סאלם לינא נ. מדינת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

סאלם לינא נ. מדינת ישראל

בג"ץ 5309/20
תאריך: 20/10/2020

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5309/20

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

כבוד השופט י' אלרון

 

העותרים:

1. סאלם לינא

 

2. סאלח פתחי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. מדינת ישראל

 

2. מפקד כוחות צה"ל בשטחים

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרים:

עו"ד נסרי עאמר

 

בשם המשיבים:

עו"ד אבי טוויג

 

 

פסק-דין

 

השופט ד' מינץ:

 

                    הסעד העיקרי המבוקש בעתירה שלפנינו הוא מתן החלטה על ידי המשיבים בבקשה לאיחוד משפחות בעניינם של העותרים.

 

1.            עותר 2 (להלן: העותר), אזרח אמריקאי, הוא בעלה של עותרת 1 (להלן: העותרת), תושבת האזור. לבני הזוג נולדו שתי בנות בארה"ב. החל משנת 1995 מגיע העותר לאזור לתקופות קצרות של כחודש. בעתירה נטען כי העותר נכנס בפעם האחרונה לאזור ביום 2.4.2019, כאשר רישיון הישיבה שלו הוארך לאחרונה רק עד ליום 29.7.2020. עוד נטען כי ביום 25.8.2008 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות (להלן: הבקשה) לרשות הפלסטינית (להלן: הרשות), אשר לפי הנטען אף הועברה לישראל לצורך המשך טיפול. לטענת העותרים, ביום 10.2.2020 הם פנו למשרד פניות הציבור של מתאם פעולות הממשלה בשטחים לצורך בירור מצב בקשתם משנת 2008 (להלן: הפניה), אולם לא קיבלו כל מענה. ברם, הטיפול בבקשות איחוד משפחות, ובכללן בקשתם שלהם הוקפא על ידי המשיבים בשל מדיניות מכוונת מצד ממשלת ישראל. הקפאה זו פוגעת בזכותם לחיי משפחה. העותרים ביקשו לבחון את בקשתם לאלתר, נוכח מצבו הבריאותי של העותר אשר דורש ממנו טיפולים רפואיים תכופים בחו"ל ונוכח העובדה כי אשרת השהייה שלו לא הוארכה.

 

2.             בתגובתם המקדמית לעתירה טענו המשיבים כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ושיהוי שנפל בהגשתה. בפן העובדתי ציינו המשיבים כי לא נמצא כל תיעוד לבקשתם של העותרים מיום 25.8.2008 לאיחוד משפחות, כאשר גם העותרים לא הגישו כל סימוכין לכך. יתר על כן, מעיון בעתירה עולה כי עד לפנייתם בחודש פברואר 2020, זנחו העותרים את פנייתם הבודדת הנטענת משנת 2008 לאיחוד משפחות ולא נקטו כל פעולה של ממש לקידום הטיפול בה. לשיטת המשיבים, בנסיבות אלה היה על העותרים להקדים ולמצות הליכים באופן סדור, לוודא סמוך לאחר פנייתם כי היא  התקבלה, כי בקשתם הועברה על ידי הרשות למשיבים ומצויה בידיהם, ורק אז, אם לא הייתה ניתנת תשובה בתוך פרק זמן סביר, לעתור לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד. כמו כן, ביחס לטענות הנוגעות לבקשה משנת 2008, טענו המשיבים כי העתירה הוגשה בחלוף למעלה מעשור ועל כן נפל שיהוי ניכר בהגשתה. דין העתירה להידחות גם לגופה בהיעדר כל עילה להתערבות שיפוטית ומשעה שלא הועברה על ידי הצד הפלסטיני למשיבים בקשה לאיחוד משפחות, על העותרים לפעול להגשת בקשה כאמור לרשות הפלסטינית. המשיבים ציינו כי ככל שתתקבל בקשה כאמור, היא תיבחן בהתאם למדיניות שתהא תקפה באותה עת ויילקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים. עוד בפן העובדתי ציינו המשיבים, כי אשרת השהייה של העותר הוארכה עד ליום 23.2.2021 לאור בקשה שהגיש מיום 23.8.2020, וכי בבוא העת יוכל להגיש בקשה להארכה נוספת אשר תישקל בהתאם לנסיבות. על כן, בכל הנוגע להמשך שהייתו של העותר באזור, העתירה ממילא מתייתרת.

 

3.            דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הכבד שנפל בהגשתה ובשל היעדר מיצוי הליכים. אף אם נניח כי העותרים אכן פנו לרשות בשנת 2008 בבקשה לאיחוד משפחות, ממועד הגשת אותה בקשה ועד לחודש פברואר האחרון – למעלה מעשור – שקטו העותרים על שמריהם ולא נקטו אף פעולה לקדם את בקשתם. בנסיבות אלה, ניתן לראות בעותרים כמי שזנחו את בקשתם המקורית. נוכח חלוף הזמן הרב ממועד הגשת הבקשה המקורית, היה על העותרים גם למצות הליכים מול המשיבים ולברר מה עלה בגורל פנייתם ולא להסתפק בפנייה בודדת רק לצאת כביכול לידי חובה. כפי שצוין לא אחת, חובת מיצוי ההליכים אינה דרישה פרוצדורלית בלבד, אלא עניינה "במהות: הסדר הטוב; היעילות; החיסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת. כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012)).

 

4.            דין העתירה להידחות גם בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים, אין כל מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד משפחות או לביקורים באזור, כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות לאישורם של הגורמים המוסמכים אצל המשיבים. זאת מפני שאין באפשרותם לבחון בקשה אשר כלל אינה בידיהם. כל טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות ולא למשיבים (ראו: בג"ץ 1333/19 אבו נגם נ' מדינת ישראל (28.7.2020); בג"ץ 1332/19 עבד נ' מדינת ישראל (1.5.2019); בג"ץ 5197/08 אלמנסאוי נ' המנהל האזרחי ביהודה ושומרון (6.8.2008)).

 

           העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.

 

           ניתן היום, ‏ב' בחשון התשפ"א (‏20.10.2020).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים