נקסט טאוואר בע"מ נ. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

נקסט טאוואר בע"מ נ. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

עע"מ 3266/20
תאריך: 01/06/2020

בבית המשפט העליון

 

עע"מ 3266/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקשים:

1. נקסט טאוואר בע"מ

 

2. חברת בלדי אחזקות בע"מ

 

3. חפני פנחס משיקי

 

4. מישל מסס

 

5. קסטרו אבטחת תנועה תחזוקה ושירותים (2007)

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבות:

1. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל

 

2. נ.ב. דניאל סוכנויות בע"מ

 

3. מגידו י.ק יזום בע"מ

 

4. קטה אחזקות בע"מ

 

5. י.ש.ל.ר. שירותי ניהול בע"מ

 

בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 18.5.2020 בעת"ם 21719-09-19 שניתן על ידי כבוד השופט אחיקם סטולר; ובקשה לעיכוב ביצוע תשלום רכיב ההוצאות

 

בשם המבקשים:

עו"ד עודד זגורי

 

 

החלטה

 

 

           לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט, סגן הנשיא אחיקם סטולר) בעת"מ 21719-09-19 מיום 18.5.2020. במסגרת פסק הדין, נדחתה עתירת המבקשים נגד החלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל (להלן: "ועדת המכרזים" או "הוועדה") לפסול את הצעותיהם באחד ממכרזיה. משכך, מבקשים הם סעד זמני אשר ימנע מרשות מקרקעי ישראל (המשיבה 1. להלן: "רמ"י") להוציא לפועל את תוצאות המכרז האמור. כן נתבקש עיכוב ביצוע של תשלום רכיב ההוצאות שנפסק במסגרת פסק הדין.

 

העובדות הצריכות לעניין

 

1.        ביוני 2019 פרסמה רמ"י מכרז לשיווק 7 מגרשים באזור התעשייה גדרה (מר/146/2019, להלן: "המכרז") שייעודם מסחרי. במסגרת תנאי המכרז, נקבע כי הגשת ההצעות תיעשה באמצעות מערכת המכרזים המקוונת (להלן: "המערכת המקוונת"), לצד הגשה פיזית של טופס אישור ההצעה שהנפיקה המערכת המקוונת וערבות, אשר יוגשו במעטפה סגורה לתיבת המכרז. המועד האחרון להגשת הצעות במכרז נקבע ליום 19.8.2019. באותו יום, הגישו המבקשים – חברת נקסט טאוואר בע"מ, חברת בלדי אחזקות בע"מ, מר חפני פנחס משיקי, מר מישל מסס וחברת קסטרו אבטחת תנועה תחזוקה ושירותים (2007) (להלן, יכונו יחדיו: "המבקשים") – במשותף 7 הצעות לרכישת כל אחד מ-7 המגרשים שהוצעו במכרז. 

 

2.        המערכת המקוונת הוגדרה כך שככל שמשתתף כבר הגיש הצעה במכרז, והוא שב ומגיש הצעה נוספת, המערכת "דורסת" את ההצעה הקודמת, ורואה בהצעה האחרונה שהוגשה כהצעה מתוקנת שמחליפה את ההצעה הקודמת. כך למעשה, המערכת המקוונת יכולה להכיל בכל עת הצעה תקפה אחת בלבד של כל משתתף במכרז – היא ההצעה האחרונה שהוגשה על ידו – וככל שהוגשו הצעות הקודמות לה, אלו יישמרו במערכת אך יהיו חסרות תוקף במכרז.

 

3.        כאמור, המבקשים הגישו שבע הצעות משותפות, אשר כל אחת מהן מתייחסת למגרש אחד מבין שבעת המגרשים שהועמדו למכירה במכרז. ואולם, בהתאם לאמור, כל הצעה נוספת שהגישו המבקשים "דרסה" את ההצעה הקודמת, כך שלבסוף רק ההצעה האחרונה שהוגשה נקלטה במערכת המקוונת כהצעה תקפה. כך יצא כי על אף שהמבקשים ביקשו להגיש הצעות ביחס לכל המגרשים שהוצגו במכרז, מנקודת מבטה של רמ"י הגישו המבקשים הצעה אחת בלבד ביחס למגרש אחד.

 

4.        ביום 2.9.2019 התכנסה ועדת המכרזים והכריזה על תוצאות המכרז. לפי תוצאות אלו, ההצעות הזוכות היו הצעתן של המשיבות 5-3, חברת מגידו י.ק. יזום בע"מ, חברת קטה אחזקות בע"מ וחברת י.ש.ל.ר. שירותי ניהול בע"מ, ביחס למגרשים שמספרם 84, 86 ו-91; והצעתה של המשיבה 2, חברת נ.ב. דניאל סוכנויות בע"מ, ביחס למגרש מספר 100.

 

5.        למחרת, פנה בא כוח המבקשים לוועדת המכרזים בטענה כי מרשיו הגישו הצעות ביחס לשבעה מגרשים. לטענתו, ההצעות הוגשו במערכת המקוונת ובתיבת המכרז בהתאם לנדרש, ומילאו אחר כל תנאי המכרז. ואולם, על אף שהצעותיהם של המבקשים ביחס למגרשים 84, 86, 91 ו-100 היו גבוהות באופן משמעותי ביחס להצעות הזוכות, הצעות אלו לא הוכרזו כזוכות. משכך, נתבקשה ועדת המכרזים להימנע מפרסום תוצאות המכרז.

 

6.        ביום 8.9.2019 פרסמה ועדת המכרזים את החלטתה לעניין פניית המבקשים (להלן: "החלטת ועדת המכרזים"). במסגרת החלטתה, ציינה הוועדה כי "בתנאי המכרז [סעיף 8 למבוא לתנאי המכרז – ע.ג.] צויין מפורשות: 'מציע אשר יגיש הצעה ויבקש לתקנה, יידרש לעשות זאת באמצעות הגשת הצעה חדשה, קרי: לבצע את הליך הגשת ההצעה מתחילתו [...]. ההצעה האחרונה אשר נשלחה על ידי המציע היא ההצעה המחייבת'". משכך, היות שההצעה האחרונה שהגישו המבקשים התייחסה למגרש 23 בלבד, הרי שזו הייתה ההצעה העדכנית והמחייבת היחידה, וכל יתר ההצעות שהגישו נפסלו. מאחר שהצעה זו הייתה השנייה בגובהה, לא זכתה במכרז.

 

7.        בסמוך לאחר מתן החלטה זו, ביום 10.9.2019, הגישו המבקשים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, התוקפת את החלטת ועדת המכרזים ואת תוצאות המכרז. בתמצית, טענו המבקשים כי היות שהצעותיהם ביחס לכל המגרשים הוגשו כנדרש ובהתאם לתנאי המכרז, ובהתחשב בכך שההצעות ביחס למגרשים 84, 86, 91 ו-100 היו הגבוהות ביותר, יש להכריז עליהן כזוכות במכרז. לצד העתירה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו זמני המורה לרמ"י להימנע מלהוציא לפועל את תוצאות המכרז. עוד באותו יום, נעתר בית המשפט קמא לבקשה זו והוציא צו ארעי המונע דיספוזיציה במקרקעין עד להכרעה בעתירה (להלן: "הצו הארעי"). לאחר שהגישו הצדדים את תגובותיהם, נערך דיון בעתירה ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים.

 

פסק דינו של בית המשפט קמא

 

8.        ביום 18.5.2020 נתן בית המשפט קמא פסק דין הדוחה את העתירה. בנמקו את החלטתו, ציין בית המשפט כי ליבת המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסעיף 3.1.1 לתנאי המכרז (להלן: "סעיף 3.1.1"), הקובע כדלקמן:

 

מציע רשאי להגיש הצעה אחת בלבד למגרש אחד או יותר, וכן לזכות במגרש אחד או יותר מהמגרשים המפורטים בטבלה שבסעיף 1.

מציע שיגיש יותר מהצעה אחת, בין אם יחידי ובין אם במשותף, תראה רמ"י, את כל הצעותיו, שלו ושל שותפיו, כפסולות.

למען הסר ספק מובהר כי בני זוג אינם רשאים להגיש הצעות בנפרד. בני זוג אשר יגישו יותר מהצעה אחת בין אם כיחידים ובין אם במשותף, תראה רמ"י את כל הצעותיהם כפסולות. (עמ' 7 לנספח ג' לבקשה לעיכוב ביצוע)

 

           בית המשפט קמא סבר כי כאשר קוראים את הסעיף במלואו, עולה קביעה ברורה וחד-משמעית לפיה מציע רשאי להציע הצעה אחת בלבד, אחרת כל הצעותיו ייפסלו. עוד ציין בית המשפט כי קביעה זו אף מתיישבת עם סעיפים אחרים בתנאי המכרז. כך למשל, קובע סעיף 6.7 כי "המציע (לרבות הגשת הצעה משותפת) יגיש הצעה אחת בלבד" (עמ' 7 לנספח ג' לבקשה לעיכוב ביצוע). כך גם צוין במסגרת סעיף 8 למבוא לתנאי המכרז כי "ההצעה האחרונה אשר נשלחה על ידי המציע היא ההצעה המחייבת" (עמ' 3 לנספח ג' לבקשה לעיכוב ביצוע). לא זו אף זו, בית המשפט קמא הוסיף כי ביום 12.8.2019, היינו שבוע לפני המועד האחרון להגשת הצעות במכרז ובטרם הגישו המבקשים את הצעותיהם, פרסמה רמ"י "הודעת הבהרה להגשת הצעה" לפיה "כל בקשה שתוגש במערכת המכרזים המקוונת באמצעות אותה הזדהות בממשל זמין תעדכן את קודמתה, כלומר מציע אשר הזדהה בממשל זמין והגיש הצעה, אינו יכול להגיש הצעה במערכת המקוונת, עבור אדם אחר באמצעות אותה הזדהות, שכן ההצעה האחרונה מעדכנת את קודמתה". על רקע דברים אלו, סבר בית המשפט כי ההוראה הקבועה בסעיף 3.1.1 אינה משתמעת לשני פנים, ועל פיה היה על המבקשים להגיש הצעה אחת בלבד הכוללת את כל המגרשים.

 

9.        זאת ועוד, בית המשפט ציין כי הרציונל העומד בבסיס הוראה זו הוא למנוע התנהלות תכסיסנית והשגת יתרון בלתי הוגן של מציע אחד על חשבון הציבור ויתר המציעים. לעניין זה, סבר בית המשפט כי כאשר נקבע כלל, כמו בענייננו, לפיו כל מציע רשאי להגיש הצעה אחת בלבד אשר יכול שתכלול מספר מגרשים, המשמעות היא כי מציע אשר יזכה במספר מגרשים ויפר את התחייבותו ביחס לאחד מהם, תבוטל הצעתו על כל חלקיה והוא יאבד את זכייתו גם בשאר המגרשים. הווה אומר, כלל זה נועד להכווין את התנהגות המציעים אקס-אנטה, כך שבעת קביעת המחירים הם ייקחו בחשבון את העובדה שחזרה מהצעה לגבי מגרש אחד, תבטל את הזכייה בכל המגרשים (ותוביל גם להפסד הערבויות שהופקדו בגינם). משכך, סבר בית המשפט כי קבלת עתירת המבקשים והכרזה על הצעותיהם כזוכות, תוביל לפגיעה מהותית בעקרון השוויון, וזאת בפרט נוכח העובדה שהמבקשים הם היחידים מבין המציעים אשר לא פעלו בהתאם לתנאי המכרז.

 

10.      נוכח דברים אלו, קבע בית המשפט קמא כי החלטת ועדת המכרזים הייתה סבירה בנסיבות העניין, והחליט לדחות את עתירת המבקשים ולבטל את הצו הארעי.

 

           משלא השלימו המבקשים עם קביעותיו של בית המשפט קמא, הגישו ערעור על פסק הדין ובצדו הבקשה שלפניי.

 

הבקשה דנן

 

11.      לטענת המבקשים, סיכויי הערעור להתקבל טובים, וזאת בעיקר נוכח הפרשנות השגויה שנתן בית המשפט קמא לסעיף 3.1.1. לטענתם, סעיף זה, אשר מקורו בראשית שנות ה-2000, נועד למנוע הגשה של מספר הצעות שונות ביחס לאותו מגרש, ואיננו עוסק בהצעות שהוגשו ביחס למגרשים שונים. לתמיכה בפרשנות זו, טוענים המבקשים כי סעיף זה נכלל אף במכרזים הנוגעים למגרש אחד בלבד, וכן כי במקרים בהם ביקשה רמ"י לשלול הגשה של יותר מהצעה אחת, היא ציינה זאת מפורשות בתנאי המכרז. משכך, סבורים הם כי הפרשנות הנכונה לסעיף זה היא כי אסור למציע להגיש מספר הצעות שונות על אותו מגרש, אך מותר לו להגיש מספר הצעות על מגרשים שונים. יתרה מכך, המבקשים טוענים כי אף אם סבר בית המשפט קמא כי זו אינה הפרשנות הנכונה, היות שפרשנות זו לכל הפחות סבירה, היה עליו להפעיל את החזקה הפרשנית לפיה כאשר קיימות מספר פרשנויות ללשון המכרז, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן.

 

12.      עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי על פי סעיף 3.1.1, כאשר הוגשה הצעה אחת הכוללת מספר מגרשים, חזרה מההצעה ביחס למגרש אחד תוביל גם לפסילת ההצעה ביחס ליתר המגרשים. לטענתם, קביעה זו סותרת את הוראות המכרז, לפיהן קיימת הפרדה מוחלטת בין מגרש למגרש, כך שפגם הנוגע למגרש אחד אינו משפיע על מגרשים אחרים שנכללו באותה הצעה.

 

13.      המבקשים מוסיפים וטוענים כי שגה בית המשפט קמא עת ביסס החלטתו על סעיף 3.1.1, על אף שבנימוקים להחלטת ועדת המכרזים כלל לא הייתה התייחסות לסעיף 3.1.1. עוד נטען כי במסגרת תשובתה לעתירה, הציגה רמ"י טענות חדשות ו"מפתיעות" אשר לא נכללו בהחלטת וועדת המכרזים. לשיטת המבקשים, רמ"י מנועה ומושקת מלהעלות טענות נוספות אשר לא נכללו בהחלטת וועדת המכרזים, ולכן היה על בית המשפט קמא להתעלם מטענות אלו, ולמצער לבחון אותן בחשדנות יתרה. כזו היא למשל, הטענה כי סעיף 6.7 לתנאי המכרז יש בו כדי לאשש את הפרשנות שנתן בית המשפט קמא לסעיף 3.1.1.

 

           בשל שגיאות אלו, סבורים המבקשים כי סיכויי הערעור להתקבל טובים.

 

14.      באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי בעוד שלמשיבות לא ייגרם כל נזק לו יעוכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא, הרי שלמבקשים צפוי נזק משמעותי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, שכן לא יתאפשר להם לממש את זכייתם במכרז.

 

15.      בנוסף, נטען כי יש לעכב גם את תשלום ההוצאות שהוטלו עליהם במסגרת פסק הדין בסך כולל של 225,000 ש"ח, וזאת הן לאור סיכויי הערעור להתקבל, והן בהתחשב בכך שההוצאות שנפסקו חמורות ביותר ועולות לאין ערוך על ההוצאות הממשיות שנגרמו למשיבות.

 

דיון והכרעה

 

16.        בפתח הדברים, יוער כי על אף שהמבקשים מגדירים את בקשתם כבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, למעשה עסקינן בבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. זאת, שכן לא ניתן לבקש עיכוב ביצוע פסק דין אשר דוחה תובענה, או שאינו כולל בחובו סעד אופרטיבי כלשהו (ראו: ע"א 1333/14 מיטרי נ' דוברונסקי, פסקה 15 (13.4.2014); ע"א 6763/13 חוות בי אפ סי בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פסקה 13 (14.11.2013)).

 

17.      לאחר דברים אלו, אומר כבר עתה כי דין הבקשה להידחות.

 

18.          כידוע, כלל הוא כי מי שזכה בפסק דין זכאי לממש זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין, ועל כן סעד זמני לתקופת הערעור יינתן במקרים חריגים בלבד (ראו, למשל: עע"מ 1754/20 בינת תקשורת מחשבים בע"מ נ' רשות שדות התעופה, פסקה 19 (30.3.2020); עע"מ 5073/19 אבינרי נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (11.8.2019); עע"מ 6865/18 פטוריז מתקני משחקים בע"מ נ' גנית פארק בע"מ, פסקה 4 (21.10.2018);

 עע"מ 3655/17 אגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 10 (26.6.2017)). המבקש סעד זמני לתקופת הערעור נדרש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות הנוטה לטובתו. בין צמד שיקולים אלו מתקיים יחס של 'מקבילית כוחות', כך שככל שסיכויי הערעור נמוכים יותר כך נדרש המבקש להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, ולהיפך (ראו, למשל: עע"מ 1061/20 נאצ'ו נאתכו נ' עורכי דין לקידום מנהל תקין, פסקה 3 (11.2.2020); עע"מ 5428/19 אג'יס רייל SA נ' חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, פסקאות 12 ו-13 (1.12.2019); עע"מ 5203/18 ג'י וואן טכנולוגיות מיגון בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבטחון, פסקה 14 לחוות דעתי (20.8.2018)). כפי שיפורט להלן, בחינת השיקולים האמורים בנסיבות ענייננו מטה את הכף לטובת דחיית הבקשה.

 

19.      בהתייחס לסיכויי הערעור, ניתן לומר, בזהירות הראויה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי אלו אינם נראים מבטיחים. פסק דינו של בית המשפט קמא מנומק ומפורט כדבעי, ועל פניו נראה כי הקביעות בו מבוססות היטב. כפי שתואר לעיל, סעיף 3.1.1 לתנאי המכרז, כמו גם הוראות נוספות שנכללו בתנאי המכרז, מלמדים כי פרשנות המשיבות, לפיה כל מציע רשאי להגיש במכרז רק הצעה אחת, וזאת בין אם היא מתייחסת למגרש אחד ובין אם למספר מגרשים, מעוגנת היטב בלשון מסמכי המכרז (ודוק, פרשנות זו יושמה על ידי ועדת המכרזים בזמן אמת, כפי שנלמד מאפיון המערכת המקוונת, ונטענה על ידי רמ"י באופן עקבי לאורך כל ההתנהלות מול המערערות. בעובדה שעמדה פרשנית זו בוססה באופן יסודי ומקיף יותר במסגרת ההליך המשפטי אין רבותא). לפיכך ספק רב אם קריאת תנאי המכרז באופן לו טוענים המבקשים, דהיינו כמאפשרים למציע להגיש מספר הצעות ובלבד שכל הצעה מתייחסת למגרש אחר, באה בגדר קשת האפשרויות הפרשניות הלגיטימיות. מסקנה לכאורית זו מקבלת חיזוק נוכח קביעתו העובדתית של בית המשפט קמא, לפיה כל המשתתפים במכרז, למעט המבקשים, הבינו את הוראתו של סעיף 3.1.1 לכללי המכרז כך שכל מציע או מציעים במשותף, רשאים להגיש הצעה אחת בלבד (אשר יכול שתכלול מספר מגרשים), ופעלו כמצוותו. אם בכך לא די, הרי שרמ"י פרסמה הודעת הבהרה המחדדת את האיסור על הגשת מספר הצעות על ידי אותו מציע או מציעים במשותף. צירופן של נסיבות אלו מציב בפני סיכויי המבקשים להצליח בערעורם קיר גבוה וחלק, אשר ספק רב אם יש ביכולתם לעבור.

 

20.      זאת ועוד, מאזן הנוחות, אף אם נקבל כי הוא נוטה במידת מה לטובת המבקשים, אין בו די, בהינתן חולשת סיכויי הערעור, על מנת להטות את הכף לכיוון היענות לבקשה למתן סעד זמני בערעור. זאת בשים לב לכך שעסקינן במכרז לרכישת נכסי מקרקעין שייעודים מסחרי, כך שהנזק שיגרם למבקשים, אם יתברר שפסילת הצעותיהם נעשתה שלא כדין, הוא כלכלי, וככזה בר פיצוי (ראו לעניין זה: עע"מ 2042/13 בביאן נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 4 (5.5.2013); ע"א 1237/13 קונין נ' גפני, פסקה 14 (7.4.2013)). לכך יש להוסיף כי ביצוע המכרז כבר עוכב תקופה לא קצרה בשל הצו הארעי שניתן על ידי בית המשפט קמא, ונוכח האמור ביחס לסיכויי הערעור, אינני רואה הצדקה להוסיף ולעכב את מימוש זכייתם של המשיבות 5-2 במכרז לתקופה נוספת.

 

21.      לבסוף, אציין כי לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע תשלום רכיב ההוצאות, שהוטל עליהם במסגרת פסק הדין. הלכה היא כי מאזן הנוחות בבקשה לעיכוב ביצועו של סעד כספי ייטה בדרך כלל לטובת המתנגד לעיכוב הביצוע (ראו, למשל: עע"מ 6683/19 פ.ר. עבוד עבודות פיתוח בניה ושיפוצין בע"מ נ' מועצה מקומית דאלית אל כרמל, פסקה 8 (12.12.2019);  עע"מ 9259/16 עסיס נ' עמיר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 16(ב) (2.7.2017)). בענייננו לא הציגו המבקשים כל נימוק שיש בו כדי להצדיק סטייה מכלל זה.

 

22.      סוף דבר: דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובת המשיבות – אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏ט' בסיון התש"ף (‏01.06.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
1
בע"מ 8690/20
החלטה
20/01/2021
7
בע"מ 7670/18
פסק-דין
20/01/2021
טען מסמכים נוספים