סונול ישראל בע"מ נ. יגאל פרג' | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

סונול ישראל בע"מ נ. יגאל פרג'

ע"א 4115/19
תאריך: 28/07/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א 4115/19 - א'

 

לפני:  

כבוד השופט י' אלרון

 

המבקשת:

סונול ישראל בע"מ

 

 

נ ג ד

 

המשיבים:

1. יגאל פרג'

 

2. אילן פרג'

 

בקשה למתן סעד זמני

 

בשם המבקשת:                      עו"ד שי צדיק; עו"ד אריק קופמן

בשם המשיבים:                      עו"ד בעז בן צור; עו"ד אברהם אברהמוף

 

 

החלטה

 

1.            לפניי בקשה למתן סעד זמני האוסר על המשיבים 2-1 (להלן גם: האחים פרג') לבצע כל דיספוזיציה בזכויות במקרקעין הידועות כחלקות 8,7 ו-9 בגוש 15766 בעיר טבריה (להלן: המקרקעין), וזאת עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא א' אליקים) בת"א 53006-12-16 מיום 26.5.2019 במסגרתו נקבע כי למבקשת (להלן: חברת סונול) אין זכויות במקרקעין.

 

רקע והעובדות הצריכות לעניין

 

2.            בשנת 1957 נחתם הסכם בין סב המשיבים לחברת סונול להפעלת תחנת דלק שהוקמה במקרקעין, בגדרו הוסכם כי סב המשיבים ימונה לסוכנה של חברת סונול לשיווק מוצריה בעיר טבריה (להלן: הסכם ההפעלה).

 

           לאחר זמן מה הופסקה פעילות תחנת הדלק, וחברת סונול רכשה את זכויותיו של אבי המשיבים בחלקה הסמוכה למקרקעין והקימה תחנת דלק אחרת במקום (להלן גם: תחנת סונול).

 

           כעולה מטענות הצדדים, תחנת סונול הופעלה על ידי המשיבים וחלק מבני משפחתם, והמקרקעין הפכו לשמש כדרך הגישה לתחנת סונול.

 

3.            כשנתיים לאחר חתימת הסכם ההפעלה הוחכרו המקרקעין לחברת סונול על ידי סב המשיבים לתקופה של כ-20 שנה.

 

4.            בחלוף כ-9 שנים הסכימו הצדדים לשנות את תקופת החכירה במקרקעין, ועל פי הסכם שנחתם בין סב המשיבים לחברת סונול שכותרתו "תיקון שטר החכירה" (להלן: הסכם תיקון החכירה) הוחכרו המקרקעין לחברת סונול לתקופה של 56 שנה, החל מיום 1.9.1958 ועד ליום 11.4.2014.

 

           ההסכם אף כלל הוראות שהתייחסו להארכת תקופת החכירה במקרקעין, לפיהן:

 

"לא יאוחר משנה אחת לפני גמר תקופת החכירה תהיה החוכרת [חברת סונול – י' א'] רשאית לבקש מהמחכיר במכתב רשום חידוש החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים".

 

 

5.            משתמה תקופת החכירה שנקבעה בהסכם תיקון החכירה פנו המשיבים לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו אין לחברת סונול זכויות מסוג כלשהו במקרקעין שבבעלותם, ובבקשה ליתן צו לרשם המקרקעין המורה על מחיקת זכויותיה של חברת סונול במקרקעין.

 

6.            בפסק דינו מיום 26.5.2019  הכריע בית המשפט המחוזי כי הסכם תיקון החכירה העניק לחברת סונול אופציה להארכת תקופת החכירה בכפוף להסכמת המשיבים, וכי משלא ניתנה הסכמה זו הרי שתקופת החכירה במקרקעין הסתיימה ביום 11.4.2014.

 

           משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי אין לחברת סונול זכויות מסוג כלשהו במקרקעין, והורה לרשם המקרקעין בעיר נצרת למחוק את הזכויות הרשומות לזכות החברה במקרקעין אלו.

 

7.            למחרת מתן פסק הדין פנו המשיבים ללשכת רישום המקרקעין ופעלו למחיקת זכויותיה של חברת סונול במקרקעין – ואלו נמחקו.

 

8.            המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ויחד עמו בקשה למתן צו ארעי וצו זמני האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בזכויות במקרקעין עד להכרעה בערעור.

 

           ביום 17.6.2019 הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין עד למתן החלטה אחרת בבקשה, וכן על קבלת תגובות המשיבים.  

          

           אפנה עתה לדון בבקשת המבקשת למתן צו זמני כאמור עד להכרעה בערעורהּ (להלן: צו המניעה).

 

תמצית טענות הצדדים

 

9.            לטענת המבקשת, "מאזן הנוחות" נוטה באופן מובהק לטובתה שכן קיים "חשש ממשי" כי המשיבים יעבירו את המקרקעין לצדדים שלישיים באופן שיאיין את השבת המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורה.

 

           עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי לו יועברו הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים אלו עלולים לנקוט בפעולות העלולות להזיק לתחנת סונול ואף לגרום להשבתתה, לרבות בדרך של בנייה במקרקעין אשר תחסום את הכניסה לתחנת הדלק. מנגד, כך נטען, למשיבים לא ייגרם כל נזק ממשי כתוצאה ממתן הצו הזמני המבוקש.

 

           לבסוף טענה המבקשת כי סיכויי הערעור טובים שכן לשיטתה יש לפרש את הסכם תיקון החכירה באופן המעניק לה זכות חד צדדית להארכת תקופת החכירה שאינה תלויה בהסכמת הצדדים.

 

10.         מנגד, המשיבים סבורים כי "מאזן הנוחות" אינו נוטה לטובת המבקשת, תוך שהם מציינים כי אין להם "בשלב זה כוונה למכור את המקרקעין" לצד שלישי.

 

           המשיבים מוסיפים וטוענים כי אף אם יתממשו חששותיה של המבקשת הרי שהנזק שייגרם לה הוא נזק כספי בר פיצוי הניתן להשבה אם יתקבל הערעור.

 

           לבסוף, סומכים המשיבים את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל פרשנותו להסכם תיקון החכירה, וטוענים כי סיכויי הערעור קלושים.

 

דיון והכרעה

 

11.         לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינהּ להתקבל.

 

12.         כידוע, בעל דין זכאי ליהנות ממימוש פירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ואין בהגשת ערעור, לכשעצמה, כדי להצדיק מתן סעד זמני המונע את מימוש הזכייה באופן מלא.

 

           יחד עם זאת, סעד זמני יינתן למבקש המוכיח כי "מאזן הנוחות" בנסיבות העניין נוטה לטובתו כך שעלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך או שיהיה קושי ממשי להשיב את מצב הדברים לקדמותו אם יתקבל ערעורו, וכי סיכוי הערעור להתקבל טובים (וראו: ע"א 3783/18 קאץ נ' יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ (12.7.2018); להלן: עניין קאץ).

 

           יחסי הגומלין בין שני התנאים האמורים הוגדרו בפסיקה כ"מקבילית כוחות" באופן שככל שסיכויי הערעור נמוכים כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר "מאזן הנוחות", ולהיפך. ואולם, נקבע זה מכבר כי מבין שני התנאים מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר "מאזן הנוחות" (וראו: ע"א 1538/18 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון (23.4.2018)).

 

13.         כמו כן נקבע בפסיקה לא אחת כי בבקשות עיכוב ביצוע ולמתן סעד זמני שעניינן נכסי מקרקעין שאינם משמשים למגורי המבקש יש לבחון את קיומו של חשש לנזק בלתי הפיך בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (וראו: ע"א 1204/15 איפרגן נ' ז'ררד (26.3.2015); עניין קאץ בפסקה 16) .

 

           בפרט נקבע כי החשש מפני מכירתם של מקרקעין לצדדים שלישיים עשוי להטות את הכף לטובת הענקת סעד זמני או עיכוב ביצוע פסק דין אם יהא זה מן הנמנע או קשה ביותר להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (וראו למשל: ע"א 6360/15 זהרייה נ' עיזבון המנוחה סילביה חליל סלאמן (30.11.2015)).

            

14.         בנסיבות המקרה דנן, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. משנמחקה הערת האזהרה לטובת המבקשת במקרקעין  עשויים צדדים שלישיים להסתמך על הכתוב במרשם המקרקעין בתום לב ולרכוש זכויות בנכסים אלו. משכך, העברת זכויות במקרקעין לצדדים שלישיים עלולה להציב את המבקשת בפני שוקת שבורה ולגרום לה לקושי ממשי להשבת המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורהּ.

 

           על כך יש להוסיף כי נקיטת פעולות במקרקעין הטומנות בחובּן פוטנציאל לפגיעה בתחנת הדלק, לרבות בדרך של חסימת שביל הגישה לתחנה, עלולה אף היא לגרום לנזק חמור למבקשת המעלה קושי של ממש להשבת המצב לקדמותו לו יתקבל הערעור.

 

           לעומת זאת, נדמה כי מתן צו המניעה אינו צפוי לגרום לנזק כלשהו למשיבים – ואף הם לא ציינו בתגובתם כי עתיד להיגרם להם נזק ממתן צו המניעה.

 

15.         לנוכח זאת, ואף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה ולהעניק למבקשת סעד זמני האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין עד להכרעה בערעור דנן, וזאת בכפוף להפקדת סך של 50,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודה בקופת בית משפט עד ליום 1.9.2019.

 

           בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להורות על פסיקת הוצאות לטובת מי מהצדדים.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשע"ט (‏28.7.2019).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים