עו"ד דוד זעירא נ. חיה הקר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד דוד זעירא נ. חיה הקר

רע"א 4125/19
תאריך: 15/08/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  4125/19

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקשים:

1. עו"ד דוד זעירא

 

2. עו"ד חיים שמש

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. חיה הקר

 

2. משה וינברגר

 

3. חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ

 

4. חמיאל ברנדו הרנסטו

 

5. משה אהרון ברודשנדל

 

6. חברת הקרן לגאולת הקרקע, תכנון פיתוח וישובים בע"מ

 

7. עו"ד משה גליק

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 37363-09-13 מיום 19.5.2019, שניתנה על-ידי כב' השופט ג' גונטובניק

 

בשם המבקשים:                     עו"ד רות וקסמן (שאלתיאל)

 

 

החלטה

 

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק) בת"א 37363-09-13 מיום 19.5.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להגשת ראיות.

 

רקע בתמצית

 

2.        בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעה חוזית ונזיקית שהגישו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) נגד המבקשים והמשיבים 7-3. במסגרת חקירתו הנגדית של המשיב 2 (להלן: המשיב), שהתקיימה בבית המשפט המחוזי ביום 19.5.2019, ביקשו המבקשים להגיש באמצעותו ראיות, וביניהן המרצת פתיחה אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיבים (להלן: ההליך הנוסף); בקשות דחייה על הסף וכתבי תשובה אשר הגישו המשיבים במסגרת הליך זה; וכן מכתב דרישת היטלי פיתוח אשר קיבלו, לפי הנטען, המשיבים (להלן: הראיות). המבקשים טענו, בין היתר, כי הראיות מפריכות את טענותיהם של המשיבים בדבר הנזקים שנגרמו להם.

 

3.        בהחלטתו אשר ניתנה במהלך הדיון, דחה בית המשפט המחוזי באופן חלקי את הבקשה, וקבע כי ההליך הנוסף מתנהל עוד מחודש אוקטובר 2018, עובר לישיבת קדם המשפט אשר במהלכה נדרש בית המשפט המחוזי לסוגיית גילוי המסמכים, ומשכך אין לקבל את הבקשה במלואה בשלב זה. לצד זאת, נקבע כי יש לאפשר לחקור את המשיב לגבי עניינים מסוימים העולים מן הראיות שביקשו המבקשים להגיש, ובכלל זה לגבי סוגיית סירוב המשיבים לשלם את דמי הפיתוח.

 

           על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

4.        במסגרת הבקשה שבים המבקשים על טענותיהם בפני בית המשפט המחוזי, וטוענים, בין היתר, כי הראיות מוכיחות כי המשיבים אינם מהימנים וחסרי תום לב, וזאת משום שהן מצביעות על סתירות בין גרסתם של המשיבים בתביעה לבין טענותיהם במסגרת ההליך הנוסף. בנוסף, נטען כי משעה שבית המשפט המחוזי לא קבע כי הראיות אינן קבילות, הרי שאין במועד הגשת הראיות כדי לשלול את זכותם הקנויה של המבקשים להגישן במסגרת החקירה הנגדית של המשיב. בהקשר זה טוענים המבקשים כי חלק מן המסמכים כלל לא היו קיימים במועד בו התקיים קדם המשפט, ואף משכך יש לקבל את הבקשה. 

 

דיון והכרעה

 

5.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

 

           כידוע, ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות הנוגעות להגשת ראיות נוספות, בהיותן החלטות דיוניות הנוגעות במובהק לניהול ההליך, וזאת אלא במקרים חריגים שבהם קיים חשש שיהיה בכך כדי להביא לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 204-203 (מהדורה שלישית, 2012); וכן ראו והשוו: רע"א 3584/09 ש. שרבט חב' לבניין והשקעות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 3 (1.6.2009); רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח, פסקה 12 (1.7.2015)). לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדרם של המקרים האמורים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

 

6.        למעלה מן הדרוש אוסיף כי החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה הנוגעת לניהול השוטף של שמיעת הראיות, ובחינתה תוך כדי בירור התביעה לא תאפשר שמיעת הוכחות רציפה. בענייננו, המבקשים לא הצביעו על טעם לחרוג במקרה זה מן הכלל שלפיו יש לדון בהשגות על החלטות מעין אלה במסגרת הערעור על פסק הדין, ואף משכך יש לדחות את הבקשה (ראו והשוו: רע"א 5731/15 פלונית נ' פלוני (18.10.2015)).

 

7.        סוף דבר: הבקשה נדחית.

 

           משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"ד באב התשע"ט (‏15.8.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים