נט אקספרט מערכי תקשוב בע"מ נ. מדינת ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

נט אקספרט מערכי תקשוב בע"מ נ. מדינת ישראל

רע"א 3038/19
תאריך: 28/07/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  3038/19

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

המבקשת:

נט אקספרט מערכי תקשוב בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 12.03.2019 בע"א 71661-10-18 שניתן על ידי כבוד הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם וא' רובין

 

בשם המבקשת:                      בעצמה

 

 

החלטה

 

 

1.        מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 71661-10-18; הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם ו-א' רובין), אשר דחה את חלק הארי של ערעור המבקשת (להלן: החברה) על פסק דינו של בית משפט השלום בעיר (ת"א 12442/08; סגנית הנשיא ד' פיינשטיין). נקבע כי ההתקשרות הבסיסית בין הצדדים – למתן שירותי ייעוץ בקשר עם מכרז שערך משרד המשפטים – הייתה בהיקף של 70 שעות, וכי השכר בגין התקשרות זו שולם "באיחור ניכר, אך [...] עם הפרשי הצמדה וריבית". דרישת החברה לקבלת שכר בגין 410 שעות עבודה נוספות, שבוצעו, לטענתה, בשלב שקדם לבחירת הזוכה במכרז, נדחתה – הן בשל התיישנות התביעה, והן משום שהיקף העבודה לא הוכח. לעומת זאת, הדרישה לקבלת תשלום בגין 207 שעות ייעוץ נוספות, במסגרת הטיפול בעתירה מינהלית שהוגשה נגד המכרז, התקבלה בחלקה. בית המשפט המחוזי דחה את עמדת הערכאה הראשונה, לפיה מדובר ברכיב הכלול בשכר שעליו הוסכם במסגרת ההתקשרות הבסיסית, וקבע כי החברה זכאית לשכר ראוי בגינו – אם כי בהיקף של 25 שעות עבודה בלבד, ובתוספת "הפרשי הצמדה וריבית כחוק". דרישה לקבלת תשלום בגין 150 שעות ייעוץ משפטי בקשר עם אותה עתירה נדחתה, משום שמדובר בייעוץ שנטלה החברה "לצרכיה שלה".

 

           מכאן בקשת רשות הערעור, שבה טוענת החברה כי "הוכיחה" את היקף שעות הייעוץ שסיפקה – "באישור ועדת הרכישות של המשרד על פי חוזה שנחתם בין הצדדים" – ומאשימה את המשיבה (להלן: המדינה) בהסתרה מכוונת של מסמכי ההתקשרות הרלוונטיים. לדבריה, המדינה התעלמה באופן שיטתי מעשרות מכתבי דרישה ששיגרה החברה במהלך השנים 2002-2008, ומשכך חל בענייננו סעיף 6(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות) – המעביר את נטל ההוכחה אל המדינה. החברה דוחה את הקביעה בדבר התיישנות חלק מרכיבי התביעה, וטוענת כי במסגרת הליך בוררות שאליו פנו הצדדים לאחר הגשת התביעה סוכם כי המדינה לא תעלה טענה זו במקרה של כישלון הבוררות, ומכאן שהיא זכאית למלוא השכר שתבעה. לצד זאת, החברה גורסת שיש להוסיף על הסכום הבסיסי "ריבית פיגורים חשכ"ל", ומלינה על כך שהערכאות הקודמות הסתפקו בתוספת ריבית והצמדה גרידא עבור רכיבי השכר שפסקו לזכותה – ללא דיון והנמקה. מן הטעמים הללו, החברה מבקשת לקבוע כי היא זכאית לשכר העומד כיום על כ-2.8 מיליון ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 38,301,128 ₪.

 

2.        דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. השגות החברה על ממצאי עובדה ומהימנות של הערכאות הקודמות – הן בסוגיית ההתיישנות, הן בשאלת קיומם של חוזי התקשרות נוספים, והן באשר להיקף הייעוץ שניתן במסגרת הטיפול בעתירה המינהלית – אינן מעוררות שאלות עקרוניות כלשהן, ואינן מצביעות על עיוות דין. אין בניסיון לעורר שאלות עקרוניות לגבי תחולת  חוק ההנמקות כדי לשנות את התמונה, שכן חוק זה עוסק, כפי שמבהיר סעיף 2(א) לו, בעובד ציבור שהתבקש "להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין". מכתב דרישה לתשלום מכוח התקשרות חוזית, כביכול, בין המדינה לחברה אינו בגדר דרישה להפעלת סמכות מינהלית – ודי בכך כדי לשלול את הרלוונטיות של חוק ההנמקות במקרה שלפנינו. ממילא, אין להעניק רשות ערעור בסוגיה זו, גם אם אניח כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי יתייחס אליה מפורשות – הנחה שאינה נקייה מספקות, שהרי "לבית המשפט שיקול דעת המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון וטיעון, תוך שהוא מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלוונטיות" (רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר, פסקה 34 לחוות דעתו של השופט דנציגר (4.3.2010).

 

           אשר לרכיב הריבית – נקבע זה מכבר כי "לא בנקל יחייב בית המשפט בריבית פיגורים. ההתחייבות צריכה להיות מפורשת וברורה ועל התובע מוטל נטל ההוכחה לזכותו בסנקציה זו" (ע"א 4553/06 מדינת ישראל נ' מי ערד חברה להנדסה פיתוח ובנין בע"מ (בפירוק), פסקה 7 (14.10.2010); ע"א 460/15 עיריית נהריה נ' סלנר הנדסה אזרחית בע"מ, פסקה 28 (14.3.2017)). החברה לא הפנתה להוראה רלוונטית בהסכם המסדיר את ההתקשרות הבסיסית – ומובן שאין ביכולתה לעשות זאת ביחס לרכיב הייעוץ הנוסף שפסק לה בית המשפט המחוזי כשכר ראוי למרות העדרו של הסכם מתאים. די בכך כדי להבהיר שגם בהקשר זה לא עלה בידי החברה לעורר שאלה עקרונית, או להצביע על עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

 

3.        הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשע"ט (‏28.7.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
3
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
5
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
7
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
8
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
טען מסמכים נוספים