עו"ד יוסף בנקל בתפקידו נאמן לנכסי החייב אליעזר פיש נ. אליעזר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד יוסף בנקל בתפקידו נאמן לנכסי החייב אליעזר פיש נ. אליעזר

ע"א 6730/20
תאריך: 03/11/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

 

ע"א  6730/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' אלרון

 

המבקש:

עו"ד יוסף בנקל, בתפקידו הנאמן לנכסי החייב אליעזר פישמן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. אליעזר פישמן

 

2. טובה פישמן

 

3. ענת מניפז

 

4. איל פישמן

 

5. רונית פישמן אופיר

 

6. רונית אבן

 

7. בנק הפועלים בע"מ

 

8. בנק לאומי לישראל בע"מ

 

9. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

 

10. בנק מזרחי טפחות בע"מ

 

11. בנק אגוד לישראל בע"מ

 

12. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

 

13. מחזיקי אג"ח חברת הום סנטר

      (עשה זאת בעצמך) בע"מ

 

14. קופת הגמל אקסלנס גמל (לשעבר אקסלנס

      תגמולים ופיצויי

 

15. קופת הגמל אקסלנס השתלמות

 

16. קופת הגמל אקסלנס מרכזית לפיצויים

 

17. אקסלנס גמל והשתלמות בע"מ

 

18. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

 

19. אגף מס הכנסה, פקיד שומה למפעלים גדולים

 

20. כונס הנכסים הרשמי

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 21.07.2020 בתיק פשר 3642-08-16  שניתן על ידי כב' הנשיא איתן אורנשטיין

 

המבקש:                               בעצמו

 

 

 

בשם המשיבה 2:                    עו"ד אליעזר גולדבלט

בשם המשיבים 3-5:                עו"ד דוד לשם

בשם המשיבה 6:                    עו"ד אמיר ברטוב; עו"ד שמרית מלמן

בשם המשיבה 9:                    עו"ד שי גרנות; עו"ד קורל הראל

בשם המשיב 20:                    עו"ד מיכל דלומי

 

 

החלטה

 

1.        לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיא א' אורנשטיין) בפש"ר 3642-08-16 ובפר"ק 3829-01-17 מיום 21.7.2020, בגדרו קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לאישור שתי הצעות להסדרי גישור בהליך פשיטת הרגל ובהליך פירוק החברות בעניינו של החייב אליעזר פישמן (להלן: החייב).

 

עיקרי העובדות הצריכות לענין

 

2.        ביום 21.6.2017 הוכרז החייב – בעל מניות בשורת תאגידים עם פעילות עסקית ענפה בארץ ובחו"ל – כפושט רגל, והמבקש מונה לנאמן על נכסיו.

 

           כחלק מפעילותו פעל המבקש להשיב נכסים שונים לקופת הנשייה, ובין היתר נכסים המצויים בבעלות רעיית החייב (המשיבה 2), ילדיו (המשיבים 5-3), והמשיבה 6, ששימשה לאורך שנים כעוזרת האישית שלו, והמכהנת כדירקטורית במספר חברות שבבעלות החייב. במסגרת זו הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשות רבות, ביניהן בקשה כי ייקבע שבין החייב לרעייתו מתקיים שיתוף מלא בנכסים ובחובות; בקשה לביטול הענקות מצד החייב לבני משפחתו; חיוב אישי של המשיבה 6 בחובות; אישור הגשת תביעות נגזרות, ועוד. המשיבים 6-2 התנגדו לבקשות מטעמים דיוניים ומהותיים, באופן שהביא להתדיינויות ממושכות.

 

           בהמלצת בית המשפט המחוזי, פנו הצדדים להליך גישור בפני הנשיא (בדימוס) א' גרוניס, ובסופו הוגשו לאישורו של בית המשפט המחוזי שתי הצעות סופיות להסדרי גישור: האחד – בין המבקש בתפקידו כנאמן על נכסי החייב לבין בני משפחת החייב (להלן: הסדר הגישור עם בני המשפחה); והשני – בין המבקש למשיבה 6 (להלן: הסדר הגישור עם המשיבה 6).

 

3.        לצורך דיוננו כאן איני נדרש לפרט את תוכן ההסדרים, ודי לומר כי על פי הסדר הגישור עם בני המשפחה הסכום שישולם לקופת פשיטת הרגל לא יפחת מ-214 מיליון ש"ח, כאשר ככל שסך שווי מימוש נכסי החייב לא יגיע לכדי סכום זה, ישלמו אותו בני המשפחה מכיסם. מכל מקום, סך התמורות שישלמו בני המשפחה לא יפחת מסכום של 20 מיליון ש"ח. הצדדים להסדר, בני המשפחה ואחרים וכן מספר חברות בבעלותם, יזכו לפטור בתנאים מסוימים, כמפורט בהסדר.

 

           על פי הסדר הגישור עם המשיבה 6, תשלם המשיבה 6 לקופת הנושים סך של 3.5 מיליון ש"ח ולאחר מכן יחול ויתור ופטור מלא בין הצדדים. הסדר זה ייכנס לתוקף רק לאחר אישור ההסדר עם בני המשפחה.

 

4.        המשיבים 6-2 וכן כל נושי החייב (המשיבים 18-7 דכאן) – שהם תאגידים בנקאיים וגופים פיננסיים – תמכו בהסדרי הגישור וביקשו לאשרם, ולמצער לא התנגדו להם. המשיב 19, פקיד השומה למפעלים גדולים, לא התנגד אף הוא להסדרים; ואף באת-כוח כונס הנכסים הרשמי (המשיב 20) הביעה הסכמתה להם, תוך שציינה כי לאחר שהובהר לה שהנושים נטלו חלק בהליך הגישור והסכימו להסדרים, אין מקום להתערב בשיקול דעתם.

 

           לעומת זאת, המבקש התנגד לאישור ההסדרים מטעמים של אי-כדאיות כלכלית. לשיטתו, אין די בסכומים שהציעו בני המשפחה "לתרום" לקופת פשיטת הרגל, בפרט כאשר על פי ההסדר עימם יועברו אליהם נכסים נוספים.

 

5.        בפסק דינו מושא הערעור הורה בית המשפט המחוזי על אישור ההסדרים ונתן להם תוקף של פסק דין.

 

           הודגש, כי "הסדרי הגישור שלפניי הינם פרי של הליכי גישור שנמשכו למעלה משנתיים, לפני מגשר בר סמכא, בעל ידע, ניסיון ומומחיות בדיני חדלות הפירעון, הכל תוך מעורבות מהותית מטעם הנושים בעקרונות ההסדר כמו גם בניסוחו"; וכי המדובר "בנושים מקצועיים בעלי ידע פיננסי, אשר נתנו דעתם להסדרים ולהשלכותיהם".

 

           צוין עוד, כי התנגדות המבקש לא נעשתה מטעמים של חוסר תום לב מצד מי מהצדדים להסדרים, היעדר יידוע בתנאי ההסדר, או פגם דומה שנפל בו, ולכן אין מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעת הצדדים להסדרים.

 

           בהקשר זה, הפנה בית המשפט גם לדברי המבקש בדיון שנערך לפניו ביום 6.5.2019, לפיהם הוא רואה עצמו כ"שלוח של בית המשפט" וכ"שלוח של הנושים", ולכן אם הנושים עצמם מעוניינים בהצעת המגשר, הוא מתחייב שלא להתנגד לה, בכפוף לאישור בית המשפט.

 

           מאחר שהבקשה לאישור הסדר הגישור הוגשה במסגרת בקשה מסוימת בתיק הפש"ר (בקשה 145 – ראו סעיף 25 לתגובת המשיבים 5-2 לבקשה לעיכוב ביצוע), ולנוכח יתר ההליכים התלויים ועומדים בין המבקש לבני המשפחה במסגרת בקשות אחרות, נקבע בפסק הדין כי "הנאמן בתאום עם באי-כוח בני המשפחה, יגיש תוך 30 יום, בקשות מתאימות בכל אחת מהבקשות שמושפעות מאישור הסדרי הגישור כאמור" (סעיף 5.3 לפסק הדין).

 

6.        ביום 20.8.2020, כחודש לאחר מתן פסק הדין, ומשלא הוגשו בקשות כאמור על ידי המבקש עד לאותו מועד, הגישו בני משפחת החייב לבית המשפט המחוזי בקשה לדחות את ההליכים שנקט נגדם המבקש ולבטל את הצווים שניתנו במסגרתם.

 

           בקשה זו נסמכה על סעיף 20(א) להסדר הגישור עם בני המשפחה, אשר הורה כי עם אישור ההסדר על ידי בית המשפט "יידחו [כך במקור – י' א'] כל הבקשות שהגיש הנאמן בין בתיק פשיטת הרגל ובין בתיקים אחרים, בין בעצמו ובין יחד עם בעל תפקיד אחר נגד בני המשפחה או מי מהם ו/או נגד בן משפחה של מי מבני המשפחה ו/או בהתייחס לתאגיד בשליטת מי מהם".

 

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

 

7.        המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין ועמו בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה שלפניי – במסגרתה ביקש לעכב את ההוראה בסעיף 5.3 לפסק הדין, וזאת ביחס לארבע בקשות ספציפיות שהוגשו על ידו לבית המשפט המחוזי (בקשות מס' 36, 37 ו-38 הנדונות במסגרת פר"ק 3829-01-17 (תיק הפירוק של חברת תרזליט בע"מ (בפירוק); ובקשה מס' 172 הנדונה במסגרת פש"ר 3642-08-16 (תיק פשיטת הרגל של החייב) (להלן יחד: ארבע הבקשות)).

 

           המשותף לבקשות אלו הוא היותן קשורות במישרין או בעקיפין לזכויותיה של חברה המצויה בשליטת בני משפחת החייב – חברת הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (להלן: חברת הום סנטר). טענתו המרכזית של המבקש היא כי חברת הום סנטר אינה צד להסדרי הגישור, ומשכך היא אינה נדרשת לתרום לקופת פשיטת הרגל, ועל אף זאת היא זוכה במסגרת הסדרי הגישור "לפטור והטבות כלכליות מפליגות" (סעיף 3 לבקשה).

 

8.        לטענת המבקש, יש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי ביחס לארבע הבקשות, ולמעשה להחריגן מהסכם הגישור עם בני המשפחה, כך שבכל הנוגע לבקשות אלו יוסיף בית המשפט המחוזי לדון ולהכריע בהן לגופן. הימנעות מעיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לארבע הבקשות הללו – כך לשיטת המבקש – משמעותה היא דחייתן באופן המהווה "מעשה בית דין", כך שגם אם יתקבל הערעור שהגיש המבקש, לא יוכל בית המשפט המחוזי להוסיף ולבררן. לפיכך, לשיטת המבקש, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין כמבוקש על ידו.

 

9.        לשיטת המבקש, סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי כשלא מצא לבחון את רכיבי ההסדר אחד לאחד, אלא קיבלם כמקשה אחת. לעמדתו, בהסדרי הגישור נפלו פגמים ממשיים; הם עומדים בניגוד למדיניות המשפטית הראויה; סותרים את עקרונות הצדק ותקנת הציבור, באופן המחייב את פסילתם. בהקשר זה, הצביע המבקש על כך שתניות הפטור שניתנו לבני משפחת החייב הן רחבות למדי, וחלות לכאורה אף על מעשי תרמית והטעיה מצידם, אשר לא היו ידועים במועד אישור הסדרי הגישור.

 

           המבקש הוסיף וטען כי צדדים שלישיים (ביניהם חברת הום סנטר) שאינם צד להסדר עם בני המשפחה, עתידים ליהנות ממנו על חשבון נושי החייב, שכן אלו עתידים לזכות בפטור בגין תביעות קיימות או עתידיות, באופן שאינו עומד במבחן ההגינות המסחרית.

 

10.      יצוין כי עיון במערכת נט-המשפט מעלה כי ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה שלפניי, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי את התנגדותו לבקשת בני המשפחה לדחות את ההליכים שננקטו נגדם (כאמור בסעיף 6 לעיל), וטרם ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה.

 

11.      בהחלטתי מיום 24.9.2020 הוריתי למשיבים 6-1 ולמשיב 20 להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע, והוספתי כי יתר המשיבים יוכלו גם הם להגיב לה, ככל שיחפצו בכך.

 

12.      בני משפחת החייב (המשיבים 5-2) התנגדו לבקשה, תוך שטענו כי סיכויי הערעור קלושים. בין היתר נטען בהקשר זה, כי אין הצדקה להתערב בהסכמות שהושגו עם הנושים, וכי המבקש מושתק כעת מלהעלות טענות ביחס להסדר, לאחר שבהזדמנויות שונות הוא הבהיר שאם ההסדר מקובל על הנושים אין בכוונתו להתנגד לו (ובהקשר זה הפנו לדברי המבקש כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 6.5.2019 אשר צוטט גם בפסק הדין, וכן לדבריו בפרוטוקול הדיון מיום 28.5.2019 ומיום 15.7.2020).

 

           בני משפחת החייב הבהירו כי הנושים השונים היו מעורבים בהליך הגישור והביעו הסתייגויות שונות מטיוטות קודמות של ההסדר, עד להסכמה על הנוסח הסופי שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי.

 

13.      באשר למאזן הנוחות, טענו בני משפחת החייב כי דחיית כל הבקשות שהוגשו נגד בני המשפחה על ידי המבקש בכובעו כנאמן, "היא מליבו של הסדר הגישור", ולכן היא תוצאה הכרחית של הסכם הגישור עם בני המשפחה. במובן זה, כך נטען, סעיף 5.3 לפסק הדין הוא "סעיף דיוני-טכני" גרידא, כאשר עם אישורו של ההסדר על ידי בית המשפט המחוזי כבר נדחו למעשה כל אותן בקשות ואין מדובר ב"אירוע עתידי" שיש לעכב את תחולתו. עוד הודגש, כי דחיית ארבע הבקשות לא צפויה לגרום לנזק בלתי הפיך.

 

           בני משפחת החייב הוסיפו וטענו, כי הצדדים החלו ביישומו של הסדר הגישור, מבלי שהמבקש הודיע להם על כוונתו להגיש ערעור על פסק הדין, ובין היתר החלו ילדי החייב לשלם לקופת פשיטת הרגל חלק מהתשלומים שהתחייבו בהם על פי ההסדר, ואשת-החייב העמידה למכירה את בית המגורים המשותף לה ולחייב, ואף רכשה בית מגורים חלופי כדי לעמוד בלוחות הזמנים הצפופים שמכתיב ההסכם. כמו כן, צוין כי הצדדים ביצעו פעולות נוספות המתחייבות מהסדר הגישור, כאשר המבקש מצידו לא הביע התנגדות להן.

 

14.      המשיבה 6 התנגדה לבקשה, אך הדגישה כי זו מתייחסת לבקשות שאינן נוגעות לה באופן ישיר והיא אינה צד להן, וכי הסכם הגישור עמה נכנס לתוקף ותנאיו קוימו במועד.

 

15.      בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (המשיב 9) התנגד אף הוא לבקשה, בפרט בכל הנוגע להחרגת בקשה מס' 172 מהסדר הגישור, אשר במסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי, ביום 16.12.2019, להורות על בטלות הערבות האישית שהעמיד החייב לטובת המשיב 9 לשם הבטחת התחייבויות חברת הום סנטר כלפיו.

 

           המשיב 9 טען כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים, תוך שהדגיש אף הוא את מעורבות הנושים בהליך הגישור ואת אישורם להסדר הסופי, באופן שאינו מצדיק את התערבות בית המשפט בהסדר.

 

           נטען עוד, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הנושים, המעוניינים במימוש מיידי של ההסדר. הודגש, כי למבקש אין אינטרס בר-הגנה משל עצמו, אלא רק כנגזרת של טובת הנושים; וכי מאחר שהנושים תומכים בהסדר, עיכוב הביצוע אינו משרת את טובתם.

 

16.      באת-כוח כונס הנכסים הרשמי (המשיב 20) סברה כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן לנוכח הסכמת הנושים להסכמי הגישור, אין לתת משקל להתנגדות המבקש להם.

 

           אשר למאזן הנוחות, הובהר כי הדבר תלוי בפרשנות הביטוי "יידחו כל הבקשות" שבסעיף 20(א) להסדר הגישור עם בני המשפחה (אשר צוטט בסעיף 6 לעיל): ככל שמדובר בדחייה על הסף של הבקשות, הרי שאף אם תתקבלנה טענות המבקש בערעור לא ניתן יהיה לשוב ולדון בהן; ואילו ככל שמדובר במחיקת הבקשות, הרי שניתן יהיה לשוב ולדון בהן אם יתקבל הערעור, וממילא לא ייגרם למבקש נזק ממשי אם תידחה בקשתו לעיכוב ביצוע.

 

           בנסיבות אלה, לא נקטה באת-כוח הכונס הרשמי בעמדה חד-משמעית באשר לבקשה הנדונה.

 

דיון והכרעה

 

17.      לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

 

           כידוע, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין עליו מוגש הערעור, בפרט כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי (או המאשר הסדר בעל משמעויות כספיות, כבענייננו), מאחר שככלל מימושו אינו בלתי הפיך.

 

           על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין, נדרש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": הראשון – כי סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים; והשני – כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, שכן ביצוע פסק הדין במועדו יגרום לו לנזק בלתי הפיך (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כן ראו ע"א 7037/20 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' רשות שדות התעופה, בפסקה 6 להחלטתי (28.10.2020); ע"א 2662/20 פרץ בנוי הנגב בע"מ נ' איציק עמר ואח', בפסקה 9 להחלטתי (21.5.2020)).

 

18.      בנסיבות המקרה דנן, נדמה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

 

           מפסק הדין מושא הערעור עולה כי בטרם אישר את הסדרי הגישור, בחן בית המשפט המחוזי את טיב הסכמת הצדדים, ושקל אף את טעמי התנגדותו של המבקש להם. בפרט שקל בית המשפט את הסכמתם של הנושים – גופים פיננסיים האמונים על בחינת ההשלכות הכספיות של ההסדרים; את העובדה שהסדרי הגישור הוגשו לאישור לאחר הליך ממושך וממצה, ולאחר אי-אילו בקשות לתיקון נוסחים קודמים של ההסדרים המוצעים; ואת מומחיותו הרבה של המגשר כבר-סמכא בתחום הליכי חדלות הפירעון.

 

           לנוכח כל זאת, ומשלא הוצגה כל טענה באשר לפגם מהותי שנפל בהסדרים או חוסר תום לב מצד מי מהצדדים להם, סבר בית המשפט כי אין עילה להתערבותו בהם.

 

           מבלי לקבוע מסמרות, איני סבור כי הודעת הערעור מציגה נימוקים כבדי משקל להתערבות בתוצאה זו.

 

19.      יתרה מזאת, והיא העיקר. הפכתי והפכתי בטענות המבקש, אך לא מצאתי הסבר המניח את הדעת מדוע לשיטתו ייגרם לו (ולמעשה לקופת פשיטת הרגל, שאת השאת רווחיה הוא מבקש) נזק בלתי הפיך לו תידחה בקשתו לעיכוב ביצוע.

 

           ככל שערעור המבקש אכן יתקבל בסופו של דבר, יבוטלו הסדרי הגישור בנוסחם הנוכחי, ותניות הפטור הקיימות בהסדר עם בני המשפחה תבוטלנה גם הן. בנסיבות אלה, וככל שלא יסכימו הצדדים על נוסח הסדרי פשרה חדשים (בנוסח המוצע על ידי המבקש במסגרת ערעורו, או בנוסח אחר), לא יהיה מנוס אלא לשוב ולהכריע בבקשות הרלוונטיות בתיקי פשיטת הרגל והפירוק. בכלל זה, יידרש בית המשפט לדון גם בארבע הבקשות הקשורות לזכויותיה של חברת הום סנטר.

 

           במובן זה, דחייתן של בקשות אלו כעת, בהתאם להנחייתו של בית המשפט המחוזי בסעיף 5.3 לפסק דינו, מהווה בסך הכל את החלק האופרטיבי בפסק הדין, ואינה שונה מכל החלטה אחרת הניתנת בגדר פסק דין המטיל חיוב כספי. מובן הוא כי ככל שיתקבל הערעור אין לראות בדחיית אותן בקשות "מעשה בית דין" באופן שאינו מאפשר את פתיחת הדיון בהן מחדש.

 

           כך במיוחד, לנוכח הוראת סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, המאפשר לבית המשפט לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו (ראו והשוו לנוסחו של סעיף 279(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הקובע כי סמכות זו תחול רק במקרים בהם "השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת"; אף שהחוק החדש אינו חל בנסיבות דנן, מכל מקום אין חולק כי ביטול הסדר פשרה עם נושים במסגרת פסק דין של ערכאת ערעור מהווה שינוי נסיבות).

 

20.      לנוכח האמור, לא מצאתי כי נימוקי הבקשה מצדיקים לקבלה, ואני מורה על דחייתה.

 

           בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

 

           מזכירות בית המשפט תמציא החלטתי זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 3642-08-16 ובפר"ק 3829-01-17.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ז בחשון התשפ"א (‏3.11.2020).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים