סמי עלי נ. שירות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

סמי עלי נ. שירות בתי הסוהר

רע"ב 4763/20
תאריך: 14/07/2020

 

בבית המשפט העליון

רע"ב  4763/20

 

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקש:

סמי עלי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

שירות בתי הסוהר

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"א 20113-04-20 מיום 8.7.2020, שניתן על-ידי כב' השופט העמית א' יעקב

 

בשם המבקש:                        עו"ד משה פלמור

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט העמית א' יעקב) בעת"א 20113-04-20 מיום 8.7.2020, בגדרו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת גורמי המשיב שלא להקל בתנאי חופשתו, וזאת בדרך של הסרת הדרישה לליווי ערב צמוד, והחלפתה בדרישה לערב חותם בלבד.

 

2.        בבקשה דנן נטען כי המבקש נדון ל-17 שנות מאסר בגין הרשעתו בהריגה, וכי הוא משולב בסבב חופשות החל משנת 2014. בין התנאים שנקבעו ליציאתו של המבקש לחופשות כאמור מצויה הדרישה כי הוא ילווה בידי ערב צמוד. ביום 6.1.2020 קיבלה ועדת הקטגוריות באופן חלקי את בקשת המבקש להקלה בתנאי חופשתו, והחליטה לקצר את שעות מעצר הבית בו יהא נתון במהלך חופשותיו, תוך הותרת יתר התנאים על כנם. עוד נקבע כי המבקש יהא רשאי לשנות ולפנות בנדון לוועדת הקטגוריות בחלוף חצי שנה ממועד מתן החלטתה זו.

 

3.        עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת ועדת הקטגוריות נדחתה בפסק דין מיום 15.1.2020 (עת"א 18294-12-19; כב' השופט העמית א' יעקב), בו נקבע כי טרם בשלו התנאים להסרת יתר התנאים שנקבעו ליציאתו של המבקש לחופשות. לצד זאת, ועקב טענת המבקש כי לא יהא באפשרותו להשתלב בשיקום פרטני בשל דרישת הערב הצמוד, קבע בית המשפט המחוזי כי גורמי המשיב לא יקבעו שהמבקש איננו מתאים לשיקום פרטני רק מחמת קיומה של דרישה זו. עוד נקבע כי אם דרישת הערב הצמוד תהיה אבן הנגף היחידה בפני שילובו של המבקש בשיקום פרטני, אזי יבחן המשיב אם יש מקום להסירה.

 

4.        ביום 20.4.2020 הגיש המבקש עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי, בה נטען כי הוא הגיש בקשה לשלבו בשיקום פרטני, וכי נמסר לו מגורמי המשיב שמשטרת ישראל אינה מתנגדת לכך, אך אינה מסכימה להמרת דרישת הערב הצמוד בדרישה לערב חותם גרידא. בהמשך לכך, הודיע המשיב לבית המשפט המחוזי כי ביום 29.6.2020 אושרה בקשת המבקש להעבירו לאגף שיקום פרטני. ואולם, המשיב עמד על ההתנגדות לשינוי תנאי יציאתו של המבקש לחופשות כאמור.

 

5.        בפסק דינו מיום 8.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקש, ובתוך כך עמד על קביעתו בפסק הדין מיום 15.1.2020, לפיה טרם בשלו התנאים לשינוי תנאי חופשתו של המבקש. נקבע עוד כי בחלוף ששה חודשים בלבד ממועד מתן פסק הדין האמור, לא אירע שינוי המצדיק הקלה בתנאים אלה. זאת, כך נקבע, בייחוד נוכח העובדה שבחודשים האחרונים אסירים אינם יוצאים לחופשות כלל, בשל התפרצות נגיף הקורונה. בית המשפט המחוזי קבע, אפוא, כי החלטת המשיב סבירה, וכן צוין כי פתוחה בפני המבקש הדרך לשוב ולפנות לוועדת הקטגוריות לשם בחינה נוספת של עניינו.

 

           על פסק דין זה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

6.        לטענת המבקש, בקשתו מעוררת שאלה משפטית ומהותית החורגת מעניינו הפרטני ומצדיקה מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בתוך כך, נטען כי שילובו של המבקש בשיקום פרטני מלמד שניתן לתת בו אמון, וכן כי בתחילה הותנתה יציאתו של המבקש לחופשות בליווי שני ערבים, וכי כבר בחודש דצמבר 2018  הומרה דרישה זו בדרישה לערב צמוד יחיד. על רקע זה, טוען המבקש כי דחיית הבקשה להקלה בתנאי יציאתו לחופשות, בשעה שהוא מצוי בשיקום פרטני וכשנה ומחצה לאחר השינוי האחרון שנערך בדרישות הערבים המוטלות עליו – מפלה את המבקש אל מול אסירים נוספים המצויים בשיקום פרטני ואינם נדרשים לליווי ערב צמוד במהלך יציאותיהם לחופשות. עוד נטען, בין היתר, כי הדרישה לערב צמוד טומנת בחובה עלויות כלכליות אשר המבקש אינו יכול לעמוד בהן מאחר שעבודתו הופסקה; וכי העובדה שאסירים אינם יוצאים לחופשות בחודשים האחרונים בשל התפרצות נגיף הקורונה, אינה תלויה במבקש, ומשכך אין מקום כי תעמוד לו לרועץ.

 

7.        דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש תשובה.

 

          כלל נקוט הוא בידינו כי רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסיר תינתן אך במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, אשר חורגות מעניינם הפרטני של בעלי הדין (ראו: רע"ב 6390/19 עמיר נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 16 (6.10.2019); רע"ב 6298/19 פלוני נ' מדינת ישראל הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז, פסקה 9 (10.10.2019)). בענייננו, חרף טענת המבקש כי בקשתו מעוררת שאלה עקרונית או מהותית, הרי שהטענות המועלות בגדרה תחומות כל כולן לנסיבותיו הפרטניות, ודי בכך כדי לדחותה. אוסיף ואציין כי לא מצאתי לשנות ממסקנתי האמורה אף לפי הגישה המחילה אמות מידה מקלות יותר בכל הנוגע לבקשות רשות לערער על פסקי דין בעתירות אסיר ב"גלגול שני" (ראו: חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009)).

 

8.        למעלה מן הצורך, יוער כי לא ראיתי להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אף לגופם של דברים. בפסק הדין מיום 15.1.2020 נקבע כי טרם בשלו התנאים להקלה בתנאי שחרורו של המבקש, וכי האפשרות לבטל את הדרישה לליווי ערב צמוד תיבחן שוב על-ידי גורמי המשיב אם יהא בה כדי למנוע את שילובו של המבקש בשיקום פרטני. ברם, ביני לביני, שולב המבקש בשיקום פרטני, ומשכך בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום למעין "עיון מחודש" בפסק דינו מיום 15.1.2020 בחלוף כששה חודשים בלבד. מכל מקום, ועדת הקטגוריות ציינה בהחלטתה מיום 6.1.2020 כי המבקש יהא רשאי לשוב ולפנות אליה לאחר חצי שנה (היינו, בעת הנוכחית), ואף בית המשפט המחוזי התייחס לכך בפסק דינו מושא הבקשה דנן. בפני המבקש עומדת, אפוא, האפשרות להעלות את טענותיו השונות בדבר ההצדקה להקלה בתנאי יציאתו לחופשות, במסגרת בקשה מתאימה שהוא רשאי להגיש לוועדת הקטגוריות.

 

9.        סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

 

           משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           

ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התש"ף (‏14.7.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים