עו"ד דוד בן-חיים נ. כנסת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד דוד בן-חיים נ. כנסת ישראל

בג"ץ 1381/19
תאריך: 16/07/2019

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  1381/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

העותר:

עו"ד דוד בן-חיים

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. כנסת ישראל

 

2. ממשלת ישראל

 

3. שרת המשפטים

 

4. היועץ המשפטי לממשלה

 

5. הכונסת הרשמית והאפוטרופסה הכללית

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותר:

עו"ד דוד בן חיים

 

בשם משיבה 1:

עו"ד אביטל סומפולינסקי

בשם משיבים 5-2:

עו"ד ערין ספדי-עטילה

 

 

פסק-דין

 

 

השופט ד' מינץ:

 

           עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטלו סעיפים 163, 174, 234 ו-235(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), מדוע לא תבוטל "הרפורמה בהליכי פשיטת רגל" (להלן: הרפורמה) ומדוע לא תתבצע אכיפה של הוראות פרק ח' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

 

1.            לטענת העותר, עורך דין במקצועו שעיקר עיסוקו בתחום גביית חובות, בשנים האחרונות ובעקבות הרפורמה בהליכי פשיטת רגל שהחלה בשנת 2013, במסגרתה ניתן יותר דגש על שיקום חייבים, חלה ירידה ניכרת בסכומים שהוא גובה עבור לקוחותיו הנושים. כתוצאה מכך הכנסותיו ירדו, שכן בעקבות הרפורמה, חייבים מעדיפים לפתוח בהליך חדלות פירעון על פני הסדרת חובותיהם מול הנושים. לטענת העותר, מצב זה צפוי להימשך נוכח חקיקתו של חוק חדלות פירעון אשר מיישם את עקרונות הרפורמה מבלי שנלקחו בחשבון נתונים שהצטברו במהלך השנים האחרונות. העותר טען לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות של הנושים, בהן זכות הקניין, זכות הגישה לערכאות והזכות לשוויון. כמו כן, טען כי לא מתבצעת אכיפה של עבירות פשיטת רגל המוגדרות במסגרת פרק ח' לפקודה.

 

מנגד, המשיבים טענו בתגובתם המקדמית כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל אי-מיצוי הליכים, הן בשל היעדר זכות עמידה, והן מחמת השיהוי בהגשת העתירה נוכח העובדה שהחוק נתקבל ופורסם זה מכבר ביום 5.3.2018. עוד נטען כי דין העתירה להידחות לגופו של עניין, כאשר העותר לא הניח בסיס מינימלי להוכחת טענותיו בדבר פגיעה של החוק או הרפורמה בזכויות יסוד.

 

2.            לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. אכן, טרם יפנה עותר לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, עליו לפנות לרשות המוסמכת הרלוונטית (בג"ץ 10312/15 כהן נ' בן שלמה (6.11.2005)). כלל זה תקף גם כאשר מדובר בעתירה שעניינה ביטול חוקים או תקנות (בג"צ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 869, 873 (2002); בג"ץ 2264/12 יצחק נ' שר המשפטים (8.5.2012)). מהתגובה המקדמית עולה כי העותר – אשר הפנה את חיציו הן נגד הרפורמה כפי שנקבעה בנהלי כונס הנכסים הרשמי, הן נגד הוראות חוק חדלות פירעון והן נגד "אי-אכיפת" עבירות מסוימות בפקודה – לא ביצע כל פניה אל הגורמים הרלוונטיים קודם להגשת עתירתו. העותר גם לא צירף כל פניה למשיבים, לא מהעת הזו ולא במהלך השנים האחרונות, מאז החל יישום הרפורמה לפני כשש שנים, ומאז החל הליך חקיקת הוראות חוק חדלות פירעון כבר במהלך שנת 2015, עם פרסום תזכיר החוק – או לכל הפחות עם פרסום הצעת החוק ביום 2.3.2016. נסיבות אלו – חלוף הזמן מאז החל יישום הרפורמה, חלוף הזמן מאז פורסם החוק (ובוודאי מאז החלו הליכי החקיקה), מבלי שהעותר הקדים כל פנייה לגורמים הרלוונטיים בעניין, אף עולות לכדי שיהוי משמעותי בהגשת העתירה (השוו: בג"ץ 7266/15 ביקלס נ' שר הכלכלה (3.4.2016)).

 

           בנסיבות אלו, דין העתירה כאמור להידחות על הסף. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ש"ח.

 

           ניתן היום, ‏י"ג בתמוז התשע"ט (‏16.7.2019).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים