עו"ד עידו שיפוני נ. ועדת האתיקה של לשכת העו"ד – מחוז תל אביב | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד עידו שיפוני נ. ועדת האתיקה של לשכת העו"ד - מחוז תל אביב

ע"פ 3871/20
תאריך: 05/07/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"פ  3871/20

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

המערער:

עו"ד עידו שיפוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד - מחוז תל אביב

 

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.6.2020 בעב"י  26771-01-20 ובעב"י 25527-04-20 שניתנה על ידי כבוד השופט מ' בר-עם

 

בשם המערער:                       בעצמו

 

 

החלטה

 

 

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בר-עם) מיום 3.6.2020 בעב"י 26771-01-20 ובעב"י 25527-04-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

 

1.       בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלים שני ערעורים הנוגעים להליכים משמעתיים שנפתחו בעניינו של המערער, עורך דין במקצועו. בחודש פברואר 2019 הטיל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו (להלן בהתאמה: בית הדין המחוזי ו-הלשכה) על המערער עונשים מכוח סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק הלשכה) הכוללים השעיה בפועל מעיסוק בעריכת דין למשך 15 חודשים, השעיה על תנאי שתופעל אם יבצע המערער את אותן עבירות בשנית וקנס כספי. זאת, על רקע הרשעתו בפלילים בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש והשמעת איומים כלפי צד להליך משפטי במהלך ישיבת גישור. ערעורים שהגישו הן המערער והן המשיבה על החלטה זו לבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה (להלן: בית הדין הארצי), התקבלו באופן חלקי בחודש נובמבר 2019. עונשי ההשעיה שהוטלו על המערער הופחתו ומנגד נקבע כי ההשעיה על תנאי תופעל אם המערער יבצע עבירת משמעת כלשהי, כהגדרתה בחוק הלשכה. על פסק הדין של בית הדין הארצי הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בחודש ינואר 2020 (להלן: הערעור הראשון).

 

2.       ההליך המשמעתי השני בעניינו של המערער נוגע לכתב אישום שהוגש נגדו בגין העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בעת ביקורו בתחנת משטרה לצורך פגישה עם לקוח. בחודש אוגוסט 2019 דחה בית הדין המחוזי את בקשת המשיבה להורות על השעייתו הזמנית של המערער מעיסוק בעריכת דין מכוח סעיף 78(ג) לחוק הלשכה עד לתום ההליך הפלילי המתנהל נגדו. ערעור שהגישה המשיבה על החלטה זו נדחה על ידי בית הדין הארצי ובחודש אפריל 2020 השיגה המשיבה על פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: הערעור השני). שני הערעורים נותבו לטיפולו של השופט מ' בר-עם אשר קבע ביום 30.4.2020 כי מטעמים של יעילות דיונית יתקיים בהם דיון מאוחד.

 

3.       בפתח הדיון בערעורים, שהתקיים ביום 3.6.2020, הודיעה המשיבה כי היא אינה עומדת על הערעור השני. זאת, נוכח העובדה שמספר ימים קודם לכן הסתיים ההליך הפלילי נושא ערעור זה בהסדר טיעון שבו הודה המערער בעובדות כתב אישום מתוקן, ללא הרשעה, והתחייב להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים ולשלם פיצוי למשטרה. בהמשך לכך, ביקש המערער לפסול את השופט מ' בר-עם מלדון בערעור הראשון וטען כי במסגרת הדיון בערעור השני נחשף המותב לחומרים "שקריים" ולא רלוונטיים אשר עשויים להשפיע שלא כדין על עמדתו בתיק התלוי ועומד. בית המשפט דחה את הבקשה על אתר בהחלטה קצרה וקבע כי אין ממש בטענת הפסלות שהעלה המערער שכן "אין לומר שעיון בחומר שהוגש במסגרת התיקים שהדיון המאוחד בהם נקבע מטעמים מעשיים, הכרוכים ביעילות הדיון, מעורר חשש ממשי למשוא פנים".

 

4.       מכאן הערעור דנן. לטענת המערער, במסגרת הערעור השני העלתה המשיבה טענות חדשות, מסולפות בחלקן, שנועדו להציגו באור שלילי וכן הגישה לבית המשפט חומרי חקירה ערוכים המציגים באופן מגמתי את האירוע בגינו נפתח נגדו ההליך הפלילי נושא אותו ערעור. נטען, שהיחשפות המותב לחומרים אלה עלולה להטות את דעתו נגד המערער בערעור שטרם הוכרע. עוד טוען המערער כי בדיון שהתקיים בערעורים ציין המותב, מחוץ לפרוטוקול, כי לנוכח רצף התנהגויות בלתי הולמות של המערער מובן רצונה של המשיבה לקבוע תנאי מקל להפעלת עונש ההשעיה המותנה. לטענתו, אמירה זו יש בה כדי להוביל למסקנה כי המותב הושפע באופן פסול מן החומרים שהוצגו בפניו בערעור השני. זאת, הגם שלשיטתו המותב הוסיף וציין כי הפעלת התנאי בשל ביצוע כל עבירת משמעת היא מרחיבה מדי. בנסיבות אלו, ובשל חשיבות הערעור התלוי ועומד עבורו, המערער סבור כי יש לקבל את הערעור ולו מטעמים של מראית פני הצדק.

 

5.       עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. החלטתו של בית המשפט לקיים דיון מאוחד בערעורים נושא ההליך דנן הייתה ידועה למערער מחודש אפריל 2020. לפיכך, יכול היה המערער להניח כי השופט מ' בר-עם יעיין בכתבי הטענות ובמוצגים של הצדדים בשני התיקים. חרף זאת, המערער נמנע מלהעלות טענת פסלות בסמוך למועד זה והוא עשה כן רק בחלוף למעלה מחודש ימים. שיהוי זה הוא לבדו מצדיק את דחיית הערעור (ע"א 2994/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (11.6.2020)). למעלה מן הצורך אוסיף כי אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי קמה בנסיבות העניין עילה לפסילת המותב מלהמשיך ולדון בערעור הראשון. העובדה ששופט דן בתיק אחר בעניינו של המערער אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילת המותב (ע"פ 8672/19 זילברשלג נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פסקה 5 (5.2.2020)). בענייננו, לא עלה בידי המערער להראות כי בית המשפט נחשף לחומר שנוכח טיבו ועוצמתו מונע ממנו לדון באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים בערעור שנותר תלוי ועומד. באשר להתבטאויות שמייחס המערער למותב, ככל שסבר המערער כי הפרוטוקול אינו משקף את שנאמר במהלך הדיון, היה עליו להגיש בקשה לתיקונו. המערער לא עשה כן, וכבר נפסק לא אחת כי בקשת פסילה אינה מהווה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). מכל מקום, המערער עצמו מציין כי הערותיו של המותב היו מאוזנות. לבסוף, ובהינתן כל המפורט לעיל, גם טעמים של מראית פני הצדק אין בהם כדי להביא לקבלת הערעור.

 

          אשר על כן, הערעור נדחה.

 

          ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התש"ף (‏5.7.2020).

 

 

 

 

 

 ה נ ש י א ה

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים