעודה מתנהלת עלולה לפגוע בה. לכן, בבואו לבחון האם למחוק את ערעור הבחירות לפי סעיף 73(א1) לחוק הבחירות או שמא להכריע בו על סמך ממצאי החקירה המשטרתית עד לאותו שלב, שומה על בית המשפט המחוזי לשקול האם יש בממצאי החקירה כדי להועיל להכרעה בערעור הבחירות, מחד גיסא, והאם המשך הדיון בערעור הבחירות תוך שימוש בממצאי החקירה עלול לפגוע בחקירה ובהליך הפלילי, מאידך גיסא. ברי, כי על מנת להכריע בעניין בית המשפט המחוזי לפנות ולקבל את עמדות הצדדים, לרבות המדינה, קודם שיקבל החלטה בדבר הטיפול בראוי בערעור הבחירות. כמו כן, בית המשפט המחוזי רשאי להחליט לעיין בחומרי החקירה עצמם, תוך שהוא מביא בחשבון אם קיימת סכנה שחשיפתם תפגע בהליך החקירה. ככלל, כאשר קיימת אינדיקציה לכך שהממצאים עשויים להשפיע על תוצאות הבחירות צריכה לגבור הנטייה לאפשר עיון בחומרי החקירה, חרף ההשפעה האפשרית על הליך הפלילי, ולהפך, וזאת נוכח האינטרס הציבורי בהגשמת רצון הבוחר" (בר"ם 8212/14 פומרנץ נ' מנהל הבחירות במעלות תרשיחא, פסקאות 18-17 (4.5.2015) (להלן: עניין פומרנץ)).

 

16.         מן הכלל אל הפרט: במקרה שלפנינו העלה המערער מלכתחילה בקשה להציג ראיות מתוך חומרי החקירה בהליך הפלילי בשלב הערעור, כך שאלו תוצגנה ותיבחנה לראשונה על ידי בית משפט זה. אין מקום לכך – על פי חלוקת התפקידים המקובלת בין הערכאות – שהבחינה הראשונה תיעשה על ידי בית משפט זה, ובעקבות הערותינו, הסכימו המערער כמו גם המדינה להחזרת הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים.  אכן, ראוי כי בית המשפט לעניינים מינהליים, שהוא המותב הדן בערעור הבחירות עצמו, יעיין בממצאי החקירה ויגבש את הכרעתו על פי אמות המידה שנקבעו בעניין פומרנץ שצוטטו לעיל, והכל במסגרת הזמנים הקבועה בסעיף. לצורך כך אנו רואים להחזיר את הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים. הנחתנו היא כי במועד הדיון שאותו יקבע בית המשפט, תציג המדינה את תמונת המצב המלאה כפי שתתגבש נכון לאותה עת, וכי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה ערוך להציג את עמדת רשויות המדינה המוסמכות, גם בשאלת המשנה השנייה שעליה עמדנו, היא שאלת ההשפעה על תוצאות הבחירות (עמדה שכאמור לעיל, טרם גובשה על ידי המדינה בשלב זה).

 

17.         יודגש, כי סמכות ההכרעה בהתאם לממצאים כפי שיוצגו, נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם להלכת פומרנץ. סבורים אנו כי חלופה זו ראויה יותר מהחלופה השנייה שלפיה הראיות ייבחנו בהתאם למתווה שנקבע בעניין חרזאללה במסגרת המרצת פתיחה. זאת, בנסיבות שבהן מסגרת הזמן הקבועה בחוק מאפשרת בחינה עניינית לגופם של דברים, והחלטה לפי מיטב שיקול דעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. כפי שפסקנו בעניין בלעיש:

 

"ערעור בחירות – שעל מאפייניו הדיוניים עמד בית המשפט בעניין ג'ראייסי – הוא דרך המלך לבירור טענות שיש בהן כדי להביא לביטול בחירות. המתווה של הגשת תובענה לפסק דין הצהרתי – שבהיעדר קביעה אחרת בדין חלים עליו סדרי הדין האזרחי וכללי הראיות המקובלים – עומד בעינו וניתן לעשות בו שימוש, למשל, במצב שבו התעוררו טענות הנוגעות לטוהר הבחירות במועד מאוחר שבו כבר לא ניתן להגיש ערעור בחירות" (בר"ם 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 21 (11.2.2014)).

 

הדברים יפים גם בענייננו, כאשר פסק הדין בערעור הבחירות טרם הפך לחלוט, וכל עוד לא חלפה מסגרת הזמן הקבועה בסעיף 73(א1) לחוק הבחירות.

 

18.         אנו מקבלים אפוא את הערעור, מבטלים את פסק הדין קמא ומחזירים את הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים, לצורך דיון בממצאי החקירה המשטרתית, במתווה שנקבע בהלכת פומרנץ. בהתאם להוראת סעיף 73 (א1) לחוק הבחירות, על בית המשפט לעניינים מינהליים להשלים את מלאכתו עד ליום 28.11.2019.

 

           בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏ח' בתשרי התש"ף (‏7.10.2019).

 

 

 ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים