סייר דרור נ. כונס הנכסים הרשמי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

סייר דרור נ. כונס הנכסים הרשמי

רע"א 1247/19
תאריך: 21/07/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 1247/19

 

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקש:

דרור סייר

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. כונס הנכסים הרשמי

 

2. שלמה אבגנים

 

3. עו"ד יגאל ויינשטיין – הנאמן

 

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפש"ר 27657-03-14, מיום 1.1.2017 ומיום 27.1.2019, שניתנו על-ידי כב' השופט ע' כהן

 

בשם המבקש:                        עו"ד דני גבעתי

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בפש"ר 27657-03-14 מיום 1.1.2017 ומיום 27.1.2019, בגדרן נקבע, בין היתר, כי הדיון בערעור שהגיש המבקש על החלטת כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 1 (להלן: הכנ"ר), יתקיים בכפוף להפקדת עירבון על-ידו, וכן הושתו על המבקש הוצאות לטובת קופת פשיטת הרגל.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.          ביום 14.7.2014 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, לבקשת המשיב 2 (להלן: הנושה), והמשיב 3 מונה למנהל המיוחד של נכסיו. כמו כן, הושת על המבקש צו תשלומים חודשי בסך של 500 ש"ח.

 

3.        ביום 3.6.2016 הגיש הנושה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב מטעמו. ואולם, בית המשפט המחוזי הורה לכנ"ר להכריע בבקשה האמורה, וזאת בהתאם להליך הקבוע בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בהמשך לכך, ביום 11.9.2016 הודיע הכנ"ר לבית המשפט המחוזי על החלטתו לקבל את בקשת הנושה כאמור (להלן: החלטת הכנ"ר).

 

           המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת הכנ"ר, ובהחלטה מיום 1.1.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי על המבקש להפקיד בתוך תשעה ימים עירבון בסך של 5,000 ש"ח להבטחת הוצאות הערעור, וכי אי-הפקדת העירבון במועד תביא למחיקת הערעור בלא צורך בהחלטה נוספת (להלן: ההחלטה הראשונה). ברם, עירבון כאמור לא הופקד על-ידי המבקש עד לעצם היום הזה.

 

4.        ביום 8.1.2018 הוכרז המבקש כפושט רגל, והמשיב 3 מונה לשמש כנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). בהמשך לכך, הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה להתיר לו לפעול לשם מימוש חלקו של המבקש בדירה המצויה ברחוב האצ"ל 42 באשקלון (להלן: הדירה). משהמבקש לא הגיב לבקשה האמורה ונמנע מלשתף פעולה עם הנאמן בנדון, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה בהחלטתו מיום 19.10.2018, והתיר לנאמן להתקשר עם שמאי מקרקעין לצורך הערכת שווי הדירה. המבקש, מצדו, הבהיר בהודעה מאוחרת שהוגשה מטעמו, כי מלוא הזכויות בדירה שייכות לגרושתו, וזאת בהתאם להסכם הגירושין שנערך ביניהם.

 

5.        ביום 21.1.2019 הגיש הנאמן בקשה למתן צווים לאכיפת החובות המוטלות על המבקש במסגרת הליך פשיטת הרגל; להגדלת צו התשלומים החודשי שהושת על המבקש; ולפינוי הדירה לשם קידום הליכי השמאות והמימוש. זאת, כך טען הנאמן, נוכח הימנעות מתמשכת של המבקש לשתף פעולה עם הליך פשיטת הרגל. בתוך כך, נטען כי המבקש נמנע מלהגיש דו"חות כלכליים תקופתיים, חרף החלטות שיפוטיות שניתנו בנדון; אינו ממלא אחר צו התשלומים החודשי שהושת עליו; וכן, מפר את הוראות בית המשפט בכל הנוגע להליכי מימוש הדירה.

 

6.        בהחלטתו מיום 27.1.2019 הורה בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי בקשת הנאמן תיקבע לדיון, וכן קבע כי "נוכח התעלמותו של החייב [המבקש, י.ו.] מהחלטות בית המשפט, ישלם הוא הוצאות לקופת פשיטת הרגל, בסך 5,000 ש"ח, בנוסף לתשלום החודשי" (להלן: ההחלטה השנייה).

 

           על שתי החלטותיו האמורות של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

7.        בבקשתו טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי ההחלטה הראשונה (שניתנה, כאמור, עוד ביום 1.1.2017) פוגעת בזכותו לגישה לערכאות, שכן הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ואין ידו משגת להפקיד את העירבון שנקבע בגדרה. משכך, לטענת המבקש, יש להורות על הארכת המועד להגשת הערעור נגד החלטת הכנ"ר ולדון בו ללא הפקדת עירבון. אשר להחלטה השנייה, טוען המבקש כי לא היה מקום לחייבו בהוצאות, שכן הדירה כלל אינה מצויה בבעלותו, והוא אף הודיע לבית המשפט המחוזי על כך. עוד יצוין כי בבקשתו מעלה המבקש טענות שונות נגד החלטת הכנ"ר, וכן נגד קידום הליכי מימוש הדירה.

 

דיון והכרעה

 

8.          לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל תשובה – כפי שיבואר להלן.

 

           תחילה, יצוין כי הבקשה דנן הוגשה בחלוף למעלה משנתיים לאחר שניתנה ההחלטה הראשונה, ושעה שהחלטה זו הפכה לחלוטה זה מכבר. די בכך כדי לדחות את הבקשה ביחס להחלטה הראשונה.

 

           אשר להחלטה השנייה – החלטתו השנייה של בית המשפט המחוזי היא "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט", ומשכך נמנית היא עם ההחלטות שלא תינתן רשות לערער עליהן, כאמור בסעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ראו והשוו למשל: רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן, פסקה 11 (11.7.2018)).

 

9.        לבסוף, לא ראיתי להידרש לטענות המבקש ביחס לקידום הליכי מימוש הדירה, שכן בהחלטה השנייה לא ניתנה כל קביעה אופרטיבית או מהותית לגבי הליכים אלה, אלא אך נקבע דיון בנדון, ואף ניתנה האפשרות לכל המעוניין להתנגד להליכי המימוש – להגיש תגובתו בטרם מועד הדיון. עוד יוער, כי טענותיו של המבקש המכוונות כלפי החלטת הכנ"ר, אינן רלוונטיות כלל ועיקר לקביעותיו של בית המשפט המחוזי בהחלטות מושא בקשת רשות הערעור דנן.

 

10.      סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

          

           אך לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשע"ט (‏21.7.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

 

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים