עו"ד אלפי אליהו שאולי נ. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

עו"ד אלפי אליהו שאולי נ. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו

בג"ץ 2386/20
תאריך: 16/08/2020

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  2386/20

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

כבוד השופט מ' מזוז

 

כבוד השופט א' שטיין

 

העותרים:

1. עו"ד אלפי אליהו שאולי

 

2. עו"ד שי שמחיוב

 

3. עו"ד אבי סגל

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו

 

2. שר האוצר מר משה כחלון

 

3. הנהלת בתי משפט

 

4. היועץ המשפטי לממשלה

 

5. המוסד לביטוח לאומי

 

 

עתירה למתן צו על-תנאי

 

 

בשם העותרים:

 

עו"ד שי שמחיוב

 

 

 

 

 

 

 

 

בשם המשיבים:

עו"ד לירון הופפלד

 

 

 

 

פסק-דין

 

 

השופט א' שטיין:

 

1.            עתירה זו מבקשת מאתנו כי נורה למשיבים להנהיג מדיניות שוויונית לחלוקת מענקי סיוע להורים גרושים בעד ילדיהם או, לחלופין, להנהיג הסדר שיאפשר לקזז את המענקים אשר ניתנים בעבור כל ילד מתשלומי המזונות; עוד מבוקש בעתירה, כי במהלך משבר הקורונה ייקבעו הסדרי מזונות שונים מאלו שנהוגים בשגרה.

 

2.            העותרים הם עורכי דין העוסקים בתחום דיני המשפחה, המייצגים אבות המשלמים דמי מזונות; ולפיכך, הם רואים את עצמם כעותרים ציבוריים. העותר 1 הינו  אב גרוש החולק עם בת זוגו לשעבר משמורת על בתם הקטינה; ומכאן האינטרס האישי שלו בעתירה. המשיבים 4-1 הינם ראש הממשלה, שר האוצר, הנהלת בתי המשפט, והמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל).

 

3.            לדברי העותרים, ההלכה אשר נפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017), ואשר קבעה עקרונות לקביעת שיעור דמי המזונות, לא נתנה את הדעת לזמני חירום בהם אין מסגרות חינוכיות. לטענתם, בזמני חירום, כדוגמת זמננו, המשמורת הופכת למעשה למשותפת ורחבת היקף. לפיכך, מבוקש כי נורה לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים לעשות הבחנה בפסיקתם בין קביעת דמי-מזונות עבור זמנים רגילים לבין קביעת דמי-מזונות עבור ימות השנה שבהם לא מתקיימות מסגרות חינוכיות מפאת מצבי חירום, כדוגמת המצב שאנו חווים כעת.

 

4.            כמו כן, מלינים העותרים על כך ש"מענקי הקורונה", שהמדינה משלמת עבור כל ילד, מועברים לחשבונו של ההורה אשר מקבל קצבת ילדים, ללא שיקול דעת וללא בחינת נסיבות המשפחה. לטענת העותרים, הדבר מוביל להפליה מגדרית אסורה של אבות ולפגיעה חמורה בעיקרון השוויון.

 

5.            לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף עקב קיומו של סעד חלופי בדמות פניה לערכאות השיפוטיות המתאימות; עקב אי-מיצוי הליכים; עקב אי-צירוף משיבים רלבנטיים; ובשל היעדר תשתית עובדתית שעל בסיסה ניתן לבקש את התערבותו של בית משפט זה בהחלטות המשיבים. המשיבים סבורים, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהעדר עילה לשינוי הסדר המזונות באופן גורף ולהתערבות בהסדר העברת הכספים אשר נקבע בין הממשלה למל"ל.

 

6.            המשיבים מוסיפים וטוענים כי טענות העותרים מכוונות, הלכה למעשה, למחלוקות פרטניות בעניין חלוקת תשלומי מזונות הילדים – חרף הניסיון להציגן כטענות כלליות המשותפות לכל הזוגות הפרודים או הגרושים; ולפיכך, כל מקרה חייב להיבחן על פי נסיבותיו שלו, ולא במסגרת עתירה כוללנית אחת. בהקשר זה נטען, כי במידה ואחד מבי הזוג סבור כי בשל מצב החירום יש מקום להורות על שינוי בחיובו המזונות, באפשרותו לפנות לערכאה השיפוטית המתאימה להכרעה בנושא. באשר לטרוניה לגבי התנהלות המל"ל – באפשרות העותרים לפנות לבית הדין האזורי לעבודה, אשר לו סמכות שיפוט ייחודית בעניינים שבין המל"ל למבוטחים.

 

7.            בנוסף טוענים המשיבים, כי העותרים הגישו עתירה זו בלא פנייה מוקדמת לרשויות, וממילא בטרם נבחנו טענותיהם על ידי הגורמים המוסמכים קודם להעלאתן לפני בית משפט זה. בנסיבות אלו, סבורים המשיבים כי מן הדין לדחות את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

 

8.            בהתייחס לגוף העתירה, המשיבים טוענים כי "מענקי הקורונה" נקשרו לקצבת הילדים כדי לפשט את הליך העברת התשלום, תוך הסתמכות על מנגנון חלוקת הקצבאות הקיים. לעמדת המשיבים, העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בשיקול דעתם של ממשלת ישראל והמל"ל.

 

9.            זאת ועוד: בהודעה מיום 4.8.2020, עדכנונו המשיבים כי ביום 29.7.2020 התקבל בכנסת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף-2020 (להלן: החוק), במסגרתו הוחלט על חלוקת מענק חד-פעמי נוסף להורים בעד ילדיהם. בסעיף 2(ג) לחוק נקבע כי "...אין בהעברת התשלום לחשבון הבנק (של ההורה שלחשבונו מועברת קצבת הילדים – א.ש.) כדי לשלול את זכותו של הורה פרוד או גרוש, שחשבון הבנק שאליו מועבר התשלום שייך להורה האחר לקבל את חלקו במענק מאותו הורה, בהעברה או בקיזוז, בהתאם לחלקו היחסי לפי פסק דין או הסכם בין ההורים לעניין החזקתם הכלכלית של הילדים שבעדם ניתן המענק".

 

10.         סבורני כי דין העתירה להידחות על הסף.

 

11.         הלכה היא עמנו כי בטרם פנייה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ על העותר לשטוח את טענותיו בפני הרשות המינהלית המוסמכת, שאם לא כן תידחה עתירתו על הסף מפאת אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 3231/16 פלוני נ' וועדת מאוימים, פסקה 5 (10.5.2016); בג"ץ 7826/16 פלוני נ' רשות המיסים לישראל (11.1.2017); בג"ץ 2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (18.4.2017)). כלל זה מבוסס על העיקרון שלפיו כל החלטה מינהלית בעניינו של הפרט צריכה להתקבל בראש ובראשונה על ידי הגורם שהוסמך לקבלה, שכן "לא בדקדוקי עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; [ו]כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (24.5.2012)).

12.         העותרים לא פנו למשיבים עובר להגשת העתירה ודי בכך כדי להורות על דחייתה של העתירה על הסף מבלי להידרש לטענות המקדמיות הנוספות שהעלו המשיבים. ואולם, אציין כי גם טענות אלו תומכות בדחיית העתירה על הסף. ברי הוא, כי בית משפט זה אינו עוסק, בשבתו כבג"ץ, בשינויים אשר חלו בהסדרי השהות הפרטניים של כל משפחה ומשפחה בעקבות משבר הקורונה, ובהשפעותיו של משבר זה על מזונות ילדים המשולמים על ידי מי שחייב במזונות אלו. עניין זה מסור לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים – הכל כפי שנקבע, או אמור להיקבע, בהליך פרטני בין בני הזוג.

 

13.         מעבר לנדרש אוסיף ואעיר, כי הודעת העדכון שהגישו המשיבים ביום 4.8.2020 מראה כי הם שקלו את מצוקתם של אנשים שמצבם הוא כמצב העותרים דכאן וביצעו התאמות בחוק כחלק מהסדרת המענק הנוסף שהוענק להורים בעד ילדיהם – זאת, במטרה להסדיר את זכאותם של אנשים אלו לחלקם במענק במקרים המתאימים לכך. ככל שהעותרים סבורים כי יש להחיל את סעיף 2(ג) לחוק באופן רטרואקטיבי ביחס למענק הראשון שהוענק להורים בעד ילדיהם, כפי שנאמר בתגובתם להודעת העדכון מיום 9.8.2020 – עליהם לפנות למשיבים כדי למצות את ההליכים כמקובל. בכגון דא, אין מקום לקיצורי דרך בדמות העתירה לבג"ץ שזמנה טרם הגיע.

 

14.         העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏כ"ו באב התש"ף (‏16.8.2020).

 

 

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים