עו"ד שחר בן מאיר נ. היועץ המשפטי לממשלה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד שחר בן מאיר נ. היועץ המשפטי לממשלה

בג"ץ 3938/19
תאריך: 25/07/2019

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ 3938/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט מ' מזוז

 

כבוד השופט ג' קרא

 

העותרים:

1. עו"ד שחר בן מאיר

 

2. עו"ד יובל יועז

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. היועץ המשפטי לממשלה

 

2. בנימין נתניהו

 

3. ארנון מוזס

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרים:

בעצמם

בשם המשיב 1:

עו"ד אבי מיליקובסקי

בשם המשיב 2:

עו"ד עמית חדד

בשם המשיב 3:

עו"ד יאנה פוגל סלוצניק

 

פסק-דין

 

השופט מ' מזוז:

 

1.            עתירה זו מכוונת נגד סירוב המשיב 1 (להלן: היועץ המשפטי לממשלה) להיענות לבקשת העותרים למסור להם ולפרסם בציבור את תמלילי השיחות שנערכו בין המשיב 2 לבין המשיב 3, המהווים חלק מחומרי החקירה בפרשה המכונה "פרשת 2000".

 

2.            עתירה קודמת דומה שהגישו העותרים לפני כשנה, בה התבקש סעד זהה לסעד המבוקש בעתירה זו (להלן: העתירה הקודמת), נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 1.8.2018 (בג"ץ 4123/18 בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה). בפסק דינו עמד בית המשפט בין היתר על כך שסעיף 14(א)(8) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 מחריג מתחולתו "כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה על פי דין, לגבי מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה", וכן על כך שהחוק מעניק זכות עיון בחומר חקירה לנאשם ולסנגורו בלבד, ואף זאת רק לאחר הגשת כתב אישום (סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בית המשפט עמד גם על העקרונות לפיהם פועלות רשויות התביעה לענין זה, המוסדרים בהנחיית פרקליט המדינה 14.8 - "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה" (להלן: הנחיית פרקליט המדינה), שם נקבע בין היתר כי ככלל "יש להימנע ממסירת מידע, כאשר קיים חשש לפגיעה בתכלית שלשמה הוא נאסף - קרי, חשש לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי הנובע ממנה", וכן כי בקשה לעיון במידע מתיק החקירה טרם סיומה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

           על יסוד האמור קבע בית המשפט כי אמנם "אין להקל ראש בחשיבותם של האינטרסים לשמם פועלים העותרים – זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות – אינטרסים חשובים ומרכזיים שעל חשיבותם עמד בית משפט זה פעמים רבות. עם זאת, העותרים לא הציגו בעתירתם כל טעם קונקרטי הדורש את חשיפתם של תמלילי השיחות דווקא בעת הנוכחית, עוד טרם הסתיימה החקירה". נקבע כי לא נמצאה עילה להתערב בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה פרסום, אף אם חלקי, של חומרי החקירה בעת הזו יביא לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי שעשוי לנבוע ממנה, וכי עמדה זו היא בגדר שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בו אין בית המשפט נוהג להתערב; זאת במיוחד כאשר לעותרים אין אינטרס אישי בהליך והם אינם "בעלי זיקה הדוקה להליך הפלילי", במובן האמור בהנחיית פרקליט המדינה, מה שמשליך על מידת ההיענות לבקשה.

 

3.            בעתירתם הנוכחית מציינים העותרים כי ביום 26.12.2018, לאחר סיום החקירה בפרשה, הם פנו שוב ליועץ המשפטי לממשלה וטענו כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז מתן פסק הדין בעתירה הקודמת אשר מצדיק כעת את פרסום תמלילי השיחות. לטענתם, מלבד תגובה לפיה פנייתם הועברה לטיפולה של לשכת פרקליט המדינה, לא קיבלו כל התייחסות נוספת, ומכאן העתירה שבפנינו.

 

           לטענת העותרים, הימנעותו של היועץ המשפטי לממשלה מלפרסם את תמלילי השיחות היא תוצר של איזון בלתי ראוי בין אינטרס החקירה המשטרתית לבין אינטרס הציבור בחשיפתם. העותרים סבורים כאמור כי מאז ניתן פסק הדין בעתירה הקודמת חל שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק כעת היעתרות לבקשתם. נטען כי בינתיים הסתיימה החקירה המשטרתית בפרשה, פורסמו כנגד המשיבים 2 ו-3 כתבי חשדות ואף נקבע להם מועד לשימוע לפני הגשת כתב אישום. לשיטת העותרים, נתונים אלה מפחיתים את מעמד אינטרס החקירה אל מול אינטרס הציבור שבפרסום תמלילי השיחות. לענין זה נטען עוד כי בשל העובדה שמערכת הבחירות לכנסת ה-22 בעיצומה, ועל מנת שהציבור יוכל לגבש את עמדתו במסגרת הבחירות כדבעי, ישנו "אינטרס מוגבר" לפרסם את החומרים. כמו כן, צוין כי חלק מתמלילי השיחות כבר פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת בשלבים מוקדמים של החקירה המשטרתית.

 

4.            בתגובה שהוגשה מטעם היועץ למשפטי לממשלה נתבקשה דחיית העתירה על הסף. נטען כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק סטייה מפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת. צוין כי בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת הבהיר בית המשפט כי "בטרם הגשת כתב אישום, אין לאיש זכות מוקנית בדין לעיון בחומרי החקירה", ומצב דברים זה עדיין נכון בענייננו, שכן טרם התקבלה החלטה סופית על העמדה לדין ביחס למשיבים 2 ו-3. בנוסף, שינוי הנסיבות הנטען אינו משליך על הקביעה בפסק הדין בעתירה הקודמת ביחס לעותרים, לפיה "לעותרים אין אינטרס אישי בהליך וקשה לומר כי הם 'בעלי זיקה הדוקה להליך הפלילי', מה שמשליך על מידת ההיענות לבקשת העיון" (פסקה 13).

          

           היועץ המשפטי לממשלה מבהיר בתגובה מטעמו, כי בניגוד לטענת העותרים קיים עדיין חשש מפני "זיהום" החקירה גם בשלב זה שלאחר קבלת ההחלטה לפיה נשקלת הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע. בנוסף, פרסום תמלילי השיחות עלול לפגוע גם בהליך הפלילי, ככל ויוגש כתב אישום, הואיל והעדים בהליך ייחשפו לחומרים שהעותרים מבקשים את פרסומם. בנסיבות אלה, האינטרס הציבורי במקרה דנן בשמירה על טוהר ההליך הפלילי, גובר על האינטרס הציבורי הנטען בחשיפת המידע המבוקש. לענין זה הטען גם כי לאור פרסום כתבי החשדות, האינטרס הציבורי שבפרסום תמלילי השיחות נחלש במידה מסוימת, מאחר שבמסגרת כתבי החשדות פירטו רשויות התביעה בין היתר את עיקרי העובדות שעלו מהשיחות שפרסומן מבוקש.

          

5.            המשיב 2 בתגובתו חזר על עיקרי הטענות שבתגובת היועץ המשפטי לממשלה, והוסיף כי מדובר בעתירה ממוחזרת שכל מטרתה היא להכפיש את שמו. עוד נטען מטעמו כי תקופת הבחירות מחייבת דווקא נקיטה במשנה זהירות, וככל שקיימת זכות לציבור לדעת את תוכנם של תמלילי השיחות, יש לאזנה אל מול האינטרסים של טוהר מערכת הבחירות וטוהר ההליך הפלילי, וכי ברור שידם של האחרונים על העליונה.

 

6.            המשיב 3 בתגובתו ציין כי הוא מצטרף לנימוקי היועץ המשפטי לממשלה.

 

7.            לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות על הסף.

 

           כעולה מסקירת הדברים בתמצית לעיל, הנימוקים העובדתיים והמשפטיים שביסוד פסק הדין בו נדחתה העתירה הקודמת של העותרים עומדים בעינם גם כיום. שינוי הנסיבות הנטען בעתירה אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי לענין טעמי דחיית העתירה הקודמת, וממילא אין בו כדי להצדיק דיון חוזר בשאלה הנדונה, בין בגדר הלכה פסוקה ובין בגדר העקרונות העומדים ביסוד הכלל של מעשה בית דין (בג"ץ 4842/06‏ ‏ פלוני נ' שר הפנים, פסקה 9 (11.4.2007) והאסמכתאות שם).

 

           בדין ציין היועץ המשפטי לממשלה כי השיקולים של מניעת פגיעה בחקירה והבטחת טוהר ההליך הפלילי עומדים בעינם כיום, כפי שעמדו ערב מתן פסק הדין בעתירה הקודמת. עד להחלטה סופית לענין הגשת כתב אישום, ולעתים גם לאחר מכן, קיימת עדיין אפשרות שיידרשו השלמות חקירה, וגם לאחר הגשת כתב האישום, טוהר ההליך השיפוטי וניהולו התקין מחייבים זהירות רבה במתן פומבי לחומרי חקירה. לכך יש להוסיף כי מהות החשדות, כמו גם לא מעט פרטים לענין תוכן השיחות הנדונות, קיבלו פומבי במסגרת כתב החשדות, ואין לקבל כי העובדה שאנו מצויים ערב הבחירות לכנסת מחייבת את פרסום מלוא חומרי החקירה בנדון.

 

8.            אשר על כן, העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות בסך של 2,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים.

 

 

           ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשע"ט (‏25.7.2019).

 

 

 

5129371

54678313ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים