נסאר נסאר נ. בית המשפט העליון | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

נסאר נסאר נ. בית המשפט העליון

בג"ץ 5837/19
תאריך: 12/03/2020

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5837/19

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט מ' מזוז

 

העותרים:

1. נסאר נסאר

 

2. נסאר אבו נסאר

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. בית המשפט העליון

 

2. כבוד השופט דוד מינץ

 

3. קדמת עדן בע"מ

 

4. פרחי רמת בית שמש בע"מ

 

5. פרחי רמת בית שמש ג' בע"מ

 

6. פרחי רמת בית שמש ז' בע"מ

 

7. Viva S.r.l

 

8. זיוה כהן

 

9. finance advisory services ltd  פורמלי

 

10. Kinghtsbridge counsulting and management ltd פורמלי

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

י"ג באדר התש"ף   

(9.3.2020)

 

בשם העותרים:

עו"ד כהנא לירון

 

בשם המשיבות 8-3:

עו"ד חכים ברוך

 

פסק-דין

 

הנשיאה א' חיות:

           האם משניתנה רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בהליך לביטול פסק בוררות, על בית המשפט העליון לדון בערעור בשלושה או שמא חל בעניין זה החריג הקבוע בסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק), המאפשר לו לדון בערעור בדן יחיד?

           זוהי, בעיקרה, השאלה שהועמדה לדיון בפנינו בעתירה זו.

1.        העותרים והמשיבות 8-3 (להלן: המשיבות), ניהלו הליך בוררות בשל מחלוקת חוזית שנתגלעה ביניהם. פסק הבוררות ניתן ביום 3.8.2018 והעותרים אשר סברו כי לא ניתן להשלים עם מה שנקבע בו, פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לביטול פסק הבוררות (הפ"ב 2860-10-18). בפסק דינו מיום 28.4.2019, קיבל בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא, השופטת י' שבח), את הבקשה והורה על ביטול חלקי של פסק הבוררות. על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי, הגישו המשיבות בקשת רשות ערעור אשר נדונה, בהסכמת הצדדים, כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור, וזאת בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט הוסיף ודן בערעור לגופו כדן יחיד, ובפסק הדין שניתן ביום 21.7.2019 ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואישר את פסק הבוררות על כל רכיביו (להלן: פסק הדין בערעור). בקשת העותרים לביטול פסק הדין בערעור, בטענה שניתן בחוסר סמכות, נדחתה (ראו החלטת השופט ד' מינץ מיום 19.8.2019). 

2.        מכאן העתירה שבפנינו בה שבים העותרים וטוענים כי פסק הדין בערעור ניתן בחוסר סמכות ודינו בטלות. בדיון שקיימנו בעתירה ביום 9.3.2020 הסכימו המשיבות לאחר שמיעת הערותינו כי נדון בעתירה כאילו הוצא בה צו על תנאי וכן הסכימו כי ינתן בה צו מוחלט הקובע כי פסק הדין בערעור שניתן בדן יחיד בטל וכי הדיון בערעור יובא בפני הרכב שלושה אשר ידון ויכריע בו.   

           אף שניתן היה לסיים בכך את פסק הדין בעתירה, ראינו להרחיב מעט על מנת להעמיד על מכונה את ההלכה לפיה - ערעור ברשות על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק בוררות, אינו בא בגדר החריג הקבוע בסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט ועל כן, אין בית המשפט העליון מוסמך לדון בו בדן יחיד ונדרש דיון בהרכב שלושה.

           וביתר פירוט, סעיף 26 לחוק בתי המשפט קובע כי:

בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –

(1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;

(3) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;

(4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד;

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

החלפת פסקה 26(4)

הנוסח הקודם:

(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;

 

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד;(5) בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

 

           הנה כי כן, הכלל הקבוע בסעיף 26 לחוק הוא כי בית המשפט העליון דן בשלושה. לכלל האמור נקבעו מספר חריגים בסעיפים הקטנים (1) – (5) המצוטטים לעיל. החריג הרלבנטי לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף קטן (4), עליו ביקשו המשיבות לבסס את טענתן כי פסק הדין בערעור ניתן בסמכות. דא עקא, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הבוררות איננו "החלטת ביניים", אף לא "פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור". כמו כן אין מדובר בערעור "על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום".

3.        המשיבות מיקדו את טיעוניהן בהקשר זה בחלופה הראשונה. הן ביקשו לראות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הבוררות החלטה שדינה כדין "החלטת ביניים". לתמיכה בטיעון זה הפנו המשיבות, בין היתר, להוראת סעיף 38 לחוק הבוררות התשכ"ח-1988 (להלן: חוק הבוררות) הקובע כי הליך הערעור בענייננו מצריך מתן רשות, וכן הפנו בהקשר זה להוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט. עוד הפנו המשיבות לתקנות 407(ב) ו-410 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיהן נתון לבית המשפט הדן בבקשת רשות ערעור שיקול דעת אם הערעור ידון בדן יחיד או בהרכב, וזאת בהתאם לצורך ולעניין הנדון. אשר לטענה אחרונה זו, כבר נפסק ברע"א 187/80 עמרם נ' דאודיאן, פ"ד לה (1) 673 (1980) כי שיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי תקנה 375 (שקדמה לתקנה 410) אינו יכול להעניק לבית המשפט סמכות מקום שסמכות כזו לא הוקנתה לו על פי כללי הסמכות הרגילים. ובאשר לטענה כי מדובר ב"החלטת ביניים" – אנו סבורים כי לא ניתן לסווג החלטה הניתנת בבקשה לביטול פסק בוררות כ"החלטת ביניים" או כ"החלטה אחרת". בהקשר זה כבר נפסק לא אחת כי "החלטת ביניים" או "החלטה אחרת" אינה "אלא צעד-ביניים לקראת המטרה של סיום הדיון. ההחלטה רק מכשירה את הדרך למתן הסעד הסופי המבוקש" (ע"א 226/61 גרינצויג נ' צחובל, פ"ד טז 1920,1911 (1962); ורע"א 5526/18 יפה נ' דיאמנט (פורסם בנבו, 13.12.2018) (להלן: עניין דיאמנט); על מגוון סוגי החלטות ביניים ראו גם בנימין רוטנברג, "אי סופיותן של החלטות ביניים", משפטים, כרך כא (תשנ"א-תשנ"ב) 463)). פסק דין, לעומת זאת, מסיים את ההליך ומבחן העזר המקובל לשם זיהוי סופיות ההחלטה הוא מבחן "הסעד" המסייע לנו לקבוע כי תחום מוגדר של ההליך הסתיים (ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט, פ"ד נא(4) 354,364 (1997); ועניין דיאמנט)).

                    מבחן זה יפה לענייננו. בקשה לביטול פסק בוררות היא הליך ייחודי אשר בו בוחן בית המשפט החלטה הניתנת במסגרת התדיינות המתקיימת מחוץ לכותלי בתי המשפט, והוא נדרש להחליט האם הכרעת הבורר באותה התדיינות תיוותר על כנה או שמא יש לבטלה כולה או חלקה בהתקיים אחת מעילות הביטול הקבועות בחוק הבוררות. החלטת בית המשפט בבקשת הביטול היא החלטה המסיימת את הדיון בבקשה. היא אינה ניתנת במהלך הבוררות או לצורך הדיון המתברר במסגרתה. היא אף אינה נושאת אופי זמני. משכך אין היא יכולה להיחשב כהחלטת ביניים לצורך החריג הקבוע בסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט (ראו והשוו: ע"פ 11404/04 דוויק נ' מדינת ישראל פ"ד נט (4) 145, פסקה 6; וכן בש"פ 5668/07‏ פלוני נ' מדינת ישראל פסקה ד(7) (פורסם בנבו 24.3.2010)).

4.        מן הטעמים המפורטים לעיל, אנו מורים כי פסק הדין בערעור אשר ניתן בדן יחיד ניתן בחוסר סמכות ודינו להתבטל. עוד אנו מורים כי הערעור יקבע לדיון בפני הרכב שלושה. למען הסר ספק, אנו מוסיפים ומדגישים כי פסק דיננו זה נוגע לסוגיית הסמכות בלבד, ואיננו מביעים עמדה כלשהי באשר לטענות המועלות על ידי מי מהצדדים בערעור לגופו. טענות אלה תתבררנה ותוכרענה על ידי ההרכב שידון בערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

 

          ניתן היום, ‏ט"ז באדר התש"ף (‏12.3.2020).

 

 

 

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים