עו"ד שחר שלמה נ. ועדת הבחירות המרכזית של לשכת עוה"ד | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד שחר שלמה נ. ועדת הבחירות המרכזית של לשכת עוה"ד

עע"מ 4085/19
תאריך: 02/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים

 

עע"מ  4085/19

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

המערערים:

1. עו"ד שחר שלמה

 

2. סיעת "דרך חדשה" בראשות עו"ד אמיר ציון

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. ועדת הבחירות המרכזית של לשכת עורכי הדין

 

2. עוה"ד חיים קנת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

    של לשכת עורכי הדין

 

3. עו"ד רומי קנבל

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 14.6.2019 בעת"מ 38973-05-19 שניתן על ידי כבוד השופט א' יקואל

 

בשם המערערים:

עו"ד איתן לירז; עו"ד שי פישר;

עו"ד אביחי פורת

 

בשם המשיבים 2-1:

עו"ד דוד יצחק; עו"ד לירז סבן

 

בשם המשיב 3:

עו"ד עמיחי וינברגר; עו"ד עדי כרמלי

 

פסק-דין - נימוקים

 

השופט נ' הנדל:

 

בתאריך 17.6.2019 ניתן פסק דיננו בערעור זה. כפי שיפורט להלן, מפאת סד הזמנים הצפוף – יום לפני מועד הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין – ניתן פסק הדין ללא נימוקי ההכרעה. הגיעה העת לפרט את נימוקינו.

 

1.           הערעור המונח לפנינו נסוב סביב הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, שנערכו בתאריך 18.6.2019. במרכז הדיון והטיעונים ניצבה השאלה האם משיבה 3 הייתה רשאית להתמודד לתפקיד יושבת ראש ועד מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין. משיבים 2-1 – ועדת הבחירות המרכזית של לשכת עורכי הדין והעומד בראשה – דחו את עמדת המערערים ולא פסלו את מועמדות משיבה 3, חרף טענת המערערים כי היא אינה עוסקת בעריכת דין במחוז מרכז ואינה מתגוררת בו. עתירה שהגישו המערערים בעניין זה נדחתה בבית המשפט לעניינים מינהליים. בפסק הדין נקבע כי קיימות ראיות התומכות במסקנת ועדת הבחירות כי משיבה 3 קיימה פעילות גם במחוז מרכז, וכי גם אם תתכן מסקנה אחרת – החלטת הוועדה מבוססת על ראיות מנהליות מספיקות, ולא קיימת "חריגה קיצונית ממתחם סבירות שיקול הדעת המנהלי, ברמה הנדרשת כדי הצדקת פסילת זכותה היסודית של המשיבה 3 להיבחר". מכאן הערעור דנן, בו הסעד המרכזי שמבקשים המערערים הוא פסילת החלטת משיבים 2-1, וקביעה כי משיבה 3 פסולה מלהתמודד על ראשות ועד מחוז מרכז בבחירות למוסדות הלשכה.

 

במהלך הדיון שנערך בערעור ביקשנו מבאי כוח המערערים להתייחס לטענת המשיבים, לפיה ועדת הבחירות לא הייתה מוסמכת לדון מלכתחילה בבקשתם לפסול את משיבה 3, לנוכח חלוף המועדים הקבועים בדין לשם הגשת בקשת כזו. יוער כי בית המשפט לעניינים מינהליים ציין בפסק דינו שלנוכח דחיית העתירה לגופה, אין הוא נדרש לדון בטענת סף דיונית זו שהעלו המשיבים, ולכן לא נערך בה דיון במסגרת פסק הדין. המערערים הציגו את טענותיהם בעניין, ובסוף הדיון ניתן פסק הדין הבא:

 

"שמענו את טענות הצדדים ועיינו בחומר. סד הזמנים דוחק. הערעור הוגש אתמול, הדיון נקבע להיום, והבחירות ללשכת עורכי הדין מתקיימות מחר. בנסיבות אלה החלטנו לתת היום את פסק הדין, ונימוקים יינתנו בהמשך.

דעתנו היא כי דין הערעור להידחות על הסף, וזאת בשל דרך הפתיחה בהליך המינהלי מושא הערעור ואי-עמידה במועד שנקבע לכך. כאמור, הנימוקים המפורטים יינתנו בנפרד.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות".

 

2.       נשטח בקצרה את הוראות הדין הדרושות להכרעה. סעיף 13 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, קובע כי לשם בחירת עורך דין כיושב ראש ועד מחוזי של הלשכה, עליו להיות רשום בפנקס חברי הלשכה באותו מחוז: "יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם". המחוז שבו ניתן להירשם הוא המחוז שבו מקום המגורים או מקום העבודה של עורך הדין, לפי בחירתו (שם, סעיף 12). כאן, משיבה 3 בחרה להירשם במחוז מרכז, בטענה שזה מקום עבודתה. המערערים, מנגד, טוענים כי היא אינה עובדת במחוז מרכז, ולכן אינה יכולה להירשם במחוז זה ולהיבחר ליושבת-ראש ועד מחוז מרכז. זו המחלוקת הנוגעת לדין המהותי, ולא נרחיב מעבר לכך, שכן ההכרעה מבוססת על סדרי הדין הנוגעים לבחירות.

 

כלל 5 לכללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב-1982 (הכללים) קובע כי ועדת הבחירות למוסדות הלשכה תכין פנקס בוחרים, שיכלול בין היתר את המחוז שבו רשום כל אחד מחברי הלשכה שיש לו זכות בחירה. כלל 6 קובע כי הפנקס יוצג במשרדי הוועד המרכזי ובמשרדי הוועדים המחוזיים, וזאת לא יאוחר מ-60 ימים לפני יום הבחירות. כלל 8 קובע את המועד להגשת ערר ביחס לרישום בפנקס הבוחרים, לרבות ערר המתייחס לרישום שגוי של אדם אחר (ההדגשות הוספו):

 

(א)   לא יאוחר מהיום ה-50 לפני יום הבחירות רשאי כל אדם הרשום בפנקס חברי הלשכה להגיש בכתב לועדת הבחירות ערר מנומק, על שהוא לא נרשם בפנקס הבוחרים, או על שהוא או זולתו נרשם בפנקס הבוחרים שלא כדין.

(ב)   ועדת הבחירות תדון בערר, תחליט בו, תתקן את הפנקס לפי החלטתה, תודיע את ההחלטה לעורר, ותפרסם את דבר התיקונים שנעשו בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום ה-40 לפני יום הבחירות.

 

הכללים קובעים כי ערר של חבר לשכה הנוגע לרישום של זולתו יוגש לא יאוחר מ-50 יום לפני מועד הבחירות, ותיקון הפנקס בעקבות קבלת ערר ייערך לא יאוחר מ-40 יום לפני מועד הבחירות. יוער כי שמות המועמדים השונים לתפקידי יושבי ראש הוועדים המחוזיים מוגשים 60 ימים לפני יום הבחירות (כלל 11 לכללים). המערערים החמיצו את סד הזמנים הקבוע בכללים לשם הגשת ערר על רישום בפנקס שלא כדין: הבחירות נקבעו ליום 18.6.2019, ולכן ניתן היה להגיש ערר עד ליום 29.4.2019 – 50 ימים קודם לכן. המערערים פנו לראשונה לוועדת הבחירות ביום 10.5.2019 – פחות מ-40 ימים קודם ליום הבחירות. לפיכך לא הייתה הוועדה רשאית, לכאורה, לדון בערר ולתקן את הפנקס. כך אכן סבר יושב ראש ועדת הבחירות – משיב 2 – כפי שנכתב במכתב ששלח לחברי הוועדה.

 

בכללים ישנה התייחסות גם לאפשרות לחרוג מסד הזמנים הרגיל. כלל 57, שכותרתו "הארכת מועדים" קובע כי "כל מקום שכללים אלה קובעים, כי פעולה מסויימת תיעשה תוך מועד מסויים, רשאי שר המשפטים, לפי המלצת ועדת הבחירות, להאריך את המועד לעשייתה...". ועדת הבחירות התכנסה בעקבות פניית המערערים, כדי לדון בשאלה האם להמליץ לשרת המשפטים להאריך את המועדים להגשת ערר ולדיון בו, ביחס לעניינה של משיבה 3. בישיבה הוחלט להמליץ על הארכת המועדים, ופנייה כאמור נשלחה לשרת המשפטים. נציגת שרת המשפטים דחתה את הבקשה להארכת מועדים, בציינה כי מפסיקת בית המשפט העליון עולה שהארכת מועדים בענייני בחירות שמורה למקרים חריגים ביותר, וכי הפעלת סמכות הארכת המועדים הקבועה בכללים אינה הולמת את נסיבות המקרה. המערערים או הוועדה לא הגישו הסתייגות מהחלטת השרה בהליך כלשהו, ולפיכך המועד להגשת ערר על הרישום בפנקס חלף.

 

3.           המערערים אינם חולקים על כך שהמועד הקבוע בכלל 8, להגשת ערר על הרישום בפנקס, חלף זה מכבר מבלי שניתן עוד להאריכו. ברם, לשיטתם הכלל הרלוונטי לענייננו אינו כלל 8, אלא דווקא כלל 16, שכותרתו "בדיקת שמות ורשימת המועמדים, חתימות תמיכה וליקויים". זו לשון החלקים הרלוונטיים לענייננו של כלל 16:

 

(א)   ועדת הבחירות תבדוק את שמות המועמדים לתפקיד ראש הלשכה ויושבי ראש הועדים המחוזיים וכן את רשימות המועמדים למוסדות הלשכה ותפסוק אם הוגשו כדין, אם המועמדים כשרים להיות מועמדים ואם יש לאשר את הכינויים שהוצעו [...]

(ב)   מצאה ועדת הבחירות ליקויים במועמדות של מועמד או ברשימת מועמדים, או סירבה לאשר כינוי שהוצע, תודיע על כך בכתב לבא-כוח אותו מועמד או אותה רשימת מועמדים ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה-35 לפני יום הבחירות והם יהיו רשאים לתקן את הליקויים או להציע כינוי אחר עד היום ה-30 לפני יום הבחירות [...]

 

כלל 16 עוסק אפוא בחובתה של ועדת הבחירות לבדוק את שמות המועמדים והרשימות שהוגשו, ולהחליט האם "הוגשו כדין", אם המועמדים "כשרים להיות מועמדים" ואם "יש לאשר את הכינויים" של הרשימות. כלל 16 קובע סד זמנים מקל יותר מזה של כלל 8, שעניינו ערר על רישום בפנקס, שבו היום האחרון למציאת הליקויים הוא 35 ימים קודם ליום הבחירות. המערערים פנו אל ועדת הבחירות מספר ימים קודם שחלף היום האחרון לפי כלל 16. בסופו של דבר התקיים דיון לגופם של דברים בוועדת הבחירות, לא מפני שוועדת הבחירות קיבלה את עמדת המערערים בעניין סד הזמנים, אלא לנוכח האפשרות שייקבע בעתירה המינהלית שהוגשה שאין מניעה לדון בטענות המערערים לגופן.

 

כך או אחרת, המערערים טוענים כי מועמדותה של משיבה 3 לתפקיד יושבת ראש ועד מחוז מרכז לא "הוגשה כדין", כלשון כלל 16, מפני שהיא אינה מתגוררת או עובדת במחוז זה. לשיטתם הדיבר "אם הוגשו כדין" הוא רחב, ומבחינה לשונית יכול לכלול גם פגמים ברישום בפנקס. מבחינה תכליתית הם טוענים ש"לא סביר ולא הגיוני" שייטען בוועדת הבחירות כי נפל פגם בפנקס, ובכל זאת לא תדון הוועדה בטענה זו לנוכח סד הזמנים. עוד נטען כי סד הזמנים הקבוע בכלל 8 לא מותיר בידי מי שמתנגד לרישום בפנקס של זולתו די זמן להגיש ערר, שכן בשלב שבו ניתן להגיש ערר לא ניתן עדיין לדעת מי מתמודד למוסדות הלשכה השונים. המשיבים, מנגד, שבים על עמדתם לפיה הכלל הרלוונטי הוא כלל 8, ולכן חלף המועד לערור על הרישום בפנקס הבוחרים.

 

4.           כאמור בפסק דיננו, אנו סבורים כי היה על הוועדה לדחות את טענות המערערים על הסף, שכן הטענות הועלו לאחר המועד הקבוע בדין. קודם שנפנה לפרשנות הדין, נחדד את חשיבות השמירה על לוחות הזמנים הקבועים בו ביחס לבחירות – סוגיה שבכוחה להכריע בענייני בחירות:

 

"חשיבות השמירה על... מסגרת הזמנים המסודרת שקבע המחוקק [אינה] תכלית פורמלית, אלא [תנאי] הכרחי המבטיח את הזכות לבחור ולהיבחר במובן הרחב: ניהול הבחירות באופן תקין, שמירה על השוויון בין המועמדים, הגנה על טוהר הבחירות וסיכול טעויות או אף תרמיות. פתיחת פתח שאינו מבוקר מספיק לחריגה מן הכללים שנקבעו עלולה להוביל לפריצת הסכר, תוך פגיעה קשה בבחירות, באינטרסים של מועמדים, רשימות ויחידים ובאינטרס הציבורי בכללותו" (בג"ץ 7396/18 מפלגת העבודה הישראלית נ' מנהל הבחירות בעיר חיפה, פסקה 3 (03.02.2019)).

 

אין לקבל אפוא עמדה שנשמעה בהליך זה, לפיה העמדת סד הזמנים הקבוע בדין במרכז הבמה נותן עדיפות לצורה על פני המהות ולעניינים טכניים על פני עיסוק בעיקר. בדיני הבחירות, שמירה על כללי המשחק אף היא שמירה על העיקר – ניהול תקין של הבחירות ושמירה על השוויון בין המועמדים. ההקפדה המיוחדת על מועדים בדיני הבחירות היא כלל מושרש, יהיו אלה בחירות לכנסת, למועצה מקומית או ללשכת עורכי הדין. הקלה שאינה מעוגנת בדין בכגון דא עלולה לפגוע בטוהר הבחירות. אין בכך חידוש. זוהי דרך לשמור על כללים יסודיים בעניין הבחירות. אף יובהר כי בענייננו משיבה 3 נרשמה כמועמדת לתפקיד יושבת ראש ועד מחוז מרכז במועד הקבוע על פי דין, באופן שאפשר – הלכה למעשה – פתיחת הליך משפטי מבעוד מועד.

 

5.           דחיית הפרשנות שמציעים המערערים לכללים נעוצה הן בלשון הכללים הן בתכליתם. מבחינה לשונית, ספק רב אם ניתן לפרש את הכללים כעמדת המערערים. אכן, לו היה כלל יחיד הקובע כי הוועדה תדון עד 35 ימים קודם לבחירות במועמד או רשימה שהוגשו "שלא כדין" יתכן שניתן היה לפרש – מבחינה לשונית – את הכלל ככזה המתייחס גם לרישומים לקויים בפנקס הבוחרים. ואולם כלל 16(א) אינו הכלל היחיד הקבוע בכללי הבחירות למוסדות הלשכה. בראש ובראשונה, ישנו כלל 8, המסדיר בפירוש את הדרך לתיקון הפנקסים במבט צופה פני בחירות, וקובע את המועד האחרון לפני הבחירות שבו ניתן לערור על רישום שגוי של אדם אחר בפנקס ולתקן את הפנקס. זאת ועוד, התקנות קובעות דרך ברורה להארכת המועד במקרים המצדיקים זאת, ומסלול זה אכן הופעל, תוך דחיית בקשת הארכה לגופה. שבנו והקשינו על המערערים בדיון שנערך בפנינו בדבר משמעות כלל 8 וסד הזמנים הקבוע בו, אם תתקבל עמדתם כי ניתן לתקן את הרישום גם לאחר מכן, בעקבות טענות לטעויות. לא זכינו לתשובה ברורה. עולה כי לפי שיטת המערערים, סד הזמנים הקבוע בכלל 8 ביחס לערר על רישום של הזולת בפנקס הבוחרים הוא כמעט חסר משמעות.

 

זאת ועוד, גם ניתוח לשוני של כלל 16 מוביל למסקנה שהוא אינו עוסק בתיקון הרישום בפנקס. כלל 16 מופיע בפרק ב' של הכללים, שכותרתו "רשימת מועמדים". הפרק מתייחס למועד הגשת שמות המועמדים והרשימות וכינויין (כלל 11(א)), מצבים בהם תיפסל מועמדות שהוגשה (שם), הפרטים שאותם יש לציין בעת הגשת המועמדות (כללים 11(ב)-11(ג)), תנאי כשירותו להגשת מועמדות של מי שהורשע בפסק דין חלוט (כלל 11א), דרישות נוספות לשם הגשת מועמדות, כגון חתימות תמיכה והסכמת המועמד (כללים 13-12) וכיוצא באלה. כלל 16 עוסק, כפי שניתן ללמוד מלשונו והקשרו, בחובת הוועדה – מיוזמתה ולא על פי ערר שהוגש – לבחון את העמידה הפורמלית של המועמדים והרשימות ברשימת הפרמטרים המנויים בכללי פרק ב': הכינוי, הכשירות ויתר התנאים, כגון חתימות והסכמה. על פני הדברים, כוונת מתקין הכללים היא לבחון במעין "רשימת מכולת" האם ישנה עמידה בדרישות הצורה המנויות בפרק ב', בכללים שקדמו לכלל 16. אין זכר בלשון הכללים לחובת הוועדה לפתוח מיוזמתה את כל הרישום בפנקסים לבדיקה מחודשת, ולעריכת הליך מעין-שיפוטי ביחס לכל מועמד בדבר מקום עבודתו – לרבות קיום הליכי חקירה, חקירה נגדית והבאת ראיות. הנה כי כן, מבחינה לשונית עמדת המערערים מייתרת חלק ניכר מכלל 8 ואינה מתיישבת עם כלל 16. כפי שנראה כעת, גם תכלית הכללים – אפילו אם היינו מניחים שהפרשנות הלשונית של המערערים אפשרית – תומכת בעמדת המשיבים.

 

6.           במישור הניתוח התכליתי, אפשר להבחין בין הסוגיה של ערר על הרישום בפנקס הבוחרים, לבחינה שעל ועדת הבחירות לבצע מיוזמתה עד 35 ימים קודם ליום הבחירות. כללי פרק ב', הקבועים בכללים 15-11, הם פורמליים וניתנים לבדיקה טכנית. כך, לדוגמא, על הוועדה לבדוק האם ישנה התאמה בין המועמדות שהוגשה לרישום בפנקס הבוחרים, לוודא כי לא הוגשה מועמדות כפולה לתפקיד יושב ראש הלשכה ולתפקיד יושב ראש ועד מחוזי, לבדוק האם מועמד הורשע בפסק דין חלוט, האם צורפו די חתימות תמיכה ועוד. עניינים אלה אינם דורשים ניהול הליך משפטי ביחס לכל מועמד ומועמד, אלא לבחון רשימת דרישות מוגדרת. מנגד, כלל 8, שהוא הרלוונטי לערר על רישום בפנקס, קובע הליך שבגדרו העורר על רישום הזולת טוען טענות, הצד השני מגיש תגובה, וועדת הבחירות נדרשת לדון בטענות ולהכריע. נקל לראות את ההבדל בין הליך ערר מעין זה לבדיקה היזומה שעל ועדת הבחירות לבצע מכוח כלל 16. בכוחו של הבדל זה להסביר גם את השוני בסדי הזמנים ובפרוצדורות – ערר וקיום דיון לעומת בדיקה יזומה. לא למותר לציין שבענייננו התנהל, הלכה למעשה, הליך של ערר, ולא של בדיקה יזומה: את הטענות העלו המערערים (ולא הוועדה), נדרש היה לקבל תגובות, תצהירים וראיות, נוהל דיון וניתנה הכרעה. המערערים אף הלינו על כך שמשיבה 3 לא התייצבה לדיון ולא ניתן היה לחקרה בחקירה נגדית.

 

חרף האמור, טענו המערערים כי תכלית הכללים תומכת בפירוש כלל 16 ככולל גם הליך של ערר על הרישום בפנקס הבוחרים, וזאת משני טעמים מרכזיים. הטעם הראשון היה כי אין זה הגיוני או סביר שתועלה טענה בדבר רישום שגוי בפנקס, וועדת הבחירות לא תדון בטענה רק לנוכח סד הזמנים. ואולם טענה זו, גם אם היינו מקבלים אותה – ואיני בדעה שיש לקבלה – אינה מסייעת למערערים. ראשית, יש הגיון רב בקביעת מועד סופי להעלאת טענות הנוגעות לרישום בפנקס הבוחרים, וזאת משיקולים של סופיות וודאות. שנית, גם בכלל 16 ישנו סד זמנים מחייב, ולכן ניתן להעלות את אותה טענה גם ביחס לכלל 16. שלישית, ולגוף הטענה, הכללים נותנים מענה למקרים חריגים שבהם מוצדק בכל זאת לחרוג מסד הזמנים, וזאת באמצעות הגשת בקשה לשר המשפטים, כפי שאכן נעשה בענייננו.

 

טענה שנייה של המערערים היא שהגשת ערר על פנקס הבוחרים לא יאוחר מ-50 ימים לפני יום הבחירות אינה מאפשרת ליתר המועמדים לערור על הרישום, שכן עדיין לא ידוע מיהם המועמדים לתפקידים השונים. בדומה לטענה הקודמת, גם טענה זו אינה מסייעת למערערים, גם אם הייתי מניח את נכונותה. זאת מפני שלפי כלל 17, ועדת הבחירות צריכה לפרסם עד 21 ימים לפני מועד הבחירות את שמות המועמדים לתפקידים השונים. מועד זה מאוחר אף ביחס להליכים לפי כלל 16 – 35 ימים לפני מועד הבחירות. לכן גם אם קיים קושי – הוא קיים באותה מידה ביחס לכל הכללים, ואינו מעניק עדיפות פרשנית למי מהם. לגוף הטענה, העניין אינו ברור לגמרי מעיון בכללים. כאמור לעיל, הכללים קובעים כי פנקס הבוחרים יוצג במשרדי הוועד המרכזי ובמשרדי הוועדים המחוזיים, וזאת לא יאוחר מ-60 ימים לפני יום הבחירות (כלל 6). כלל 11(א) קובע כי "שמות מועמדים לתפקיד ראש הלשכה, שמות מועמדים לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי בכל מחוז ורשימות מועמדים למועצה הארצית ולועדים המחוזיים, יוגשו בכתב ליושב ראש ועדת הבחירות ביום ה-60 שלפני יום הבחירות". כלומר, כ-60 ימים לפני מועד הבחירות ישנו פנקס וישנן רשימות מועמדים המצויות במשרדי ועדת הבחירות. ככל שניתן לעיין במועד זה ברשימות, יש די זמן למועמד לראשות מחוז מסוים לערור כנגד הרישום בפנקס של יריבו. זאת, הגם שרשימות המועמדים טרם פורסמו בהודעה לציבור. הנסיון מלמד שבפועל שמות המועמדים ידועים עוד הרבה לפני כן. אצלנו, לדוגמא, עולה מהחומר שהוגש שמשיבה 3 הכריזה בפומבי על מועמדותה לראשות ועד מחוז מרכז כבר במחצית הראשונה של חודש מרץ 2019 – למעלה משלושה חודשים קודם למועד הבחירות. בנוסף לכך, וככל שלא ניתן לדעת באופן סביר במועד הקובע על מועמדותו של פלוני לתפקיד מסוים – ישנו כלל 57, המאפשר להאריך את המועדים במקרים המתאימים.

 

לסיכום, לשון הכללים ברורה מאוד. הליכי ערר הנוגעים לרישום בפנקס הבוחרים מוסדרים בכלל 8, לרבות סד הזמנים הקבוע בו. כלל 16, לפי לשונו, לא עוסק כלל בעניין זה, אלא בקיום תנאים אחרים הקבועים בפרק ב' לכללים. גם מבחינה תכליתית ישנו הגיון רב בהבחנה בין הליכי ערר על הרישום בפנקס, להליך הבדיקה היזומה והטכנית שעל ועדת הבחירות לבצע, בדבר עמידה בכללי ההגשה שנקבעו. הקושיות השונות שהעלו המערערים – גם אם נניח שקיים קושי, ועניין זה אינו ברור כלל – מצויות גם בעמדת המערערים, ואין בהן כדי לסייע להם. אחרון, יוזכר כי המערערים צעדו במבוך הדיוני הקיים, במובן זה שהומלץ לשרת המשפטים להאריך את סד הזמנים להגשת ערר על הרישום בפנקס – המלצה שלא התקבלה. ניתן היה באותו זמן לפתוח בהליך משפטי. כשם שהוחלט להשלים עם החלטה זו – כך נכון לקבל את המצב המשפטי שנוצר. 

 

7.           סוף דבר, וכאמור בפסק דיננו מיום 17.6.2019, דין הערעור להידחות על הסף, וזאת בשל דרך הפתיחה בהליך המינהלי מושא הערעור ואי-עמידה במועד שנקבע לכך בכלל 8 לכללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה). כפי שצוין בפסק דיננו, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

 

 

 

                                                                                                   ש ו פ ט

 

 

השופט ג' קרא:

 

          אני מסכים.

 

 

 

                                                                                                          ש ו פ ט

 

 

 

 

השופטת י' וילנר:

 

          אני מסכימה.

 

 

 

                                                                                                            ש ו פ ט ת

 

 

 

 

          אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.

 

 

 

          ניתן היום, ‏ד' בכסלו התש"ף (‏2.12.2019).

 

 

 

ש ו פ ט                                               ש ו פ ט                                        ש ו פ ט ת

         

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים