עו"ד דני אורדן נ. ציונה זריזי באמצעות בנה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד דני אורדן נ. ציונה זריזי באמצעות בנה

ע"א 4887/20
תאריך: 16/08/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  4887/20

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

המערער:

עו"ד דני אורדן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. ציונה זריזי

 

2. אריק נדב

 

3. רוית נדב

 

4. חנה נדב

 

5. מתיתיהו עובד

 

6. סמדר עובד

 

7. אהרן עובד

 

8. רחל עובד

 

9. ניסים אהרן

 

10. יונה אהרן

 

11. אורי דרור

 

12. אהוד זרירי

 

13. איריס שמלי

 

14. האפוטרופוס הכללי ת"א

 

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.7.2020 בת"א 69525-05-19 אשר ניתן על ידי כבוד השופט צ' דותן

 

בשם המערער:                       בעצמו

 

 

פסק-דין

 

 

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' דותן) מיום 5.7.2020 בת"א 69525-05-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

 

1.        המערער, עורך דין במקצועו, היה מעורב בעסקה לרכישת מגרש ברחוב קלישר בפתח תקווה מידי המשיבה 1 (להלן: המשיבה) לשם בניית בניין דירות, אשר חלקן יוותרו בידי המשיבה, וחלקן יועברו לידי המערער ולידי רוכשים נוספים, הם המשיבים 13-2. בחודש מאי 2019 הגישה המשיבה תביעה לבית המשפט קמא בבקשה להכריז על ההסכם שנחתם עם המערער ועם יתר המשיבים, כבטל מעיקרו ולמחוק את הערות האזהרה שנרשמו לטובתם ברישומי המקרקעין. התביעה הוגשה באמצעות אפוטרופסה של המשיבה, בנה, הוא המשיב 11 (להלן: המשיב).

 

2.        כתב תשובה מטעם המערער הוגש ביום 19.8.2019 וביום 18.9.2019 התקיים קדם משפט בהליך בפני המותב, שלאחריו הופנה ההליך לגישור, בהסכמת הצדדים. ביום 12.1.2020, לאחר שהליך הגישור לא צלח, הגיש המערער בקשה לדחייה או למחיקת התביעה על הסף (להלן: בקשת המחיקה) בה טען, בין היתר, כי מינויו של המשיב כאפוטרופוס של המשיבה פקע; כי בניגוד להוראות צו המינוי ולהוראות הדין, לא ניתן אישור של בית המשפט לענייני משפחה להגשת התביעה; וכי המשיב מצוי בניגוד עניינים חמור בעניין התביעה בהיותו אחד מן הצדדים להסכם. מנגד, הודיע המשיב כי צו מינוי האפוטרופסות הפך קבוע, וכי ביום 26.2.2020 אישר בית המשפט לענייני משפחה את בקשתו לנהל את התביעה. ביום 8.3.2020 נערך קדם משפט נוסף בהליך בפני בית המשפט קמא, במהלכו הציע המותב למשוך את בקשת המחיקה, אך המערער עמד על הכרעה בה. ביום 9.3.2020 דחה בית המשפט קמא את הבקשה וציין, בין היתר, כי במקרה דנן אין כל ניגוד עניינים בין המשיבה למשיב, שכן הוא לא הגיש כתב הגנה מטעמו ואף הודיע שהוא מסכים ותומך במתן הסעדים המבוקשים על ידה. בקשה לעיון חוזר מטעם המערער בהחלטה זו נדחתה ביום 4.4.2020 תוך שצוין כי "טענות והשגות כנגד החלטת בית המשפט יש להפנות לערכאת הערעור". ביום 11.5.2020 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על ההחלטה (רע"א 2976/20) וביום 4.6.2020 ניתנה החלטתו של בית משפט זה (השופטת י' וילנר) לפיה "מעיון בבקשה עולה כי המבקש מלין בעיקרו של דבר על כך שלא ניתנה לו ארכה ... להגשת תביעה שכנגד ... . ואולם, נראה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מושא הבקשה כלל לא עסקה בבקשה שכזו, וכלל לא ברור כי בקשה כאמור הוגשה לבית המשפט המחוזי". נוכח האמור, התבקש המערער להבהיר "אם אין מקום לדחות את הדיון בבקשת רשות הערעור עד אשר יגיש בקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד".

 

3.        ביום 4.6.2020 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד (להלן: בקשת הארכה), בה טען כי נמנע מהגשת התביעה יחד עם כתב ההגנה שהגיש, וזאת נוכח העובדה שהתביעה הוגשה מלכתחילה ללא אישור לניהולה מטעם בית המשפט לענייני משפחה. על כן, סבר המערער כי רק לאחר קבלת האישור לניהול התביעה ודחיית בקשת המחיקה היה מקום להשקיע את המשאבים הנדרשים לשם הגשת כתב תביעה שכנגד. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא ביום 2.7.2020, לאחר קבלת תגובת המשיבה ותשובת המערער לה. נקבע כי היה על המערער להגיש את כתב התביעה שכנגד במועד הגשת כתב ההגנה מטעמו, וכי החלטתו שלא לעשות כן התקבלה מטעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו ולא בטעמים שאינם בשליטתו, ומשכך הם אינם עולים כדי "טעם מיוחד" אשר יצדיק הארכת מועדים הקבועים בחיקוק.

 

4.        ביום 5.7.2020 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, וזאת "לאור התנהלותו במהלך הדיונים שהתקיימו עד כה, אמירותיו החד צדדיות והחלטותיו", אשר עולות לשיטתו כדי "משוא פנים ממשי, מובהק וחמור ולא פחות מ'דהירה' מגמתית למתן פסק דין לטובת [המערערת]". נטען כי ההחלטה לדחות את בקשת המחיקה חרף הוראות הדין הברורות המחייבות אישור מראש של בית המשפט להגשת תביעה על ידי אפוטרופוס, כמו גם העובדה שבית המשפט התיר את ניהול ההליך במשך תשעה חודשים מבלי שאישור כאמור ניתן, מעידות על כך שאין באפשרותו של המותב לדון בהגינות בעניינו של המערער. עוד נטען כי בית המשפט התייחס באופן שונה לפגמים שונים שנפלו בכתבי בית הדין מטעם המערער ולפגמים דומים שנפלו בכתבי בית הדין מטעמה של המשיבה, וכי טעם זה מצדיק, כשלעצמו, את פסילתו. המערער הוסיף וטען כי בית המשפט התעלם לחלוטין מהשמצות מטעם באת-כוחה של המשיבה, אשר באו לידי ביטוי הן בכתב התביעה והן בטענות שהשמיעה בעל-פה, ובכך איפשר פגיעה בכבודו ובמוניטין שלו כ"עו"ד, רו"ח, כלכלן ובעל חברה יזמית לבניה". בנוסף, העלה המערער טענות נגד ההחלטה לדחות את בקשת הארכה וטען כי בכך נחסמו שערי בית המשפט בפניו ללא כל סיבה.

 

5.        בו ביום דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות, בציינו כי מרבית טענות המערער מופנות כלפי ההחלטות שניתנו על ידי המותב, וכי זכותו לערער עליהן, אך לא במסגרת בקשת פסלות. עוד ציין המותב "לא גיבשתי כל דעה מוקדמת, או דעה בכלל, ביחס לאחריתו של תיק זה, גם לא הבעתי כל דעה כאמור, ואין לי נכון להיום אפילו לא הערכה האם התביעה תתקבל, אם לאו".

 

6.        מכאן הערעור שבפניי, בו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות, וטוען כי בית המשפט קמא נמנע בהחלטתו מלהתייחס לטענות המערער לגופן.

 

7.        דין הערעור להידחות. כפי שציין המותב בהחלטתו, טענותיו של המערער הן טענות ערעוריות מובהקות המופנות כלפי שתי החלטות שניתנו בהליך. החלטות אלה אינן מקימות עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא במסלול הערעורי המתאים, כפי שאף נהג המערער בהגישו את בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 9.3.2020. לגופם של דברים, לא מצאתי ממש בטענות המערער לפיהן תוכן ההחלטות או האופן שבו ניהל המותב את ההליך, מעידים על משוא פנים כלשהו מצדו של המותב ואף לא על חשש ממשי לכך אשר יצדיק את פסילתו. כעולה מהחלטת המותב, הוא לא הביע כל דעה ביחס לתוצאת ההליך ואף לא גיבש דעה בנדון.

 

8.        סיכומם של דברים, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏כ"ו באב התש"ף (‏16.8.2020).

 

 

 

 ה נ ש י א ה

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים